בכירים במערכת הבריאות מבקרים את הפרסומים בתקשורת על ה"מוטציה הישראלית" החדשה וטוענים כי מדובר ב"סערה בכוס מים". הכותרות והפאניקה נשענו על המחקר הראשוני שיצא בנושא ופורסם ב-28 במרץ עוד לפני שעבר ביקורת עמיתים. לדברי הבכירים, "מי שמיהרו לפרסם על המוטציה הישראלית בהחלט לא קראו את המחקר עצמו, כי עולה ממנו שהשינויים שאותרו בנגיף והתגלו בישראל הם בכל קנה מידה לא חשובים, לא משמעותיים וכמוהם יש המונים ברחבי העולם".

על פי הפרסומים בכלי התקשורת בישראל עלה כי "המוטציה P681H יצרה שרשרת הדבקה חדשה שגרמה למאות נדבקים". עוד נטען כי "על פי בדיקות ראשוניות, נראה שהחיסון מעניק הגנה מפני המוטציה, אך משרד הבריאות ממשיך לעקוב ולחקור את המאפיינים שלה". במשרד הבריאות ניסו להפחית מעוצמת הפרסומים והבהירו שכחלק מריצוף נרחב וארוך טווח של נגיפי הקורונה שנמצאים בישראל אותר במהלך חודש יולי 2020 נגיף שבו נראה רצף מוטציות שונה במקצת מאלה המוכרות, אך הנגיף הזה היה שולי מאוד ו"לא הייתה לו כל משמעות קלינית או אפידמיולוגית, ואינו קשור או גורם להדבקה נרחבת, תחלואה קשה או השפעה על יעילות החיסון". בסך הכול 181 בני אדם נדבקו בזן הזה.

וירולוג בכיר באחת המעבדות שעובדות עם משרד הבריאות תקף את פרסום המאמר וטען כי "בתקופה נורמלית ללא טירוף הקורונה, ממצא מעבדתי כזה בוודאי שלא היה מקבל כותרת בתקשורת, ואני בספק האם היה נמצא ראוי לפרסום מדעי". הוא מסביר כי "אנחנו [ישראל] מרצפים הרבה יותר דוגמאות בחודשים האחרונים ולכן סביר מאוד שגם נמצא וריאנטים מקומיים. הכותבים במאמר מדגישים שאין לו שום משמעות מבחינת רמת ההדבקה, אלימות הווריאנט, או עמידות לחיסון. הוא ממש זהה לחלוטין לזנים הרגילים".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– ניצוץ החיים החמקמק: לא לרצות למות

– סדקים בחומת ההשתקה: האם יש שינוי בחברה החרדית ביחס לפגיעות מיניות?

– בדירה אחת: אני והסבתא

"וריאנטים נוצרים בכל מקום שבו נגיפים מתרבים ומתגלים כשמחפשים אותם", הסביר גם ד"ר נעם לויטן ממכון דוידסון של מכון ויצמן. לדבריו, כמו הווריאנט הזה, קיימים עוד אלפים שדומים לו ושהפרטים על גילויו מעניינים אולי חוקרי נגיפים, "אך רובם המוחלט של המקרים חסרי משמעות".

בראיון שערכנו בחודש ינואר עם פרופ' אלה מנדלסון, מנהלת מעבדת הנגיפים המרכזית של משרד הבריאות, היא ציינה שבחודשים האחרונים נצפו אינספור וריאציות שונות לרצפים שמהם מורכב הקוביד 19, והוא עובר שינויים מוטציוניים ככל שהוא משתכפל ומופץ בציבור. מרבית האבולוציות של הנגיף הן חסרות משמעות ורק חלק קטן עלול להתפתח למשהו משמעותי ולסוג של נגיף חדש.

לא ברור האם המקור של הווריאנט הישראלי אכן בישראל או שמא התפתח ונוצר במדינה אחרת והגיע לכאן עם אדם שנדבק בו בחו"ל. בכל אופן, אין ספק כי אין בגילויו כדי להצביע על נגיף ישראלי חדש ושונה מאלו המוכרים לנו.

The post המוטציה הישראלית: יותר פייק מאמת appeared first on מקור ראשון.