פרסום | קשרו אלינו
נט4יו
כל הרשת הישראלית במקום אחד
9/4/2021 2:19

"חוץ משלא רציתי לעבור על ההלכה לא רציתי שהוא ייגע בי"

לאחרונה קיבלתי שיחת טלפון לילית מחברה. "הוא ניסה לגעת בי, אמרתי לו שיתרחק והוא  חיבק אותי, מה נסגר איתו?" למרבה הצער, לא מדובר במקרה חריג. סיפורים על הטרדות מיניות בדייטים בדרגות קושי שונות הולכים ומצטברים. כן, זה קורה גם בחברה שלנו, לבחורות דתיות


שיוצאות עם בחורים מהמיינסטרים הדתי. עולם הדייטים הוא אתגר לא קל גם ככה, רכבת הרים של ציפיות ואכזבות. הנוסעים המתמידים באותה הרכבת הם הבדידות, הייאוש והתסכול. בניגוד גמור לאינסטינקט של הלב שכבר ידע נפילות, כדי שדייט יצליח צריך להגיע אליו מתוך תודעה שהיום אני הולכת לפגוש את אהבת חיי, או לכל הפחות להסיר קצת הגנות ולפתוח את הלב. בתוך המערבולת הזו קיימת קרקע פורייה לפגיעות מיניות, וכעומק האמון שניתן, כך עומק תחושת החילול. והתוקפים? הם זוכים לשפיטה מקילה במיוחד, כי גם הבחורה הכי ביקורתית מצטיידת בערב הזה בעין טובה.


ענבל (שם בדוי, כמו כל השמות בכתבה) בת 29, עובדת בשירות המדינה ומתגוררת בירושלים, קיבלה הצעה לשידוך מזוג חברים. "הם לא הכירו אותו לעומק, אבל לגמרי סמכתי עליהם. הוא גם בחור יחסית מוכר בביצה הדתית בירושלים, יש לו תדמית של בחור סופר־טוב, מהז'אנר של רכזים בתנועות נוער, מהאנשים האיכותיים של המגזר. אמרתי כן, והשיחה הראשונה שלנו הייתה ממש זורמת ונעימה וקבענו לצאת. היה חורף וקורונה, ולא היו הרבה מקומות להיפגש, אז הוא אסף אותי וישבנו באיזו פינה נחמדה אבל היה ממש קר וחזרנו לאוטו. בשלב הזה היה דייט לגמרי סטנדרטי ואפילו זורם מהרגיל. כשנכנסתי לאוטו הוא לקח לי את היד. זה היה מביך ולא הייתי בטוחה מה אני חושבת, אז בשלב ראשון אפשרתי למרות שאני שומרת נגיעה, בטח כשלא מדובר בקשר רציני ועמוק. בהמשך הוא שאל אם אפשר לחבק אותי ובמקביל כבר שלח את היד שלו מאחוריי, מתברר שזו הייתה שאלה רטורית. לא זזתי בהתחלה, לא היה לי כזה נעים ומצד שני רציתי שהדייט יהיה סבבה ולא לצאת נאחסית. לאט־לאט הוא קירב אותי אליו עם היד עוד, ואני התרחקתי חזרה, ובמקום להרפות הוא שלח את היד השנייה שלו, ופתאום הייתי עטופה משני הצדדים. כשניסיתי להתרחק ולסגת הוא לקח את היד שלי והניח אותה עליו ושאל אם נעים לי. ממש גמגמתי והתרחקתי עד שהוא שחרר ונסענו למקום אחר.


"מה שבלבל אותי זה שבמילים שלו הוא הכיל, דאג והקשיב אבל בדרישה שלו למגע הוא בכלל לא ראה אותי, לא היה שום משמעות לרצון שלי. אני לא אמורה לצאת בתחושה רעה, בתחושה של לכלוך משום דייט.


"כשעצרנו שוב איפשהו הוא התחיל לשאול אותי על צניעות ושמירת נגיעה ועד כמה רחוק אני מוכנה ללכת. הייתי קצת בהלם כי זה לא דברים שאני מדברת עליהם בשלב הזה אבל לא רציתי לעשות סצנות אז זרמתי עם השיחה ובעיקר דיברתי על הגבולות שלי. ואז הוא שוב חיבק אותי וניסה לנשק אותי. זה השאיר אותי בלי מילים. לא ידעתי איך לצאת מזה ובסוף פשוט אמרתי לו שאני רוצה לחזור לדירה. הוא עצר ליד הדירה ואמר לי 'חיבוק?' וכבר התקרב שוב. הדפתי אותו ועליתי מהר לדירה, נכנסתי להתקלח והכנסתי את כל הבגדים לכביסה. רציתי רק לשטוף ממני הכול. הרגשתי מלוכלכת, אני זוכרת שהתלבטתי אם לכבס את הצעיף, הרחתי אותו והיה ריח של הבושם שלו ופשוט זרקתי אותו פנימה כי אני לא רוצה שום זכר לדבר הזה.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0717200932001-750x582.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
אף אחד לא מדבר על שלב הדייטים. אילוסטרציה

"אני רגילה לתפוס את עצמי כאישה חזקה שיודעת מה טוב לה, ופתאום בסיטואציה הזאת הגבולות והכוח נעלמו. וישר עולות השאלות, איך נפלתי פה, איך זה קרה לי, האם הבהרתי מספיק שאני לא רוצה. אני לא מבינה למה אני צריכה להגיד שוב ושוב שלא נוח לי, למה לא מספיקה פעם אחת? אולי לא הייתי ברורה ואני אשמה? חיבוק לא אמור לגרום לי להרגיש ככה, חיבוק אמור להיות מלא בהכלה ובחיבה ולא בפחד אשמה וגועל.


"למחרת הייתי במערבולת של תחושות נוראיות והתקשרתי אליו להגיד שלא נמשיך, הוא שאל אותי אם זה בגלל המגע. גמגמתי ממש, אמרתי לו 'הכול בסדר' וניתקתי. לא רציתי לדבר עוד, לא רציתי לתת הסברים, שמישהו אחר יסביר לו כמה נורא זה היה. אחרי כמה דקות חשבתי שאולי הייתי צריכה להגיד יותר, אפילו בשביל בנות אחרות, אבל אני כבר לא הייתי מסוגלת.


"אני מצפה מהבחורים שלנו להיות ברמה אחרת, להיות בעלי סל ערכים גדול יותר, להיות קשובים. מבאס לגלות שאי אפשר לתת אמון, כי זה המצרך הכי חשוב בבנייה של קשר. גם ככה עולם הדייטים הוא קשה ומלא באכזבות, אז מי צריך עכשיו גם את הפחד הזה ועוד בדייט ראשון, זה מטריף אותי. אני מאוד לא רוצה להשחיר את כל הגברים, רוב הבחורים טובים וישרים ובקשרים קודמים גרמו לי להרגיש אהובה ורצויה ולא היה שום דבר שמזכיר את הסיוט הזה. אבל אם יש אחד – אני יודעת שיש עוד, הוא לא האחרון".


הלם מוחלט


ההכנה לכתבה הייתה פשוטה במובן הרע של המילה, שאלה אקראית בכל פורום נשי העלתה סיפורים. לא כולן רצו לחלוק אותם בפומבי וחלק מהסיפורים לא נכנסו מפאת קוצר היריעה אבל הם מונחים סביבנו, במרכז הציבור. אחת הבחורות אמרה לי שחשוב לה להביא את הסיפור שלה, כי בכל פעם שזה עולה חברות שלה לא מופתעות בכלל ואילו החברים בהלם מוחלט. "הם לא יודעים על מה מדובר כי כל הבנות שנפגעו לא דיברו ולא סיפרו והתופעה ממשיכה להתקיים באין מפריע מתחת למעטה השתיקה המתמשכת".


ענבל: "אני לא רוצה להשחיר את כל הגברים, רוב הבחורים טובים וישרים, ובקשרים קודמים גרמו לי להרגיש אהובה ורצויה ולא היה כלום שהזכיר לי את הסיוט הזה. אבל אם יש אחד – אני יודעת שיש עוד, הוא לא האחרון"


דבי גרוס, מייסדת ומנהלת מרכז תהל לנפגעי תקיפה מינית דתיים מסבירה מדוע המקרים לא מדווחים, "אנחנו מקבלים הרבה פניות של פגיעות בדייטים, זה מרחב שנחשב לכר פורה לנושא. הרבה פעמים לוקח להן זמן לפנות כי הבחורה לא בטוחה למה בדיוק הבחור התכוון, היא לא יודעת למי לפנות ומפחדת שמישהו יאשים אותה או יגיד שהיא מגזימה. חוץ מזה שיש חשש שתלונה תהיה סוג של כתם בהמשך, ואז הן מתקשרות אלינו כי הן יכולות להישאר לגמרי אנונימיות. חלק מהעזרה שלנו היא פשוט להיות אוזן קשבת ולהעניק תמיכה, ובמקרה הצורך אנחנו נותנים ליווי טיפולי או ליווי בהליך פלילי".


איך מתמודדים עם התופעה הזו?

"אני מאוד מאמינה בחינוך, אחת הבעיות שאנחנו רואים היא שאין שיחות על זה עם הבחורים ובני הישיבות. בחורים מרשים לעצמם דברים מתוך ידיעה שאף אחת לא תספר. אחד מהצרכים החיוניים הוא לדאוג שבכל ישיבה, לא משנה אם תיכונית או הסדר, יהיו סדנאות בנושא. בחורים צריכים ללמוד מה זו הסכמה, איך לבקש ולזהות הסכמה ואיך להקשיב ל'לא' גם אם זה ברגע האחרון.


"גם בחינוך של הצד הנשי יש צעדים שראוי לעשות כדי לצמצם את מספר הפגיעות. האולפנות והמדרשות לא פותחות את הנושא הזה, יש כאילו קפיצה בין השלב שאת רוצה להתחתן לבין השלב שאת נשואה. על השלב באמצע, של הדייטים, אין שיח. אף אחד לא מדבר עם הבנות על מה זה דייט בטוח, איפה להיפגש מבחינת בטיחות, האם לנסוע בהתחלה ברכב שלו ועוד כל מיני כללים שעד שאת לא מכירה את הבחור כדאי שתפעלי על פיהם".


אולי לא מגיעים לשיח הזה כי מדובר בכלל בדבר אסור?

"אנחנו יודעים שהרבה זוגות כן נוגעים ולטמון את הראש בחול לא יעזור לאף אחד. גם באזורים החרד"ליים של הציבור שלנו קורה שיש מגע, אבל אף אחד לא נותן להם כלים איך להתייחס למי שעומדת מולם. אם בחור בוחר כן לגעת הוא פשוט יושיט יד וישלול ממנה את האפשרות להגיד שהיא לא מעוניינת".


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02013_25_34-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
גינוי מוחלט. הרב שמואל אליהו. צילום: מישל דוט קום

הקלות של הרשת


נועה, בת 26, גדלה בצפון ועוסקת בתחום התקשורת באחד מערוצי הטלוויזיה. "הכרנו באחד האתרים המוכרים במגזר, התחושה שלי היא שהכרויות ברשת יותר מועדות לפורענות אבל אין מה לעשות. התכתבנו קצת והכול נראה סבבה, הוא נשמע אחלה בחור, ירושלמי, לומד תורה ועובד במקביל. קבענו להיפגש במתחם התחנה. איך שנפגשנו הוא סרק לי את הגוף, וזה היה בוטה כי אני זוכרת שבזמן אמת חשבתי, אוקיי לא מתאים, תרים את העיניים. קנינו גלידה ואיך שיצאנו מהגלידרייה הוא הניח עליי יד בחצי חיבוק כזה. ישר התרחקתי ואמרתי לו בצורה הכי ישירה, "תשמע, אתה לא מאופס, אני לא מכירה אותך, תתרחק", הוא כזה התנצל ואמר שהוא לא התכוון להבהיל אותי.


"המשכנו ללכת והוא כל הזמן התקדם לכיוון האזורים היותר חשוכים, שאני רציתי להתרחק מהם כי לא הרגשתי בטוחה. הסתובבנו עוד קצת ואז פתאום אני מרגישה שהוא שוב שם עליי יד ומצמיד אותי אליו, ברגע הזה התכווצתי ממש, נשמתי עמוק ואמרתי לו 'אני לא מבינה מה לא ברור, אמרתי לך לא'. הוא עונה לי 'בסדר, אבל אני לא מבין מה את נבהלת כל כך, את יודעת – אנחנו זוג'. הייתי בהלם ואמרתי לו שאנחנו בדייט ראשון ואנחנו ממש לא זוג ואין בינינו כלום.


"הפרדוקס בערב הזה היה שהוא היה דוס מאוד, יש לו רב שהוא מחובר אליו ושיעורי תורה קבועים, הוא בעצמו היה מעביר שיעורים. שני הנושאים היחידים שהוא דיבר עליהם היה תורה ותכנים מיניים ואלה היו קצוות הזויים.


דבי גרוס, מנהלת ומייסדת תהל: "אנחנו מקבלים הרבה פניות על פגיעות בדייטים, זה מרחב שנחשב לכר פורה לנושא. הרבה פעמים לוקח להן זמן לפנות כי הבחורה לא בטוחה מה בדיוק הבחור התכוון, היא לא יודעת למי לפנות ומפחדת שמישהו יאשים אותה או יגיד שהיא מגזימה"


"כדי להפיג את המתח אמרתי לו שנשב בספסל. איך שהתיישבנו הוא התקרב ואני התרחקתי עוד ועוד עד שנגמר לי המקום לזוז, אז הוא נשאר לשבת קרוב מדי. התגלגלה השיחה, ובזמן שאני חושבת איך לעוף משם הוא די מהר הגיע לשיחה על נושאים אינטימיים מאוד. זה כבר היה הרבה יותר מדי. אמרתי לו פשוט שאנחנו לא משדרים על אותו כיוון והלכתי – או נכון יותר ברחתי, לאוטו. זה יישמע קצת מוגזם אבל תכלס פחדתי שהוא ילך אחריי לרכב. הרגשתי שהוא לא מתייחס למילים שלי, אני נטו גוף בשבילו. החלחלה והבחילה שהיו לי מהשהות לידו ומההבנה שכרגע יצאתי איתו, זה מזעזע, הרגשתי מחוללת. אני בחורה צנועה וממש לא פלרטטנית, חברות שלי טוענות שאני אפילו קשוחה, אז ברור לי שאין כאן שום דבר ששידרתי, זה נטו בעיות שלו. כשזה נגמר תפסתי את עצמי עומדת מול פחד אמיתי שאומר לי, מה יקרה אם גם הבחור הבא יהיה כזה".


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0605114922001-750x897.jpg 750w" sizes="(max-width: 803px) 100vw, 803px" />
דבי גרוס, מנהלת מכון תהל. צילום: שרון אלטשול

הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה וראש מכינת "רוח השדה", רואה גם בחברה ובמשפחה אחראיים ליצירת מרחב מוגן יותר, "ברקע הרצון שהדייט הזה יצליח, ישנו הקול של הדודה שאומרת 'תפסיקי להיות כזאת בררנית'. היא מחליקה מציאויות לא סבירות כי היא הפנימה את הקול המאוד שיפוטי של החברה שאומר לרווקים שאין אדם מושלם. אז נכון שאין אדם מושלם, אבל יש אדם שלא יפגע בך מינית.


"מלבד זאת, יש אחריות להורים – הרצון העז שלהם לראות נחת מהבת שלהם גורם לכך שכשהיא תחווה פגיעה לא יהיה לה למי לספר. היא יודעת כמה הם מצטערים שהיא לבד, אז היא כבר לא מספרת להם על כל דייט כדי שהם לא יפתחו ציפיות, ואם היא כבר מספרת, מה היא תגיד? 'הוא פגע בי מינית'?! הבסיס למוגנות הוא הידיעה שאפשר לספר למישהו".


אתה מכיר את התופעה מתלמידים ותלמידות שלך?

"כשמגיעות תלמידות שלי להתייעץ בנוגע לקשרים, השאלה הראשונה שאני שואל אותן היא 'את מרגישה שהוא מכבד אותך?' כשמשהו לא בסדר היא זורקת אותם למחשבות ובדיקה מחודשת. לפני שמחפשים התאמה רוחנית או דתית זו השאלה הכי בסיסית שיש. כבוד במובן שיש לך קול, שאת שותפה לכתיבת התסריט ולא רק מבצעת את הוראות הבמאי.


 לא רק בפעם הראשונה


המקרים שבהם בנות עוברות הטרדות מיניות לא נגמרים בדייטים הראשונים. לא מעט בנות מוצאות את עצמן במצבים לא רצויים דווקא בתוך בנייה של קשר ארוך יותר, כאשר המרחב הזוגי מהווה תירוץ למעשים שלא מקובלים עליהן. בתוך קשר כזה הנושא של שמירת נגיעה נכנס בצורה יותר חזקה, כשבכל סיטואציה מתקיימים שני רבדים מקבילים – הדתי־הלכתי והרגשי. שניהם חשובים, ובמקרה של פגיעה שניהם זקוקים לריפוי. לא פעם הפוגעים מכירים בדואליות הזאת ומשתמשים בהלכה כדי לתרץ את הפגיעה.


נעמה, 25, היא בוגרת מדרשה ממרכז הארץ שהכירה את תומר דרך חברה משותפת. "היא התקשרה ואמרה לי, "יש לי מישהו בשבילך. זה בול. בחור צדיק ממש, אחד שהוא מרכז העניינים בכל מקום, יש לו חברים בכל מקום בארץ ובכל גיל, לומד חברותא עם הר"מ של השיעור, מחובר לאנשים ורבנים מוערכים ומוכרים". ביררתי עליו ונשמע שהוא באמת אחלה, והחלטנו להיפגש. בדיעבד גיליתי שלפני שנפגשנו רב שהוא ממש בן בית אצלו, וגם היה מעורב בקשר, אמר לו שנועדנו ושישקיע. זה התחיל הכי סטנדרטי שיש – בחור, בחורה, דייט שמתפתח לקשר. התקדמנו די מהר אבל היו דפוסים שלא מצאו חן בעיניי, כל פעם שהיה איזה ויכוח הוא מצא את הדרך להוכיח למה אני אשמה ואיך בגלל מי שאני אנחנו תקועים. תמיד זה היה מגיע לאיזו נקודת רתיחה שהכלים כמעט נשברו, ואיכשהו נרגע. אחרי שלושה שבועות הגיע עוד ריב כזה, ובניסיון להרגיע את הרוחות הוא התקרב אליי מאוד, אמרתי לו שנראה לי שהוא קרוב מדי אז הוא הניח בינינו תיק קטן. הוא טען שככה זה בסדר, זו חציצה או משהו כזה ואין שום בעיה הלכתית. אחרי כמה דקות הוא הניח את התיק על הרגליים ואמר לי להניח עליו את הראש. כמעט מיותר לציין ששמרנו נגיעה ואני אמרתי לו שזה נשמע לי ממש אסור. בשלב הזה הוא הבהיר שאני צריכה לסמוך עליו ולא להמציא דברים כי התיק מפריד כמו מקודם. לא רציתי לעורר שוב ויכוח וגם באמת הוא לומד תורה ויודע אז הנחתי עליו את הראש ואז הוא סוג של חיבק אותי עם כל הגוף שלו כאילו בלי לגעת בי באופן ישיר. הרגשתי לכודה, חסרת אונים, לא יכולתי לזוז ונלחצתי בטירוף. הוא הרפה קצת ולקח את הסוודר והתחיל סוג של ללטף אותי איתו. אמרתי לו, 'תקשיב, אין מצב שזה בסדר', הייתה לי תחושה מגעילה ופשוט התרוממתי והתרחקתי. זה הרחיק אותי ולקח למקומות לא טובים את הקשר. במקביל הוא כל הזמן התייעץ עם הרב שלו שממש לחץ שצריך לקדם את הקשר, הוא אמר לנו שצריך פשוט לקפוץ למים ושהכול ייפתר כשנתמסד, אבל לא הסכמתי.


נטע: "הרגשתי שהוא לא מתייחס למילים שלי, אני נטו גוף בשבילו. אני בחורה צנועה וממש לא פלרטטנית, חברות שלי טוענות שאני אפילו קשוחה אז ברור לי שאין כאן שום דבר ששידרתי, זה נטו בעיות שלו"


"כמה ימים אחרי כן נפגשנו בדירה של חברים, היום אני חושבת איזו טיפשה הייתי שהסכמתי לשבת איתו שם, למרות שבגלל שחששתי מייחוד הוא הבטיח שישאיר דלת פתוחה ושמישהו מהם יחזור בשלב מסוים – כמו שהוא ידע תמיד לעטוף הלכתית הכול, שייראה טוב. ישבנו שם ונפתחו כמה נושאים טעונים ושוב כדי לחפות על זה הוא התקרב יותר מדי, ושוב חזר המגע דרך חפצים. אמרתי לו שאני בטוחה שזה לא בסדר, אבל הוא שכנע אותי שהכול טוב. הוא המשיך ואמרתי לו שוב שזה לא נראה לי מותר וממש ביקשתי ממנו שיפסיק אבל הוא המשיך. היה לי שם לא טוב, ממש לא טוב, שילוב של פחד ומחנק, הייתי קפואה ולא שיתפתי פעולה. כשהדברים הידרדרו עוד והכול היה כבר הרבה יותר מדי, איכשהו הצלחתי להפסיק את זה. הרגשתי מחוללת, הרגשתי שזה לא טהור ולא קדוש ובעיקר לא נכון. הערב הזה הדליק עוד אלף נורות אדומות נוסף לאלה שכבר דלקו, יש מצב שהוא גם סימן את תחילת הסוף למרות שהיו עוד מקרים כאלה, של מגע לא רצוי למרות התנגדויות מפורשות שלי.


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... tif.xW-YFR_6Z-750x502.jpg 750w" sizes="(max-width: 800px) 100vw, 800px" />
בקורונה לא היו מקומות לשבת בהם. מתחם התחנה בירושלים
אף אחד לא מדבר על שלב הדייטים. אילוסטרציה. צילום: אולייביה פיטוסי, פלאש 90

"זה פשוט הזוי איך דמויות בכירות במקום שהוא למד בו הריחו את הבעיה ולא עשו שום דבר. אבל למען האמת אין להם כלים להתמודד עם דברים כאלה, אין בישיבות עובדים סוציאליים, מטפלים או פסיכולוגים. אני חושבת שהרבנים עצמם, עם כל גדולתם, לא יודעים איך לגשת לנושאים האלה, ונשאר אזור שלם פרוץ. יותר מזה, במקרה שלנו הקשר היה מלווה על ידי רב שרק דחף לחתונה, וכמו הבחור הוא לא ראה אותי או את המצוקה שלי. אני מרגישה שחוץ מכל החבילה של תהליך שיקום מקשר לא בריא ומהטרדה מינית הסיפור הזה שבר לי את אמונת החכמים, סדק לי חלק עמוק בעולם הרוחני שלי.


"כחלק מההתבוננות שלי בסיפור אני מבינה שברגעים שהוא חצה קווים אדומים כל מה שהעסיק אותי זה האם אנחנו עוברים על איסור, בזמן שהנפש צעקה הצילו. אלה שני רבדים שמתקיימים במקביל, אבל כשאנחנו בתוך השפה ההלכתית אנחנו עלולות לשכוח את הרובד השני – חוץ משלא רציתי לעבור על ההלכה לא רציתי שהוא ייגע בי".


בעקבות הסיפור של נעמה פניתי לרב שמואל אליהו, רב העיר צפת ששמו הולך לפניו כמי שדאג לחשיפתן של מספר פרשיות מין בציבור הדתי. ההלם היה ניכר בקולו: "השאלה שלך היא הפתעה בשבילי. לא האמנתי שיכולה להיות הטרדה מינית במפגש שנועד ליצור קשר, אמון ואהבה.  לדעתי ברוב המקרים אפשר להינצל מהטרדה אם נזהרים מנגיעה, קרבת יתר או ייחוד. במיעוט המקרים הכישלון לא נובע מכך שעברו על איסורים, אלא נובע מכך שהגבר נכשל כי רצה להיכשל. הוא רצה לגנוב ריגושים מהבחורה שנפגש איתה. אדם כזה צריך להיות מוקצה מחמת מיאוס, וצריך כפרה גדולה מאוד".


https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202014_52_12-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />
חשוב לדבר על זה. אילוסטרציה,
למצולמים אין קשר לכתבה

הסיפורים שהבאנו הם רק דוגמאות מתוך סיפורים רבים שעלו במהלך הכנת הכתבה. לכל סיפור אופי משלו, אבל קו מרכזי דומה אחד עובר ביניהם, והוא ששוב ושוב חוזר המקרה שבחור נוגע בבחורה שאינה מעוניינת במגע הזה, ומתעלם מהבקשה שלה להפסיק.


הנשים כאן הן נשים חזקות שהצליחו בזמן אמת לנסות לעצור, להתנגד למתרחש ובחרו לעמוד באומץ מול הכאב ולספר לטובת העלאת המודעות, לטובת תיקון החברה.


במרכז תהל לנפגעות תקיפה מינית במגזר הדתי אומרים שמדי יום מגיעות אליהם תלונות על אירועים כאלה. חשוב לציין שלא כל בחורה נפגעת ובטח שלא כל בחור הוא פוגע, אבל התדירות גבוהה, רובן לא יתלוננו ופשוט ימשיכו את חייהן ואת החיפוש אחר בן זוג, כשהן עם צלקת ובתחושה קשה.



הפרה בוטה של גבולות // הרב חננאל רוס מגיב על הכתבה


א. לשתיקה בפגיעות מיניות יש סיבות טובות ותוצאות קשות. כואב ומפחיד לבחורה להיתפס כפגועה או לתפוס את עצמה ככזו. בייחוד במסע לזוגיות, הרצון לשמור על האמון בבני אדם ולהרגיע את החשש מפני בני זוג פוגעים, דוחף לא־לדעת. לא להבין את מה שאירע כ"פגיעה". ואם הבחורות לא יודעות, כיצד יוּכלו להתלבט האם לספר? יש סיבות רבות שמעודדות לא להכיר בפגיעה וסיבות נוספות שמרתיעות מפני שיתוף חברות בעניין, קל וחומר להגיש תלונה ולגרום לפוגע לשלם מחיר. אבל לשתיקה יש מחירים כבדים, לפעמים ברמה האישית ותמיד ברמה החברתית. חשוב לדבר כדי שתתאפשר התייחסות חברתית, חינוכית ומשמעתית לפגיעות שכאלה.


ב. המקרים המתוארים בכתבה נראים כמשתייכים לתחום החד־משמעי של הבחירה להפר בבוטות את הגבולות ואת המילים של הבחורה. גם ההלכה לא עצרה את מי שדרס אותה. יש אנשים שבוחרים להפר גבולות בזדון. לצד זאת, חשוב להכיר בקיומם של מצבים עמומים, רב־משמעיים ו"אפורים", שבהם לאי־ההבנה ההדדית יש השפעה רבה. יש מקרים שבהם הבחור לא יודע מה הבחורה מרגישה, ופוגע בפועל בלי להתכוון. וגם היא יכולה לפגוע. לרבים טבעי לפספס את החוויה של האחרת, בייחוד כאשר היצרים מערפלים את שיקול הדעת. חשוב להבחין בין מקרים אפורים שיש בהם שגגה לבין הזדון.


ג. פוגעים ופגיעות יש בכל המגזרים ובכל מצבי החיים. ובכל זאת בהקשר הנוכחי, אפשר לחשוב על המטען שהחיים ההלכתיים מטילים על כתפיהם כגברים מיניים. האיסור לבטא את המיניות עד לחתונה, מייצר סיר לחץ שלעיתים קשה לווסת. בנוסף, האשמה הכרוכה במיניות האסורה מקשה על ניהול התשוקה וגם מעודדת הדחקה ואף התעלמות מהנחיות ההלכה. רבים מצליחים לשמור על הגבולות ושומרים על עצמם, על בנות זוגם ועל ההלכה, אבל רבים אחרים לא עומדים בכך. הכרת האתגרים הללו אינם מצדיקה פריצת גבולות, דווקא העמידה מולם והזיהוי שלהם עשויים לתרום לשמירה עליהם.


הכותב הוא פסיכולוג בהתמחות קלינית וחוקר מיניות



The post "חוץ משלא רציתי לעבור על ההלכה לא רציתי שהוא ייגע בי" appeared first on מקור ראשון.


מחבר: adish | מקור ראשון חשיפות: 4 | דירוג: 2/60 ( 5 4 3 2 1 )




 

האחריות על התגובות למאמרים השונים חלה על שולחיהן. הנהלת האתר אינה אחראית על תוכנן.
השולח דיון
נט4יו
×

הצהרת נגישות

אתר זה מונגש לאנשים עם מוגבלויות על פי Web Content Accessibility Guidelines 2 ברמה AA.
האתר נמצא תמידית בתהליכי הנגשה: אנו עושים כל שביכולתנו שהאתר יהיה נגיש לאנשים עם מוגבלות.
אם בכל זאת נתקלתם בבעיית נגישות אנא שלחו לנו הערתכם במייל (אל תשכחו בבקשה לציין את כתובת האתר).

אודות ההנגשה באתר: