סדרה של נתונים על עליות המחירים במשק התפרסמו ביומיים האחרונים כשהם מספרים את מה שאנחנו כבר יודעים ובעיקר מרגישים בכיס בחודשים האחרונים: המחירים עולים וקצב האינפלציה הולך ומתגבר.

מדד המחירים לצרכן, המייצג את השינוי במחיר של סל התצרוכת הממוצעת של משק בית בישראל, עלה בחודש מאי ב-0.4%. אמנם מדובר בנתון נמוך במעט מהצפי, שעמד על 0.5%, אך בכל זאת, בחישוב 12 החודשים האחרונים עלה המדד ב-1.5% ובשיעור דומה כאשר מחשבים את עליית המדד מתחילת השנה.

עליות מחירים בולטות נרשמו החודש, בין היתר, בסעיפים כגון פירות: 13.7%, הלבשה: 2.4%, ותרבות ובידור: 1.9%. עליית המדד מבטאת שינוי דרמטי אחרי נמנום מתמשך בקצב האינפלציה.

במקביל למדד המחירים לצרכן, גם שוק הדירות ממשיך להציג עליות במדדים השונים (סקירת מחירי הדירות מחושבת בנפרד על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ואינה נכללת במדד המחירים לצרכן). כך, בחודשים מרץ-אפריל 2021 עלו מחירי הדירות ב-1% בהשוואה למחירי העסקאות שבוצעו בחודשים פברואר-מרץ 2021, ובכך השלימו עלייה שנתית של 5.6% מאז מרץ 2020.

בפילוח שינוי מחירי הדירות לפי מחוזות בחודשים מרץ-אפריל 2021, לעומת החודשים פברואר-מרץ 2021, בלטו עליות מחירים: ירושלים עם 1.6%, תל אביב 1.4%, צפון וחיפה 1.2% כל אחד, ומרכז 0.9%; לעומתם נרשמה ירידת מחיר של 0.6% במחוז דרום.

בפילוח שינוי מחירי הדירות לפי מחוזות לעומת התקופה המקבילה אשתקד, מרץ 2021-אפריל 2021 לעומת מרץ 2020–אפריל 2020, נרשמו עליות מחירים בכל המחוזות: מרכז 7.5%, דרום 5.9%, צפון 5.7%, תל אביב 4.5%, חיפה 4.2% וירושלים 3.8%.

והנה עוד פרמטר שפורסם ועלול להטריד מאוד את רוכשי הדירות החדשות, שחתמו חוזה לרכישת דירה וטרם שילמו את מלוא הסכום: מדד מחירי תשומות הבנייה למגורים עלה בחודש מאי ב-0.7%, ובכך הוא משלים זינוק של 2.8% מתחילת השנה ו-3.2% בחצי שנה האחרונה (מאז חודש דצמבר האחרון).

נציין כי מדד תשומות הבנייה, המתעדכן מדי 15 בחודש, משקף את השינויים במחירי הבנייה שמושפעים מעלויות של חומרי גלם, מוצרים ושירותים המשמשים קבלנים. זהו מדד מבוסס על סל תשומות קבוע הכולל בטון, מלט, אינסטלציה ומרכיבים נוספים, והוא נועד לשקף את מחיר הבנייה. המדד הזה לרוב לא זז בתנועות חדות, אולם לנוכח העלייה שנרשמה בתקופה האחרונה במחירי חומרי הגלם, על רקע הגידול החד במחירי הסחורות בעולם והזינוק בעלויות ההובלה, גם מדד התשומות נמצא במגמת עלייה משמעותית. כך למשל בחודש האחרון מחירי ברזל לבנייה זינקו בעוד 8.5% ומחיר העץ לבנייה קפץ ב-5.3%.

כאמור, למדד הזה יש השפעה רבה על מחירי הדירות החדשות המוצמדות אליו. בניית בניין מגורים עשויה להימשך שנתיים ויותר, ולכן קבלנים המוכרים דירה "על הנייר" מעוניינים להצמיד את מחירי הדירות שהם מוכרים למדד תשומות הבנייה, כדי שמחיר הדירה יתעדכן בהתאם להוצאותיהם בפועל (מדד תשומות הבנייה אינו משפיע על רוכשי דירה יד שנייה, אלא רק על הרוכשים דירה חדשה מקבלן). כך למשל, מי שרכש דירה חדשה שטרם נבנתה – "על הנייר", בתחילת חודש דצמבר, בסכום של 2 מיליון שקלים (וטרם שילם עבורה חלק מהסכום), יגלה שהמחיר שיצטרך לשלם כבר קפץ ב-64 אלף שקלים נוספים.

נתון נוסף שפורסם השבוע ומשיק היטב למחירי הדירות הגואים, הוא היקפי נטילת המשכנתאות מהבנקים. על פי נתוני בנק ישראל, היקף המשכנתאות בחודש מאי עמד על 9.5 מיליארד שקל – זהו שיא של כל הזמנים בהיקפי המשכנתאות שנלקחו בחודש אחד. נתון זה גבוה ביותר מ-80% לעומת מאי אשתקד, ויותר מ-30% לעומת ממוצע המשכנתאות החודשי שנלקחו ב-12 החודשים האחרונים. גורמים במערכת הבנקאית מציינים כי הבהלה למשכנתא נמשכת והחודש אף צפוי השיא הזה להישבר, כך שהיקפי המשכנתאות צפויים לעבור את ה-10 מיליארד שקל.

הגאות במחירי הדיור על השלכותיה הרבות נובעת בעיקר מבעיית ההיצע, או יותר נכון חוסר ההיצע המספיק של דירות מגורים בישראל. מדינת ישראל לא השכילה למצוא לכך פתרון ונראה כי גם הממשלה החדשה לא תצליח לטפל בנושא ללא צעדים דרסטיים.

על פי דיווח שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כ-53,640 היתרי הבנייה הונפקו בשנה שבין אפריל 2020 למרץ 2021 – ירידה של 3.9% לעומת 12 החודשים הקודמים. בתקופה שנסקרה התחילה בפועל בנייה של 49,990 דירות, ירידה של 10% לעומת התקופה המקבילה שנה קודם, שבה החלה בנייה של 55 אלף דירות.

מהסקירה עולה כי כמחצית מסך הדירות בהיתרים שהונפקו באפריל 2020-מרץ 2021 היו במחוזות המרכז ותל אביב (25.6% ו-22.8%, בהתאמה); במחוז המרכז חלה עלייה של כ-7.5% ובמחוז תל אביב – ירידה של כ-8.9% בהשוואה ל-12 החודשים הקודמים (אפריל 2019-מרץ 2020).

אמש התייחס לעניין שר השיכון החדש, זאב אלקין והודה כי עליית המחירים לא תיבלם בקרוב: "הציבור עוד לא מרגיש את זה, אבל אנחנו נמצאים בסיבוב מחודש של משבר דיור והוא יתבטא בעליית מחירים", אמר אלקין. "אני יודע מה היו התחלות הבנייה והשיווקים, ואפשר להעריך בכמה יעלו מחירי הדירות בעוד שנה-שנתיים. הנתונים היבשים מראים שנדרשים 147 חודשי משכורת כדי לרכוש דירה. בפועל אנחנו כבר קרובים ל-152 משכורות – פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD".

את עליית מחירי הדיור יהיה כנראה קצת קשה יותר לבלום בזמן הקרוב, למרות שאלקין הצהיר כי בכוונתו לגבש תוכנית נרחבת להגדלת ההיצע והתחלות הבנייה. ובכל זאת, בכל הנוגע לעליית המחירים הכללית במשק והתגברות קצב האינפלציה, מציינים הכלכלנים כי ייתכן ומדובר באירוע נקודתי, שמבטא את היציאה החדה ממשבר הקורונה והקיפאון שליווה אותו, לפעילות מלאה במשק. במציאות של שינוי חד כזה גם האינפלציה מרימה ראש  – אך בהחלט ייתכן שזה זמני בלבד.

לדברי רונן מנחם, הכלכלן הראשי של בנק מזרחי-טפחות, המבחן יהיה בחודשים הקרובים, בחלוף השפעות הקצה: "מדד חודש יולי יהיה הראשון לבחון אם עליית קצב האינפלציה בחודשיים-שלושה האחרונים מקורה בהשפעות קצה ובהתפרצות ביקוש עצור בלבד, או שלאור התאוששות המשק והביקושים מדובר בעליית מדרגה, בהשוואה לאינפלציה האפסית ואף שלילית לה הורגלנו עד לאחרונה".

The post המחירים בישראל עולים: אירוע זמני או מגמה מתמשכת? appeared first on מקור ראשון.