https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-12.19.16-750x234.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />לפני כשנה, בחסות קרן 'ג'נסיס', משרד התפוצות ובית הנשיא, חברו הוגי דעות ופעילי ציבור מכל רחבי העולם היהודי לניסוח מסמך ייחודי עליו יהיו חתומים, שנקרא 'מגילת הייעוד המשותף' בין ישראל לקהילות היהודיות בעולם.

לאחר עבודה מאומצת ניסחו המשתתפים חמישה עקרונות מרכזיים: אבטחת רווחתם וביטחונם של מדינת ישראל ויהודי העולם, ערבות הדדית, חיזוק הזהות היהודית, לשמש אור לגויים על ידי התנהגות ערכית ומוסרית ולפעול לתיקון העולם ושיפורו. מאז ניסוח העצומה, עורכים מארגניה סקר אינטרנטי חובק עולם כדי לשמוע את דעתם של יהודי העולם על הערכים הללו. עד היום השיבו לסקר 15,000 איש מכל רחבי העולם.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הסנאטור לשעבר ג'ו ליברמן: אסור לסגור את הדלת בפני אף יהודי

– "זהות יהודית לא יכולה להתבסס על ביסלי ובמבה"

– הרש"פ: אחרי שנמנע סיפוח, נילחם על הכרה בנו במדינה

שניים ממנסחי העצומה, ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן והאלוף במיל' עמוס ידלין, שוחחו ביניהם במסגרת ועידת "עם עולם" של מקור ראשון, בהנחיית מנהלת הפרויקט בניו יורק, סיון אלוני. בתחילת השיחה המשותפת פנתה לרב מדן ושאלה אותו על חשיבותו של אחד מ-5 הערכים "להיות אור לגויים", ומדוע זה חשוב לנו כיהודים.

הרב מדן: "התורה שלנו מתחילה מדברים שאומר ה' לאברהם ערב חורבן סדום "ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". שאלת המוסר תופסת לנו יותר מ-50 אחוז משני לוחות הברית. זה בוודאי הגורם המאפיין של הקומה הבסיסית של היעד שלנו".

הרב מדן הדגיש בחלקה השני של התשובה כי למרות זאת, היו לו השגות על הערך הזה: "אני לא מאושר מהעניין הזה, למרות שהייתי שותף לניסוח. הרעיון של 'אור לגוים' החל ודובר בתחילת המאה ה-19 על ידי התנועה הרפורמית, במשהו שהייתי מגדיר כטקס קבורה של העם היהודי, מתוך אמירה שכבר מילא את תפקידו אחרי היציאה מן הגטו וההשכלה, ועכשיו הוא כבר יכול להתערות ולהוות חלק מעמי העולם. אור לגויים זו מָטריה שיכולה להתאים לזה. אבל אני יכול לחיות איתו למרות שאני לא אוהב את הניסוח הזה. חשוב לי  לכבד גם דברים של זרמים אחרים".

האלוף עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, שבתפקידו האחרון בצה"ל פיקד על אגף המודיעין, היה שותף, כאמור, לניסוח חמשת העקרונות במיזם. כשהוא נשאל האם יש השלכות ביטחוניות לטענה לפיה קיימת מגמת התרחקות בין יהודי העולם לבין מדינת ישראל, השיב: "מדינת ישראל הצעירה, נשענה על הגולה בשנותיה הראשונות בצורה משמעותית. במלחמת השחרור באו מתנדבים מחו"ל והייתה תמיכה גם כספית וגם מדינית.

"היום, 72 שנים אחרי, מדינת ישראל חזקה יחסית מהגולה ורוב העם היהודי יושב בישראל. יש סוג של היפוך תפקידים. כמו שישראל שלחה לבריה"מ ספרי תנ"ך וחומר על ארץ ישראל, וכמו שידעה להעלות את יהודי עיראק, מרוקו ואתיופיה. היום היא מדינה חזקה ויש לה השפעה בכל העולם; בארה"ב, ברוסיה, בסין. בכל מקום שקהילה יהודית נקלעת צרה. ולצערנו היום בימי קורונה, הקהילות היהודיות סובלות מבעיית משאבים, הלב היהודי בבית הכנסת. הן סובלות מאנטישמיות שהתעוררה מימין ומשמאל, גם מהנוצרים וגם מהמוסלמים. ולכן יש לנו צורך לתמוך אחד בשני ובקהילות, זה חלק מתפקידנו.

"הדבר שהכי נוגע לליבי, כשאני רואה חיילים בודדים שהגיעו מהגולה. להם אין גיוס חובה, בניגוד לבנים של הרב מדן או שלי. הצעירים האלה לא באו כי היו חייבים, אלא הם התנדבו לשרת למרות שנותרו ללא משפחה, ולמרות שהם לא כל כך מבינים את התרבות הישראלית. הם עדות מדהימה לקשר שבין מדינת ישראל לגולה".

הרב מדן, ערך "זהות יהודית" נתפס באופן שונה בקרב הקבוצות השונות. איך דואגים שזה יביא לקירוב ולא לפילוג בין הקבוצות השונות?

"זו שאלת מיליון הדולר. השאלה הקשה ביותר שעומדת לפנינו. אביא דוגמה אחרת, מתחום אחר, מהאמנה שעשיתי בזמנו עם פרופ' רות גביזון. אני הייתי מתנחל וימני, והיא הפך מוחלט – ממקימי האגודה לזכויות האזרח. בשיחה מקדימה שעשינו בינינו גילינו שלמרות המחלוקות בינינו יש נושא אחד משותף בין שנינו, שהוא חזק יותר. וזה המשך קיומו של העם היהודי. ומתברר, שכשיש מכנה משותף חזק אז הוא יכול לחפות על כל מחלוקת. אם כולנו נדע שעצם המשך קיומו של העם היהודי תלוי בערבות ההדדית בינינו, זה מחייב.

"המשותף הוא לא רק רב מהמפריד", סיכם הרב מדן, "אלא הוא גם יותר חזק מהמפריד. ולכן לא צריך לטאטא את המחלוקות בינינו, אלא לדעת לתת את הניסוח, שהמשותף ייקח את הדגל ויוביל".

The post "מכנה משותף חזק מחפה על כל מחלוקת" appeared first on מקור ראשון.