המגבלות החדשות שקבינט הקורונה החליט עליהן אתמול מסגירות את חששות השרים מכך שגל הקורונה הרביעי עלול להביא לעלייה גדולה במספר החולים הקשים. זאת אף שנכון לעכשיו היחס בין שיעור החולים הקשים לשיעור הנשאים עדיין קטן מאוד בהשוואה לגלים הקודמים.

אבל מיהו חולה קשה? על כך אין הסכמה בין בתי החולים ובכירי משרד הבריאות. "הגדרת החולים קשה יבשה ולא מדויקת", אומר ד"ר איל פסח, מנהל מחלקת הקורונה בבית החולים רמב"ם, שנפתחה שם אתמול מחדש נוכח הצפי לעליית מספר המאושפזים בשל היקפי התחלואה הגבוהים.

אך ד"ר פסח אינו מתרשם מהתבחין שהממשלה נשענת עליו. הוא מסביר שהגדרת חולה כ"קשה" תלויה במצב מחלתו ואינה יכולה להתבסס רק על נתוני רוויית החמצן בדמו (סטורציה), שמוגדרת כמסוכנת כשהיא יורדת מתחת ל־94 אחוזים. "אלו הגדרות שאנחנו נאלצים להשתמש בהן כדי להעביר דיווחים לעיתונות", הוא אומר. "אנחנו יודעים מהו מצבו האמיתי של החולה, וזה לא תמיד משתקף".

ד"ר יעל פארן, מומחית לרפואה פנימית ולמחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב, אומרת בהסתמך על הניסיון שצברה מאז פרוץ המגפה כי "הרושם של הרופאים הוא שהחיסון מעניק הגנה טובה ממחלה קשה לחולים שאינם מדוכאי חיסון. אני חושבת שיהיה עדכון להגדרות הללו, כי אנחנו רואים שזן הדלתא גורם למחלה קצרה יותר שמגיעה לשיא מהר יותר. מאז תחילת התפרצות הדלתא לא היה לנו חולה קריטי שהוא מחוסן ללא דיכוי חיסוני".

מנגד, פרופ' דרור מבורך, מנהל מערך הקורונה בבית החולים הדסה עין כרם, סבור שאסור לשנות את המדדים לתחלואה קשה. "הגדרות מצב חולי הקורונה נקבעו ביולי שעבר, והן מבוססות פחות או יותר על מכוני הבריאות הלאומיים של ארה"ב (NIH). זה לא טוב לשנות הגדרות רפואיות בגלל גחמה כזו או אחרת, כי אתה מאבד את היכולת להשוות נתונים בתקופות שונות. תאר לעצמך שכל ארץ וכל עיר תתחיל להגדיר חולים אחרת. זה לא טוב".

בתום דיון ארוך אישר אתמול קבינט הקורונה ש"התו הירוק" יחזור באופן מלא בעוד שבוע. באירועים המוניים שמשתתפים בהם יותר ממאה בני אדם, כל מי שמעל גיל 12 יידרש להציג תעודת מתחסן, תעודת מחלים או בדיקת קורונה שלילית עדכנית. בחתונות ובשמחות אחרות בחללים סגורים יידרשו כלל המשתתפים להציג תעודה או בדיקת קורונה שלילית. התו הירוק יחול גם על אירועי תרבות וספורט, חדרי כושר, מסעדות וחדרי אוכל, כנסים, אטרקציות תיירותיות ובתי תפילה.

ראש הממשלה נפתלי בנט קרא אמש לסרבני החיסונים לחזור בהם וללכת להתחסן, כדי למנוע את התלקחות המגפה מחדש. "סרבני החיסונים פוגעים בכולנו, כי אם כולם יתחסנו כולם יוכלו לקיים את שגרת חייהם", אמר בנט. "אבל אם מיליון ישראלים ימשיכו לא להתחסן, זה יאלץ את שמונת המיליונים האחרים להסתגר בבתיהם".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה כי "הגדרות של חולי קורונה במצב קשה במדינת ישראל נקבעו על פי ובהתאם לקווים מנחים מקובלים בעולם (WHO ו-NIH), שלא שונו בעת האחרונה. הגדרות אלו אושרו על ידי הצוות לטיפול במגפות המייעץ למשרד הבריאות.

נתוני המשרד, המשקפים את מצבם של החולים המאומתים שמאושפזים בבתי החולים, אמינים ביותר. כמו כן, באמצעות הנתונים אנו משקפים את מצבם של החולים המאומתים שמאושפזים בבתי החולים".

The post מומחי הקורונה ממשיכים להתווכח: מיהו חולה קשה? appeared first on מקור ראשון.