איגוד "תורת הארץ הטובה" בניהולו של הרב יוסף ארציאל אינו מוכר בזירה הציבורית, אולם רשימת הרבנים החברים בו כוללת את רוב "זקני העדה" בהנהגה הרוחנית של הציונות הדתית: הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב אריאל, הרב זלמן ברוך מלמד, הרב דוד חי הכהן, הרב שמואל אליהו, הרב אריה שטרן, הרב אליקים לבנון ועוד.

בשבוע שעבר פרסמו הרבנים הללו הסתייגות חריפה מרפורמת הכשרות של השר לשירותי דת מתן כהנא. "הרבנות הראשית נוסדה קודם הקמת המדינה על ידי מרן הרב קוק זצ"ל שלאורו אנחנו הולכים, ומתקומת המדינה ועד היום היא הממונה על כל נושאי הדת בישראל", כתבו. "כל שינוי בענייני הדת במדינה צריך להיות מתואם ומוסכם עימה. אמנם יש צורך בשיפורים בנושאים מוגדרים, אבל הכול חייב להיעשות אך ורק בהסכמה עם הרבנות הראשית".

במכתב צוין כי נציגי האיגוד נפגשו עם השר כהנא במוצאי תשעה באב, והפצירו בו שלא לקדם שינויים בלי הסכמת מועצת הרבנות הראשית. יומיים לאחר מכן פרסם השר כהנא את תוכניתו.

מנגד, במוצאי השבת שעברה פרסם ראש ישיבת הר עציון, הרב יעקב מדן, מכתב תמיכה ברפורמה. "רפורמת הכשרות תביא יותר בתי עסק לצרוך כשרות, ותכניס לשוק משגיחים תלמידי חכמים וישרי דרך, שיעסקו בה תמורת משכורת מכבדת", כתב הרב מדן. "כולנו מחויבים בכבוד הרבנות ובכבוד הרבנים, אך גם במצוות התורה 'לא תגורו מפני איש' בבואנו לחזק מצווה כה חיונית וכה אהובה כמצוות כשרות האוכל הנכנס לפינו". תומך נוסף ברפורמה הוא ראש ישיבת הר ברכה, הרב אליעזר מלמד.

ברמה המעשית, רפורמת כהנא נמצאת כרגע בהכנה לקראת "הצעת מחליטים" בממשלה. ב־1 באוגוסט היא אמורה לעבור כפרק בחוק ההסדרים, ולאחר מכן להמשיך להליכי חקיקה מפורטים בכנסת. אישורה הסופי מתוכנן לחודש נובמבר במסגרת אישור התקציב.

כדי להבין קצת יותר לעומק את התוכנית שמסעירה את הרוחות בעולם הרבנות בישראל ושתנה באופן יסודי את אופי שירותי הכשרות, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל המשרד לשירותי דת מוני מעתוק (42), האיש שאמור להוביל את המיזם הן בהליכי החקיקה בכנסת ובממשלה, הן בהיבט התקציבי והן ביישומה בפועל באמצעות המשרד.

"הבד"צים פעלו ללא פיקוח וללא שקיפות, ולא פעם התבססו על עבודת המשגיח של הרבנות הראשית ורק גבו כסף והעמיסו על העסק הוצאות נוספות. המצב הזה ישתנה לחלוטין"

הטענה המרכזית של המתנגדים לרפורמה היא שהרבנות הראשית היא הביטוי הממלכתי ליהדותה של המדינה, וביטולם של שירותי הדת הממלכתיים תחליש את הרבנות ותרוקן אותה מתוכן.

"אני לא קורא לזה רפורמה ולא מתחבר למילה הזאת. אני קורא לזה 'המהפכה בכשרות'. המהפכה הזו לא פוגעת כהוא זה במעמד הרבנות הראשית. בדיוק להפך, היא מחזקת אותה. כרגע אין לרבנות הראשית שום השפעה על סטנדרט הכשרות הנדרש. במצב הנוכחי כל רב עיר קובע את הסטנדרטים לעצמו, והוא לא כפוף לרבנות הראשית. כעת מועצת הרבנות הראשית תקבל לראשונה כוח משמעותי, היא תקבע את הסטנדרטים של הכשרות, והם יוחלו באופן רוחבי ויחייבו את תאגידי הכשרות. בנוסף, הרבנות הראשית תקבל סמכות פיקוח שכרגע לא מצויה בידה. היא תוכל להנחות תאגידים בפעילות ואפילו לשלול רישיון מתאגיד שלא יעמוד בנדרש ממנו.

"הרבנות", מציין מעתוק, "תקבע סטנדרטים לשלוש רמות של כשרות: כשר, כשר למהדרין, וכשר למהדרין מן המהדרין. היא גם תקבע את היקף ההשגחה הנדרש לפי סוגי עסקים והיקפי פעילות. המשרד לשירותי דת יקים את יחידת 'הממונה על הכשרות ברבנות הראשית'. הממונה יקבע כללי רגולציה נוספים שאינם הלכתיים, הוא זה שייתן רישיון לתאגידים שיעמדו בתבחינים הנדרשים, והוא יפקח על התאגידים בפעילותם השוטפת".

שבעים פנים בכשרות

המנכ"ל החדש של המשרד לשירותי דת הוא תושב עלי ובוגר המכינה הקדם־צבאית ביישוב. מעתוק, נשוי ואב לשישה, הגיע לתפקיד אחרי שנים ארוכות בשירות הציבורי שבהן התמחה בתחום כוח האדם. בין תפקידיו הקודמים שימש מנהל אגף בכיר להון אנושי ברשויות המקומיות, וסמנכ"ל בכיר למנהל והון אנושי במשרד הפנים – מעין נציג של נציבות שירות המדינה בשלטון המקומי. בתפקידו זה היה שותף לגיבוש מדיניות המשרד, הן כרגולטור של השלטון המקומי הן כגורם המייצר כלי סיוע בתחומים שונים. בין היתר הוביל שינוי במבנה הארגוני של המשרד והיה ממייסדי תוכניות הצוערים לשלטון מקומי. לצד תפקידו כסמנכ"ל המשרד, שימש מעתוק יו"ר הוועדה הקרואה בעיריית טבריה במשך עשרה חודשים, שבהם יישם תוכנית הבראה לעיר. פרט טריוויה משפחתי: מעתוק הוא בן דודו של ח"כ משה ארבל מסיעת ש"ס.

"הקשר ביני ובין השר כהנא נוצר דרך גורם שלישי", מספר מעתוק. "אני שמח שהוא נתן בי את אמונו כאיש שיקדם את המדיניות שלו במשרד. אני רואה פה הזדמנות גדולה להובלת מהלכים משמעותיים לחיזוק שירותי הדת במדינה".

אתה אומר שהרבנות תישאר גורם־העל הקובע את הסטנדרטים, אבל ברפורמה יש אפשרות לעקוף את הרבנות. לפי מה שפרסמתם, שלושה רבנים יוכלו להקים תאגיד פרטי ולקבוע קריטריונים שונים מאלה שתקבע הרבנות הראשית. תאגיד כזה יוכל עקרונית להעניק תעודת כשרות לעסק שפועל בשבת, בניגוד לעמדת הרבנות.

"שוב, המצב כיום הוא שכל רב מקומי קובע את הכללים. לרבנות יש אמירות כלליות, אולם הן לא מחייבות את הרב המקומי. זה נובע מתפיסה הלכתית שמכבדת את המעמד של מרא דאתרא. בנוגע לתאגידים החדשים, אני מניח שרובם יתיישרו עם הסטנדרטים של הרבנות.

"ישנה גם אפשרות שבה שלושה רבנים מוסמכי רבנות – אחד מהם חייב להיות רב עיר מכהן שמנהל מערכת כשרות, או מי ששימש בעבר בתפקיד רב עיר וניהל מערכת כשרות – יקבעו סטנדרטים אחרים. אבל זה ממש לא שכל אחד יכול לעשות מה שבא לו. חזקה על מי ששימש רב עיר מטעם הרבנות שלא יקבע סטנדרטים שרירותיים".

מדוע הוספתם את המסלול הזה?

"כי יש מחלוקות הלכתיות, ואנחנו רוצים לתת ביטוי למגוון הדעות בתוך עולם ההלכה. בשורה התחתונה, מי שיקבע את הסטנדרטים ההלכתיים הם רבנים מוסמכי הרבנות הראשית, שאחד מהם רב עיר. אגב, אני לא יודע אם בכלל ישתמשו במסלול הזה. ייתכן מאוד שרוב הצרכנים ירצו להיצמד לסטנדרטים של הרבנות הראשית".

הבד"צים עשויים להתקומם עליכם מסיבה הפוכה. עד כה הם לא היו מפוקחים על ידי הרבנות הראשית, ועכשיו הם יחויבו בפיקוח ויעמדו תחת בקרה. בד"ץ העדה החרדית לדוגמה לא יוכל להנפיק תעודת כשרות בלי לעמוד בפיקוח הרבנות הראשית.

"הבד"צים פעלו ללא פיקוח וללא שקיפות, ולא פעם התבססו על עבודת המשגיח של הרבנות הראשית ורק גבו כסף והעמיסו על העסק הוצאות נוספות. המצב הזה ישתנה לחלוטין. אם בד"ץ העדה החרדית יתעקש לפעול ללא פיקוח, הוא יוכל לתת השגחה רק לבית עסק שמושגח על ידי תאגיד מפוקח אחר".

נכון להיום, אם רב עיר שולל תעודה לעסק שנתפס בהונאת כשרות, לבעל העסק אין חלופה והוא חייב לתקן את הליקויים. במצב החדש הוא יוכל לפנות למתחרים ולחתום על חוזה מול הצעה זולה יותר ומקילה יותר. איך תמנעו מרוץ לתחתית ברמת הכשרות?

"לכל תאגיד שיוקם יהיה רב מלווה בדרג רב עיר. לא התאגיד יחתום על התעודה אלא הרב יחתום, בשמו. התאגיד לא הופך את ההשגחה לטכנית ולא מרוקן אותה מתוכן. התאגיד הוא פלטפורמה ארגונית שכפופה לסטנדרטים ברורים, והוא מוכוון הלכתית ומקצועית בידי הרבנים העומדים בראשו. אי אפשר לומר מצד אחד שצריך לסמוך על רבנים, ומצד שני לומר שאי אפשר לסמוך עליהם".

כתובת אחת למשגיח

מה ימנע מתאגיד גדול כמו שטראוס או יוניליוור להקים תאגיד כשרות משלו ולפקח על עצמו בעצמו, למרות שהוא במצב של ניגוד עניינים?

"אנחנו בשלב הצעת מחליטים שקובעת את העקרונות. לא הכול סגור, פרטים חשובים רבים ייסגרו בהמשך בהתאם לעקרונות שייקבעו. יהיו עקרונות להקמת תאגידים והענקת רישיונות, ואני מניח שחברה שמושגחת לא תוכל להקים תאגיד־בת שלה שנותן לה כשרות. זה לא יהיה. נעיין בכובד ראש בכל ההערות שיעלו ונביא אותן בחשבון. הבעיה של המבקרים היא שהם מתעלמים מהמצב הקיים, שהוא בעייתי מאוד בלשון המעטה. השאלה האמיתית היא מדוע כל החרדים לשמירה על כוחה של הרבנות לא עשו עד היום דבר להובלת תיקון מערכתי".

אחד המבקרים של תוכנית כהנא הוא הרב שמואל אליהו. "השר מתן כהנא הוא טייס משובח ואיש צבא מעולה, אבל אין לו מושג ירוק במערכות כשרות", תקף במאמר שפרסם בעיתון ישראל היום. "מדובר במערכת גדולה שמפעילים אותה אנשי מקצוע שלמדו שנים רבות. זו מערכת שצברה תובנות מתוך ניסיון רב־שנים. האם מתן כהנא נחשף לידע ולניסיון של אנשי המקצוע? לא. מתן כהנא התייעץ עם אנשים שמתנגדים לרבנות הראשית לישראל, הוא לא התייעץ עם מישהו ממערכת הכשרות הארצית, מלבד ביקור טקסי אחד או שניים".

טוענים נגדכם שהתוכנית הוכנה בחופזה ובלי התייעצות.

"האמירות כאילו אנחנו לא מבינים כלום ומתקדמים מהר מדי כדי להרוס את המערך, הן שטחיות בלשון המעטה. השר כהנא התעסק בנושאים הללו ולמד אותם עוד לפני מינויו לשר הדתות. העקרונות נבנו עם אנשים מתוך המערכת ומחוץ לה, אנשי מקצוע שחיים אותה יום יום, כולל כאלה שהיו שותפים לוועדות שונות שדנו בנושא בעבר ומכירים היטב את הבעייתיות הקיימת".

בהודעה שפרסם שר האוצר ליברמן נכתב שהרפורמה תוזיל את עלויות ההשגחה. איך בדיוק זה יקרה?

"משרד האוצר טוען שהמהלך יוזיל עלויות משום שכיום עסקים רבים משלמים פעמיים, פעם לרבנות ופעם לבד"ץ נוסף, ובמתווה החדש הם ישלמו רק לתאגיד אחד. התאגידים יתחרו זה בזה באיכות השירות, והקשר הכלכלי הפסול שבין המשגיח למושגח ייפסק.

"בגדול, הפרטה מובילה לחיסכון בעלויות והורדת מחירים, אבל מבחינתי זו לא הנקודה המרכזית פה, ולא עליה יקום או ייפול המתווה החדש. אנחנו נקיים מעקב צמוד אחרי המהלך, ואם נגלה כשלי שוק כמו מקומות שלא מקבלים שירות או בעיות ברמת איכות הכשרות, נתערב ונתקן את הדרוש תיקון. חשוב לזכור שאנחנו לא סוגרים את המערך הקיים. הוא ימשיך לפעול ולתת שירות, עד שהמערך החדש יעמוד על הרגליים".

מה עם זכויות משגיחי הכשרות? הם יועסקו כעובדים של התאגידים, או שהתאגידים יוכלו לגייס אותם במיקור חוץ כעובדי קבלן או כעובדים עצמאים?

"המשגיחים יועסקו באופן מלא בתאגידי הכשרות, ואני כרגע לא יודע לתת תשובה אם זה יהיה במיקור חוץ או לא. מה שבוודאות ישתנה זה המצב הנוכחי, שבו אתה יכול למצוא משגיח שעובד בחמש־שש מסעדות ומקבל שכר מכל אחת מהן בנפרד. כשמסעדה נסגרת בגלל הקורונה או מסיבה אחרת, הוא נשאר בלי משכורת ואין לו למי לפנות. במתווה החדש המשגיח יעבוד בתאגיד אחד, והוא יהיה הכתובת שלו לכל דבר ועניין".

האם המתווה החדש יאפשר לנשים לשמש משגיחות כשרות?

"כבר היום הרבנות הראשית לא מתנגדת להעסקה של משגיחות. אני לא רואה שום סיבה שנשים לא יוכלו לעבוד כמשגיחות כשרות בתאגידים השונים".

המודל החדש יכלול את הכשרות על מוצרי גלם או מוצרים סופיים המיובאים מחו"ל?

"בשלב הנוכחי לא. כל נושא חו"ל יישאר כפי שהוא היום. יש שיח ראשוני על טיפול גם בזירה הזאת, אבל עוד לא הגענו לשם".

מה שעובד בפתח־תקווה

בשבוע שעבר הצגנו כאן את המתווה שמפעיל הרב מיכה הלוי בפתח־תקווה, שפתר את בעיית הזיקה בין המשגיח למושגח, אבל לא הפריט את המערכת והשאיר את ההשגחה עצמה בידי הרב. תאגיד פרטי שזכה במכרז מעסיק את המשגיחים, אולם הסמכות המקצועית להפעלתם ומתן תעודת הכשרות או שלילתה נשאר בסמכותו הבלעדית של הרב המקומי. שאלתי את מעתוק מדוע אי אפשר לאמץ את המתווה הזה גם בערים נוספות.

"המועצות הדתיות לא בנויות להפעלת תאגידים מסחריים. קטונתי, ואינני מתכוון להתייחס ספציפית למקרה הפרטני של יוזמת הרב הלוי, שהיא מקרה פרטי במערך ולא תפסה במקומות אחרים. חשוב לי רק לציין שגם בתאגידי ההשגחה שיוקמו יהיה רב מוסמך רבנות שיחתום על התעודות ויפעל בהתאם לסטנדרטים שתקבע הרבנות".

הכתבה על מערכת הכשרות בפתח תקווה עוררה תגובות רבות. אחת מהן היא של רבה של שוהם ויו"ר ארגון צהר, הרב דוד סתיו. לטענתו, המודל של הרב הלוי אמנם שובה לב במבט ראשון, אך אי אפשר לשכפל אותו בהיקף ארצי. הסיבה הראשונה טכנית: בכ־30 ערים, שבהן מתגוררים רוב אזרחי ישראל, כלל אין רב מכהן, ומי שחתום על התעודות הניתנות בהן הם רבני עיר ממרחק עשרות קילומטרים. מכיוון שאי אפשר לכפות על ראשי הערים למנות רב, ממילא אי אפשר להפעיל בערים הללו את המודל של פתח־תקווה.

בעיה נוספת שהמודל של הרב הלוי לא פותר, טוען הרב סתיו, היא חוסר היכולת לכפות סטנדרט כשרות ארצי אחיד. לרבנים מסוימים ישנה נטייה לעשות שבת לעצמם ולחייב את כלל הציבור לעמוד בקריטריונים מחמירים. הם לא יחתמו על תעודה שאיננה עומדת בדרישות שלהם, גם אם בעל העסק יעמוד בדרישות המינימום של מועצת הרבנות הראשית. זו הרי הסיבה לכך שלעיתים רשת מסעדות נאלצת לפרסם תפריטים שונים בהתאם למיקום הסניפים: מנה מסוימת מוכרת ככשרה בעיר פלונית, אך לא בעיר אלמונית.

בעיה שלישית היא שאם הרבנים הם שמקימים את התאגידים, כמו בפתח־תקווה, לא נפתרת בעיית הנפוטיזם והשחיתות. רבנים עשויים למנות מקורבים או אנשי מפלגה לעמוד בראש תאגידי הכשרות. בעיה אחרונה היא שהמודל יכול לעבוד רק כאשר בראש העיר עומד רב נמרץ ופעיל, מה שלא קיים בחלק מהערים, שבהן מכהן רב מבוגר מאוד או רב שהתפקוד שלו חלקי.

ההתמחות שלך היא בתחום כוח אדם.  המשאב האנושי במשרד לשירותי דת הוא ברובו מהמגזר החרדי, שמתנגד בחריפות לרפורמה. אתה לא חושש מאי־שיתוף פעולה מצד הדרגים המקצועיים?

מעתוק: "עובדי המשרד ועובדי הרבנות הראשית הם אנשים מסורים מאוד, לויאליים למערכת, והם רוצים לעשות טוב למדינת ישראל, למרות שבמשך שנים המדינה הזניחה את שירותי הדת ולא העניקה תשומות בהלימה לצרכים בשטח. כמו כל שינוי, מטבע הדברים כשמזיזים את הגבינה מתעורר גל תגובות. אותו דבר קרה כשפתחו את אזורי הרישום לנישואים – הייתה התנגדות חריפה, והיום כולם שמחים במהלך ההוא ויש שיתוף פעולה מלא בשטח. אני מאמין שרוב ההתנגדויות נובעות מדיס־אינפורמציה בנוגע לפרטים של המהפכה בכשרות. כשהפרטים יתבהרו, גם שיתוף הפעולה של כלל הגורמים ילך ויגבר".

ומה עם מועצת הרבנות הראשית? יש לה תפקיד מרכזי ברפורמה כגורם שקובע את תבחיני הכשרות, אבל היא רואה במהלך חורבן של מערכת הכשרות.

"במועצת הרבנות הראשית יושבים רבנים גדולים ומכובדים ואני לא מחלק ציונים לאף אחד. אני מאמין שבסוף היא תשתף פעולה, כי מדינת ישראל חשובה לה לא פחות ממה שהיא חשובה לי. המהלך החשוב הזה צריך היה לקרות כבר לפני הרבה שנים, וסוף סוף הוא קורם עור וגידים".

The post "המהפכה בכשרות רק תחזק את הרבנות הראשית" appeared first on מקור ראשון.