נדנדה בין שמחה לעצב – כזה היה השבוע הראשון של המשלחת הישראלית במשחקי טוקיו.

מצד אחד, כבר עכשיו אפשר להיות שבעי רצון מהתקדימים שנקבעו באולימפיאדה. הם הסתמנו בזכייה מפתיעה של אבישג סמברג במדליית ארד בטאקוונדו עד 49 ק"ג. סמברג הובסה בסיבוב השני בתחרות בידי אלופת העולם המכהנת, אך כשזו הגיעה לגמר האולימפי נשלחה סמברג לבית הניחומים, ולא הביטה לאחור. בשני ניצחונות מרשימים בשבת שעברה, היא הבטיחה את המדליה האולימפית העשירית בתולדות ישראל, בענף חדש (הרביעי שלנו). סמברג היא הישראלית הצעירה ביותר שזוכה במדליה אולימפית.

ספורטאית נוספת שעשתה היסטוריה מקומית השבוע, היא השחיינית המוכשרת אנסטסיה גורבנקו, בת 17, האישה הישראלית הראשונה שמעפילה לגמר אולימפי בבריכה. בחצי הגמר ב־100 מטר גב היא ניפצה ביום שלישי את שיא ישראל, ועלתה למקצה הגמר כשהיא מדורגת שמינית ואחרונה מבין המתחרות. גם בגמר עצמו סיימה אחרונה. שעה לאחר מכן שחתה גורבנקו בחצי הגמר ב־200 מטר מעורב, המקצה החזק ביותר שלה – באליפות אירופה לפני חודשים אחדים היא ניצחה בו את כל שאר מתחרותיה – אך למרבה הצער פספסה ב־11 מאיות השנייה את ההזדמנות לעלות למעמד גמר אולימפי נוסף. היא דורגה עשירית בין כל המתמודדות בחצי הגמר, והוכיחה שוב עד כמה קשה ואכזרית התחרות בעולם השחייה. "אני מרגישה פספוס שלא עליתי לגמר ה־200 מעורב כי זה המקצה החזק שלי, אבל בסך הכול אני מרוצה מהתוצאות", אמרה גורבנקו לעיתונאים. "לשחות שני מקצים חשובים בתוך שעה זו חוויה מרגשת, מאתגרת וכיפית. בשניהם נתתי את כל מה שהיה לי".

גורבנקו גם סייעה אתמול לעלייתה לגמר (בשבת) של נבחרת השליחים־שליחות המעורבת של ישראל במקצה 4 כפול 100 מטרים, יחד עם איתי גולדפדן (חזה), גל כהן־גרומי (פרפר) ואנדי מורז (חתירה). הארבעה קבעו את שיא ישראל החדש. השחיינית אביב ברזילי חתמה את הישגי משלחת השחייה אתמול כשעלתה לחצי גמר 200 מטר גב.

באולם ההתעמלות פתח את החגיגה ארטיום דולגופיאט, שהציג בשבת תרגיל נהדר בשלב המוקדמות בתחרות הקרקע. הוא הוצב במקום הראשון בסיום היום, ויתחרה בגמר ביום ראשון הבא, ב־11 בבוקר.

האכזבה עד כה הגיעה בעיקר מאולם הבודוקאן המיתולוגי, שם נבחרת הג'ודו לא מצליחה עד כה לעמוד בציפיות הגבוהות. זה החל אומנם באורח מרשים, עם יום קרבות אמיץ של שירה ראשוני שבסופו הפסד אכזרי בקרב על מדליית הארד. גם ברוך שמאילוב היה קרוב לפודיום בקרב מכריע ונוצח, אבל מאותו רגע החלו להירשם אכזבות מרובות. שיא הכאב נרשם ביום שלישי, כששגיא מוקי הודח במפתיע כבר בסיבוב השני.

מוקי, אלוף העולם עד 81 קילוגרם ב־2019, הגיע לטוקיו כאחד המועמדים לזכות בתהילה בתחרות, אך בסופו של דבר הציג יכולת לא יציבה. "עברתי דרך ארוכה מאז ריו ולא רציתי לסיים ככה את יום התחרויות בטוקיו. זו תחושה לא קלה בעבורי, אבל אני שלם עם עצמי", אמר מוקי זמן קצר לאחר ההדחה. "בריו הגעתי לתהום ועדיין לא ויתרתי לעצמי. קמתי בכל יום כדי להילחם שוב, להתאמן, לעבור טיפולים. במשך שנה וחצי החלמתי משתי פריצות דיסק, עליתי קטגוריית משקל, זכיתי בפעם השנייה באליפות אירופה, גרמתי לכך שההמנון הישראלי יושמע לראשונה באבו־דאבי והפכתי לאלוף העולם הישראלי הראשון. גם הדחייה של האולימפיאדה לא הקלה עליי. חשוב לי שיבינו בישראל, בייחוד ילדים שחולמים לעסוק בספורט: חלק מהדרך של הספורטאי היא להפסיד. לא תמיד הכול הולך כמתוכנן, וגם את הרגעים הלא פשוטים האלה אפשר לנתב למקומות טובים. זה גם מה שאני מתכוון לעשות בדרך למשחקי פריז".

אכזבה נוספת נרשמה אתמול לאחר שהג'ודוקא פיטר פלצ'יק, עוד מועמד על הנייר למדליה, קרס בבית הניחומים ואפילו לא העפיל להתמודד על מדליה.

דוגמה מצוינת להתרגשות שהפכה לאכזבה נתנה לנו השבוע רוכבת אופני הכביש עומר שפירא, שבמשך מרוץ שלם הייתה קרובה מאוד להפתעה מרעישה, כאשר דורגה במקום השני ברוב חלקי התחרות. תקלה טכנית – הג'לים שאמורים לספק לה תוספת אנרגיה, שספורטאים רבים משתמשים בהם, נפלו לה בטעות – החלישה אותה, והיא נעקפה סמוך לסיום וסיימה במקום ה־24.

עוד לפני שעלתה למגרש זכתה נבחרת הבייסבול שלנו לעלות לכותרות, ולא בנסיבות מחמיאות (אם כי גם לא בנסיבות נוראות ואיומות). חבריה כנראה לא מרוצים מתנאי האירוח בכפר האולימפי, והם העלו לאפליקציית טיקטוק סרטון שבודק אמפירית כמה ישראלים דרושים כדי לשבור מיטה מקרטון. מתברר שהמיטה – פאר ריהוט הקרטון היפני, שהותקן לאתלטים הצעירים – התרסקה כשהישראלי התשיעי הצטרף לחבורה הקופצת עליה. התגובה לא איחרה לבוא: הספורטאים ננזפו על ידי הוועד האולימפי, ונדרשו להתנצל.

רק אתמול החלו שחקני הבייסבול לשחק, בסיבוב הראשון בבית המקדים, ובינתיים החדשות רעות: דרום קוריאה ניצחה את הנבחרת שלנו 6־5. הצרה היא שהמגיש הישראלי המוביל ג׳ון מוסקט נפצע במרפק ולא שיחק, מכה מקצועית קשה. אם ההפסד הצמוד והאכזרי לא מחסל את סיכויי המדליה של הנבחרת הוא מדאיג מאוד. היום בשעות אחר הצהריים תשחק הנבחרת מול ארה"ב.

מחר יתקיימו שיוטי מדליות למתחרים בגלשני ניל פרייד (RS:X), בהשתתפות קטי ספיצ'קוב ויואב כהן; אך הם איבדו כל סיכוי לזכייה במדליה. לעומתם נויה ברעם ושחר טיבי הגיעו אתמול למקום השישי הכללי בשיט במפרשיות ה־470. בחץ וקשת, שליחנו הראשון בתחום איתי שני עשה היסטוריה קטנה והעפיל לשלב שמינית הגמר, שיתקיים מחר.

תחרויות האתלטיקה מתחילות גם הן, ודיאנה ויסמן הייתה אמורה להתמודד לפנות בוקר במוקדמות ריצת 100 מטר. בהמשך היום, בשעה 13:00 שעון ישראל, תחל חנה קנייזבה־מיננקו את השתתפותה בתחרות המוקדמות בקפיצה המשולשת, שם תצטרך לקפוץ 14.40 מטרים לפחות כדי להעפיל לגמר. סלאמוויט באיולין־טפרי תרוץ באותה השעה במוקדמות 5,000 מטרים לנשים.

ברמה הבינלאומית התרחשו לא מעט דרמות השבוע באולימפיאדה (בין השאר ראו ביומן, בכתבתה של פזית רבינא). סיפור בינלאומי אחד הוא סגירת מעגל מרגשת שקשורה אלינו: מתאבק הג'ודו האיראני סעיד מולאי זכה במדליית כסף בתחרות עד 81 קילוגרם, ששגיא מוקי שלנו הודח ממנה מוקדם מן הצפוי. מולאי, המייצג כיום את מונגוליה, אולץ לפני שנתיים בידי נציגים איראנים להפסיד באותו אולם בטוקיו, בשלב חצי הגמר באליפות העולם, כדי להימנע ממפגש עם מוקי אפילו בתצלום משותף על בימת המנצחים. האיומים על חייו הובילו אותו לערוק ולבקש מקלט מדיני בגרמניה; זמן קצר לאחר מכן קיבל אזרחות מונגולית, חזר להתחרות, ערך ביקור מרגש בישראל, והשבוע כאמור הפך לסגן אלוף אולימפי. "המדליה הזו מוקדשת גם לישראל", אמר בסיום התחרות. "שגיא מוקי חבר שלי, יש לי עוד חברים מישראל ואין לי בעיה עם אף אחד. המדליה הזו היא הוכחה שאומץ וחברות הם דברים שמנצחים".

בכל מה שנוגע לנתוני הקורונה ולנדבקים, האולימפיאדה נחשבה להצלחה גדולה עד אתמול, כשהתברר שהאמריקני סם קנדריקס, אלוף העולם בקפיצה במוט, נדבק בקורונה ולא יוכל להתמודד כשתתחיל התחרות. מכיוון שקנדריקס שהה עם אתלט אוסטרלי, נכנסו לבידוד 63 מספורטאי המשלחת האוסטרלית.

האומה המארחת זכתה עד כה ב־22 מדליות, 13 מהן מדליות זהב, ובהן 6 בג'ודו. יפן ניצבת כרגע במקום השלישי בטבלת הזכיות אחרי סין (14 מדליות זהב מתוך 29 בסך הכול) וארה"ב (13 מ־37).

The post 11 מאיות שנייה מהאושר: השבוע הראשון שלנו בטוקיו appeared first on מקור ראשון.