אבי בניהו: "מדיניות של מקלות וגזרים"

בשבוע שעבר זימן אליו ראש הממשלה נפתלי בנט את איש התקשורת אבי בניהו, וביקש ממנו לעמוד בראש מטה ההסברה בעניין החיסונים. בניהו סירב בשל ניגודי עניינים עם עיסוקיו הנוכחיים, אך התנדב לסייע מבחוץ. ההצעה באה על רקע נתוני ההתחסנות, שאינם משביעי רצון. יותר ממיליון ו־100 אלף ישראלים מעל גיל 12 טרם התחסנו אף בחיסון הראשון. הסיבות נעות מסרבנות אידיאולוגית, פחד לא רציונלי ותיאוריות קונספירציה שונות, ועד אדישות, חוסר מודעות ועצלנות גרידא.

תא"ל (במיל') בניהו, ששימש בעבר דובר צה"ל ומפקד גלי צה"ל, סבור שהכדור בידי הממשלה, ושעליה להיות נחושה יותר מול הציבור. "יש הסכם בין ממשלה לאזרח, שבמלחמה היא צריכה לספק מקלטים והנחיות להתנהגות. בקורונה התפקיד שלה הוא לספק את 'כיפת הברזל' שלנו, החיסונים, ולחלק אותם על פי סדר, ידע והיגיון, והתפקיד שלנו הוא להישמע להנחיות, לעטות מסכות, לשמור מרחק ולתת אמון בגורמים הרפואיים. אלא שהציבור בישראל הורגל לקבל בזמני משבר הנחיות מצילות חיים בנוסח צבאי, עשה ואל־תעשה. היכנס לחדר האטום – צא מהחדר האטום. עטֵה מסכת אב"כ – הורד מסכת אב"כ. אל תלך לעבודה, אל תלך ללימודים וכך הלאה. הממשלה אינה מבינה את החשיבות שבמתן הנחיות מסוג זה. במקום זה היא מפרסמת המלצות, אבל במצב כזה אין מקום להמלצות".

לפי דבריך אין מקום להסברה אלא די במתן פקודות.

"יש צורך רב בהסברה עד כמה החיסונים מועילים ומה המשמעות של מיליון איש שלא מתחסנים. להסביר לציבור למה סגרנו לו את אתרי הטיולים שלו בחו"ל, כדי שיבין שאנחנו לא לבד בעולם. יש כאן איזו תחושה שנתניהו הלך, ובנט הביא את הקורונה. זה לא נכון. הנגיף הזה מכה בכל העולם. בישראל יש את הידע והמידע הרב ביותר בעולם. אנחנו אור לגויים, גם כי יש לנו ניסיון ראשון בחיסונים וגם בזכות איכות הרופאים והרפואה שלנו. אנחנו מלקים את עצמנו בשוטים ועקרבים במקום לתת הנחיות ולאכוף אותן. הסדר צריך להיות: הערכת מצב – החלטות – הסברה – אכיפה".

מה צריכים להיות יעדי ההסברה?

"יש לטעת בציבור את ההרגשה שמי שיקבע את התוצאה יהיה כל אחד ולא בנט או ליברמן. צריך לעטות מסכות ולבטל ביקורים בחו"ל – כמו שאני ביטלתי סיור הרצאות במיאמי בשל האחריות למשפחה שלי – לשמור מרחק ולחיות בהיגיינה. הייתי מבסס מדיניות של מקלות וגזרים, למשל ישראייר נתנה למחוסנים הנחה של 180 דולר בטיסותיה. התיאטראות יכולים לתת הטבות למנויים מחוסנים. הייתי משתדל להפנים בתודעה הציבורית שההחלטות תקפות להערכת המצב שעשיתי היום, ומחר זה יכול להשתנות. היום יש איזו מודה להזכיר לאנשים מה אמרו לפני שנה. תוקפים את בנט על הספר שכתב, אבל הספר היה נכון לאז, כמו כתבה עיתונאית שנכונה לשעתה. כשהייתי דובר צה"ל נתתי דיווחים על סמך מידע ראשוני, ואם יסתבר אחר כך שיש יותר הרוגים יאשימו אותי ששיקרתי?"

האם הדיבורים על סגר ישפיעו על הרצון להתחסן?

"צריך לומר שסגר הוא אילוץ ולא שאיפה. אם נגיע לזה, הדבר יהיה כישלון של כולנו. אנשים מתחילים לאגור מזון ולבטל טיולים בארץ. הממשלה מאותגרת על ידי נתניהו ואנשיו ועוד קולות בטוויטר. הייתי אומר לה לבודד את עצמה מהרעשים ולהתמקד במטרה, בחוות הדעת של הרופאים, ולהסביר אותן".

איך מגיעים לבני הנוער?

"אני בעד חיסונים בבתי הספר. קל מאוד לחסן שם. כשאני הייתי תלמיד בבית הספר הגיעה אחות והסבירה מהן אבעבועות ומהי חצבת ודקרה את כולם. הילדים החזיקו ידיים, צעקו 'איי!' והכול היה בסדר. אם נחסן בבתי הספר לא נסכן הורים, חלקם עם מחלות רקע".

תצטרך לשכנע את שרת החינוך.

"צריך להחליט שמחסנים בבתי הספר למרות התנגדותה. מי שלא מתחסן הוא בבחינת משתמט מהשירות בתקופת מלחמת העצמאות. איך אמר לי אחד ממנהיגי החרדים? 'לפני הקורונה חשבתי שכל מה שהממשלה אומרת זה שקר, כל מה שהרב אומר הוא אמת והטכנולוגיה משחיתה. עכשיו אני יודע ששני הדברים הראשונים לא מדויקים ושהטכנולוגיה הצילה לי את הילדים'".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202121_04_00-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

נחמן שי: "קול אחד, כמו במלחמת המפרץ"

השבוע הקימה הממשלה ועדת שרים שתעסוק בהסברה בענייני המגפה, במקביל לקבינט הקורונה. אחד מחבריה הוא השר נחמן שי. בעת פרוץ הקורונה שהה שי בארה"ב, ומשם יצר קשר עם ראשי מערכת הבריאות והתנדב לייעץ מניסיונו במלחמת המפרץ. לדעתו יש מרכיבים דומים בהתנהלות ההסברתית אז ועתה. "גם אז היה איום על שלומנו וביטחוננו, והצלחנו להרגיע את האזרחים ולהביא אותם לקבל על עצמם מגבלות מסוימות".

לדבריו, המפתח הוא אמינות. "עד כה, מכיוון שהתהליך היה מעורב כל העת בפוליטיקה, אנשים הטילו ספק שמא כל מה שנאמר להם משרת מחנה פוליטי כלשהו. העירוב הזה בין פוליטיקה לעניינים רפואיים הוא רע. צריך להניח את המערכת בידיים מקצועיות, חפות משיקולים פוליטיים. אני לא חושב שראש ממשלה או שרים צריכים להופיע בציבור אלא אנשי המקצוע".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/08/בני-60-ומעלה-_-לכו-להתחסן-0-53-screenshot-1-750x422.png 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

האם ניתן לשכנע גם את המתנגדים ה"אידיאולוגיים"?

"צריך לומר להם: אתם רוצים להאמין בחופש הבחירה וברעיונות נשגבים? כעת זה לא הולך. אתם מכשילים את החברה ומטילים עונש על כל הישראלים. זה לא הוגן ולא סולידרי".

האם האמון לא נפגע כאשר שומעים את עמיתתך לממשלה השרה יפעת שאשא־ביטון מדברת בקול אחר?

"זה נכון, אבל סוד ההצלחה שלי במלחמת המפרץ היה טמון בעובדה שהיה רק אדם אחד שדיבר – אני. אני אומר ליפעת חברתי: הַביעו דעתכם, אך ברגע שראש הממשלה סיכם וחתם את הדיון, עלייך לקבל זאת ולא להשמיע קולות אחרים, אחרת אינך יכול להיות חלק מהצוות".

סימה וואקנין־גיל: "לחדור לאתרים המפיצים פייק ניוז"

תא"ל במיל' סימה וואקנין־גיל, שכיהנה כצנזורית הצבאית הראשית וכמנכ"לית המשרד לעניינים אסטרטגיים והסברה, עובדת עם NCRI, גוף אמריקני הנאבק במידע כוזב ברשת. כעת, היא מספרת, הוקמה שם קבוצה ייעודית לסוגיית התעמולה האנטי־חיסונית ברשתות החברתיות.

המאבק במידע הכוזב, שבחלקו הזוי לחלוטין וחלקו נשען על גורמים יודעי דבר, אינו קל והוא ארוך טווח, היא אומרת. "פעם היו תהליכים שסיננו את המידע שהאדם מקבל, אם באמצעות עיתונאים אחראים או עורכים שבדקו רמה מסוימת של אמינות ונגישות לגורמי הידע. היום מקבלים מידע בטיקטוק. אתה חי בבועה שלך. אם אתה מאמין ברופא הזה (הכוונה לד"ר אריה אבני, מתנגד חיסונים שרישיונו המקצועי נשלל; מ"ט) אתה תקרא את מה שמחזק את עמדתו, תרצה לשמוע את האנשים שסובבים אותו ותהיה מנוי על האתר שלו. לא תקבל מידע שתוכל לשקול בצורה מושכלת. ראה כמה אנשים בארה"ב נתפסו לתיאוריית QAnon (תיאוריית קונספירציה שלפיה בכירי המפלגה הדמוקרטית מנהלים רשת פדופיליה; מ"ט), המפילה רבים וטובים. אותו דבר קורה עם החיסונים. כשאתה מגיע מראש עם תפיסת עולם מתנגדת ולא מאמין לממסד אלא לחבורה הזו, שטוענת שמזריקים לך כל מיני דברים לגוף, אתה מפתח תפיסת עולם שכולם נגדך, כולל הממשלה והשב"כ. לפעמים אני שואלת את עצמי, כמה מטומטמים אתם יכולים להיות שאתם מאמינים בשטויות האלה?"

איך נלחמים בזה?

"יש כאלה שאין מה לעשות אלא להכיל את העובדה שהם פה. האחריות לבלום תיאוריות קונספירציה מסוג זה ולא לאפשר להם לצבור נפח באמצעות אלגוריתם אוטומטי, מוטלת על מנהלי הרשתות החברתיות. למשל, לא להמליץ על אתרים כאלה ולא לצטט מהם. יש כאלה שהתעמולה הזו מתחילה לגעת בהם, וכדי למנוע את זה צריכים אנשים שתהיה להם יכולת כניסה אל תוך הקבוצות, ולנסות מבפנים לנהל שיח שמתכתב עם מה שהם מאמינים בו אך לערער על המוסכמות המופצות שם. להחדיר שיח אחר. זה תהליך ארוך ומשפיע על מעטים יחסית, אבל אין תרופות פלא".

רונן צור: "להפיץ סרטוני חולים שלא התחסנו"

"צריך לשים בכל פינה, כולל בפינת המסך של ערוצי הטלוויזיה, מונה, קאונטר, שמראה בכל שעה נתונה כמה התחסנו עד עכשיו, כמו בשירותרום, ולהכריז על משימה של מיליון בשבועיים. זה ייצור אווירה של חירום והתגייסות לאומית", מציע יועץ התקשורת רונן צור.

גם צור מציע להקים נקודות חיסון רבות וזמינות בכל מקום. "אם היו צריכים, למשל, לצאת למבצע תרומות דם בעקבות אירוע המוני, היינו רואים מוקדים להתרמה בכל שכונה, במרכזי ערים ובמרכזי תעסוקה. לחסן עד סוף החודש עוד מיליון איש שלא התחסנו, ועוד מיליון שצריכים לקבל את הבוסטר – זה פרויקט לאומי בסדר גודל צבאי".

לדעתו על ההנהגה להפגין נחישות רבה יותר, וליצור עיצומים לצד תמריצים. "בצרפת, באיטליה ובארה"ב המנהיגים הפסיקו לרצות שיאהבו אותם, ונקטו צעדים משמעותיים. כשמקרון אוסר על בלתי מחוסנים לעלות לתחבורה הציבורית, זה מודל שישראל צריכה לאמץ".

אבל כאן תיתקל ביועצים המשפטיים שיבלמו כל צעד כזה.

"אני מניח שכאשר השלטון מחליט לקבל החלטה מנהיגותית, היועצים המשפטיים מוצאים את הדרך לקבל את העניין. אני לא אומר להסתובב עם מזרקים ולתקוע לאנשים ביד, אבל זכותי לא לחלות אינה פחותה מזכותו של אדם על גופו. לא עושים זאת כיוון שלדעתי יש כאן חוסר בשלות מנהיגותית. מחפשים דרכים להיות נאהבים על ידי כולם, אבל צריך גם לקבל החלטות שיגררו ביקורת. האמת היא שהסיכון קטן, שכן שמונה מיליון איש ימחאו כפיים להחלטה מסוג זה".

השבוע סערה המדינה סביב קללה גסה שפלט מישהו כלפי ד"ר שרון אלרעי־פרייס, במהלך דיון של ועדת החוקה בנושא התו הירוק, שהתקיים בזום. זה היה ביטוי נוסף לקמפיין הבוטה שמנהלים מתנגדי החיסונים ה"אידיאולוגיים". צור לא נבהל מהם. "ראיתי היום ברשתות האמריקניות מתנגדי חיסונים שחלו מדברים ממחלקות הטיפול הנמרץ כשהם מחוברים למכשירי הנשמה. סרטונים כאלה צריכים להיות חלק ממערך ההסברה הלאומי. לא נעים לראות אדם מחרחר בטיפול נמרץ, אבל זה יוצר אותה אווירת חירום שאני מדבר עליה.

"להערכתי, מתוך אותם מיליון ו־100 אלף שלא התחסנו בישראל, יש בין 30 ל־40 אחוזים שהם מתנגדים 'אידיאולוגיים', אבל הם לא קהל היעד. הם שבויים בתיאוריית קונספירציה, ושום דבר לא יעזור. אבל תמונות כמו אלה שתיארתי כאן, ישפיעו על רבים אחרים להתחסן. זה קהל היעד. אנחנו לא צריכים להביא את כל המיליון, בוא נביא 300 או 400 אלף וזה יספיק".

רני רהב: "שלא יֵצאו מהבית"

איש יחסי הציבור רני רהב דוגל בשיטת התמריצים למחוסנים, ומצד שני קורא להחמיר עם סרבני החיסון. "הוא לא יכול לצאת מהבית וללכת למכולת. נקודה. אותי לא מעניין כל יפי הנפש הדמוקרטיים ואנשי זכויות הפרט. בריאות הציבור קודמת לכול".

כלומר, לא צריך קמפיין, צריך חוק?

"בוודאי. הממשלה צריכה להתכנס ולהחליט על הוראת שעה לשעת חירום. אדם שיתחסן בחיסון שלישי – לא יכול להיות שהחוק לגביו יהיה אותו חוק כמו הגברת שלא התחסנה. הרי מה שקורה עכשיו זו שערורייה. אין דרך אחרת. עד עכשיו המדינה עשתה קמפיינים נהדרים. הראו אנשים שהיו על סף מוות מספרים על סבלם, אבל זה לא מזיז למיליון שלא התחסנו. מתי זה יתחיל להזיז להם? כשזה ייגע להם בכיס, כשהם לא יוכלו לצאת לעבודה. גם האיום בסגר לא מעניין אותם, כי הם בטוחים שיהיה להם אוכל והכול בסדר. זה ציבור טיפש שלא מבין שהוא מחסל במו ידיו את משפחתו".

איימן סמארה: "שהרופאים והאימאמים ישכנעו"

שיעור המחוסנים בחברה הערבית ממשיך להיות נמוך לעומת החברה היהודית. המרפאות כמעט ריקות, ובנקודות החיסון יושבות אחיות חסרות מעש. המומחים תולים זאת בעיקר בחוסר אמון במערכת, בשמועות ובפייק ניוז.

איימן סמארה, בעליו של משרד הפרסום "סמארה מרקטינג" בחיפה, טוען כי הבעיה נעוצה בהנגשה ולא המודעות. "לא ייתכן שביישוב כמו טירה, עם 28 אלף תושבים, מקצים שעתיים או שלוש שעות בלבד ביום שבהן ניתן להתחסן, ועוד בשעות הבוקר כשכולם עובדים. ראינו שרבים מתחסנים בערבים או בסופי שבוע. אם מתקני ההתחסנות יהיו נגישים בזמנים אלה, האחוז יגדל בהרבה".

סמארה, המשמש גם יועץ הסברה למשרד הבריאות במזרח ירושלים, אומר כי כאשר מדובר בהתחסנות נערים – החשש גדול יותר. "חלק מרופאי המשפחה בעצמם אינם משוכנעים ביעילות החיסון", הוא מגלה. "הרופאים אומרים שהם לא רוצים לקחת אחריות וההורים נלחצים. במזרח ירושלים ביקשנו מכל רופאי הילדים וטיפות החלב לחסן את בני משפחותיהם, ולאחר מכן להפיץ את התמונות בכל הרשתות החברתיות. אנשים שיראו את הרופאים מחסנים את ילדיהם ייתנו אמון בחיסון ויפסיקו לפחד".

לדבריו, הרופאים הם סוכני החיסון הטובים ביותר, לצד ראשי המשפחות והאימאמים במסגדים, שצריכים לכלול את הנושא בדרשותיהם. "זה עזר אצל המבוגרים ובחיסון הראשון והשני, ועכשיו צריך לשכנע לגבי החיסון השלישי. החברה הערבית מטמיעה את המסרים הרבה יותר לאט מהחברה היהודית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-16.59.24-750x720.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אבי בלומנטל: "הבעיה בצעירים"

לקראת מבצע החיסון השלישי הגה יועץ התקשורת אבי בלומנטל, ראש מטה ההסברה למגזר החרדי במשרד הבריאות, סיסמה קולעת המובנת לכל מי שנמנה עם באי בתי הכנסת: "קיבלת שלישי?!" (רמז לעלייה השלישית לתורה, הנחשבת למכובדת יותר).

לדעתו, ההסברה במגזר צריכה להתמקד כעת בגילי 12 עד 30. המבוגרים יותר רצים לקבל את החיסון השלישי גם בלי שמפרסמים קריאה של הרבנים. "הצעירים לא חוששים ואין להם את המודעות שיש למשל לבני הארבעים, שדואגים לגורל הוריהם ומשפחתם. עד כה הרבנים לא יצאו בקריאה להתחסן כמו בחיסון הראשון – אפשר לומר שאז הם היו ממש פרזנטורים – אלא רק הביעו הסכמה למי ששאל אותם.

"הגישה הרווחת בעולם הישיבות היא שיש כ־30 אחוז מחוסנים ועוד כ־40 אחוז מחלימים, ובמצב כזה אין דחף לצאת ולבטל תורה. עם תחילת שנת הלימודים דנו בהבאת חיסונים לתלמודי התורה, אבל לא רצו לצאת נגד מדיניות משרד החינוך. זה לא שמתחשבים בשאשא־ביטון, אבל הגוף שמבצע חייב לפעול במסגרת החוק. אתה זוכר מה עשו ל'איכילוב' שפתח במבצע חיסונים פרטי? היה מוסד שהביע נכונות להתחסן אחרי בדיקות סרולוגיות שיראו שאין להם נוגדנים. משרד הבריאות לא אהב את זה, כי לא רצה להשאיר התניה כזו בידי הציבור. מבדיקות שנעשו השבוע עולה שרבע מילדי המגזר נמצאו בעלי נוגדנים".

לדבריו, הקמפיין כעת מתמקד בשמירה על שגרת הלימוד בישיבות. "כשבחור יאמר לחברו 'אני התחסנתי בבין הזמנים, מה איתך?', זה ייצור לחץ חברתי. מצד שני מתכוונים להרים קמפיין מכתבים של רבנים". השבוע פורסמה קריאה של האדמו"ר מבעלז להתחסן במנה השלישית, ובלומנטל מעריך כי בעקבותיו יבואו נוספים.

The post איך נשכנע את סרבני החיסונים? שאלנו מעצבי דעת קהל בישראל appeared first on מקור ראשון.