הציוץ שפרסם לפני שבוע יונתן יעקובוביץ' חשף בפחות מ־280 תווים את עומק הבור שאליו נקלעה מדינת ישראל בעקבות ביטול חוק האזרחות בתחילת חודש יולי. "מאז ביטול חוק האזרחות, הוגשו למעלה מ־1,000 בקשות לאיחוד משפחות של פלסטינים. בקצב הזה יוגשו למעלה מעשרת אלפים בקשות בשנה. מדובר בגידול של פי עשרה משנים קודמות לפני ביטול החוק, ופי שניים מכל הבקשות לאיחוד משפחות שמוגשות מכל שאר העולם במחובר", כתב יעקובוביץ', שמונה לאחרונה ליועץ לענייני הגירה של שרת הפנים איילת שקד, וחשוף לנתונים מקרוב.

"הנפילה של חוק האזרחות היא אסון למדינת ישראל, ורבים – כולל חברי כנסת ושרים שתמכו בביטול – אינם יודעים עד כמה הוא גדול", טוען עו"ד דוד פטר, חוקר בפורום קהלת, העוקב אחרי הנושא. "בעשור האחרון הוגשו בין 700 ל־800 בקשות איחוד משפחות בשנה, ובשנתיים האחרונות עלה המספר לכאלף בקשות בשנה. מה שיעקובוביץ' חשף כאן הוא שמאז ביטול החוק הוגש בקצת יותר מחודש וחצי אותו מספר בקשות שבעבר הוגשו בשנה שלמה, ומתוך ההנחה המתבקשת שקצב הבקשות לא יקטן מדובר ב־10,000 בקשות בשנה".

אם המספר הזה נשמע לכם גדול, לעו"ד פטר יש נתון נוסף שהופך את הבעיה לחמורה עוד יותר. "הנתונים של המדינה נוגעים למספר הבקשות, לא למספר הנפשות. כל בקשה עשויה לכלול יותר מאדם אחד. המדינה לא יודעת לומר כיום לכמה נפשות נוגעת כל בקשה, אבל לפי נתוני העבר הממוצע הוא של כחמש נפשות בכל בקשה. כשאתה עושה את ההכפלה המתבקשת, אתה יכול להבין עד כמה הנתונים שיעקובוביץ' חשף מדאיגים. זה אסון מתגלגל שאמנם לא נראה את ההשלכות שלו בתוך שנה, אבל בעתיד הרחוק קצת יותר בהחלט נראה".

המספרים שפטר מדבר עליהם, שעולים לכדי 50 אלף איש בשנה, אינם מופרכים. על פי הערכות שהוצגו לממשלת שרון, בשנים 1994־2002 נכנסו לישראל לא פחות מ־130 אלף פלסטינים בהליך איחוד המשפחות. המספר העצום הזה היה אחת הסיבות שהביאו לחקיקת חוק האזרחות, שכעת בוטל.

אחד האנשים שהציגו לממשלה את הנתונים היה פרופ' ארנון סופר. בשיחה איתו השבוע הוא אומר שבלי חוק האזרחות, היקף איחוד המשפחות של 130 אלף איש יחזור על עצמו, וייתכן שאף יגדל. "גם אם נתעלם מהסיפור של 'זכות השיבה', שבוודאי קשור לתהליך הזה, בכל העולם המערבי אנחנו רואים כיצד אוכלוסיות ממדינות עולם שלישי ומאזורים חלשים כלכלית מנסים לעבור למדינות מערביות חזקות, והתהליך רק מתחזק", טוען פרופ' סופר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0316161756011-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"בדואים בנגב מתגרשים פיקטיבית במשרד הפנים, ואז מייבאים כלות פלסטיניות מאזור הר חברון", ממשיך סופר. "גם במזרח ירושלים התופעה של נישואים עם נשים פלסטיניות נפוצה, וכך גם באזור באקה אל־גרבייה ובמשולש. במקומות האלה קיימת גם תופעה ייחודית, כשבניגוד לנהוג בעולם הערבי, שבו הכלה היא שהולכת לגור עם החמולה של החתן, כשהחתן פלסטיני הוא זה שהולך לגור עם החמולה של הכלה בלא מעט מקרים".

פרופ' סופר רואה בבעיית בקשות האזרחות של פלסטינים חלק מבעיה כוללת יותר של מדיניות ההגירה במדינת ישראל. "הגיעו לישראל אנשים מאוקראינה, מתאילנד, מאפריקה ומעוד לא מעט מדינות חלשות, בשאיפה להשתקע כאן למטרות עבודה. מדובר במאות אלפי אנשים שנכנסו לכאן ולא יצאו. כשאתה מוסיף לזה את מי שמנסים להשתקע כאן באמצעות איחוד משפחות ואת הריבוי הטבעי בחברה הערבית, אתה מקבל בעיה דמוגרפית בסדר גודל עצום עבור מדינת ישראל".

המוקד להגנת האיחוד

מספר בקשות האיחוד הגבוה לא הגיע משום מקום. בצד השמאלי של המפה היו מי שלא בזבזו אפילו רגע. "המוקד להגנת הפרט", ארגון שמאל הפועל בין השאר בעתירות נגד הריסת בתי מחבלים והממומן ברובו על ידי מדינות זרות, פרסם כבר למחרת נפילת התקנה הצהרת כוונות. "המוקד כבר התחיל להכין בקשות עבור מאות המשפחות שאנחנו מייצגים, הן עבור בני זוג והן עבור ילדים שהחוק מנע את הסדרת מעמדם", כתבה ג'סיקה מונטל מנכ"לית הארגון. היא ציינה כי "לא ברור כמה זמן תימשך מציאות חדשה זו. יכול להיות שבשבועות או בחודשים הקרובים החוק יאושר מחדש, בניסוחו המקורי או בניסוח פוגעני יותר או פחות. בינתיים, ננצל את חלון ההזדמנות".

לצד הבקשות שהם מכינים, ב"מוקד להגנת הפרט" החלו גם בפעילות ברשתות החברתיות, שם "הפיצו את הבשורה", כלשונם. כדי לעודד הגשת בקשות נוספות, הם פרסמו מדריך מפורט על אופן הגשת הבקשות למשרד הפנים, כולל מכתב לדוגמה שאפשר להוריד מהאתר שלהם, למלא את הפרטים האישיים ולשלוח.

המוקד להגנת הפרט לא בודד במערכה. "זזים", ארגון המגדיר עצמו "תנועה אזרחית של ערבים ויהודים" ותוקצב בעבר על ידי הקרן החדשה, יצא בקמפיין מיוחד בעקבות ביטול חוק האזרחות. ב"זזים" פנו לנמעני רשימת התפוצה שלהם והעוקבים ברשתות החברתיות, כדי לאסוף תרומות שבאמצעותן אפשר יהיה לממן רכז מיוחד שיעבוד ב"מרכז עטאא" המסייע לתושבים במזרח ירושלים בהגשת בקשות למשרד הפנים. "חשוב שנפעל עכשיו כדי לקבוע עובדות בשטח נגד המדיניות הגזענית וכדי שאלפי משפחות לא יפספסו את ההזדמנות להסדיר את מעמדן", כתבו אנשי הארגון, ואף עדכנו לפני כמה ימים כי המטרה הושגה ומרכז עטאא מעסיק רכז. "עכשיו יוכל מאות משפחות לדרוש סוף־סוף את הזכויות המגיעות להן", הם שמחו לבשר.

"יש ארגונים הפועלים בלי הפסקה לעידוד התופעה שמכונה איחוד משפחות, וברגע שאין חוק שיכול לעצור אותה, ברור שיהיה מי שייכנס לוואקום הזה", אומר עו"ד פטר. "התופעה של הגירת נישואין המונית ממדינת אויב היא חסרת תקדים במערב, ומטבע הדברים מדינת ישראל אינה מעוניינת בה. לשרת הפנים איילת שקד יש כלים מנהליים שבאמצעותם היא יכולה להתמודד במידה מסוימת עם התופעה הזאת. מה שצריך הוא למצוא מתווה מדיניות כללי במסגרת החוק הקיים, חוק הכניסה לישראל. כיוונים כאלה אפשר למצוא למשל בדברים שכתב השופט אדמונד לוי בעתירה הראשונה נגד חוק האזרחות, כמו התניה של הגשת הבקשה בהתחייבות של המבקש לא להיכנס לישראל כל עוד הבקשה לא אושרה, או דרישה להצהרת נאמנות למדינת ישראל.

"חשוב להבין שבמקרים רבים המשפחות הללו חיות למעשה בשני המקומות. חלק מהזמן הן נמצאות בישראל, ובחלק אחר המשפחה, ובייחוד הילדים, חיים בשטחי הרשות הפלסטינית, במקום שבו מדינת ישראל מוגדרת אויב. בעצם החיים הכפולים הללו הם יוצרים חשיפה לסיכונים ביטחוניים גדולים מאוד. לא במקרה בשב"כ עוקבים אחרי התופעה הזאת".

הסיכון הביטחוני היה הנימוק המרכזי שהמדינה הציגה לבג"ץ בעניין חוק האזרחות. על פי הערכות של פרופ' סופר, ב־20% מהפיגועים שהיו מעורבים בהם ערבים־ישראלים, היו אלו אנשים שנכנסו באמצעות איחוד המשפחות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/08/ללא-קרדיט-750x565.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

החקיקה כחומה

"כשהמלצנו לממשלה לחוקק את חוק האזרחות הבאנו נתונים ברורים על פיגועים שבהם היו מעורבים ערבים־ישראלים", אומר ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), שעמד בראש השב"כ באותם ימים. "כל עוד המצב הביטחוני היה בעייתי, היה קל להגן על החוק והעתירות לבג"ץ נדחו. כשהאינתיפאדה השנייה הסתיימה התחיל שוב מבול של בקשות ועתירות, ואז הן עברו בבג"ץ על הקשקש, ברוב של שופט אחד. 'למזלנו', אם אפשר לומר כך, ב־2015 היה שוב גל טרור שהשתתפו בו לא מעט ערבים ישראלים, והדבר הזה נתן חיזוק לצורך של התיקון לחוק שעבר כהוראת שעה, אבל ברור שככל שהמצב הביטחוני טוב יותר, כך היכולת של החוק לשרוד חלשה יותר".

לח"כ דיכטר ולעו"ד פטר ברור שהמשוכה המרכזית שעומדת בפני הרצון למנוע איחוד משפחות נמצאת בבית המשפט העליון. "הבעיה היא לא שאין לשרת הפנים סמכות לדחות את הבקשות, אלא שסביר מאוד שהסמכויות יותקפו בבית המשפט", אומר עו"ד פטר. "עמותות השמאל מחכות למקרה הראשון שיקבל דחייה, ואז הן יעתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים, ובסופו של דבר העתירה תגיע לבית המשפט העליון. ברגע שכל החלטה של השרה תותקף בבית המשפט, היכולת שלה לממש מדיניות היא אפסית. כרגע זה המצב. בית המשפט, ואני לא חושב שזו הערכה מופרזת, לא ייתן לשקד מרחב פעילות".

הפתרון האפשרי היחיד, אם כן, נמצא בחקיקה בכנסת. "הכנסת חייבת לייצר חקיקה של מדיניות קולקטיבית", מבהיר עו"ד פטר, "ולא משנה אם זו חקיקה מחודשת של אותו חוק, או חקיקה של חוק אחר או אפילו חוק יסוד.

"הארכת החוק כהוראת שעה במשך 21 שנים היא בעייתית מאוד", אומר ח"כ דיכטר, "וברור שהתיקון הזה עומד על כרעי תרנגולת כבר שנים, אבל הוא הרע במיעוטו. לכן כשהקואליציה הביאה את הארכת החוק לכנסת אני ניסיתי להסביר לחבריי בליכוד שזו אמנם ממשלה רעה מבחינתנו, אבל אי אפשר להתנגד לחוק הזה. לצערי לא כולם ראו את הדברים באופן שאני רואה אותם, וחלקם הסתכלו על הנושא הזה כמשהו טכני שאפשר דרכו לנגח את הממשלה, במקום כנושא מהותי שנועד להגן על מדינת ישראל מפני כניסה מסיבית".

ח"כ אבי דיכטר (בתמונה): "גל הטרור ב־2015 נתן חיזוק לצורך בתיקון לחוק שעבר כהוראת שעה, אבל ברור שככל שהמצב הביטחוני טוב יותר, כך יכולת החוק לשרוד חלשה יותר"

דיכטר ניסה בעצמו לפעול למציאת פשרה, אלא שהקושי שלו לא היה רק בליכוד. "עד הרגע האחרון הייתה אצלנו דילמה איך להצביע, אבל ברגע שבנט הפך את ההצבעה של הוראת השעה להצבעת אמון על הממשלה, בזה הוא טרף את הקלפים. האופוזיציה לא יכולה להצביע בעד הממשלה, ואפילו לי לא נותרה ברירה אלא להצביע נגד".

לדיכטר ברור שהשורה התחתונה היא שמדינת ישראל נקלעה למצב בעייתי ביותר. "תראה כמה כסף וכוחות צבאיים המדינה השקיעה בבניית גדר בגבול מצרים כדי למנוע כניסת מסתננים. אז חומה מול מסתננים מאפריקה יש, אבל חומת חקיקה מול כניסת פלסטינים הכנסת לא מצליחה להעביר".

בניגוד לנושאים אחרים, דיכטר יודע כי לקואליציה אין סיכוי להשיג רוב להעביר את התיקון בלי האופוזיציה. "חלק מהחברים בקואליציה לא מבינים שלמפלגות הערביות ולמרצ יש חזון אחד שנקרא 'זכות השיבה', ונפילת החוק מסייעת להם בזה". ומה באשר לסיכוי שאנשי הימין באופוזיציה ובקואליציה יצליחו להתעשת ולהעביר את החוק? גם כאן דיכטר אינו אופטימי. "הבעיה היא לא בחוק. הארכת התיקון היא אפשרית אבל היא יכולה להיעשות רק כחלק מפתרון המתחים שבין האופוזיציה לקואליציה בכל הסוגיות של ניהול הכנסת. הכנסת הזאת לא מצליחה להסכים על שום דבר. שם שורש הבעיה, וזה מונע כל אפשרות ליצור תיקון".

את חוק האזרחות שהיה קיים עד תחילת יולי, אפשר להמשיל לחומה לא מושלמת, כזו שיש בה לא מעט פרצות שחלקן נאטמו מפעם לפעם. היו מי שהצליחו לעבור מבעד לחומה הזאת וכולם ידעו שביום מן הימים לא יהיה מנוס מהחלפתה בחומה אמיתית ויציבה, אולם כל עוד היא עמדה היא ללא ספק מנעה, ולו בעצם קיומה, כניסה של המונים.

כעת החומה נפלה, ואלפי פלסטינים כבר מנסים לנצל את המצב. משרד הפנים והשרה איילת שקד יכולים באמצעים כאלה ואחרים לנסות להדוף כמה שיותר בקשות באופן מנהלי, אבל ברור שבארגוני השמאל לא מתכוונים לוותר על ההזדמנות. העתירות יוגשו לבג"ץ, ואיש בימין אינו משלה את עצמו בשאלה מה תהיה ההכרעה של השופטים.

מדינת ישראל מתמודדת כעת עם חומה פרוצה והגנות זמניות, והסיכוי היחיד הוא שהצדדים בכנסת יתעשתו, יעבירו מחדש את תיקון הוראת השעה ומשם יהיו חייבים להמשיך לחוק אזרחות מלא. אלא שכפי שמתנהלים המאבקים הבלתי נגמרים בין הקואליציה לאופוזיציה, הסיכוי שאפילו תיקון בסיסי יעבור אינו נראה באופק.

The post החומה נפלה: ההשלכות הקשות של ביטול חוק האזרחות מתחילות לצוץ appeared first on מקור ראשון.