חיילי הזירה הטכנולוגית בחטיבת המחקר באמ"ן לא ידעו בתחילה מה לעשות בדיווחים המוזרים שהלכו והצטברו לנגד עיניהם. החטיבה כבר אספה ופענחה בשנים האחרונות מגוון חומרים הנוגעים לביטחון הלאומי של מדינת ישראל: מידע על התקדמות תוכנית הגרעין של איראן, צילומים מפלילים ממערך המזל"טים שניסה חזבאללה להקים בסוריה, או מידע על שיירות נשק שעושות את דרכן לאויב. אבל המידע שנפל לידיה בסוף דצמבר 2019 הגיע מאזור שלא הכירו, מחוז ווהאן שבסין, ועסק באיום שלא פגשו מעולם – נגיף מסתורי שמתפשט במהירות באוכלוסייה. ואולם, הם הבינו, גם התרחשות כזו עשויה לאיים על חיי אזרחי ישראל. ואם יש איום כזה, התפקיד שלהם הוא להתריע.

דו"ח סודי ראשוני על המחלה הונח בתוך זמן קצר על שולחנם של בכירי אמ"ן, ובו אזהרה: ייתכן שפנדמיה עולמית עומדת בפתח. "הזירה הטכנולוגית מתעסקת בטילים, באיום הגרעין ובאיום של נשק ביולוגי. מגפה המונית בהחלט לא הייתה חלק מתוכנית העבודה שלנו", אומר לנו סא"ל שי (שם בדוי, כמו שאר השמות בכתבה). "כשחיילים במערך הבחינו בדיווחי התחלואה שנראו חריגים וחוזרים על עצמם, הם כתבו נייר עמדה, הציגו בו את המידע, והסבירו שהאירוע עלול להתפתח למשהו גדול". כותבי הדו"ח הסודי לא דמיינו עד כמה גדול יהיה האירוע; שבועיים לאחר מכן, בינואר 2020, כל משרדי הבריאות הממשלתיים ברחבי העולם כבר עסקו בהערכת הסכנה הגלומה בנגיף הקטלני ממחוז ווהאן.

המסמך המכונן ההוא סימל את ראשיתו של המערך הצבאי החריג הפועל כיום בבניין משרד הבריאות במתחם איירפורט סיטי. ליד משרדיהם של פרויקטור הקורונה וזרועות המטה למאבק בהתפרצות הקורונה יושבים כיום עשרות קצינים וחיילים מיחידות העילית של המודיעין הצה"לי, שהושאלו ל"מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה". טובי המוחות שעסקו במשך שנים בעולמות הסוד הביטחוני ופעלו להגנה על שלום הישראלים רותמים כעת את יכולותיהם למען הגנה על בריאותם של תושבי המדינה. מאז מרץ 2020 הם הוציאו מאות דו"חות, הערכות מצב ומסמכי מחקר על סמך מידע שנכרה מכל רחבי העולם, והשפיעו באופן מכריע על ההתמודדות של ישראל עם המגפה, ועל ההחלטות שהתקבלו בדרגים הבכירים ביותר.

סא"ל שי: "פנינו למשרד הבריאות ושאלנו אם יצטרכו את עזרתנו, כשבועיים לאחר זיהוי הנדבק הראשון בישראל – נהג האוטובוס של קבוצת התיירים הקוריאנים. בימים ההם אספנו את הדיווחים מאיטליה, תפסנו את הראש ולא הצלחנו להבין מה קורה כאן"

מייסד המערך היה אל"מ נ', שגם פיקד עליו עד חודש יוני 2021. מחליפו הוא סא"ל שי, שמשרת זה 14 שנים בחטיבת המחקר באמ"ן. "כשראינו לקראת מה מדינת ישראל הולכת, פנינו למשרד הבריאות ושאלנו אם יצטרכו את עזרתנו", הוא משחזר, וההתרגשות של הימים ההם ניכרת על פניו גם כעת. "זה היה באמצע מרץ, כשבועיים לאחר זיהוי הנדבק הראשון בישראל – נהג האוטובוס של קבוצת התיירים הקוריאנים. אני זוכר איך אספנו אז את הדיווחים מאיטליה, תפסנו את הראש ולא הצלחנו להבין מה קורה כאן".

בשביל קהיליית המודיעין, כמו בשביל מערכת הבריאות וממשלת ישראל דאז, זו הייתה תחילתו של מסע בארץ לא נודעת – ההתמודדות עם המגפה המתעתעת שמגלה בכל פעם פנים חדשות ומאפיינים בלתי צפויים. "ראינו שבאיטליה, בתוך זמן קצר מזיהוי החולה הראשון, מספר המאומתים זינק לאלף ביום. אצלנו לא נרשמה אז עלייה חדה כזו, ומספר החולים לא גדל בהתאם לקצב שדווח במדינות אחרות בעולם. במצב כזה אתה מבין שאתה לא יודע כלום על הנגיף, ולכן אתה לא מסוגל לנתח את המציאות ולהציע פתרונות. חששנו מאוד שישראל עלולה להיקלע לקטסטרופה בסגנון איטליה, ומצד שני התבוננו במה שקורה בגרמניה ובדרום־קוריאה, וניסינו להבין למה המגפה מתנהגת אחרת בכל מקום. בדיעבד אנחנו יודעים להסביר שבאיטליה, מדינה מוצפת תיירים, היה כשל: הם זיהו את התחלואה מאוחר מדי, ועד שהבינו את הבעיה המונים הספיקו כבר להידבק. לבסוף תפסנו שגם כאן, המאומתים שאנחנו מצליחים לאתר הם רק קצה הקרחון, ושחייבים להקים מערכי בדיקות בהיקפים גדולים כדי לזהות חולים ולעצור את ההדבקה".

ספרי האפידמיולוגיה הוותיקים, שהתיימרו לתת מענה, הסברים והוראות עבודה למקרה של התפרצות מגפה עולמית, התגלו במהירות כלא רלוונטיים במציאות הגלובלית המודרנית. "בפעם הראשונה זה מאה שנים נתקלנו במגפה כלל־עולמית, אירוע רחב יותר מכל מה שהכרנו. אתה צריך ללמוד אותו תוך כדי תנועה, ולנסות להבין מה אתה מבין. זה משפט מוזר, אבל נכון. אתה מגלה שאי אפשר לתאר ולנתח את המציאות דרך פריזמה אחת. אי אפשר ללמוד על ניהול המלחמה החדשה בעזרת המלחמה הישנה, כאשר תנאי הקרב שונים לבלי היכר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202113_15_49-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אז מה עושים? אוספים כל פריט מידע מהעולם, ובאמצעות המכלול מנסים לפזר את הערפל. "ההכשרה של האנשים בזירה הטכנולוגית של אמ"ן מותאמת להתמודד עם מצבים כאלו", אומר סא"ל שי. "מהר מאוד צירפנו אלינו את אנשי המילואים שלנו, ובהם רופאים, מיקרוביולוגים ואנשי מקצוע אחרים שהעמידו את מומחיותם לרשותנו. אחד האתגרים העיקריים שלהם היה להבין את השפעותיו של הנגיף, ואיך נגיף נשימתי גורם פתאום לתופעות נוירולוגיות, סיבוכים לבביים ועוד נזקים שאתה לא מבין את הקשר שלהם למחלה. אנחנו משלבים כאן דוקטורים לביולוגיה ולכימיה, קציני מודיעין שטח ומומחי חקר, וכל אלו ביחד מביאים תמונת מצב ביולוגית ומתרגמים אותה להמלצות לעשייה. בסופו של דבר הקורונה היא לא רק אירוע רפואי, אלא חולשת על כל תחומי החיים".

הסיפור זקוק למילים

מרכז המידע והידע למאבק בקורונה רוחש פעילות בלתי פוסקת. על לוחות הפלסטיק השקופים והמסכים מופיעים גרפים, יעדים ונתונים מתעדכנים. באגף אחד מתקיים דיון ער על היקף ההדבקה בבריטניה, במרחב הפתוח הסמוך לו מנתחים את מגמת התחלואה העדכנית בירושלים, ובמתחם ממול מתקיימת ישיבה על מחקרים חדשים שהתפרסמו בכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם, ובחנו התפתחות אפשרית של מוטציות.

היחידה הצבאית שמקיימת את כל הניתוחים והדיונים הללו היא יוצאת דופן מכמה בחינות. ראשית, אין לה מפקד מוגדר. שנית, את השירות שלה היא נותנת לא רק לצה"ל אלא לסדרת גופים ובעלי תפקידים – ראש הממשלה, המועצה לביטחון לאומי, משרד הבריאות, פרויקטור הקורונה, חוקרי האוניברסיטאות וגם הציבור הרחב.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02113_15_49-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

קיומו של הריאיון הזה עם בכירי מרכז המידע אינו מובן מאליו. כבר שנה בערך אני מבקש לפגוש את האנשים שמאחורי דו"חות הערכת המצב היומיים שאני קורא בעניין, אבל הם לא ניאותו בקלות לצאת מהצללים; פעילות המרכז נעשית בפרופיל נמוך, כמקובל במחוזות המודיעין, ועד כה הם לא נחשפו כמעט באופן ישיר בתקשורת. לבסוף הצלחנו לזכות בהזדמנות ראשונה מסוגה להיכנס אל המתחם, לראות מקרוב את המערך בפעולה, וללוות את הקצינים במהלך עבודתם.

הרגישות הרבה נובעת גם מזהירות: הם לא רוצים לדרוך על אצבעותיהם של אנשי המקצוע במשרד הבריאות. היום עבודתו של המרכז זוכה להערכה ונתפסת כמובנת מאליה, אך בתחילת המגפה לא היה קל לבכירי המערכת האזרחית לקבל את נוכחות אנשי הצבא שאינם מומחים בענייני בריאות הציבור. אגף המודיעין קרא תיגר על ההנחה שרק אפידמיולוגים צריכים להוביל את המערכה נגד הקורונה. "ודאי שמדע האפידמיולוגיה הוא אחד הכלים הדרושים להתמודדות עם המגפה, אבל הוא לא היחיד", אומר סא"ל שי. "אנחנו, שאיננו אפידמיולוגים, יודעים להיטען ממגוון תחומים. לא במקרה קמו כאן, במרכז השליטה של משרד הבריאות, דסקים שמוקדשים למגוון מגזרים והיבטים של השפעות המגפה".

האם גם במדינות אחרות הצבא גויס למטרות כאלה?

"בתחילת הדרך ניסינו למצוא דגם של מרכז מידע שמבוסס על כוח צבאי, ולא מצאנו. מדינת ישראל ייחודית בנושא הזה. בבריטניה יש סוכנות לאומית חדשה שעוסקת באיגום ידע מדינתי וניתוחו, גוף שגויסו אליו אנשים מכל מיני תחומים במערכת הציבורית".

סא"ל שי: "אחרי הגל הראשון הייתה בארץ אווירה משכרת, כאילו ניצחנו את הקורונה. ואז זיהינו אירועי הדבקה בבית ספר ברחובות ובגימנסיה בירושלים. הקונספציה סברה שזה אירוע נקודתי ומקומי, אבל אנחנו ניסחנו מסמך שאומר: חברים, אנחנו בפתחו של גל שני"

במרכז המידע משרתים כחמישים חיילים וקצינים, כארבעים מהם אנשי מילואים. המערך מחולק לארבעה תחומים. הראשון, "מחקר עולם", מתחקה אחר הנעשה במדינות אחרות – מדיניות סגרים, כלים טכנולוגיים לניטור מגעים של חולים, התנהלות המשק וכן הלאה. התחום השני, "מחקר ישראל", נועד לסוגיות כמו הגדרת ערים אדומות או הערכת התחלואה לפי מגזרים. השלישי הוא תחום הטכנולוגיות, שמתמקד באיתור תרופות, בדיקות וחיסונים. זירה נוספת מוקדשת לחקר ביצועים, כלומר בחינת הטמעתן של טכנולוגיות ו"שיטות לוחמה" נגד הקורונה, כדי לזהות רעיונות יעילים שכדאי להשקיע בהם משאבים.

מאמץ רב נדרש מאנשי מרכז המידע והידע כדי להחליט מדי יום מהו המידע הרלוונטי ובאיזה ידע כדאי להשתמש: עד כה פורסמו קרוב ל־200 אלף מחקרים מדעיים בנושא הקורונה, ולא תמיד קל לברור את העיקר מהטפל. "לצד המגפה הביולוגית יש מגפה של נתונים", אומר סא"ל שי. "יש לנו בקבוצה כמה חוקרים – אחד מהם קצין בכיר שהוא רופא בהכשרתו – שמקדישים את כל זמנם מבוקר ועד לילה כדי לעקוב אחרי פרסומים, מאמרים ומחקרים של מדענים מובילים בעולם. הם אוספים מידע גם מטוויטר, מדו"חות רשמיים של מדינות, מכתבי עת ומכל מקור זמין ואמין. אנחנו לא מתעלמים גם ממידע שטרם אומת או שתהליך העיבוד שלו טרם הסתיים. בלחץ הזמנים ותחת הצורך בקביעת מדיניות והמלצות, אנחנו מנסים לבחון מה אפשר ללמוד גם ממקורות כאלה".

מעל 650 ניירות מדיניות ודו"חות הפיקו אנשי המרכז מאז פרוץ המגפה. רבים מהם הגיעו מיד לא רק לעיניהם של בכירי המדינה, אלא גם לאלפי מנויים ועוקבים ברשתות. דקות ספורות אחרי פרסומם כבר אפשר למצוא את המסרים המרכזיים שלהם בהודעות של יישומוני החדשות.

מי שכותב את המסמכים הללו הוא אל"מ במיל' רוני, שכיהן בעבר כראש הזירה הטכנולוגית באמ"ן. בשנת 2018 פרש לגמלאות ועבר לתחום ההיי־טק, אך עם פרוץ המגפה חזר למדים ונרתם למשימה. המיומנות של אנשי המודיעין, הוא מסביר לנו, היא איסוף כמויות גדולות של מידע וברירת התוכן החשוב ביותר לכדי טקסט קצר וממצה. "אנחנו בונים את תמונת התחלואה בישראל, עורכים פילוחים ומפיקים כל מה שאפשר להוציא ממאגרי הנתונים של משרד הבריאות. הטקסטים שלנו מנסים לשקף את תמונת המצב באופן מילולי; לא כולם מסתדרים עם גרפים, ויש מי שזקוקים למילים שמספרות את הסיפור. כמי שגדלו במערך המחקר של אמ"ן, אנחנו מתורגלים בכתיבת דו"חות יומיים ובהנפקת מסמכים שנותנים לקורא הבנה של תמונת המצב, בלי להעמיס עליו נתונים מיותרים. באמצעות הדו"חות אני מרשה לעצמי לדבר קצת גם עם הציבור, ולהעביר המלצות לגבי הצעדים הבאים שיש לעשות, ברמה הלאומית וברמה האישית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202113_15_56-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בחודשי הקורונה אנשי הצוות גילו לא פעם שהם מתקשים להירדם, ממש כך, לנוכח המידע שנחשפו לו. "לילה כזה היה אחרי סיום הגל הראשון", נזכר סא"ל שי. "הייתה אז בארץ אווירה משכרת, כאילו ניצחנו את הקורונה והסיפור בגדול מאחורינו. ואז זיהינו אירוע הדבקה חריג בבית ספר ברחובות, ואחריו בגימנסיה העברית בירושלים, עם מאה ומשהו נדבקים מתוך אלף תלמידים בבית הספר. הקונספציה אז הייתה שזה אירוע נקודתי ומקומי, למרות היקפו. זו הבעיה בקונספציה: אתה נדרש לעצור ולהבין שמשהו השתנה, בזמן שאתה במציאות אחרת ומרכיב עדיין את המשקפיים הקודמים. מספר המאומתים המשיך לעלות, ובאמצע יוני ניסחנו מסמך שאומר 'חברים, אנחנו בפתחו של גל שני'. היה המון רעש על התחזית".

"הבנו שיש פה גל חדש ושאסור לפספס אותו, כי דרג קבלת ההחלטות מצפה לתוצרים שלנו", מוסיף אל"מ רוני. "הוצאנו מסמכים גם בשבתות, שזה דבר נדיר מאוד. עבדנו בשבת על ניסוחים והכנת נייר עמדה, בתחושה שבכל יום שעובר אנחנו מאבדים זמן יקר".

בדיקת שפיות למספרים

הקצינים כאן מקפידים לא להתייחס לאמירות נקודתיות של אנשי הדרג הפוליטי, ונמנעים מתשובות שימתחו עליהם ביקורת. עם זאת, ניכר היטב שהצהרותיהם של ראש הממשלה נפתלי בנט ושר הבריאות ניצן הורוביץ לפני שבועות אחדים על "סגירת הפרצה בנתב"ג" התקבלו בגיחוך בקומה הזאת של הבניין הממשלתי. "אם אנחנו לא רוצים להגיע לגל חמישי, אנחנו חייבים לנהל יותר את נתב"ג ואת הכניסה לישראל", אומר רוני. "לא חייבים לסגור את השמיים, אבל כן חייבים להבטיח שהנכנסים ארצה לא יביאו איתם תחלואה. לשם כך יש צורך בקבלת החלטות מנהיגותיות, ובהתייעצות עם דרג מקצועי. חייבים גם שהציבור ייתן אמון במערכת. זה ייקח אותנו למקום אחר לגמרי".

אל"מ רוני: "ביקרנו את פתיחת השמיים בצורה לא זהירה וטענו שאם אתה לא ערוך כראוי בנתב"ג, אתה מפספס את התחלואה ומגלה זאת מאוחר מדי. זה גרם למלחמת עולם. אבל אנחנו כותבים מה שצריך, גם כשזה לא פופולרי"

לפני שנה נרשמה מתיחות סביב נייר עמדה של אנשי מערך המודיעין, שהתריעו מפני הסכנה שבפתיחת השמיים לכניסה ויציאה של ישראלים וזרים, ללא מגבלות ואכיפת בידוד. "פרצה מלחמת עולם. הצגנו עמדה לא פופולרית כשביקרנו את פתיחת השמיים בצורה לא זהירה, וטענו שאם אתה לא ערוך כראוי בנתב"ג אתה מפספס את התחלואה ומגלה זאת מאוחר מדי. זה מה שהביא אחר כך לגל הרביעי. ראינו איפה ההדבקות התחילו, מה המקור שלהן ולאן הן לקחו אותנו".

קרה שנאלצתם לדפוק על השולחן ולצעוק "תקשיבו לנו"?

סא"ל שי: "יש מורכבות שנובעת מכך שאנחנו למעשה מתנדבים במערך הזה. לקחנו על עצמנו משימה שאיש לא ביקש מאיתנו לקחת. התחושה הייתה שאנחנו חייבים לזעוק געוואלד אבל לא להגזים, ולהציג רק נתונים ומגמות ועובדות. כשהוצאנו מסמך עם תחזית שיהיו אלפי מתים, עשינו אינספור בקרות. לכל נתון ערכנו 'בדיקת שפיות' יחד עם הגורמים הכי חכמים שיש. עבדנו ואנחנו ממשיכים לעבוד מול מכון גרטנר, המרכז המקצועי ביותר בארץ בנושא של חישובים אפידמיולוגיים. אתה כל הזמן בודק את עצמך, וברור שאתה לא רוצה לפספס, לא לכאן ולא לכאן – לא להישמע היסטרי וגם לא להיות שאנן מדי. אני לא יכול לומר שדייקנו בכל ההערכות, אבל בשבועות הראשונים בהחלט קלענו במדויק, ובכל משך המגפה הראינו יכולות טובות לזיהוי המגמות והנעשה בשטח".

ובכל זאת, מה קורה כשאתם מבינים שהשיקולים של מקבלי ההחלטות במקרה מסוים הם פוליטיים, ושמישהו העדיף לא להקשיב לאזהרות שלכם?

"אנחנו זוכרים את מקומנו. כקציני מודיעין אנחנו יודעים שיש שיקולים נוספים, וגם אם ננסה להקיף כל נושא מכל זווית, אף פעם לא נקיף את הכול. לקראת ספטמבר 2020 כתבנו מסמך על הסיכונים בפתיחת שנת הלימודים, והיו שחלקו עלינו כשצפינו עלייה בתחלואה. השנה יש מודל אחר ושיקולים אחרים, שהם לא רק רפואיים. מבצע הבדיקות הגדול ערב פתיחת השנה, והביקוש הרב למנת הדחף של החיסון, מקשים לחזות במדויק את ההשלכות, ולכן השנה ההמלצות שלנו היו זהירות יותר. אנחנו מאמינים שכל מהלך של בדיקות המוניות יכול בבסיסו לקטוע הדבקות, ועם זאת הפתרון הטוב ביותר למגפה הוא החיסון".

למרות הזהירות, דו"חות המודיעין שהופקו עם התפרצות הגל הרביעי חזרו והזהירו שוב ושוב, אולי אפילו באופן נואש, שקיים סיכון בפתיחת מערכת החינוך, בפרט כש־1 בספטמבר סמוך כל כך להתקהלויות בחגי תשרי. מבין השורות בדבריו של אל"מ רוני אפשר להבין שבממשלה לא אהבו את ההמלצות והאזהרות, שהתנגשו עם האג'נדה והצרכים הפוליטיים. "אני לא במשחק של 'אמרתי לכם' ולא מתעסק בקבלת ההחלטות", הוא אומר. "תפקידנו הוא להציג את תמונת המצב. אם אנחנו מגלים שהזליגה מנתב"ג היא דרמטית וחייבים לסגור כניסה ממדינות מסוימות – נגיד את זה. אנחנו כותבים מה שצריך, גם כשזה לא פופולרי".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /F210719AVS15-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בדיעבד, פתיחת שנת הלימודים הובילה להתממשות התחזיות הקודרות?

"כרגע אי אפשר להגיד באופן חד־משמעי מה הייתה ההשפעה שלה. עם פתיחת הלימודים היה מבצע גדול של בדיקות PCR ואנטיגן, ומיד אחר כך הגיע ראש השנה ואנשים נבדקו בגלל החג. היה 'מאבק' בין עליית התחלואה ובין ההישארות בבית, מה שמנע הדבקות נוספות. קשה מאוד להגיע למסקנות בתנאים הללו".

תחום אחר שבו אנשי אמ"ן לא הצליחו לשכנע את הממשלה בצדקת עמדתם נוגע למערך הבדיקות הלאומי. מומחי מרכז המידע והידע המליצו על ייעול ההליכים באמצעות בדיקות המבוססות על דגימת רוק – אך לא זכו לאוזן קשבת. גם במקרה הזה, סא"ל שי מבקש לסנגר על מקבלי ההחלטות: "אני לא חושב שזה עניין של לשמוע או לא לשמוע אותנו. הדלת של כולם פתוחה בפנינו, ויש הערכה הדדית גדולה, אבל אני מכיר בכך שאנחנו לא מצויים בעומקי כל האתגרים, כמו היבטי הרכש והכלכלה".

השחיקה היא שיקול

בסופו של מסדרון צר שוכן חדר העבודה של הזירה הרגישה ביותר, זו שעוסקת בניטור העולם. על לוח לבן רשומות שמות המדינות שכבר נדלקות בהן נורות אזהרה מהבהבות המתריעות על עלייה בתחלואה. אם המגמה תימשך, תצא מכאן המלצה לסגור את השער מישראל למדינות הללו – צעד שיש לו משמעויות בינלאומיות מורכבות. לא אחת זומנו בבהילות אנשי הצוות לשיחות עדכון והבהרה עם אנשי משרד החוץ ומשרד הבריאות, שביקשו פרטים נוספים על ההמלצה להכריז על מדינה זו או אחרת כאדומה.

"כשמסתכלים על נתוני התחלואה בחו"ל, עולים לא מעט קונפליקטים", אומר סא"ל שי. "לא כל המדינות מדווחות בדיוק באותה דרך, לא כולן מנטרות או עורכות בדיקות כפי שאנחנו מכירים, וצריך מישהו שמתמחה בהבנה אילו נתונים אמינים יותר ואילו פחות, כדי שנוכל לבנות תמונה מדויקת ככל האפשר. אחד המנגנונים שנוסדו פה קובע שצריך להסתכל בעיקר על התחלואה של הנכנסים לישראל מכל מדינה: כך אני יכול לזהות אם הדיווח במדינה הזו תואם את היקפי ההדבקה שם. זה מדד הרבה יותר הומוגני, שמאפשר לנטרל חלק מה'עיוורון' כשאנחנו לא באמת יודעים מה קורה במדינה זרה".

לכל מדינה אדומה מוקדש תיק מסודר ובו נתונים, שקפים, ניתוח מגמות והסבר לסיבות שבגינן הוחלט להכריז עליה כמוכת תחלואה. גם הטובות שבידידותינו יכולות להיכנס לקטגוריה, וההחלטה עלולה להיות בלתי נעימה. "מדינות ששמעו על סגירת הנתיבים מישראל אליהן לא בהכרח הסכימו לנתונים שלנו, ולפעמים נדרשנו לתת תמונת מצב מעמיקה יותר. אנחנו משתדלים לעבוד באופן מקצועי ככל האפשר ולדבר בנתונים. כאמור, הסמכות שלנו היא לשקף את המצב; ההחלטות המעשיות מתקבלות בידי קובעי המדיניות, שרואים היבטים ושיקולים נוספים".

רס"ן נוגה: "כשאני מספרת לאנשים מה אני עושה, 90 אחוז מהם שואלים אותי אם הנתונים אמיתיים ואם לא מפברקים אותם. אני יודעת לומר לך בוודאות שהנתונים אמיתיים ומבוססים היטב. יש טעויות, אבל שום דבר לא נעשה במכוון כדי לשנות או להסתיר מציאות"

המעקב אחר הנעשה בחו"ל הוא גם מקור למודלים אפשריים של התמודדות עם הקורונה. "בכמה ערים מרכזיות בגרמניה, למשל, מנהלים 'רמזור' שמבוסס על תחלואה ואשפוז, ופחות על מספר הנבדקים החיוביים. יש בעולם שיח ער על הנושא הזה, ואנחנו בוחנים אותו היטב".

בזירת "ישראל" אנחנו פוגשים את רס"ן במיל' נוגה, העומדת בראש התחום. היא וחברי צוותה מופקדים על פענוח נתוני התחלואה בארץ ופילוחם לפי מגזרים וקריטריונים אחרים. ההתמחות שלה מימי השירות הצבאי היא מחקר מדיני, ובתחילת השנה שעברה היא עוד עבדה בחו"ל כעצמאית, אך עם פרוץ הקורונה שבה לישראל. כעת היא מובילה צוות של 12 חוקרים מדיניים, שעמלים בין השאר על ניטור הרגש הציבורי, וניסיון לחזות את העתיד להתרחש. "לכל קבוצה באוכלוסייה יש יסודות תרבותיים שמשפיעים על התפשטות התחלואה בתוכה, והמעקב הזה חשוב ומרתק", אומרת נוגה. אגב כך היא מבקשת ללמד סנגוריה על אזרחי ישראל: "לא נכון להאשים את הציבור כאן ב'עייפות' מההתמודדות עם הקורונה ומהמגבלות. כגוף שמסתכל החוצה, אנחנו יודעים שכך קורה בכל העולם. זה טבעי, אפשר לשחרר מדי פעם, ואנחנו מנסים להתייחס ברגישות גם לשחיקה.

"לצד זאת אנחנו שוברים את הראש יום־יום ומנסים לחשוב מה מעניין את קובעי המדיניות בעת הזאת, ומה הם צריכים לדעת כדי להחליט אם לפתוח את מערכת החינוך, אם לחסן במנה שלישית וכן הלאה. אנחנו מציגים תמונה מעניינת לדעתנו, ויודעים לתרגם שאלות – הן של בכירים והן כאלו שמגיעות מהציבור – ולהבין מה המהות מאחוריהן, ואיך עונים עליהן נכונה".

במה לקונספירציות

הציבור לא רק מעלה שאלות, אלא לפעמים גם מספק תשובות. מאז פרוץ המגפה נשטפו הרשתות החברתיות בגרפים וגרפיקות של התפשטות התחלואה, וכמה מ"צייצני הקורונה" המובילים – בעלי מקצועות בתחום הרפואה והמדע, אך גם גולשים חובבי נתונים מקרב הציבור הרחב – כבשו לעצמם מעמד של מקור אמין למידע, לפרשנות ולתחזיות. חוקרי המרכז עוקבים גם אחרי צייצני טוויטר שאני עוקב אחריהם – למשל ליטְל מואיז (אלדד סיטבון, שהתראיין לאחרונה למוסף יומן בעיתון זה), גיל פלדמן, יובל הרפז, "פארקר", העיתונאי נדב אייל ומומחי מערכת הבריאות פרופ' רן בליצר, פרופ' חגי לוין ופרופ' דרור מבורך. שאלתי את חוקרי המגפה המקומיים אם הם עוקבים גם אחריי, וקיבלתי תשובה חיובית. גם רופאים שמדווחים בעילום שם מתוך מחלקות הקורונה ומהשטח מושכים את תשומת לב החוקרים, וכולם יחד יוצרים מבחינתם מדורת שבט מסקרנת.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1/09/DJI_0294-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אני מת על מואיז, הוא עושה עבודה מצוינת ואנחנו רואים בו עמית לכל דבר", מציין אל"מ רוני. אני מרים גבה: אתה יודע שתחום העיסוק שלו הוא מסעדנות, אני אומר לרוני; הוא אינו מדען או סטטיסטיקאי, וגם לא בוגר אמ"ן. "היכולת שלו בהבנת המציאות ובניתוח נתונים זוכה אצלנו להערכה רבה", הוא משיב. "כאמור, הקורונה היא מגפה של נתונים, ואנחנו לא מתיימרים להחזיק בכל הידע. העבודה של אנשים כאלה ואחרים מאפשרת לפעמים לגלות זוויות מעניינות וחשובות שלא הבחנו בהן. מואיז מנותק מכבלי תמונת המצב שאתה מנסה למצוא כל הזמן לפי הפנסים שלך, ולכן הוא מצליח להאיר תחומים שנותרו בחשכה. מרכז המידע עובד במסודר, אנחנו מחויבים לעמדה הצבאית ולכללים, בעוד הוא יכול לכתוב מה שבא לו, ויש בזה משהו משחרר".

מנגד, מי שגורמים לבכירי מרכז המידע והידע לאבד את שלוות רוחם הם כלי תקשורת שמתנערים מהאחריות המוטלת עליהם. כמה עיתונאים, בעיקר מאלה המופיעים על מסכי הטלוויזיה, ממשיכים גם היום להביע פקפוק בנתונים היבשים ובשיטות המאבק המומלצות ואפילו לטוות תיאוריות קונספירציה. חוקרי אמ"ן נתקלים בהשלכות של ההתנהלות הזו. "כשאני מספרת לאנשים מה אני עושה, 90 אחוז מהם שואלים אותי אם הנתונים אמיתיים ואם לא מפברקים אותם", אומרת רס"ן נוגה. היא מספרת על דיון ממושך שנערך כאן במתכונת של "צוות אדום", שבו יושבים אנשי המקצוע ומנסים למצוא חורים וכשלים בשיטות עבודתם. "בחנו כל דרך לזייף את המספרים, ואני אומרת לך בוודאות: הנתונים שלנו אמיתיים ומבוססים היטב. אני נחשפת אליהם היישר ממקורות המידע, ויודעת לזהות מה אמין ומה לא מדויק. יש טעויות, אבל שום דבר לא נעשה במכוון כדי לשנות או להסתיר את המציאות. מעשית, גם אילו גורם זדוני היה רוצה לעשות זאת, קשה לשבש מידע שמגיע מכל כך הרבה מקורות ומערכות, ועוברים עליו כל כך הרבה אנשים".

המידע שמגיע לידי אנשי המודיעין, הם מציינים, אינו כולל פרטים אישיים על אזרחים, והשותפים למערך חתומים כולם על התחייבויות לשמירת סודיות. בסיוע פרופסורים לאתיקה נכתב גם "קוד אתי" שכולל שורת איסורים מוחשיים לצד הנחיות ועקרונות כלליים. מלבד הריחוק ממידע רפואי אישי, נדרשים החוקרים להימנע גם מכתיבה ומניתוח מידע בסוגיות בעלות אוריינטציה שיכולה להיתפס כפוליטית.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02113_15_49-3-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אל"מ רוני: "מכיוון שראיתי את כל המערכת הישראלית, משר הבריאות ומטה, אני יודע שהיא לא מתנהלת באופן מושלם והיה אפשר לעשות המון דברים אחרת, אבל אין פה שום קונספירציה. גם בנושא החיסונים: אנחנו הראשונים בעולם שזכינו במתנה המופלאה הזו, ונשמע לי הוגן לגמרי ש'נשלם' בנתונים ונשתף במשמעות שלהם את העולם ואת החברה המייצרת. כואב לי הלב כשנותנים במה למתנגדי החיסונים. בזמנים של משבר לאומי, גם לתקשורת יש אחריות והיא צריכה לדעת מה משדרים לציבור ולמה לא נותנים מקום. אנשים רבים לא יודעים להבחין בין פרטי המידע, ומתבלבלים מכל הכותרות. הרבה מהחברים שלי הלכו להתחסן רק בזכות ההיכרות שלהם איתי והאמון האישי בי. הם שמעו כל כך הרבה דברים הזויים בתקשורת, שהם כבר לא ידעו למי להאמין, וקשה לי להאשים אותם".

להציף את השוק

בשבועות האחרונים אנחנו עדים למה שנראה כמחדל של מערך הבדיקות, שלא מצליח לעמוד בעומסים. כשאני שואל את סא"ל שי איך מדינות אחרות התמודדו עם אתגרים דומים, הוא משיב: "זמני ההמתנה הארוכים הם אתגר עולמי. אתה רואה שבמקומות של תחלואה נרחבת, כמו לוס־אנג'לס, אנשים ממתינים גם שש שעות, כך שזה בהחלט קורה גם במדינות מתוקנות. בשנה שעברה ראינו בארה"ב תורים ארוכים לקראת חג ההודיה, וזה יקרה שוב. צריך לצפות במדויק איפה תהיה התפרצות, ולשלוח לשם כוח אדם בהיקף גדול.

"אני חושב שאחד הפתרונות הוא הצפה של בדיקות עצמיות־ביתיות. נכון שהן פחות אמינות, אבל אם אתה מתגלה כחיובי, זה כבר יוצר פילטר והגנה מהדבקה של אחרים, ואם אתה שלילי, יש סיכוי טוב שאתה אכן נקי בפרק הזמן הקרוב. לערכות בישראל יש רגישות טובה, ולכן זה הפתרון, לנסות להציף את השוק בבדיקות. לצד זה צריך כמובן להעלות את מספר צוותי הדיגום ולשפר את היכולות. בבריטניה אתה יכול לקבל בדיקות מהירות בלי הגבלה. בסקוטלנד מחייבים בבדיקות מהירות בכניסה ללימודים, וכך גם במדינות נוספות. הרבה מהפוקוס הוא על בדיקות רוק לשימוש ביתי: אתה עורך את הבדיקה בעצמך, ואז אוספים אותה ממך לצורך פענוח".

השיטה הזו תיכנס לשימוש גם בארץ?

"יש בה אתגרי אמינות ויעילות. זה נשמע פשוט, אבל צריך לוודא שהרוק נלקח מהאזור הנכון".

לפי המידע שאספתם עד כה, אתם יודעים להעריך מתי כל זה יסתיים? האם המגפה תהיה מאחורינו בקרוב, ונוכל לחזור לחיים שהיו לנו פעם?

סא"ל שי: "זה יכול לקחת גם שנים. שאלת המפתח היא עד כמה הנגיף עוד יכול להשתנות. אנחנו מדמיינים הכול באופן ליניארי – 'אם הנגיף השתנה שמונה פעמים בתוך שנה וחצי, גם בשנה וחצי הבאות הוא ישתנה שמונה פעמים' – אבל המציאות לא בהכרח כזו. תהליך כזה יכול להתרחש במשך שנתיים, ואז להישבר. הבעיה היא שנגיף הקורונה הגיע כנראה מהחי, והתאים את עצמו לאדם. הוא מדהים בפשטות שלו וברצון שלו לעבור מאדם אחד לאחר, כשבדרך הוא מותאם ומשתנה בגלל כל מיני גורמים. אנחנו לא יודעים עדיין מהו משטר החיסונים הנכון מול הנגיף הזה, ומה קצה גבול היכולת שלו לעבור מוטציות. כולנו רוצים לתת תשובה לשאלה כמה זמן עוד יימשך האירוע, אבל כרגע נראה שיש לנגיף עוד לאן להשתנות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02120_49_30-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אני גם לא מאמין שניפטר בזמן הקרוב ממסכות הפנים. עוד לפני הקורונה, 15 אחוז מאוכלוסיית העולם עטו מסכה בגלל הסארס והמארס, והתרגלו אליה. אגב, זה הכין אותם טוב יותר למגפה הזאת. אצלנו רוצים לחזור כבר למה שהיה ולקיים אירועים ושמחות במתכונת שהכרנו, אבל הרבה מומחים אומרים שהנגיף לא ייעלם לעולם, ואולי נצטרך להיכנס למשטר חיסונים בתדירויות מסוימות, ולמצוא סטטוס־קוו של חיים לצד הקורונה".

האם להערכתך הקורונה היא נגיף מהונדס שנוצר במעבדת נשק ביולוגי, או שההתפרצות ספונטנית?

"הייתי רוצה מאוד להציג בפניך תשובה מוחלטת, אבל גם בארה"ב, שאספה מודיעין על מה שקרה בסין, יש מחלוקת על כך. יש הערכה שהנגיף יצא מהמעבדה בווהאן; האם הוא מהונדס או לא – קשה לנו לדעת מה קרה שם מאחורי הקלעים. כאיש מודיעין אני נזהר בהערכות אם אין לי מספיק מידע שאפשר להתבסס עליו. בדיעבד, זה גם לא משנה. בין כך ובין כך נוצר אפקט דרמטי שמשפיע כרגע על כל האנושות".

לקראת סיום אני שואל את בכירי מרכז המידע אם הם מתגעגעים לעיסוק הליבה הטבעי והמקורי שלהם – מעקב אחרי תוכניות טילים ושאר הפתעות לא נעימות שאויביה של מדינת ישראל מכינים לה. עם יד על הלב, בני שיחי מודים שלא התאהבו עד מעל לראש בעיסוק החדש והמפתיע שזימנו להם 18 החודשים האחרונים. בכל הזדמנות הם מזכירים לגורמים הבכירים יותר שהתגייסותם כקצינים למערכה האזרחית אינה ברורה מאליה, ושהשאיפה צריכה להיות להחזיר אותם אל הבסיסים הסודיים ואל אתגרי הביטחון.

"אני כל הזמן אומר שזה לא טריוויאלי, ואני לא אוהב את העובדה שאמ"ן מתעסק בנתוני תחלואה", אומר סא"ל שי. "כל עוד מדובר בפתרון ארעי עד להקמת גוף מודיעין אזרחי שימלא את מקומנו, זה בסדר. כולנו כאן חותרים לכך שבסוף העסק הזה יתאזרח. הדבר הנכון ביותר הוא שמשרד הבריאות יחזיק גוף מודיעין משלו, ולא יסתמך על השאלה ארעית של כוחות חשובים ונחוצים מצה"ל.

"גם אם ננצח את מגפת הקורונה בישראל, נמשיך להידרש ליכולות מודיעיניות של חקר מידע ועיבוד ידע מהעולם, ולהחזקת אצבע על הדופק. האחריות והמשימות הללו לא ייעלמו בקרוב, וחייבים להיערך לכך. אנחנו כמובן נהיה חלק מהמערכה, עד לרגע שבו לא יזדקקו לנו יותר".

"אם המדד הוא 100, התרומה של אנשי מרכז המידע היא 150", אומר פרופ' חזי לוי, מי שהיה מנכ"ל משרד הבריאות מיוני 2020 ועד לפני כחודשיים. "הם מביאים ידע יקר מהעולם, הם מביאים הרבה ידע ממה שקורה פה, ויודעים לנתח דברים. כרגע לפחות, אין גוף שעושה את מה שהם עושים".

עם זאת, פרופ' לוי מכיר בצורך להקים גוף אזרחי־ממשלתי שלא יישען על יכולות צה"ליות. לדבריו, הוא כבר הספיק להוביל תוכנית שמטרתה לצמצם ככל האפשר את השימוש של משרד הבריאות באנשי אמ"ן: "תכננתי להשאיר אותם לנישות שבהן אנחנו זקוקים להם, אבל באה המציאות וטפחה על פנינו משני היבטים. הראשון, אני כבר לא שם; השני, והחשוב יותר – אנחנו בעיצומו של גל. אם הקורונה הייתה נעלמת, התוכנית הייתה יוצאת לדרך. אפשר לאזרח אותם או להשאיר חלק מהם ולבנות חלופה, אבל זו לא העת. לא מחליפים סוסים תוך כדי העלייה". 0

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il

The post איך לסכל מגפה: היחידה באמ"ן שמנסה לצפות את תפניות הקורונה appeared first on מקור ראשון.