כדי לראות את שאיפותיה של רוסיה לעמק סיליקון משלה, סעו כ־5,600 קילומטרים מזרחית למוסקבה, התפתלו בין גבעותיה של ולדיווסטוק, ואז חצו גשר מהיבשת לאי רוסקי. כאן – ראש גשר על שפת האוקיינוס השקט – מקווה הקרמלין ליצור מוקד לחדשנות רובוטית ובינה מלאכותית, במטרה להגביר את יכולתה של רוסיה להתחרות בארצות הברית ובמדינות אסיה. לאזור כבר הוצע שם חדש: "אי הסייבורג".

"יש לנו חלום", אומר ארתור ביקטימירוב, נוירוכירורג שעובד במשותף עם מפתחת התותבות המשוכללות "מוטוריקה", שכבר פועלת באי רוסקי ומתכוונת להרחיב את נוכחותה שם בקרוב. ביקטימירוב מקווה שמוטוריקה היא הראשונה במה שיהפוך למכרה זהב טכנולוגי על האי.

כך גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. במשך שנים הדגיש פוטין את הצורך של המדינה להדביק את הקצב בזירת הבינה המלאכותית. בשנת 2017, בשיחה עם קבוצת סטודנטים, אמר פוטין כי "מי שיהפוך למנהיג בתחום הזה ישלוט על העולם". בכנס בינה מלאכותית בסוף השנה שעברה, הוא הזהיר כי "ההיסטוריה מכירה מקרים רבים שבהם תאגידים גדולים, עולמיים ואפילו מדינות, נרדמו בעת פריצת דרך טכנולוגית והודחו מבמת ההיסטוריה בן־לילה".

אבל רוסיה נאבקת להיות היורשת של מורשת החדשנות האימתנית של ברית המועצות במהלך מרוצי הנשק והחלל של המלחמה הקרה. זאת בשעה שמשקיעים זרים חוששים מעיצומים מערביים, ורוסים צעירים רבים יוצאים להזדמנויות טובות יותר בחו"ל בטכנולוגיה ובתחומים אחרים, ומצטרפים למגמה של בריחת מוחות לאומית.

המזרח הרחוק של רוסיה – על מפתן דלתן של סין, חצי האי הקוריאני ויפן – נבחר לספק את התשובה. קרן ממשלתית שהקים פוטין, משקיעה בפרויקטים הנעים מהתותבות של מוטוריקה ועד "פרומובוט", היוצרת רובוטים דמויי אנשים חיים באופן מטריד. בתי ספר מקומיים לרובוטיקה עבור ילדים מגיל ארבע ומעלה הפכו לאופנתיים – כר גידול ביתי לממציאים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 5ec2a44e7-min-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"הם עדיין מנסים לכפות משהו שבמערב מתרחש באופן הרבה יותר אורגני, מלמטה למעלה", אומר ג'פרי אדמונדס, חוקר בכיר במכון המחקר CNA בארלינגטון, וירג'יניה. "ממשלת ארצות הברית לא צריכה לטפח מחקר בינה מלאכותית, כי חברות כאן כבר רוצות לעשות את זה".

לחייך כל הזמן

עם הגבעות התלולות והגשרים המרהיבים שלה, משהו באווירה של וולדיווסטוק מזכיר את סן־פרנסיסקו.  במרחק שבעה אזורי זמן ושמונה שעות טיסה ממוסקבה, זוהי פינה של רוסיה שבה אנשים אומרים לעיתים קרובות שהם מרגישים כמו לא יותר מקוריוז עבור הקרמלין.

אבל בשש השנים האחרונות, הממשלה מנסה לשכנע אנשים לעבור למזרח המאוכלס בדלילות. היא אפילו מציעה להעניק חינם שטח של עשרה דונם באזור. חלק מהמבקרים הזרים בוולדיווסטוק יכולים לקבל אשרה אלקטרונית פשוטה וחופשית למשך עד שמונה ימים – פנייה כלכלית לשווקים באסיה הסמוכה. יש גם הטבות מס אזוריות ליזמים ולמשקיעים.

בשנת 2018 הקים פוטין את קרן הטכנולוגיה העילית למזרח הרחוק הרוסי, כדי להשקיע בחברות טכנולוגיה שמוכנות להעביר לאזור לפחות חלק מפעילותן. חברה אחת שזכתה להשקעה הייתה פרומובוט, שנוסדה בשנת 2015 והפכה לאחת היצרניות הגדולות ביותר של רובוטי שירות אוטונומיים ברוסיה. בשלוש השנים האחרונות, הרשת שלה התרחבה לרובוטים אנושיים עם עיניים כחולות ועור שמרגיש אמיתי – אך לא חם – למגע.

כך הגיע פיטר צ'גודייב למרתף בבניין במרכז העיר ולדיווסטוק. הוא חולק את החלל עם מאפייה שגורמת למעבדה שלו להריח כמו לחם טרי. צ'גודייב רואה עצמו כאומן – פסל, ליתר דיוק – ולא כמהנדס. יצירות המופת שלו: רובוטים המעוטרים בעור דמוי אנושי, שיער, עיניים ואפילו שרירי פנים.

"באופן לא מודע, אנחנו מתקשרים בפתיחות יותר עם מה שנראה כמונו", מסביר צ'גודייב. "אז אני חושב שכל זה יועיל לשיתוף מידע טוב יותר בין בני אדם לבינה מלאכותית, כדי להפיק ממנו את מלוא השימוש".

הרקע של צ'גודייב כולל עשור בתעשיית הקולנוע, שם עבד על אפקטים חזותיים. בעיני מי שאינם מכירים את התחום, המעבדה שלו נראית כעת כמו משהו מתוך סרט אימה זול: ראשים מפוסלים בעלי מראה אנושי מפוזרים על פני השולחנות. כולם זהים – ונראים כמו אחד ממייסדי פרומובוט, אלכסיי יוז'אקוב. המטרה היא שיום אחד יוז'אקוב יעמוד ליד שיבוט רובוטי שלו ויהיה בלתי אפשרי להבחין ביניהם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 137515737-min-750x586.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

עם מגנטים קטנים הממוקמים בדיוק רב מתחת לעור הסיליקון שלהם, הרובוטים האנושיים של פרומובוט יכולים לשכפל כמעט את כל תנועות הפנים של בני אדם. אפשר גם לתכנת אותם לחייך תמיד. צ'גודייב עיצב אותם כך שבעצם יש להם 38 מתוך 42 שרירי הפנים של בני אדם. שיער נתפר בעבודת יד שורה אחר שורה בתהליך איטי במיוחד – זה יכול לקחת חודש עבור רובוט אחד. העיניים צבועות בנפרד. בַּפּנים יש אפילו גומות חן.

הרובוטים משמשים בעיקר את מוסדות ההשכלה הגבוהה, אומר מנהל הפיתוח של פרומובוט, אולג קיבוקורצב. לדוגמה, סטודנטים רוסים לרפואה יכולים לתרגל בדיקת חולה עם אחד מהם. גרסאות ישנות יותר משמשות כבוטים לשירות לקוחות במוזיאונים ובמשרדי ממשלה במוסקבה ובעיר פרם, שם ממוקמת החברה.

קיבוקורצב אומר כי היתרון בפתיחת חטיבה בוולדיווסטוק הוא כוח עבודה זול יותר בהשוואה למוסקבה – ואף יותר מכך בהשוואה למעצמות טכנולוגיות גדולות. זו גם יכולה להיות נקודת השקה חדשה: "כעת אנחנו מתכננים להיכנס באופן פעיל לאזור אסיה־פסיפיק מוולדיווסטוק", מסביר קיבוקורצב. "כבר התחלנו בעבודה הזו".

על האי רוסקי, מרחק נסיעה קצר ממשרדי פרומובוט, חברה אחרת חושבת על סייבורגים – או "בני האדם של העתיד", כפי שמכנה אותם איליה צ'ך, ראש חברת מוטוריקה. עד עכשיו הם הצליחו לפתח רק זרוע. צ'ך אומר כי איברים פנימיים ועצמות עשויים להיות הבאים בתור.

תותבות הזרוע הביונית של מוטוריקה משתמשות בחיישנים המחוברים לרקמת השריר של המטופל כדי לאפשר תנועה מסוימת, כגון אחיזה בבקבוק. המטרה ארוכת הטווח היא השקת תותבת שתדמה לחלוטין את ניידות היד, תוך שימוש בבינה מלאכותית.

"בעבר, היה אופנתי ללכת לשיעורי ריקוד או ספורט", אומר סרגיי מון, מנהל ה"רובוסנטר". "עכשיו זה רובוטיקה. עבור משפחות רבות זה הפך לדבר שחובה לעשות"

המעבר הצפוי של מוטוריקה לאי רוסקי יהפוך אותה לאחת מחברות הטכנולוגיה הראשונות שבסיסה ימוקם שם. עם אוכלוסייה של פחות מ־6,000 איש, האי רוסקי נותר ברובו לא מפותח, מלבד לקמפוס האוניברסיטה הפדרלית של המזרח הרחוק, שנפתח בשנת 2013. הקמפוס מארח פורום כלכלי שנתי, והיה אתר המפגש של פוטין וקים ג'ונג־און בשנת 2019. לאוניברסיטה יש גם תוכנית משלה לטיפוח חברות הזנק.

מוטוריקה הציעה להפוך את האי בן 98 קמ"ר (כמעט פי שניים מגודלה של מנהטן) לאזור מיוחד שבו יבוטלו המחסומים הרגולטוריים והחוקיים על מכשירים וחיישנים הניתנים להשתלה, מה שיאיץ את הפיתוח לטכנולוגיות רפואיות כאלה. כאן החל הרעיון של "אי הסייבורג".

"יהיו לו תקנות משלו, ועדות אתיקה מפושטות, הסמכה פשוטה יותר, יכולת לבצע כמה פעולות פיילוט מבלי לעבור את כל הניסויים הקליניים וכן הלאה", מסביר צ'ך.

הבסיס הנוכחי של מוטוריקה הוא במרכז החדשנות סקולקובו במוסקבה, מתחם ממשלתי עבור חברות הזנק. התוכנית היא להעביר בהדרגה חלקים מהחברה לאי רוסקי, ולקדם את בנייתו של אשכול טכנולוגי חדש.

"בהשוואה לסין וארה"ב, מטבע הדברים רוסיה גרועה בהרבה בפיתוח, אבל לא בכל התחומים", אומר צ'ך. "בעיניי יוזמות כאלה, הקשורות לטכנולוגיות פולשניות, מבטיחות הרבה יותר מבחינת מנהיגות טכנולוגית מאשר בינה מלאכותית. עבור בינה מלאכותית נראה שקצת איחרנו את המועד, אבל יש לנו לפחות את המתכנתים הטובים ביותר בעולם", הוסיף.

הנסיכה מנצחת

בכיתה ב"רובוסנטר" בוולדיווסטוק, אקדמיה פרטית לרובוטיקה, שלושה ילדים בני חמש עומדים סביב מסלול מאולתר ומחזיקים בשלטים. יצירותיהם – רובוטים אוטומטיים פשוטים שעשויים מלגו – מתנגשות זו בזו.

הילדה היחידה בקבוצה צועקת בניצחון שהרובוט שלה, "הנסיכה", מנצח את של הבנים. בינתיים, תלמיד בתחנת העבודה הראשית קורא למורה ומבקש עזרה: "אני לא מצליח להבין איך לתכנת את זה", הוא אומר לה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 5ec2a44e7-min-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בתוך שבע שנים, הרובוסנטר הסתעף לשבע שלוחות במזרח הרחוק הרוסי, עם 2,500 תלמידים. עם סיום הלימודים הם ילמדו כל דבר, החל מתכנות, דרך בניית רובוטים מתחת למים ועד בניית דגמי תלת־ממד, ויתחרו לעיתים קרובות בתחרויות רובוטיקה בינלאומיות.

"לפני כן היה אופנתי ללכת לשיעורי ריקוד או ספורט", אומר המנהל, סרגיי מון, "עכשיו זה רובוטיקה. אני יודע שאנשים שואלים אחרים לעיתים קרובות, 'אתם לוקחים את הילדים שלכם למועדוני רובוטיקה?'. עבור משפחות רבות זה הופך כמעט לדבר שחובה לעשות".

רוסיה התרברבה זה מכבר בחידושים הרובוטיים שלה, הכוללים השקת רובוט דמוי אדם בגודל טבעי, "פדור", בשנת 2019. מוקדם יותר השנה אמר שר הביטחון סרגיי שויגו כי רוסיה מתחילה את "הייצור הסדרתי של רובוטים קרביים", והוסיף כי הם "רובוטים שאפשר להציג באמת בסרטי מדע בדיוני, כיוון שהם מסוגלים להילחם בכוחות עצמם".

אבל ברובוסנטר של ולדיווסטוק, דמיטרי סאפינסקי בן ה־16, אחד התלמידים המובילים באקדמיה, מסתכל על רובוטיקה אמריקנית בהשתאות, ומתפעל במיוחד מהעבודה של חברת הרובוטיקה המובילה "בוסטון דיינמיקס", כמו תכנות רובוטים כך שירקדו בסנכרון. החלום שלו הוא ללמוד במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), אך לדבריו סביר יותר שילך לאוניברסיטה במוסקבה או בסנט־פטרבורג.

גם עם החזון של הקרמלין להפוך את המזרח הרחוק לבסיס הטכנולוגי שלו, המשיכה העיקרית היא עדיין למערב. ויש עוד דרך ארוכה עד שזה ישתנה. "אנשים צריכים לרצות לבוא לכאן, את מבינה?", אומר מון. "עלינו להציע להם דיור בר השגה, משכורות הגונות, חברות רבות עם תנאים נוחים לעסקים.

"עלינו להבחין בבירור בין הראוותניות ששליטינו משדרים ובין המצב האמיתי", הוא מוסיף. "המצב האמיתי הוא שהרובוטיקה ברוסיה מפותחת בצורה גרועה, ומבחינת הרובוטיקה התעשייתית, רוסיה אפילו לא נמצאת בעשירייה הפותחת".

The post רובוטים אנושיים ואיברים מכניים: כך מנסים הרוסים להביס את עמק הסיליקון appeared first on מקור ראשון.