בן כהן, אחד משני המייסדים המיתולוגיים של חברת הגלידות האמריקנית בן אנד ג'ריס, לא ראה את זה בא. הריאיון שלו ושל שותפו ג'רי גרינפילד, לאלכסיי מקמונד מאתר אקסיוס של רשת HBO, התנהל על מי מנוחות. הוא השיב לשאלותיה בביטחון רב, הצדיק את החלטת החברה להפסיק למכור את מוצריה ביהודה ושומרון, תיאר את הפרת החוק הבינלאומי מצד ישראל בשטחים וטען כי מכירת גלידה ועשיית צדק פוליטי דווקא הולכות יחדיו. אך לשאלה הבאה הוא לא ציפה.

"כתומכים נלהבים בזכויות אדם, מדוע אתם ממשיכים למכור גלידה בג'ורג'יה או בטקסס, שבהן ההפלות אסורות? מדוע לא תשעו את המכירות גם שם?" שאלה מקמונד. פניו של כהן נתכרכמו והוא נראה המום. אחרי שתיקה ארוכה החל לגמגם ולצחקק במבוכה: "אינני יודע… זו שאלה מעניינת, אני חייב לשבת לחשוב על כך… אנחנו עובדים על הנושאים האלה… זכות הבחירה…". גרינפילד, שישב לצידו, רק הביט בו מסתבך ומקשקש ולא נחלץ לעזרתו.

מקמונד לא הרפתה. "אם אינכם מסכימים עם מדיניותה של ישראל, מדוע לא תשעו את לחלוטין את כל המכירות שלכם בישראל?" "ובכן, אני לא מסכים עם מדיניות ארה"ב, אך איני יכול להפסיק למכור בארה"ב", ענה כהן. השניים לא חשו את האירוניה בתשובותיהם, המראיינת דווקא כן. אחרי שדחקה אותם לפינה הודה כהן כי "בעצם מהסיבות האלה אנחנו צריכים להפסיק למכור גלידה בכלל. יש לנו בעיה עם מה שמתרחש כמעט בכל מדינה בעולם".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... FP_9FK9CX-min-750x526.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

קשה להאמין שהרגע המביך הזה ירכך במשהו את נחישותה של החברה ואת החלטתה להפסיק למכור את מוצריה ב"שטחים הפלסטיניים הכבושים". אומנם הצמד בני השבעים כבר אינם מנהלים את החברה שהקימו, אך במאמר משותף שפרסמו בניו־יורק טיימס הם הצהירו כי הם גאים בהחלטתה. "אנחנו גם גאים להיות יהודים", כתבו, "זה חלק ממה שאנחנו כל חיינו. ישראל הייתה מהשקעותינו הבינלאומיות הראשונות, אך אפשר לתמוך בה ובו זמנית לא להסכים עם חלק ממדיניותה".

שלושה חודשים אחרי ההחלטה ב־19 ביולי, המחאה נגדה אינה גוועת; להפך, היא צוברת תאוצה, הן בקרב הציבור והן בקרב גופים רשמיים ומדינות בארה"ב, המאיימות בנקיטת עיצומים כלכליים על החברה ואף מממשות אותם. המבקרים מצביעים על הצביעות שבהחלטה, שכן לעומת החרם על יהודה ושומרון, במדינות רבות שיש בהן פגיעה בזכויות אדם עדיין אפשר ללקק את גלידת בצק העוגיות או הבראוניס מתוצרת המפעל שבמדינת ורמונט בארה"ב.

יוניליוור, שרכשה את בן אנד ג'ריס ב־2002, ניסתה תחילה לבדל עצמה מבן אנד ג'ריס וטענה כי החברה "מחויבת באופן מלא לקיים עסקים עם ישראל", וכי היא מתנגדת לאנטישמיות ואינה תומכת ב־BDS, אך מנכ"ל החברה אלן ג'ופ נמנע מלהצהיר כי ידרוש מחברת הגלידות לחזור בה מהחלטתה.

"יוניליוור היא אחד הקניינים הגדולים של ממרח עגבניות, המיוצר בחבל שינג'יאנג בסין במפעלים ממשלתיים, תוך שהיא מתעלמת לחלוטין מאזהרת משרד החוץ האמריקני על פגיעה בזכויות אדם, כולל עבודה בכפייה ועינויים נוראיים המתבצעים שם", קבל למשל כריס פנדולפו, עורך אתר החדשות USSA NEWS.

"בלי ספק, החברה הופתעה מעוצמת התגובות", אומר לנו זאב ברנר, הבעלים של רשת הרדיו והטלוויזיה הניו־יורקית "טוקליין", המשדרת לקהל היהודי. "בעיניי בן וג'רי הם יהודים אכולי שנאה עצמית ששונאים יהודים".

עד כמה לפעולות־הנגד הננקטות כלפי החברה יש השפעה על מעמדה הכלכלי? בשלושת החודשים שחלפו מאז פרסום ההודעה, הולכת ומתארכת רשימת המדינות בארה"ב המודיעות כי לא יאפשרו להחרים את ישראל ואת אזרחיה. הדבר תורגם באופן ישיר גם בשוק ההון, כאשר מניית יוניליוור, שהגיעה ב־16 ביולי, שלושה ימים לפני הודעת החרם, לשיא של יותר מ־60 דולר, נסחרת כיום בקצת פחות מ־53 דולר – ירידה של כ־12 אחוזים. המניה אף צנחה ביותר מחמישה אחוזים בבורסות לונדון ואמסטרדם.

בקהילה היהודית בארה"ב, במיוחד האורתודוקסית, המחאה חזקה ביותר. "אנשים רבים הפסיקו לקנות בן אנד ג'ריס, חלק גדול מהחנויות הכשרות הפסיקו להזמין את מוצריה, וזה נמשך עד עצם היום הזה", מספר לנו ברנר. "אבל לא רק זאת. בחלק מהמדינות החלו הליכי חקיקה שבעקבותיהם הגופים הממשלתיים החלו למשוך את השקעותיהם בחברה, ובעיקר את קרנות הפנסיה שלהם. התוצאה היא הפסדי ענק של מאות מיליוני דולרים. חברות רבות הצטרפו ליוזמה זו".

בינתיים לא נראה שהחברה מושפעת מצעדים אלה. "גם היום הם מגינים על החלטתם וטוענים שיש לה הצדקה רבה", אומר ברנר. "בכל ריאיון הם מדגישים שהם תומכים בישראל ושהסיבה להחלטתם היא הדבקות שלהם בצדק חברתי, אבל זה הדבר המטורף בכל העניין. הם מדברים רק על ישראל, ולא אכפת להם למשל שהסינים אוסרים את המוסלמים בשטחם במחנות ריכוז".

לארה פרידמן, הקרן לשלום: "אנחנו רואים מאמץ של ישראל להעביר מסר לחברות אחרות שאולי חושבות לעשות זאת: אל תלכו לשם כי אתן עלולות להיפגע"

מה שמכעיס במיוחד את הקהילה הוא החלטת החברה לצאת בקול רעש גדול נגד המכירות ביהודה ושומרון, אף שלמעשה שיעור המכירות שלה ביו"ש נמוך משני אחוזים ממכירותיה בישראל. "גם החוק הישראלי מתנגד לאפליה מעין זו", אומר ברנר. "הם עוברים על החוק".

פרד טאוב, נשיא ארגון הצרכנים "בויקוט ווטש" (משמר החרם), הנוהג להתריע על פעולות חרם בלתי חוקיות בארה"ב, כתב בפייסבוק כי פעולה כזו מנוגדת לחוק הפדרלי, בכך שהיא מעורבת בחרם וסנקציות המוטלים על ידי זרים (תנועת ה־BDS), ומנוגדת גם לחוקי אנטי־חרם הנהוגים במדינות רבות בארה"ב. אתר הארגון פרסם רשימה חלקית של מותגים ומוצרים של יוניליוור, כדי "לבחון אילו מוצרים עלולים להיות מושפעים מחרם כזה", כדבריו.

בן אנד ג'ריס איננה החברה הבינלאומית היחידה שהחרימה את שטחי יהודה ושומרון. בארה"ב פועלות כיום תשע חברות נוספות המטילות עיצומים על ישראל בדרך זו או אחרת, בהם הבנק האמריקני־הולנדי ASN והבנק הנורווגי DNB, רשת המרכולים קואופרטיב או חברת הפארם "קארסטן". החלטות דומות התקבלו בעבר גם על ידי חברת פרטנר שהשעתה את פעילותה בישראל, ואתר Airbnb.

מתברר כי ב־35 מדינות בארה"ב קיימים חוקים האוסרים על המדינה לקיים קשרי מסחר עם חברות המחרימות את ישראל, במסגרת המאבק בתנועת ה־BDS. מדינת אילינוי הייתה הראשונה שהגיבה, ובית הנבחרים שלה שיגר בתוך יום אזהרה לבן אנד ג'ריס לחזור בה מהחלטתה בתוך תשעים יום, וָלא – תמשוך המדינה את השקעותיה בחברה. מועצת ההשקעות של אילינוי מפקחת על התאמת מדיניות ההשקעות לחוקי המדינה, האוסרים על השקעות בחברות המקיימות קשרי מסחר עם איראן או סודאן או מחרימות את ישראל.

אריזונה הייתה המדינה הראשונה שגם ביצעה. היא מכרה איגרות חוב של יוניליוור בסך 93 מיליון דולר, והודיעה כי היא מתכננת למכור את 50 מיליון הדולר הנותרים שהשקיעה בחברת מוצרי הצריכה העולמית.

טקסס הכריזה לפני כשלושה שבועות על בן אנד ג'ריס כחברה המחרימה את ישראל, ובהתאם לחוק המקומי הקובע שאין להחרים מדינה ידידותית לארה"ב, תשעה המדינה את כל השקעותיה בחברה. באמצע ספטמבר הודיע גם משרד האוצר של מדינת ניו־ג'רזי על משיכת 182 מיליון דולר מהשקעת קרנות הפנסיה במניות יוניליוור.

החוק המונע מקרנות הפנסיה של ניו־ג'רזי להשקיע בחברות המחרימות את ישראל התקבל עוד ב־2016, תחת המושל הקודם כריס כריסטי. מחלקת ההשקעות של משרד האוצר המדינתי מינתה יועץ עצמאי להכריע בשאלה אם פעולות יצרנית הגלידה והחברה־האם יוניליוור אכן "מקיימות חרם על ישראל או על חברות הפועלות בשטחים שבאחריות ישראל". הבירור העלה כי חרם כזה אכן מתקיים בהחלטה של בן אנד ג'ריס.

בסוף ספטמבר הודיעה גם פלורידה כי קרנות הפנסיה שלה יגבילו את אחזקותיהם בנכסים של יוניליוור, המוערכות ב־139 מיליון דולר. בשבוע הבא יפוג האולטימטום שנתנה פלורידה ליוניליוור לחזור בה מן ההחלטה.

מאזן הרתעה

אלא שהדברים אינם פשוטים כלל. גורמי משפט בארה"ב, בעיקר מן השמאל, טוענים כי חוקים אלה מנוגדים לחוקת ארה"ב, ולמעשה כמה בתי משפט כבר הכריעו כי אינם חוקתיים. באותם מקרים היה מדובר בחברות קטנות. אם מקרה בן אנד ג'ריס יגיע לבית המשפט, תהיה זו הפעם הראשונה שבה חוקי האנטי־חרם יעמדו למבחן משפטי מול חברה גדולה. במקרה זה, עולה החשש, פסיקה שתפסול חוקים אלה תעניק דווקא רוח גבית לתנועת ה־BDS ולסיכול מאמצי המלחמה נגדה.

לארה פרידמן, נשיאת ארגון השמאל "הקרן לשלום במזרח התיכון", סבורה שישראל תשגה אם תלחץ להרחבת החקיקה בנושא. "ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ובכירים ישראלים אחרים לקחו קרדיט בפומבי על חוקים אלה. אם ישראל תפעל כדי לגרום לארה"ב לאמץ חוק, והמקרה הזה של בן וג'ריס בסופו של דבר יוגדר בפסיקה כאנטי־חוקתי, זה יהיה אירוני", אמרה לאתר ג'ואיש קרנטס.

להערכתה, חרף ההפסדים הכספיים הניכרים, בן אנד ג'ריס לא תתמוטט. "כאשר קיבלו את ההחלטה הזאת הם ידעו שהם יכולים לאבד חוזים עם מדינות מסוימות, אבל לא סביר שהדבר ישפיע על השורה התחתונה של החברה. זה עשוי להוביל לירידה קטנה וזמנית במחיר המניה, אבל רוב המשקיעים לא יגידו 'וואו, בן וג'רי זה ממש זול עכשיו, אבל אנחנו לא יכולים לקנות את זה כי הם לא עובדים בהתנחלויות'. לרוב האנשים זה לא אכפת ורבים יראו בזה סיבה להשקיע. מה שאנחנו באמת רואים הוא מאמץ של ישראל להעביר מסר לחברות אחרות שאולי חושבות לעשות זאת: אל תלכו לשם כי אתן עלולות להיפגע".

זכור המקרה של Airbnb, חברת שיתוף הדירות להשכרה, שנאלצה להתקפל מהחלטתה להסיר מהאתר שלה דירות המצויות ביהודה ושומרון. אחת התביעות הוגשה בשם חברה ישראלית, שטענה כי היא מתכוונת לרכוש או לשכור נכס בהתנחלות על מנת להשתמש בו להשכרה באמצעות Airbnb, וכעת היא מתמודדת עם אפליה אנטישמית. השאלה היא האם אפשר לומר שאדם שמתגורר בהתנחלות מופלה לרעה משום שהוא לא יכול לקנות גלידה מסוימת.

חוקים אלה כבר אותגרו במערכת המשפט האמריקנית, בעיקר בעילת חופש הביטוי המעוגן בתיקון הראשון לחוקה האמריקנית, וזכו לפסיקות לשני הכיוונים. בארקנסו, למשל, תבע מו"ל של שבועון מקומי לבטל חוק כזה, אך השופט פסק נגדו וקבע ש"הטלת חרם על ישראל אינה כלולה במסגרת חופש הביטוי". אך במחוז אחר באותה מדינה נחלקו שלושת השופטים בתביעת העיתון ארקנסו טיימס, ולדעת הרוב "תמיכה או קידום חרם נגד ישראל הוא חוקתי והממשלה נדרשת להימנע מלפגוע בפעילות המוגנת על ידי החוקה".

המועצה הישראלית־אמריקנית (IAC) דווקא לוחצת לנקוט פעולות מעשיות נגד יוניליוור. מנכ"ל המועצה ג'וזף סבג צוטט בניוז ניישן הלונדוני אומר כי מדובר בהחלטה אנטישמית וכי חובה להיאבק נגדה במישור הלאומי. "אנחנו חווים בימים אלה את ההיבט המקורי של האנטישמיות בצורה בולטת יותר, ולכן אנו תומכים בפעולה. אלה ילדינו המושפעים מכך בבתי הספר שלהם, הם נעשים מפוחדים וסובלים מהטרדות, ולכן ללא ספק זה האינטרס של הקהילה שלנו", אמר.

לעומתו ג'רמי בן־עמי, מנכ"ל שדולת השמאל ג'יי־סטריט, אמר כי אין שום אנטישמיות בביקורת על מדינת ישראל או בהחלטה שלא למכור גלידה בהתנחלויות הבלתי חוקיות, להגדרתו. "זו בעצם החלטה פרו־ישראלית, והענשת החברה היא פעולה מסוכנת ביותר", אמר לאותו אתר.

בן אנד ג'ריס החלה זה מכבר לאמץ לעצמה משימות חברתיות ליברליות, שלעיתים קרובות מוצאות את ביטוין אפילו בטעמי הגלידות שהיא מייצרת, כמו טעם ששמו "Save our swirled", שהוא משחק מילים על "הצל את העולם", או "מיקס צדק".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... P100409025671-750x610.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

הטיעונים מפצלים את הקהילה היהודית. רבים סבורים כי פעולה חזיתית נגד יוניליוור לא תועיל ותחולל תגובת נגד שדווקא תפגע במאבק ב־BDS. כמה מאמרי מערכת בעיתונים ובאתרים אקדמיים טוענים כי החלטה כמו זו לא הייתה מתקבלת או מתאפשרת בימים עברו, שבהם הייתה לישראל תמיכה דו־מפלגתית מסיבית. "ישראל מאבדת את דעת הקהל ובן אנד ג'ריס רק קפצו על העגלה", כתבה רוני אולסקר, פרופסור עמית לממשל באוניברסיטת סנט־לורנס.

ואילו נשיא הקרן לחינוך כלכלי, לורנס ריד, קובע כי הנפגעת העיקרית מהצעד תהיה בן אנד ג'ריס עצמה, שכן המחאה נגדה בסופו של דבר תמצא את ביטויה בשורה האחרונה של דו"חותיה הכספיים. מי לא ייפגע, לדעתו? הישראלים והפלסטינים, אף שהם אוהבי גלידה גדולים. הם פשוט יעברו ללקק גלידת "האגן דאז" שהיא בריאה הרבה יותר…

The post מה עבר על בן אנד ג'ריס מאז החלטה להחרים את יו"ש? appeared first on מקור ראשון.