01 זיכרון ילדות תרבותי. "חסמבה" על כל חלקיו. המחשבה שילדים יכולים לשנות היסטוריה ולהשתתף במאמץ לאומי שבתה אותי. האפשרות שזה יכול לקרות גם לי נראתה מוחשית וחלמתי שאולי בעתיד תהיה לי הזדמנות כזו. אם ירון זהבי יכול, אז למה לא אני?

02 ספר שקראת פעמיים. בדרך כלל נראה לי משעמם לחזור למה שכבר קראתי, אבל לא כך היה עם ספר "הכוזרי" שאותו קראתי אפילו יותר מפעמיים. זהו אחד הספרים שעיצבו את התפיסה הדתית שלי. כמה מרענן לראות מלך ממקום רחוק שחושב שהדת היהודית היא הדת הנכונה. בעיקר כשקוראים את זה בעיניים של דור שני לאלה שניצלו ושרדו את השואה.

03 דמות שמעניקה לך השראה. הרמב"ם. אם לא היה לנו תיעוד שמדובר באדם אחד, היינו חושבים שהרמב"ם זה שם קוד של מחלקה שלמה של רופאים, הוגים ופוסקים בני עמנו.

04 יוצר אהוב עליך במיוחד. יהודה פוליקר. הוא לא בעל קול זהב מלהיב, אבל לטעמי אין יוצר ומוזיקאי מחונן כמוהו בחמשת העשורים האחרונים. עומק יצירה בלתי רגיל בפן ההיסטורי, האישי והחברתי. קוסמת לי השונות הבלתי נגמרת ביצירה שלו, הן מבחינת הטקסט והן מבחינת המוזיקה, ואני מתחבר אליהם. ומעל הכול, הרגישות והעדינות שלו.

05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. עם הענק פרופ' ישעיהו ליבוביץ. הוא היה המורה שלי לכימיה אורגנית באוניברסיטה (בשנה האחרונה שבה לימד). וזה אולי התחום הפחות מוכר במסכת חייו העשירה. בהפסקות היינו מתקבצים סביבו והוא היה מרביץ בנו את משנתו הפוליטית הרחבה והשנויה במחלוקת. הייתי שמח לשבת איתו ולדון בפרספקטיבה של הנבואות, בעיקר נבואות זעם שחלקן התגשמו וחלקן ממש לא.

06 מהו המאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו. אם חייבים לבחור, אז קרמבו.

07 מה שם קבוצת הווטסאפ שלך עם עצמך. אין לי כזו. על מנת לזכור דברים אני משתמש בפתקים בטלפון הסלולרי שלי, אני נעזר בענת, המזכירה שלי, או בפנקס החום הקטן שיש לי בכיס.

The post פרופ' שמחה יגל: "אין יוצר ומוזיקאי מחונן כמו יהודה פוליקר בחמשת העשורים האחרונים" appeared first on מקור ראשון.