"אני מדבר איתכם דוגרי", שב ואומר השר לשיתוף פעולה אזורי עיסאווי פריג', בשיחה השבוע מאוסלו, נורווגיה. ובאמת, נדמה כי פריג' גלוי לב למדי בנוגע למטרות שהוא שואף להשיג בוועידת המדינות התורמות שהתכנסה בעיר הצפונית. חושף, אולי, להיכן נושבת הרוח בממשלת בנט־לפיד, זו שהעומד בראשה מצהיר כי ממשלתו לא תסטה ימינה וגם לא שמאלה. אליבא דפריג', למשל, מתנהלות שיחות על הדרך שבה תוכל הרשות הפלסטינית לשלם למשפחות אסירים פלסטינים, באופן שיהיה מקובל על ישראל. לדבריו, סיוע כלכלי לרשות אינו מותנה בהתקדמות בנושא השבויים והנעדרים, וגם לעניין זכות השיבה אפשר וצריך למצוא פתרונות.

ועדת הקישור לסיוע כלכלי לרשות הפלסטינית, המוכרת יותר בכינוי "ועידת המדינות התורמות", מתכנסת פעמיים בשנה מאז החתימה על הסכמי אוסלו והנספח הכלכלי שלהם, הסכמי פריז. היא אמורה לקדם פרויקטים כלכליים ומיזמי תשתית ברשות הפלסטינית, בידי 16 מדינות תורמות, ומוסדות פיננסיים בינלאומיים. השבוע התאספו אליה הנציגים פנים אל פנים לראשונה, אחרי שנתיים שבהן התקיימה הוועידה בזום.

הפורום מתכנס בסתיו ובאביב. אל פגישת הסתיו, המתקיימת לרוב בשולי עצרת האו"ם בניו־יורק, מגיעים לעיתים משתתפים מן הדרג הפוליטי. כך, בספטמבר 2018 השתתף בה השר לשת"פ אזורי דאז צחי הנגבי – עובדה שפריג' מרבה להזכיר, כדי להבהיר שגם נציגי הליכוד היו שותפים להתרחשות המדוברת. ביום שלישי בערב, ערב פתיחתה הרשמית של הוועידה, השר ממפלגת מרצ מדווח כי שוחח כבר עם שרת החוץ הנורווגית אניקן הויטפלדט, נפגש עם שר האוצר הפלסטיני שוקרי בשארה, וכן עם נציגי המשלחת האמריקנית והבריטית. "זה מאוד רציני, זה לא חפיף".

אילו נקודות העלה השר הפלסטיני בפגישתכם?

"הוא הציג את התקציב של הרשות הפלסטינית. זו פעם ראשונה מאז נחתמו הסכמי פריז שיושב שר ישראלי ומקשיב בזמן הצגת התקציב. זה חדש בעבורם, זה שינוי. לא באתי לכאן לבד, הגעתי עם משלחת שמורכבת מנציגי משרד הביטחון, מתאם הפעולות בשטחים, רשות המים, נציגות מכובדת ממשרד החוץ, משרד האוצר וגם המשרד שלנו, המשרד לשיתוף פעולה אזורי".

גורמים פלסטיניים אמרו לנו בעניין שינוי הגישה שעליו מדבר השר, כי "הפגישות המדיניות, הביטחוניות והכלכליות שהתרחשו לאחרונה הן בהחלט רוח חיובית בהשוואה לממשלה הקודמת. גם אם לפגישות האלה אין תוצר מיידי ממשי מבחינתנו, הפגישה בפני עצמה והתנועה המדינית הן דבר חיובי. במשך שנות שלטון נתניהו שרר קיפאון בין ירושלים לרמאללה, וכעת אנחנו רואים ניצני שינוי ושיח מבורך בין הצדדים".

היית מעורב בפניות של שר הביטחון לאמריקנים לאחרונה, בבקשה שיגדילו את התרומות לפלסטינים?

"כולנו פועלים מתוך אינטרס ישראלי. פנינו לאמריקנים, והיום הייתה ישיבה עניינית מאוד עם המשלחת האמריקנית. שמענו גם מהם שזו פעם ראשונה שהם רואים שינוי ביחס הישראלי, רואים את הרצינות. המשלחת באה לעבוד, לא בצורה של הכתבה לפלסטינים. באנו בגישה של שיח בין שווים, בין שותפים. לא באנו לשיח של אדונים, זה דבר שלא היה כמותו. אנחנו עושים את זה באופן הכי ברור. המטרה העליונה של הדיונים היא לגַבות תחומים אזרחיים־כלכליים שבהם יש לישראל אינטרס ולפלסטינים אינטרס, וכל זה במטרה ליצור אמון. לך תדע להיכן הדברים יתפתחו".

למה בכלל, כשר בממשלת ישראל, יש לך אינטרס בשלב זה לחזק את הרשות הפלסטינית? הרי הטענות שמגיעות מהפלסטינים עצמם הן שמדובר בגוף מושחת, נטול שקיפות, שלא נוהג באופן ראוי בכספים שמגיעים אליו.

"אנחנו פועלים מתוך אחריות. האחריות שלנו היא לשמור על מרחב שקט, משגשג וגם לשמור על הביטחון. אני לא רוצה להיכנס לסוגיה הפנים־פלסטינית והתנהלות הרשות; אנחנו מקווים ורוצים שהרשות תתנהל בצורה הרבה יותר מתקדמת, דמוקרטית, ותשמור על זכויות אדם. אבל חתמנו עם הפלסטינים על הסכמי אוסלו. עד עכשיו יישמנו רק את הצד הביטחוני של ההסכמים, ושכחנו את הצד הכלכלי שהוא לא פחות ביטחוני. הרשות נמצאת במשבר כלכלי, תזרימי, שיכול להביא אותנו למדרון ולמצב שלא נרצה להיות בו. יש לנו אחריות, אנחנו נמצאים באותו מרחב. האינטרס כאן הוא הדדי, חיזוק הרשות הפלסטינית הוא אינטרס ישראלי".

הביוב של שכם

בפברואר 2019 החליט הקבינט המדיני־ביטחוני ליישם את חוק הקפאת כספי טרור שחוקק בקיץ שלפני כן, בדומה לחוק "טיילור פורס" האמריקני. החוק מארה"ב, הקרוי על שם תייר שנרצח בפיגוע בתל־אביב, מגביל את העברת הכספים מארה"ב לרשות הפלסטינית, כל עוד זו משלמת למשפחות טרוריסטים. החוק הישראלי המקביל מקזז את הסכומים שהועברו למחבלים ולבני משפחותיהם מתוך כספי המיסים שישראל גובה בעבור הרש"פ.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/11/קרדיט-משרד-לשיתוף-פעולה-אזורי-750x338.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אנחנו אומרים לשר פריג' כי למשבר הכלכלי ברשות הפלסטינית יש סיבה. הוא נובע בין היתר מהעובדה שהיא מעדיפה בפועל לא לקבל כספים, מכיוון שהיא מתעקשת להמשיך לשלם למשפחות "שהידים" ואסירים. וגם מנושא השחיתות אי אפשר להתעלם בטענה כי זו סוגיה פנים־פלסטינית.

"בהחלט יש סיבה למשבר. אתם ציינתם שתי נקודות, אני יכול לציין עשר. המצב לא טוב גם כי המדינות התורמות הפסיקו לתת כסף. אם מסתכלים עשר שנים אחורה, התמיכה בפלסטינים בשנת 2011 הייתה מיליארד ו־300 מיליון דולר, היום התמיכה לא עוברת את ה־400 מיליון. יש גירעון תקציבי מצטבר, שצמח כבר ליותר מ־2.5 מיליארד דולרים.

"אני לא רוצה לברוח מהשאלה. יש בעייתיות בסוגיה של התשלום לאסירים, מבחינתנו זה דבר בלתי מתקבל על הדעת שאתה משלם כספים על פי כמה שנות כלא וכמה מקרי רצח בוצעו. אבל משיחות שלי ושל האמריקנים עם הצד הפלסטיני בסוגיה הזאת, עולה שהם עובדים על זה ואני מאמין שבתקופה הקרובה תהיה אוזן קשבת יותר בצד הפלסטיני וימצאו דרך לשנות את זה. אני לא רוצה לתת עכשיו את הפתרונות. צריך למצוא את הדרך שתהיה מקובלת גם עלינו, כי לא מוסרי להמשיך לחיות עם המצב הקיים".

אתה רואה מציאות כלשהי שבה הפלסטינים מפסיקים לשלם למשפחות אסירים?

"זה לא פשוט. אפילו שהם רוצים, הם צריכים להתמודד עם דעת הקהל בנושא הזה. זו סוגיית ליבה. אני לא בורח. זו סוגיה בעייתית, לא פשוטה, אבל יש אוזן קשבת ויש שיח שונה על חשיבות השינוי. לא רק כלפינו, אלא כלפי כל העולם. זו סוגיה עקרונית מוסרית בעלת השלכות כלכליות. אנחנו מדברים עליה בכל מפגש שלנו עם הרשות. אני מאמין שנצליח להגיע לאיזו נוסחה שנוכל לחיות איתה. זה לא פשוט, זה עקרוני, אבל זה לא צריך לגרום לנו לצפות לגרוע מכול שהוא קריסת הרשות, ואז לכו תדעו איך להתמודד עם המצב החדש".

הם מאיימים שאם לא יועבר להם כסף הם יכריזו על פשיטת רגל?

"לא, אבל זה תהליך טבעי. ברגע שיש לך מנגנונים, עובדים, פקידות של כמעט 200 אלף איש ברצועה ובשטחי הרשות – ברגע שאתה לא מסוגל לשלם כסף לעובדים שלך, מה התהליך הבא? זה יוביל לכאוס, אנרכיה, בלגן. יהיה תוהו ובוהו. האם נרוויח מזה? יש לנו אינטרס והוא הדדי, לתת עזרה ולנסות למצוא תחומים אזרחיים וכלכליים שיעזרו גם לנו. אתן דוגמה: להקים מסוף דלק מחיפה לג'נין, במקום מאות משאיות שיעבירו דלקים יום יום לשטחי הרשות, זה לא אינטרס ישראלי? צריך למצוא את הדרך להקים את זה ואת המדינה התורמת לעניין. למצוא פתרון לבעיות הביוב של טול־כרם ושכם, זה לא אינטרס ישראלי? ליצור מערכת של מע"מ דיגיטלי, במקום ההתנהלות בשוק שחור ומזומן ברש"פ, זה לא אינטרס ישראלי? זה כן. צריך לפתור את המקומות שטובים להם וגם לנו".

"גם נתניהו עבד עם הפלסטינים על פי אוסלו. אני עושה את המוטל עליי. על פי החלטת הממשלה ב־2009, השר לשיתוף פעולה אזורי אחראי לתיאום הכלכלי עם הפלסטינים"

לא עושים טובות

הכנס הזה מתקיים באופן קבוע במשך עשרות שנים, מציין פריג', גם בתקופת נתניהו וכאמור בהשתתפות צחי הנגבי. "אבל הם לא דיברו על זה, אהבו לעשות דברים מתחת לשולחן. אנחנו עושים את זה בגלוי. ואני אומר – אף אחד לא עושה לשני שום טובה, לא אנחנו להם ולא לנו", הוא מרים מעט את קולו. "אני מנסה לבנות מערך אמון בין הצדדים שייטיב עם שניהם. שיהיה ווין־ווין".

כלומר, העשייה הזאת היא מבחינתך המשך של הסכם אוסלו?

"אני לא שמעתי שאוסלו בוטל אי־פעם. לפי מיטב הבנתי הוא לא בוטל, וגם הממשל של נתניהו פעל לפי אוסלו", הוא אומר, אף שאבו־מאזן הכריז בחודש מאי האחרון כי מבחינתו כל ההסכמים מול ישראל מבוטלים.

"לפי מה שאני יודע הסכם אוסלו חי אבל לא מיישמים אותו במלואו. זה לא סוד. גם נתניהו עבד עם הפלסטינים על פי אוסלו. אני לא נמצא כאן על דעת עצמי. אני עושה את המוטל עליי. על פי החלטת ממשלת ישראל מ־2009, בתקופת נתניהו, השר לשיתוף פעולה אזורי אחראי לתיאום הכלכלי עם הפלסטינים בהתאם להסכם פריז שהוא נספח של הסכם אוסלו, ואני בא לעשות את העבודה שלי".

אנחנו מציינים בפני השר פריג' כי אחת הסיבות שבגינה הצהירו בעבר המדינות התורמות כי הן מקצצות בתמיכות היא היעדרו של אופק מדיני, ושואלים אם הוא הביא עימו לאוסלו בשורה מדינית בעבור הפלסטינים. "הירידה בתמיכות יש לה אלף סיבות", הוא אומר, ומציג בגלוי את ההתנערות של חלק מהמדינות הערביות מהפלסטינים.

"בואו נקרא לילד בשמו, מדינות ערב לא חלק מהמשחק, ובעבר הן היו אלמנט מאוד חשוב. העמדה הפלסטינית לגבי הסכמי אברהם בעייתית בעיני מדינות שהיו גרעין חשוב בתרומה. אמרתי היום לפלסטינים שהעובדה שהם לא משתלבים בתהליך שהחל עם מדינות המפרץ והסכמי אברהם היא פספוס גדול מבחינתם. עניין נוסף הוא שהמדינות התורמות מפנות זרקור אל עזה. ובעזה, אחרי כל המלחמות, צריך להשקיע הרבה כסף וזה בא על חשבון מקומות אחרים. אני מאוד מקווה שהאווירה שאנחנו יוצרים תשפיע, ואנחנו גם שומעים מהצד הפלסטיני שבשבילם זה ממש שינוי, כי אנחנו מגיעים לפורום בגישה מאוד חיובית וברצון לקדם נושאים ויוזמות כלכליות. הגישה מאוד חשובה. ברגע שיש לך גישה חיובית, הצד השני צריך להחזיר לך באותו מטבע. הגישה החיובית מקרינה על המדינות המשתתפות, על קרן המטבע הבינלאומית, האו"ם, הרבה גופים שמשתתפים. אנחנו מנסים לשכנע את המדינות שכל אחת מהן תיקח על עצמה איזו סוגיה".

במה הגישה הנוכחית חיובית יותר?

"מתייחסת לאדם יותר בפתיחות ולא באדנות. מתייחסת אליו בשוויון. לא באתי לעסוק בפוליטיקה אלא בכלכלה. אני חייב להדגיש שלא באתי לכאן כדי לחשוף הסכם מדיני. אני מנסה לגייס את הקהילה הבינלאומית לפרויקטים אזרחיים שמסייעים ליציבות האזור ועוזרים גם כלכלית".

אז זה לא קידום תהליך מדיני, אבל כן החייאת הסכמים מדיניים.

"כל אחד יכול להסתכל על זה מהכיוון שלו. אוסלו הוא לא רק תיאום ביטחוני. הוא מורכב מחמישה נספחים, ואחד החשובים שבהם הוא כלכלי. אנחנו והפלסטינים נמצאים למשל על אותה מערכת מכס. כל פריט שנכנס לשם עובר דרכנו. אתה לא יכול לקיים הסכמים מהאוויר".

כשפריג' נשאל על רצונם של הפלסטינים להכניס שינויים בהסכמי פריז, הוא משיב כי הם צודקים. "המציאות מחייבת אותנו לפתוח את ההסכמים ולשנות אותם כי התנאים משתנים. האוכלוסייה משתנה, התל"ג משתנה. הכוונה היא להתאים אותו לשינויים במציאות; הנושא לדיון הוא חיזוק הרש"פ ובניית יחסי אמון בין שני הצדדים. בעשר השנים האחרונות לא היה דיאלוג, לא היה מפגש. היה יחס מרוחק. עכשיו יושבים יחד סביב אותו שולחן ומדברים על הדברים באופן הכי פתוח".

אבל ראש הממשלה בנט טוען שהוא נשאר באותה גישה. שהוא לא ייפגש עם אבו־מאזן, שאין לו עניין בכך.

פריג' מזכיר בתשובה את הביקור שקיימו חברי סיעת מרצ אצל אבו־מאזן, בתחילת אוקטובר. "כשאני ומרצ נפגשנו עם אבו־מאזן, לא עשינו את זה על דעתו של ראש הממשלה. עשינו את זה ביוזמה עצמאית. כאן, השבוע, אני עושה את תפקידי כשר בממשלת ישראל. כתוב שחור על גבי לבן שזה אחד מתפקידי המשרד, יישום ההסכם הכלכלי הישראלי־פלסטיני. אני פועל על פי החלטת ממשלת ישראל מאז 2009. נכון שראש הממשלה נמצא במקום מסוים, והממשלה מורכבת. אבל המדיניות ברורה".

כלומר, המדיניות הברורה היא חיזוק הרשות?

"לחזק את הרשות הפלסטינית, ולדחוף לקיום מיזמים כלכליים בינינו".

איזה פיקוח יש על הכספים הנתרמים?

"לא באנו לכאן עם שק כדי למלא אותו כסף ולתת לרש"פ. אנחנו מגייסים תמיכה בפרויקטים. מדינה משתתפת צריכה לקחת על עצמה פרויקט, כמו מסוף הדלקים או מע"מ דיגיטלי, לפקח ולקיים. אלה פרויקטים שצריכים אבא ואימא שיממנו אותם. אנחנו יכולים להיות שותפים".

הזמן יעשה את שלו

ביום שני התאספה בבריסל ועידת המדינות התורמות לאונר"א, סוכנות הפליטים של האו"ם המסייעת לפליטים פלסטינים בלבד. פריג' אומר כי עניין אונר"א אמנם לא אמור לעלות לדיון באוסלו, אבל אם וכאשר הסוגיה תעלה מול הפלסטינים, "גם לזה יש לנו תשובה. זו בעיה גדולה שצריך להתייחס אליה בגישה אחרת. בעיית הפליטים היא ההארד־קור של הבעיה הפלסטינית וצריך להתחיל להביא תשובות מחוץ לקופסה".

הנציגים הפלסטינים שמשוחחים איתך מדברים רק על סוגיות כלכליות? לא מעלים נושאים מדיניים, דוגמת הפליטים או הקונסוליה המיועדת לפלסטינים שהם שואפים כי האמריקנים יפתחו מחדש בירושלים?

"אנחנו לא שם. אנחנו אומרים מה כואב לנו. כואבת לנו בעיית האסירים בעזה, התשלום למשפחות. מציינים את כל הדברים, אבל הדיונים מתמקדים בפרויקטים אזרחיים כלכליים. סוגיית הקונסוליה לא על הפרק, לא בסמכותנו ולא בתחום אחריותנו".

סוגיית השבויים והנעדרים בעזה שהזכרת הועלתה כהתניה להתקדמות בנושאים הכלכליים?

"לא", משיב פריג', סותר בכך גורמים מדיניים בכירים שטענו בחודשים האחרונים כי דווקא ישנה התניה כזו. "למה לי לשקר לכם, אין שום התניה. אני מדבר על אינטרס כלכלי משותף, אני לא נותן להם מדינה ואז יכול להתנות דברים. יש בעיות, אני מזכיר אותן. הן מהותיות ועקרוניות, אבל כמו שאמרתי המדיניות שלנו היא קידום כמה שיותר פרויקטים ויוזמות שיובילו ליציבות ורווחה של הפלסטינים".

מבחינת פריג', ההתייחסות אל עזה והרש"פ היא כאל גוש אחד. "בעינינו יש פרטנר אחד שהוא הרש"פ, והיא צריכה לקחת את האחריות. אנחנו דנים ויושבים רק עם הנציגים של הרשות".

הפלסטינים מרוצים מהשינוי שאתה מביא? יש בשורה מבחינתם?

"כן. הם כמובן רוצים שינוי מהיר יותר, אבל תנו לזמן לעשות את שלו. התחלנו בחמשת החודשים האחרונים לדבר, שרים נפגשו עם אבו־מאזן. כל זה לא היה. יש לפלסטינים פנטזיה, חלום. הם רוצים תהליך מדיני ואנחנו לא ערוכים לזה. אז קודם כול בואו נבנה מערך אמון שנוצר דרך פגישות והחלפת דעות. עובדה שכשמדברים איתם על סוגיית התשלומים לשהידים, הם פקוחי עיניים ומקשיבים".

זה נשמע כמו מריחה.

"אני מבין ומסכים, אבל תנו לזמן לעשות את שלו. יש פתרונות".

יהיה מנגנון תשלום למשפחות אסירים שיהיה מקובל על ישראל?

"שום דבר לא יהיה בלי הסכמת שני הצדדים והאמריקנים באמצע".

כלומר, הם יגדירו את זה כתשלומי רווחה למשל, הצעה שהועלתה בשבוע שעבר בפני חברי קונגרס וסנאט אמריקנים שביקרו ברמאללה, וישראל תעלים עין?

"אני לא יכול לתת את הפתרון כל עוד הוא לא קיים. הצעות קיימות על השולחן. בזמן אמת נגיע אליו. הכספים יוקפאו עד שיהיה הסדר".

מה עמדתך בעניין פתיחת הקונסוליה האמריקנית?

"עמדתי האישית היא שהייתה קונסוליה שנים על גבי שנים במזרח ירושלים ולא קרה כלום. זה לא מהווה מבחינתי קו אדום ולא בעיה. כעיסאווי פריג' אני בעד קונסוליה לפלסטינים. האמריקנים יצטרכו להחליט".

אמרת לפני כחודש שלא יקומו ישיבה או יישוב באביתר, למרות ההסכם בין שר הביטחון למתיישבים. השרה איילת שקד אמרה שהאמירות שלך בנושא הן חסרות משמעות.

"בסוגיית אביתר וכל ההתיישבות, יש עמדה למרצ ועמדה אישית שלי. אני מאמין בפתרון שתי המדינות, וכל מה שיציב מכשול עתידי לפתרון הזה, נתנגד לו. יש רמה הצהרתית ויש רמה יישומית. שמונה מפלגות מרכיבות את הממשלה, כל מפלגה צריכה לתת הצהרה למצביעיה, אבל בפועל צריך לשמור על יציבות הממשלה, ויציבות דורשת לכבד הסכמים קואליציוניים. מה שאומר שדברים שלא מסכימים עליהם לא מקדמים אותם. סוגיית ההתנחלויות ודברים כמו הקמת אביתר או בנייה ב־E1 או (פינוי) חאן אל־אחמר, מסכימים מראש שזה דבר שלא יקודם כי יש מחלוקת לגביו. מבחינה הצהרתית אני יכול לתת הצהרה שתקום מדינה פלסטינית. אז מה, תקום מדינה? אנחנו, כל מרכיבי הממשלה, פועלים כדי לשמור על יציבותה ומחויבים להסכם".

The post "חיזוק הרשות הפלסטינית הוא אינטרס ישראלי" appeared first on מקור ראשון.