טורקיה השיקה קו ימי המקשר בין העיר איזמיר שבתחומה למיסראתה, העיר השלישית בגודלה בלוב. ההפלגה הראשונה בנתיב הימי הארוך – יותר מ-1,200 ק"מ – צפויה להימשך 48 שעות, ולהגיע לעיר הנמל במערב לוב ב-7 בדצמבר. בכך תחודש תנועת המעבורות בין שתי המדינות לראשונה זה 40 שנה.

חדיד, פקיד בנמל מיסראתה השוכן 200 ק"מ מהבירה טריפולי, אמר לסוכנות הידיעות הצרפתית ש"יש התרגשות גדולה" לרגל חידוש השיט. בשנים האחרונות עברו בין המדינות סחורות וכוחות צבאיים, אבל לא נוסעים. "אנחנו מחזיקים באישורים להפעיל קווים ימיים מלוב גם למצרים ותוניסיה", הוסיף חדיד, "אנחנו מקווים לממש את הרישיונות האלו בזמן הקרוב".

החוף הלובי הוא מהארוכים ביותר בים התיכון, אך רובו בלתי מפותח. הנמלים הלוביים לא מאפשרים יציאת נוסעים, ומרבית הפעילות הימית בהם אינה חוקית ומתמקדת בסחר בבני אדם: רשתות הברחה שפועלות שם עשרות שנים מסייעות למהגרים מאפריקה להגיע לאירופה, בתמורה להון עתק. כעת לוב מנסה להיחלץ מהכאוס שצללה אליו מאז הדחתו והריגתו של הנשיא מועמר קדאפי במהפכה בשנת 2011. תהליך מדיני בחסות האו"ם יביא לקיום בחירות במדינה ב-24 בדצמבר.

לאחר ההתקוממות ב-2011, שהסתיימה בנפילת המשטר, נמשכה מלחמת האזרחים בלוב; תנועת הלובים מחוץ לגבולות מדינתם נבלמה, ובשנים האחרונות הוקפאו רוב הטיסות מהמדינה ואליה בעקבות חוסר היציבות. הן החלו להתחדש לאחר סיום הקרבות בין שתי המחנות היריבים בקיץ שעבר.

בכל השנים שלאחר הפלת קדאפי חתרה טורקיה לחיזוק השפעתה בלוב, באמצעות מימון "ממשלת ההסכמה הלאומית" במלחמתה נגד בית הנבחרים והגנרל ח'ליפה חפתר, שנתמך בידי האמריקנים. ממשלת ההסכמה שולטת על הבירה טריפולי ועל מערב לוב, וגנרל ח'פתר, המתמודד לנשיאות בבחירות בסוף דצמבר, שולט במזרח המדינה.

המעורבות הטורקית עוררה משבר בין אנקרה לקהיר: מצרים אף איימה להתערב בלחימה בלוב אם הכוחות הטורקיים יעברו ממערב לוב למזרחה, סמוך יותר לגבולה. על מאמצי האו"ם לשיקום לוב מעיבה מציאות של מיליציות חמושות ולוחמים זרים ומקומיים, המחזיקים במחסני נשק בלתי מבוטלים. רשת סקיי ניוז בשפה הערבית דיווחה כי בקרוב יפורסם דו"ח בינלאומי הקובע שבינתיים "אין עדות לנסיגה משמעותית של לוחמים זרים מלוב". מצוין בו כי הלוחמים שנמצאים במערב לוב משתכרים 800-2,000 דולרים בחודש.

אמברגו הנשק על לוב אוסר על מכירת הנשק למדינה מאז 2011, אבל הנשק שהזרימו כוחות הקואליציה האירופית שסייעו להתקוממות נגד קדאפי נותר בידי המיליציות, וחלקו נמכר בשוק השחור לכל המרבה במחיר. נשק הגיע גם לטרוריסטים בסיני, פעילי דאעש שנלחמו נגד הצבא המצרי, ואף לארגון חמאס ברצועת עזה. לפי הדו"ח, הפרות האמברגו פחתו בהשוואה לשנים הקודמות, אבל מאגרי הנשק בלוב עדיין גדולים דיים לעורר סכסוך עתידי.

לדברי האנליסט הפוליטי הלובי אמג'ד בן-עשור, יש חשש שהנשק שבידי המיליציות יפגע בהליך הדמוקרטי: "הכאוס והנשק בידי לוחמי המיליציות ולוחמים זרים מאיימים על קיום בחירות שקופות ואמיתיות".

The post לאחר 40 שנה: חודש הקו הימי בין לוב לטורקיה appeared first on מקור ראשון.