לאחר שבועיים של מעצר וחמישה ימים של מעצר בית, ראש העיר שנחשד במעורבות בפרשת רצח בירושלים לפני כשלושים שנה, חזר השבוע לשגרת עבודה ואף נפגש עם חברי כנסת ועם שרת הפנים איילת שקד (תגובתה מופיעה בסוף הכתבה). מלבד ראש העיר שוחררו ממעצר גם מנהיג קהילת שובו בנים אליעזר ברלנד – ששב לרצות את עונשו בכלא ניצן בגין עבירות אחרות – וחתנו של ברלנד, צבי צוקר. יצוין כי התיק נגד השלושה לא נסגר, וכי החקירה בעניינם עודנה מתנהלת.

תזכורת קצרה לפרטי הפרשה, שתוארה בהרחבה בתקשורת בשבועות האחרונים: אבי אדרי, עובד בתלמוד תורה חרדי, נרצח בירושלים בשנת 1990. גופתו נמצאה אז ביער רמות, כשעליה סימני אלימות קשים. ארבע שנים קודם לכן, בשנת 1986, נעלם הנער ניסים שטרית, תושב ירושלים שלמד בישיבה באשדוד. חקירת שני המקרים הגיעה למבוי סתום, עד ששבה לחיים בעקבות הסרט "רב הנסתר" של העיתונאית שני חזיזה, ששודר בתאגיד כאן לפני כשנתיים. הסרט עורר חשדות חדשים־ישנים באשר לקשר של הקהילה הקיצונית "שובו בנים" בהנהגת אליעזר ברלנד, לשני המקרים המזעזעים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02117_44_56-6-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ביום שישי שעבר הוגשו כתבי אישום נגד שני חשודים ברצח ניסים שטרית: השניים הם בנימין זאבי (69), בנו של השר רחבעם זאבי, וברוך שרביט (76), שהשתייכו באותן שנים לקהילת שובו בנים. על פי כתבי האישום, שטרית הצעיר נחטף ליער באזור בית־שמש, שם חברו הנאשמים לאנשים נוספים וכולם יחד הכו אותו במכות חזקות בגופו ובראשו. כעבור מספר דקות הכריז אחד התוקפים כי הוא מת, והנאשמים וחבריהם קברו אותו ביער.

חקירת רצח אבי אדרי עדיין בשלבי פענוח. על פי החשד העיקרי נגד ראש העיר המדובר, שבאותה תקופה היה תלמיד בישיבת שובו בנים, הוא הביא את אדרי למקום הרצח ובכך הפגיש אותו עם רוצחיו. העבירה שיוחסה לו בהקשר זה היא חטיפה, עבירה שלאחר שנים כה רבות חלה עליה התיישנות, מה גם שהוא ביצע אותה, לכאורה, בהיותו קטין, בן 17.5. כעת, לאחר שהמשטרה לא ביקשה להאריך את מעצרו ואפשרה לו לשוב לביתו, החוקרים ינסו לחזק את החשד בעבירת סיוע לרצח, שבגינה ניתן יהיה להעמידו לדין גם לאחר השנים הרבות שחלפו.

בדיון בהארכת מעצרו של ראש העיר ציין שופט בית המשפט השלום בירושלים אלעד לנג כי "בדיונים קודמים נקבע שיש חשד סביר שהמשיב היה מעורב בביצוע רצח". למרות זאת קיבל השופט את הבקשה לשחררו ממעצר, זאת משום שלדבריו מאז תחילת החקירה לא נרשמה התחזקות בעוצמת החשדות.

בהודעה מטעם משפחתו של אבי אדרי נאמר בתגובה להחלטה לשחרר את ראש העיר, כי "המשפחה מוכת תדהמה וצער נוכח אוזלת ידיהן של הפרקליטות והמשטרה, אשר לא מצליחות להביא לדין את רוצחיו המתועבים של יקירנו בשל חוק ההתיישנות. זהו יום אבל למדינה ולצדק". ואילו סנגורו של ראש העיר, עו"ד אריאל עטרי, מסר: "טענו מהיום הראשון שהקשר של ראש העיר לרצח בפרשה מצערת וכואבת זו הוא כמו הקשר שלו לרצח ארלוזורוב. אנו שמחים שהמשטרה ובית המשפט הגיעו לאותה מסקנה ולפיכך הסכימו לשחרורו של ראש העיר ממעצר, זמן קצר לאחר שנעצר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/12/צילום-כאן-11-763458769-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אנחנו לא שותקים יותר"

על שמו של ראש העיר חל עדיין צו איסור פרסום, שתוקפו אף הוארך בבג"ץ, אבל בעיר המדוברת כולם יודעים במי ובמה מדובר. די לומר למישהו ברחוב או באחת החנויות במרכז המסחרי את צמד המילים "ראש העיר", ועד מהרה ייפתח דיון בין הסובבים על נסיבות מעצרו, הפרטים שנודעו לציבור, גרסאות שונות על השתלשלות המעשה, והערכות בנוגע לחומרת האישומים והעונש הצפוי.

"הוא היה אז בן 17, זה משהו שהיה מזמן", מציין אריה, אחד מעוברי האורח שפגשנו במרכז המסחרי, ומציג את גרסתו לסיפור המעשה. "הוא היה נער, ביקשו ממנו להסיע כמה אנשים, הוא לא ידע לאן הם צריכים להגיע ומה יש להם לעשות שם. אם יקבלו את זה שלא היה לו מושג למה מבקשים ממנו שינהג ברכב – ישחררו אותו בלא כלום".

"לסייע ברצח או בשני מקרי מוות שונים זה לא סתם", מתנצח איתו דוד. "זו עבירה פלילית חמורה שיכולה להיגמר בעונש חמור. לא יכול להיות שאחרי כל כך הרבה זמן עצרו אותו והחזיקו אותו בכלא בלי שום סיבה. בטוח יש להם משהו עליו". אך אריה לא מוותר: "זה סתם, אחד חתם הסדר עד מדינה, זורק שמות של אנשים ובאים ועוצרים אותם. למישהו יש מושג מה נכון ומה לא? נראה לי שזה ייסגר די מהר".

"הוא גרם לאחד הנרצחים להגיע למקום, אבל לא סייע לרצח עצמו", מצטרף לוויכוח בעליו של דוכן סמוך. כאשר כמה ילדים עוברים בסמוך כולם ממהרים להשתתק, או לפחות לדבר בלחש. מישהו זורק לעברנו: "לשון הרע".

סמוך לבניין העירייה נשמעים גם קולות אחרים. "מתנכלים לו, הפעם נפלו עליו", חורץ אחד העובדים. "כל פעם מסמנים מישהו למטרה ומנסים להפיל אותו בכל מיני תיקים".

"למה שיפילו סתם?", תוהה בתגובה עובד אחר. "הוא עשה להם משהו? הוא לא חשוב כמו ביבי שיחליטו שהוא צריך להיות במוקד המלחמה שלהם". "לא יודע", משיב הראשון, "פתאום נזכרו אחרי שלושים שנה? זה סתם".

אחר מחברי המועצה בעיר המדוברת מתבטא בתקיפות רבה יותר מהתושבים. לדבריו, גם אם החקירה נגד ראש העיר תיסגר בלא כלום, מדובר בכתם שלא מאפשר לו להמשיך בתפקידו הציבורי. "אם הוא נמלט מהדין בטיעון משפטי של התיישנות או חוסר ראיות זה דבר אחד, אבל לא ראוי לעיר שיעמוד בראשה אדם שחשוד בכך שיש לו חלק ברצח מזעזע. זו חרפה על העיר. ראש העיר צריך להניח על השולחן מכתב התפטרות ולפטור אותנו מהכתם הזה".

מאיר שטרית, אחיו של ניסים ז"ל, שמאז הירצחו לא הרפה מהפרשה ונטל חלק מרכזי במאמץ לפענחה, מאוכזב מההחלטה לשחרר את ראש העיר ואת ברלנד וצוקר (החשודים במעורבות בשני מקרי הרצח), ומתקשה להשלים עם האפשרות שלא יוגשו נגדם כתבי אישום בפרשה.

"זו בושה וחרפה", הוא אומר. "גם אם מצאו עניין משפטי שיאפשר לסגור את התיק נגדם, ברמה הציבורית והאנושית האנשים האלה לא יכולים ללכת לכנסת, להיפגש עם שרים ונבחרי ציבור ולכהן בתפקידים ציבוריים. זה לא ייתכן. נבדוק ברמה המשפטית אם אפשר להמשיך בהליכים למרות ההתיישנות, ואילו עוד צעדים אפשריים. אם זה לא יתקדם בשדה המשפטי, נפתח במאבק ציבורי".

שטרית שגופתו של אחיו טרם אותרה ולא הובאה לקבר ישראל – מתכוון להוביל מאבק נוסף. "האנשים שהיו מעורבים בפרשה הם בסביבות גיל שישים, בבוא העת הם לא יוכלו להיפרד מהעולם הזה בלי שלאחי יהיה קבר", הוא מבטיח. "מבחינה ציבורית לא חלה התיישנות, ומרגע זה מתחיל המאבק שלנו. מברלנד ועד אחרון החשודים – נפרסם את השמות ואת הפנים, אף אחד לא ירצה להיות קבור ליד אדם שחשוד ברצח. אהובנו ניסים נרצח כשהיה בן 16 בלבד, והרוצחים המתועבים והשפלים שלקחו את חייו מסתובבים שוב חופשי בינינו, כאחד האדם, כאילו לא קרה דבר. אנחנו לא שותקים יותר. לא ננוח ולא נרפה, וכמו שלנו אין שקט ואין מנוחה, גם להם לא יהיה שקט ולא תהיה מנוחה. כל עוד לניסים שלנו אין קבר, גם להם לא יהיה קבר בישראל. נפעל לפי החוק אבל נדאג שאף אחד לא ירצה להיקבר בחלקה שלהם. לחברה קדישא יהיה קשה להתמודד מול זה".

"קלון מוסרי כבד"

השאלה אם אדם שנחשד בעבירות חמורות אך לא הואשם ולא הועמד לדין יכול למלא תפקיד ציבורי, כבר עלתה בעבר בעולם המשפט בישראל. "יש שתי תפיסות עקרוניות בעולם המשפט", מסביר עו"ד ציון אמיר. "האחת יונקת בעיקרו של דבר מהסדרים משפטיים פורמליים, והשנייה נשענת על שאלת מה ראוי ומה נכון. בהיבט החוקי בלבד, השאלה היא אם התיק סגור או לא סגור על פי מבחני החוק והפסיקה. אם התיק סגור, אזי החשוד זכאי והוא חף מפשע. גם אם הסיבות הן מחסום פרוצדורלי כמו התיישנות, הן מתגמדות לעומת הקביעה החוקית. אנחנו לא יכולים להוכיח את מעורבותו בגרימת מוות של אדם אחר ולהעניש אותו, אז הוא בחזקת חף מפשע. אבל ברמה הציבורית בהחלט ישנה שאלה אם ראוי שאדם שלא הורשע מעולם אבל 'ידוע לנו' כי נפל דופי במעשיו, ימשיך לכהן בתפקיד ציבורי".

עו"ד אמיר מציין את אחד המקרים הבולטים שבהם נדרש בית המשפט לשאלה הזו, בעקבות פרשת קו 300, שאירעה בשנת 1984. כוחות הביטחון חילצו אז את נוסעי האוטובוס החטוף מידי הטרוריסטים הפלסטינים, ובתחילה נמסר כי המחבלים נהרגו במהלך הפעולה. אלא שבהמשך הופץ תיעוד שהם מובלים בידי הכוחות בעודם בחיים, והתברר כי הם חוסלו לאחר שנעצרו.

"מי שהועמד לדין ראשון היה תא"ל איציק מרדכי, שנחשד בגרימת מותם של מחבלים שלא כדין", מתאר עו"ד אמיר. "אנשי השב"כ העבירו את האחריות למרדכי, אך לימים הוא זוכה במשפט הצבאי ולאחר מכן התברר שמדובר היה בעלילה שבשב"כ רקמו נגדו כדי לגלגל אליו את האחריות. נשיא המדינה חיים הרצוג ז"ל נתן חנינה לאנשי השב"כ עוד לפני שהוגש נגדם כתב אישום, וכך התיק נסגר. לימים אחד מאותם חשודים, יוסי גינוסר, היה מועמד לתפקיד מנכ"ל משרד השיכון, והוגשה לבג"ץ עתירה נגד המינוי. השופט אהרן ברק כתב בתשובה לעתירה שנכון שהאיש הזה מעולם לא עמד לדין ולא הוגש נגדו כתב אישום, כך שאין לכאורה מניעה למנות אותו לתפקיד – אבל הדבר 'לא יעלה על הדעת'. ברק סיים את דבריו בתהייה עד מתי ייענש אדם ולא יוכל להתמנות לתפקידים ציבוריים, והשאיר את התהייה הזו פתוחה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/12/צילום-כאן-11-150x150.jpg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/12/צילום-כאן-11-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/12/צילום-כאן-11-750x756.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2021/12/צילום-כאן-11-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 953px) 100vw, 953px" />

גלגול נוסף של הפרשה התרחש כאשר ראש הממשלה אריאל שרון ביקש למנות את מי שכיהן כראש השב"כ בזמן הפרשה, אהוד יתום, לתפקיד ראש המועצה לביטחון לאומי. גם נגד המינוי הזה הוגשה עתירה לבג"ץ, והשופט אליהו מצא פסל אותו וקבע כי ביתום, שזכה אף הוא לחנינה, "דבק קלון מוסרי כבד וחמור", בשל חלקו בהריגת המחבלים ואחר כך במעשה השיבוש.

בלשכתה של שרת הפנים אישרו כי היא נפגשה בימים האחרונים עם ראש העיר החשוד בפרשה ומסרו כי "מתוקף תפקידה, שרת הפנים נפגשת עם כלל ראשי הרשויות בארץ לפגישות בנושאים מקצועיים העומדים לפתחה. ראש העיר המדובר הגיע לפגישה עם השרה יחד עם מנכ״ל העירייה ועם ח״כ מאיר פרוש בנושא העיר ופיתוחה. הפגישה נקבעה לפני שבועיים לבקשת ח״כ פרוש ומנכ״ל העירייה".

The post האם ראש העיר החשוד ברצח יכול להמשיך לכהן בתפקיד? appeared first on מקור ראשון.