השם מאי ויצמן אולי לא מוכר לכם, אבל ברשתות החברתיות ובמגזר הערבי מדובר בשם לוהט. היא נולדה וגדלה בקריית־אתא, והיא שרה "מאז שהיא זוכרת את עצמה". בגיל 11 נחשפה לראשונה למוזיקה הערבית והיום, כשהיא במדים כחיילת בצה"ל, היא שרה את השירים הערביים הקלאסיים ומשאירה את עשרות אלפי עוקביה בטיקטוק פעורי פה.

אז איך ילדה בת 11 מתחילה לשיר בערבית? מתברר שממש בטעות. "זה היה כשטיילתי עם ההורים בעכו", מספרת ויצמן. "הם ממוצא מרוקאי ועיראקי, אבל לא דוברים ערבית בבית ולא שמעו מוזיקה ערבית. למרות זאת הם החליטו לקנות דיסק של הזמרת הלבנונית המפורסמת ננסי אג'רם. שמעתי את המוזיקה שלה ומיד התחברתי, אני באמת לא יודעת איך להסביר את זה".

מחסום השפה היה משמעותי, אבל ויצמן לא נתנה לו לעצור אותה מלשיר את השירים שכל כך התחברה אליהם. "רציתי כל כך לשיר את השירים, אז כששמעתי אותם כתבתי את המילים בעברית עם ניקוד ופשוט שרתי, בהתחלה בלי להבין, ואחר כך ביקשתי שיתרגמו לי. לאט־לאט, דרך השירים, התחלתי ללמוד ערבית. היום אני מבינה כמעט הכול ומדברת פה ושם מילים. אני שרה במבטא ערבי מעולה, כך לפחות אומרים לי בהופעות. ההבנה של המילים בשירים חשובה מאוד, כי היא מחברת אותי לשיר ומוציאה ממני משהו הרבה יותר רגשי, והרגש כמובן הוא אחד הדברים המשמעותיים בשירה הערבית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... creenshot_3-1-750x426.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

הרבה רעש

כשמאי ויצמן פותחת את הפה ושרה בערבית, הגבות מתרוממות מעלה והלסתות נשמטות. שם המשפחה ויצמן מקוטלג כמעט מיידית לקהילות אשכנז אך נפוץ גם במרוקו, אבל עדיין אנשים לא מבינים למה היא, יהודייה, בחרה לשיר בשפה הערבית. היא מספרת שישנם גם מי שמטיחים בה ביקורת ומחברים בין השירה לפוליטיקה. "אני יודעת שזה מפתיע אנשים אבל אני בסופו של דבר עושה מה שאני אוהבת. אני משתדלת לא להיות מושפעת מהביקורות".

אחד הביצועים שלה לשיר של דלידה, או בשמה המלא – יולנדה כריסטינה ג'יליוטי, זמרת שנולדה במצרים להורים ממוצא איטלקי – עורר סערה ברשתות החברתיות וגרר התבטאויות קשות, חלקן לאומניות. השיר המדובר הוא "חלווה יא בלאדי" – ארצי היפה, שיר שבו הזמרת, שחיה מרבית שנותיה באירופה, שרה על געגועיה לארץ הולדתה מצרים. ויצמן שרה את השיר כשהיא לובשת מדי צה"ל ופרסמה אותו בחשבון הטיקטוק שלה. כמעט רבע מיליון אנשים צפו בביצוע. בין המגיבים לשיר היו ערבים רבים שהחמיאו לוויצמן על הקול היפה שלה. "הישארי רחוקה מפוליטיקה, הקול שלך יפה יפה תמשיכי עם הכישרון שלך", כתב רחים. "את החיילת הכי מהממת ומעלפת", כתב יוסוף. רדואן סלמה כתב פשוט "יפה". אשרף ברכאת כתב "את הנסיכה", וחאלד המליץ למאי לשיר את הלהיט על הבמות: "אני מבטיח לך, יצא לך דבש ואת תהיי כוכבת בבמות הכי נחשבות של דובאי".

"זה שיר ערבי קלאסי שאני אוהבת מאוד. מדובר על שיר אהבה למדינה. דלידה שרה על מצרים ואני שרתי אומנם בערבית, אבל שרתי על אהבתי לארץ ישראל"

אך לצד אלו, כאמור, היו גם תגובות פחות מפרגנות. מוחמד מוסלח כתב, "אני אחזור לארצי פלסטין ואת תחזרי לארץ שלך". אחמד קאמר איחל לזמרת מוות ושמירה על פלסטין. עות'מן שרקיה כתב "ארצי היא פלסטין". אמירה בכבריאי כתבה "זוהי ארצנו פלסטין, תחזרי למדינת האם שלך". שאדי אלסלאמיה כתב "פלסטין היא מדינה מצוינת, אבל תחזרי לאירופה כי פלסטין צריכה להיות מדינה ערבית חופשית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/01/צילום-באדיבות-דוצ-150x150.jpg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/01/צילום-באדיבות-דוצ-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/01/צילום-באדיבות-דוצ-750x750.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/01/צילום-באדיבות-דוצ-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />

מבחינת ויצמן הביקורת הפוליטית לא רלוונטית. "השיר חלווה יא בלאדי הוא שיר ערבי קלאסי שאני אוהבת מאוד. זה שיר אהבה למדינה. דלילה שרה על מצרים ואני שרתי אומנם בערבית אבל שרתי על אהבתי לארץ ישראל. אני יודעת שהתעורר ויכוח פוליטי על העניין והיו הרבה התבטאויות על פלסטין, אבל אני מתרכזת במוזיקה שאני אוהבת ובמבחן התוצאה, מרבית האנשים מתחברים אל המוזיקה ולא אל הפוליטיקה או ללאומיות שמאחוריה". היא מספרת כי הביצוע של השיר עשה הרבה רעש והסרטון הועבר גם למוסדות חינוך בישראל. "הבנתי שמשמיעים לילדים שלומדים ערבית את השיר כדי ללמד אותם. זה ממש ריגש אותי".

הפעילות ברשתות החברתיות היא עניין די חדש עבור ויצמן והיא מספרת שבכלל הופתעה מהכוח שלהן. "התחלתי לצלם סרטונים בטיקטוק לא מזמן. אני מעלה סרטון שלי שרה, משגרת אותו לחלל העולם וזהו. לא מתעסקת בתגובות לאנשים או בדיונים כאלו ואחרים. לא חשבתי שיהיו לי כל כך הרבה לייקים ועוקבים, רציתי רק להעלות את השירים שלי. אני גם לא מעלה סרטונים מהחיים האישיים שלי כמו שהרבה כוכבי רשת עושים, אלא מתרכזת במוזיקה".

ברפרוף זריז בחשבון הטיקטוק שלה אפשר לראות בקלות שהסרטונים שבהם היא מופיעה במדים ושרה בערבית זוכים לאחוזי צפייה גבוהים בצורה משמעותית מאשר סרטונים אחרים, אבל כשאני שואל אותה אם היא לובשת מדים במיוחד לפני ביצוע שיר, כדי להגדיל את החשיפה אל הביצועים היא משיבה בשלילה. "אני משרתת בבסיס אספקה, והסרטונים הראשונים שלי על מדים היו בכלל בהפסקה של פעילות, כשהיה זמן פנוי וביקשו שאשיר. אני לא עולה על מדים במיוחד כדי להעלות סרטון לטיקטוק, ממש לא", היא צוחקת.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202215_13_45-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מבחינת הצבא, אגב, אין ממש בעיה עם הסרטונים של ויצמן. בשנים האחרונות הבינו בצה"ל את כוחן של הרשתות החברתיות ואת היכולות להעברת מסרים באמצעותן, ונראה שכל עוד סרטונים מן הסוג הזה, של חיילים במדים, לא מבזים או יוצרים באזז שלילי, היחס חיובי ואפילו מפרגן. צה"ל, אגב, מפעיל בעצמו חשבונות ברשתות, כולל באינסטגרם ובטיקטוק. דובר צה"ל בערבית, אביחי אדרעי, נחשב לכוכב ברשתות החברתיות, עם מאות אלפי עוקבים, והוא אפילו שיתף את אחד הסרטונים של מאי ויצמן. ההופעות של ויצמן במגזר, עם התפיסה שלפיה המוזיקה מקרבת בין האנשים ולא אג'נדה פוליטית, נתפסת בחיוב מבחינת הצבא.

בלי ריאליטי

היא רצתה להתקבל ללהקה צבאית אבל החמיצה את האודישנים, ובדיעבד היא לא מצטערת. "הייתי אמורה להגיע ללהקה. אבל לא ידעתי מתי המיונים וזה התפספס לי. ברור לי ששירות בלהקה הצבאית היה מקדם אותי, אבל אני לא מתחרטת על שום דבר. בכל מקרה את החלק שלי אני נותנת, מזמינים אותי להופיע ולשיר בטקסים רשמיים של הצבא. נשארה לי עוד שנה  לשירות אז הכול עוד פתוח, אבל האמת היא שאני פחות מאמינה בדרך הזאת. מעדיפה לעבוד קשה ולבנות את עצמי לאט־לאט במישור המוזיקלי. גם לתוכניות ריאליטי שמקדמות זמרים וזמרות אני מעדיפה לא ללכת עכשיו אלא לנסות להצליח בכוחות עצמי. אני לא שוללת את זה בהמשך, אבל כרגע יש כמה דברים על הפרק שאני עובדת עליהם".

דווקא הטיקטוק חיבר אותה למפיקים במגזר הערבי, שהתחילו להזמין את כוכבת הרשת לאירועים גדולים. "זה קרה מהר מאוד. התקשר אליי מפיק ערבי־ישראלי, אמר לי שהוא ראה אותי בטיקטוק וגם קיבל המלצות מחברים ששמעו אותי שרה במועדונים. הוא אמר שהוא מקושר במגזר ובאמת ארגן לי כמה הופעות. אני עובדת עם נגנים ערבים ומפיקים ערבים ואני שרה את כל מה שאוהבים. גם שירה ערבית קלאסית יותר, שאני אוהבת בגלל העומק שבה, המקאמים וההיסטוריה, וגם את השירים החדשים, המודרניים, שמושפעים קצת יותר מהתרבות ומהמוזיקה המערבית".

"בחלק מההופעות היו מתחילים לדבר איתי בערבית והיו בשוק ששמעו שאני יהודייה ולא דוברת ערבית. התגובות מגוונות, אבל בגדול מכבדים מאוד ומתייחסים אליי יפה"

יודעים שאת יהודייה?

"לא תמיד. בחלק מההופעות היו מתחילים לדבר איתי בערבית והיו בשוק כששמעו שאני יהודייה, שאני לא דוברת ערבית. כשמגלים שאני יהודייה התגובות מגוונות, אבל בגדול מכבדים מאוד ומתייחסים אליי יפה. שומעים את המוזיקה ונהנים ממנה, ולא מייחסים לעניין משהו פוליטי. אני מקבלת הרבה מחמאות ואהבה, אומרים לי שאני שרה טוב יותר מהרבה זמרות ערביות, לא רק בשירה אלא גם במבטא הערבי".

ההופעה הראשונה של ויצמן התקיימה דווקא במגזר הבדואי. היא הייתה רק בת 14 והגיעה עם אבא שלה לאירוע, שהיה מבחינתה התחלה חלומית. "ההופעה הראשונה שלי ברהט הייתה מטורפת. קיבלתי אהבה וכבוד בלי סוף. חשבו שאני הרבה יותר בוגרת מגילי והתייחסו אליי כאל זמרת ערבייה לכל דבר. לא הרגשנו מתיחות לרגע. לא מבחינה ביטחונית ולא מבחינה תרבותית, הם ידעו שאני יהודייה כשהזמינו אותי, ורצו לשמוע אותי שרה. זה מה שהיה חשוב ובאמת נכון, שהמוזיקה מחברת בין כולם".

אבא שלך מגיע איתך תמיד?

"אבא שלי תמיד מלווה אותי לכל ההופעות. הוא תמיד נמצא מאחוריי וזה ממש לא מובן מאליו שהוא תומך בי ככה. כשהיו זמנים מתוחים במדינה הוא אמר שהוא מעדיף שלא אלך להופעות, ובאמת זה מה שהיה, אבל בגדול ההרגשה בטוחה וכיפית".

תקופת הקורונה יצרה משבר כבד בתעשיית התרבות בישראל. ההופעות בוטלו, מפיקים, נגנים, זמרים וכל מי שמתפרנס מהן נכנסו לסחרור של אבטלה וחוסר מעש. לצד זאת, בציבור הערבי ההקפדה על הקורונה הייתה פחות משמעותית. במהלך קיץ 2020 נשמעה ביקורת רבה על החתונות ההמוניות במגזר, שתיעודיהן התפרסמו השכם והערב בתקשורת וברשתות החברתיות, דבר שהתבטא בהמשך גם בתחלואה הגבוהה בקורונה במגזר הערבי. גם ויצמן חשה בכך. "היה פרק זמן שההופעות במגזר היהודי כבר לא התקיימו ובמגזר הערבי רק צמצמו את הכמויות, אבל בהחלט היו הופעות. יצא לי להופיע בקורונה כי המגזר הערבי לא עצר את ההופעות, ורק בהמשך הייתה תקופת יובש. כרגע הקורונה לא מורגשת. הכול מתנהל כרגיל".

לחבר מזרח ומערב

אחרי שנים רבות שבהן המוזיקה המזרחית והזמרים המזרחיים נדחקו לשולי המיינסטרים הישראלי, כיום אין עוררין על מרכזיותה של המוזיקה המזרחית, שהפכה לנותנת הטון ביצירה הישראלית בשנים האחרונות, עם שורה ארוכה של זמרים פורצי דרך ששמו אותה במרכז המפה. ויצמן אומרת שגם במוזיקה הערבית בישראל יש פריחה של ממש בשנים האחרונות, ומספרת על החיבור שהולך ומתהדק בין המוזיקה הערבית והיהודית. "היום המוזיקה הערבית היא בלתי נפרדת מהזהות שלנו. אתה שומע מילים בערבית שמשולבות בשירים בעברית, יש הרבה עיבודים ערביים. אנחנו חיים יחד וזה מורגש. אני שמחה על זה, כי המוזיקה הערבית יפה מאוד והיא תורמת למוזיקה המזרחית הישראלית".

הסכמי השלום שנחתמו בקיץ 2020 עם איחוד האמירויות ובחריין הולידו כמה שיתופים של זמרים ישראלים עם זמרים מהמפרץ. אחד המפורסמים שבהם היה השיר "אהלן ביכ", שיתוף הפעולה בין אלקנה מרציאנו, זוכה הריאליטי דה וויס, לזמר ואליד אל־ג'אסים מדובאי, זוכה פרס הקול הטוב בפסטיבל הזמר הערבי. שיתופי פעולה מוזיקליים נוספים, כמו זה של "תזמורת ירושלים מזרח ומערב" הישראלית, שקיימה שיתופי פעולה עם זמרים מהאמירויות, לצד ההופעות של עומר אדם וזמרים מזרחיים נוספים בדובאי, רק מדגישים את הפוטנציאל של היחסים הללו. ויצמן מספרת שבמסגרת ההופעות שלה במגזר הערבי והפעילות ברשתות החברתיות היא קיבלה הצעות להופיע בפועל במדינות ערביות, וגם הצעה מזמר ערבי לשיר יחד שיר למען השלום. אבל כרגע, בשל שירותה הצבאי, היוזמה לא מתאפשרת.

"אני מכירה נגנים, זמרים ומפיקים ערבים בישראל ובעולם, זה בטוח יקרה יום אחד", היא משוכנעת. "עכשיו אני עובדת על סינגלים משלי, עם זמרת יוונייה, ובהופעות הבאות שלי אשיר שירים מקוריים, בעברית ובערבית, שאת חלקם כותב לי המוזיקאי חגי אוזן".

את רואה את עצמך שגרירה?

"לא מבחינה פוליטית. הייתי רוצה להביא את המוזיקה הערבית השורשית יותר לאוזן הישראלית. אפילו עם מילים בעברית. אני חושבת שככל שאנשים ישמעו יותר מוזיקה, יהיה לנו טוב יותר".

The post חיילת ששרה בערבית וזוכה למיליוני צפיות? יש דבר כזה appeared first on מקור ראשון.