מאז משבר הקורונה ישנה עליה חדה במספר הפניות בגין אלימות במשפחה נגד נשים. האילוץ להתכנסות משפחתית תוך בידוד חברתי מהעולם החיצון, אי הוודאות הכלכלית והבריאותית גורמים למתח ותסכול. שינוי שגרת החיים מחריפה את המתח בין בני זוג ומעצימה את ההתנהגות האלימה כנגד נשים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– גל שקט? כמחצית מחולי הקורונה החדשים הם א-סימפוטמטיים

– ספר לי מי אוהדיך ואספר לך מי אתה

– "רציתי לשמש דוגמה עבור כל מי שעבר תהליך רפואי קשה"

הציבור מודע לאלימות הפיזית, אך אינו מודע למאפיינים של שאר סוגי האלימות – אלימות נפשית, כלכלית, מינית וטכנולוגית. וכך גם נשים רבות אינן מודעות לעובדה שהן קורבנות לאלימות ולזכויותיהן. חלקן מתביישות ונמנעות מלדווח בשל חוסר ביטחון, חשש מנקמה, חשש כי לא יאמינו להן וכאמור, חוסר המודעות לכך שבכלל בוצעה כלפיהן עבירה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-13.22.51-750x500.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ישנם מספר נורות אדומות שצריכות להידלק בנוגע למערכת יחסים אלימה:

אלימות טכנולוגית

• את נדרשת לדווח היכן את נמצאת בכל רגע נתון.


• בן הזוג יודע היכן את נמצאת ויודע מה קורה איתך בכל רגע נתון וזאת באמצעות שימוש באפליקציות לא חוקיות שביכולתן לבצע איכון ומעקב לגבי המיקום שבו את נמצאת.


• חדירה לטלפון הנייד שלך או חדירה למחשב באמצעות תוכנות ריגול ומעקב לא חוקיות שביכולתן לאפשר האזנה לשיחות שלך, גישה לספריית התמונות והסרטונים, צילום והקלטת החדר בו את נמצאת, חדירה  להתכתבויות ווטסאפ ומסרונים, חדירה למיילים שקיבלת וגישה למידע על אתרים בהם שגלשת.

אלימות נפשית

• בן הזוג מאשים אותך בבעיותיו.


• בן הזוג מנסה לנתק אותך מסביבתך הקרובה.


• בן הזוג קנאי ואובססיבי כלפיך, מגביל אותך ואוסר עליך לעשות דברים שאת אוהבת.


• בן הזוג כפייתי ושתלטני ומנסה לשנות את הערכים שלך ואת המטרות שלך בחיים וזאת כדי  לרצות אותו ועל מנת שתהיי כמוהו.


• בן הזוג משפיל אותך ומאיים עליך כאשר מטרתו לפגוע בביטחון ובדימוי העצמי שלך.

אלימות כלכלית

• בן הזוג מכתיב את כל ענייני הבית לרבות שליטה בכל משאבים הכלכליים של המשפחה ובכך הוא גורם לך להיות תלויה בו כלכלית ורגשית.


• את נדרשת לתת הסבר לכל הוצאה ולקבל אישור עבור כל הוצאה.


• אין לך גישה לחשבון הבנק או לכרטיס האשראי.


• בן זוגך מונע ממך מלהשתלב בשוק העבודה או מכריח אותך לצאת לעבוד ולהעביר את כל משכורתך אליו .


• בן זוגך מבריח ממך רכוש כאשר מטרתו היא להשאיר את הכוח והשליטה בידיים שלו. הברחת רכוש מתבצעת  כאשר בן הזוג רושם את הרכוש ע"ש בני משפחתו ו/או ע"י פתיחת חשבונות בנק בחו"ל על שמו או על שם אחרים, ע"י הקמת חברות קש ופתיחת חשבונות נאמנות בחו"ל, הסתרת כספים בכספות או אצל צדדים שלישיים.


• בן הזוג מסבך אותך בחובות, מחתים אותך על מסמכי הלוואה – לעיתים פיקטיביים, מגדיל את מסגרת אשראי ומושך כספים שלא לצורך ההוצאות של התא המשפחתי.


• אין לך סמכות לקבל החלטות כלכליות בבית ובנוגע למשאבים של התא המשפחתי ובן זוגך מקציב לך דמי כיס מינימליים אשר אינם מאפשרים לך לרכוש מוצרי צריכה בסיסיים.

אלימות מינית

• כאשר בן הזוג שלך, באמצעות כוח והתנהגויות אלימות ומתעללות, מפעיל שליטה, הפחדה ומניפולציות וכופה עליך מגע מיני.

הפתרונות המוצעים

על סדר היום של הממשלה צריך להיות הטיפול במיגור תופעת האלימות נגד נשים. העלאת קמפיינים להעלאת המודעות בציבור לתופעת האלימות נגד נשים ולמאפייניה. גם בתקשורת וגם ברשתות החברתיות וזאת תוך התאמתם למגזרים השונים בחברה הישראלית.

הממשלה צריכה להקצות תקציבים לטיפול בגברים מכים, טיפול בנשים מוכות ובילדים שנחשפו או נפגעו מאלימות בתוך המשפחה וזאת, בין היתר, ע"י הוספת תקנים לעו"ס.

הקצאת המשאבים צריכה להיות גם לשיקום נפגעות האלימות – ללמדן שלל סוגיות של כישורי חיים, ידע פיננסי, סדנאות תעסוקה ועזרה בשילוב בשוק העבודה, על מנת שנפגעות האלימות תוכלנה להשיג עצמאות כלכלית, הגשמה עצמית, שיפור הביטחון והדימוי העצמי.

היבט נוסף שלעיתים נזנח הוא ההיבט החינוכי – תקצוב מערכת החינוך על מנת שכבר מגיל צעיר ילמדו את הילדים חשיבות של שוויון מגדרי ומתן הזדמנויות שוות בין המינים, חשיבות חשיפת רגשות ושליטה על כעסים, הקניית כלים לבניית מערכת יחסים בריאה בין שני המינים ודפוסי תקשורת בין-אישיים.

לשבור את קשר השתיקה

עלינו לזכור שתופעת האלימות היא נגע חברתי שעלול לפגוע בכל אחד ואחת. ככל שנשים נפגעות אלימות ישתפו וידווחו על מקרי האלימות שננקטו כנגדן, הן תוכלנה לשלוט בחייהן ולעזור לנפגעות אלימות נוספות לא להתבייש ולפחד ולשבור את קשר השתיקה.

כאשר נפגעות אלימות חושפות את הקשיים שלהן ואת היותן קורבנות לאלימות, הן גורמות לכך שהן תקבלנה תמיכה ועזרה הן מהשירותים החברתיים של משרד הרווחה ומארגוני נשים והן תמיכה נרחבת ממספר רב של אנשים שיתמכו במאבק למיגור תופעת האלימות נגד נשים. על נפגעות האלימות לנקוט בכל האמצעים הנדרשים כדי לשמור על חייהן ועל זכותן הבסיסית לחיות חיים שלווים ללא מורא ופחד.

בנוסף, יש לסייע לנשים נפגעות אלימות לעשות צעדים למען התפתחותן האישית והמקצועית ולהיות שותפות בהחלטות הכלכליות המתקבלות בתא המשפחתי.

כולנו – גברים ונשים כאחד – צריכים להיאבק בתופעת האלימות ובשינוי ביחס לנשים שיביא ליצירת חברה ערכית, שוויונית ומוסרית. לסיכום, החובה המוטלת עלינו היא למגר את תופעת האלימות וזאת ע"י הקצאת משאבים עבור טיפול והעצמת נשים נפגעות אלימות, עבור טיפול בגברים אלימים, טיפול בילדים שחוו או נחשפו לאלימות במשפחה, בהסברה שתציל חיים, בחינוך הילדים ועיצוב התנהגותם כבר בגיל  צעיר – הן בבית והן במערכת החינוך.

עו"ד אודליה כהן זאובר היא מומחית בדיני משפחה וירושה

The post אלימות שקטה היא מסוכנת, ואפשר לזהות אותה מוקדם appeared first on מקור ראשון.