זה התחיל רע מאוד עבור חבורת ימינה. ישיבה באופוזיציה לצד ליברמן ועודה בזמן שנתניהו מקדם במרץ את תוכנית הריבונות, והקמת ממשלת אחדות בראשותו כדי לטפל ביד רמה במשבר הקורונה. לא רק זו אלא שצלע רביעית באיחוד המורכב של ימינה מצאה את דרכה לקואליציה, למשרד ממשלתי ולתקציבים חביבים. למזלם של בנט-שקד-סמוטריץ' נתוני הפתיחה של הקואליציה המורכבת לא הכזיבו, הסדקים החלו להיפער בה וההזדמנות שלהם הגיעה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– תדרוכי קורונה: לאן נעלם נתניהו?

– אסור להשוות: גם ל"רק מילים" יש משמעות

– אופוזיציה לשר: התנגדות לצירוף אוניברסיטת אריאל לות"ת

תוכנית הריבונות שאמורה הייתה להיות בקונצנזוס ימני רחב הפכה לחרב פיפיות עבור נתניהו. הימין בעט וחבט בה עד שכבר לא ברור מה יישאר ממנה ואיזה בייס זה אמור לרצות. בנוסף לכך הגל השני של הקורונה התפרץ מוקדם מהצפוי, ובעוד ראשו של נתניהו בריבונות, העלייה בתחלואה הגיעה לממדים של לפני הסגר הראשון. שני אלו, לצד בחירתו של הרב פרץ להתאדות מהמפה הפוליטית, השאירו קרקע פורייה לבנט וחבורתו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202015_02_56-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לראשונה הם מהווים אופוזיציה משכנעת. יושבים בספסליהם ומשם תוקפים השכם והערב את מדיניות הממשלה וזאת בלי לחתום במקביל על עוד מכתב נאמנות לנתניהו. על האירוע מנצח נפתלי בנט שלראשונה בחייו מייצר אופוזיציה אמינה נוכח הפיאסקו בטיפול הממשלה במשבר הקורונה. תחת ניצוחו וקצת ימינה נמצאים סמוטריץ', בנושאי ביטחון והתיישבות, וכך גם שקד, אופיר סופר ומתן כהנא. כולם מגויסים למערכה ולצורך להוכיח למה בכלל צריך אותם אחרי שלוש מערכות בחירות של קרטוע מתמשך.

הסקרים כמובן מחמיאים בהתאם. השמאל מצטמק, הימין גדל ולליכוד שנייה רק מפלגת ימינה. כל מעבר של מנדטים בתוך גוש הימין עובר בפועל בין הליכוד לימינה. בנט צריך לשים לב טוב טוב לעקב האכילס שלו – המתקפות האישיות נגד נתניהו. הוא נפל על זה בבחירות אפריל 19 ונשאר מחוץ לכנסת וגם בבחירות שלאחר מכן. חבל שיפול על זה שוב בבחירות אפריל 2021. בימין יכולים להאמין למתקפות שלו נגד מדיניות ממשלתית, אבל כל עוד ינגח את נתניהו באופן אישי הוא יחזור ויפסיד.

נקודה נוספת למחשבה על ימינה האופוזיציונית. מפלגת הציונות הדתית הרחבה עברה החייאה נוספת כדי לבנות את עצמה מהאופוזיציה לקראת הבחירות הבאות. בינתיים, כל ניסיון להבין מה תהיה המסגרת המפלגתית עולה בתוהו ובדחיינות של קבלת החלטות. ימינה ביחד, רק הציונות הדתית לבד, מפלגה מאוחדת או רשימה של כמה מפלגות?

לכל ראש וראשה תשובה אחרת. האחד עושה בימים אלו מסע הסברה בכל הארץ כדי לשכנע בצורך קיומה של מפלגה דתית אחת נוכח היעלמות הבית היהודי, ואילו האחר רוצה להמשיך במבנה של קונפדרציה מפלגתית – להיות עם הדתיים ולהרגיש בלי לקראת מה שהעתיד הפוליטי יזמן לו. וככה, בזמן שבנט עסוק בניתוח נתוני התחלואה של מדינת ישראל, המפלגה שלו מונחת גוססת על שולחן הניתוחים. רק אם ישכילו לעבוד יחד בתוך ימינה אולי יתקרבו למספר דו ספרתי כפי שמחמיאים להם הסקרים. אך בהינתן פיצולים, ובכן, ההיסטוריה כבר מלמדת מה תהיה התוצאה.

The post אם בנט לא ייזהר, לא תשאר לו מפלגה להלחם למענה appeared first on מקור ראשון.