חנקן

היסוד הנפוץ ביותר באטמוספירה, אבל נוכחותו בקרקע חשובה יותר: יחד עם הזרחן, הוא יסוד חשוב ביותר בדשן לחקלאות. תכולת החנקן בקרקע משפיעה מאוד על איכות הגידולים. תירס במיוחד תלוי באספקה גבוהה של דשנים מבוססי חנקן. היצרניות המובילות של חומרי דישון כאלה הן סין, הודו, ארה״ב ורוסיה. הייצור של החנקן מזהם במיוחד, אבל התלות של כל אחת מהמדינות הללו בדשנים טובים תדרוש מהן לא להפסיק את הייצור – ואם ארה"ב, למשל, תאט אותו, היא תידרש לייבא דשנים ממקורות אחרים, ותיעשה תלויה במי שמייצרות אותו.

סיליקון

או צורן, בעברית. מוליכים למחצה מבוססי סיליקון הם הנפוצים ביותר, ונמצאים בכל יישום אזרחי שתוכלו לחשוב עליו. הטלפון שלכם, המחשב בעבודה, השבב במקרר והכפתור שפותח את החלונות במכונית שלכם, כולם מבוססים על סיליקון. גם לוחות סולריים דורשים סיליקון. הרבה מייצורו מתקיים בסין; בתחילת החורף, כשסין צמצמה את ייצור הסיליקון במפעלים ברחבי יונאן וסיצ'ואן, כל העולם חש את גלי ההדף. כחלק מהניסיון של ממשל ביידן להתחרות עם סין טכנולוגית, הוטלו עיצומים על יצרן הסיליקון הגדול בשינג׳יאנג – מחוז האויגורים המדוכאים שבצפון־מערב סין.

אלומיניום

או חמרן, בעברית. זו אחת המתכות השימושיות ביותר כיום, מנייר הכסף שעוטף את תפוחי האדמה שהילדים משליכים למדורה ועד מתכת השִלדה במכוניות ובמטוסים. אף שהמתכת נפוצה יחסית בקרום כדור הארץ, הפקתו אינה משתלמת בדרך כלל אלא מעפרות בוקסיט שנמצאות בעיקר באזורים טרופיים. רוב האלומיניום מופק כיום באוסטרליה (30%) ובגינאה (25%), וכמויות ניכרות מיוצרות גם בסין ובהודו.

מימן

היסוד הקל והבסיסי ביותר – פרוטון אחד, אלקטרון אחד – הוא הגביע הקדוש של האנרגיות המתחדשות. המימן עשוי להיות "הדלק האחרון", שיהפוך את הכלכלה שלנו לבלתי תלויה בדלקים מאובנים. יפן, גרמניה וארה״ב משקיעות רבות בפיתוח של ״מימן ירוק״, דלק שמיוצר באמצעות אנרגיה סולרית, והשימוש בו אינו דורש פליטה של פחמן דו־חמצני. מדינות אחרות, כמו קטאר, משקיעות בייצור ״מימן כחול״, המיוצר מגז טבעי; הפחמן הדו־חמצני שנוצר בתהליך הזה נכלא במתקני אגירה. מעבר עתידי לשימוש בדלק מימן עשוי לשנות את הגיאוגרפיה של שוק האנרגיה העולמי: במקום שהדלקים יישאבו מהאדמה ומהים, מדינות עם כושר ייצור גדול של חשמל ירוק – כולל ארצות עם מדבריות נרחבים או יכולת לנצל אנרגיית מים ורוח – ישתמשו בו לייצור מימן, יהפכו לענקיות דלק, וידחקו ארצות שנשענו יותר על שאיבת הדלקים המאובנים מן האדמה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ck_1985033339-750x349.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ליתיום

המתכת שמניעה את הסוללות שלנו נמצאת בשפע יחסי בדרום כדור הארץ – באוסטרליה, בדרום אפריקה, באוסטרליה ובצ׳ילה. גם הטלפונים הניידים שלנו וגם כלי הרכב החשמליים של העתיד ידרשו ליתיום, והוא הכרחי להגברת השימוש באנרגיות מתחדשות, שנשענות בהכרח על אגירת חשמל בסוללות. לפי ההערכות, ארה"ב לבדה תזדקק ל־500 אלף טונות לשנה של ליתיום בלתי מזוקק ב־2034 רק לצורך מכוניות חשמליות – אף שב־2020 ייצר העולם כולו 440 אלף טונות ליתיום ברמה בלתי מזוקקת מספיק, של 18 אחוזים בלבד. סין מייצרת כיום יותר ליתיום מאשר ארה"ב, והקרב על השליטה בליתיום עשוי להשפיע על המאבק בין שתי המעצמות.

ניקל

מתכת קלה יחסית, מוליכת חום, נוחה לעיבוד, שמשתלבת בקלות בסגסוגות ברזל. רוב צריכת הניקל בעולם כיום נועדה לייצור של פלדת אל־חלד (נירוסטה), אולם יש בה שימוש נרחב גם בסוללות. שתי מדינות מובילות בהפקת עפרות ניקל: אינדונזיה והפיליפינים. אינדונזיה אוסרת מאז 2009 לייצא ממנה עפרות ניקל לא מעובדות, וכך ניצלה את כוחה בתחום הכרייה כדי להפוך גם למרכז ייצור חשוב.

גליום

אם אתם מחפשים מוליך למחצה זול שאפשר לייצר מהר, לכו על סיליקון. אבל אם אתם רוצים לייצר מוליך למחצה אמין ביותר, בעל חיי מדף ארוכים ועמידות גבוהה לחום ולקרינה, היסוד שאתם מחפשים הוא גליום. הוא משמש ביישומים צבאיים לטילים ולמטוסי קרב מתקדמים. בשל הרגישות הביטחונית הרבה, תעשיית הביטחון האמריקנית מחזיקה ביכולת ייצור עצמאית של גליום.

נחושת

אחת המתכות הראשונות שלמדנו להשתמש בהן לפני אלפי שנים. הודות למוליכות החום והחשמל הגבוהה שלה, היא מעולה לשימוש בחוטי חשמל. יצרנית הנחושת הגדולה בעולם כיום היא צ׳ילה, אולם איכות העפרות במדינה פוחתת; עם הזמן, עיקר הייצור יעבור לשלוש מדינות אחרות: פרו, קונגו ואינדונזיה.

אורניום

הדלק בכורים גרעיניים והחומר הבקיע בפצצות אטום מסוג מסוים. השגת אספקה יציבה של אורניום נחשבת לצורך אסטרטגי של מדינות בעלות כורים גרעיניים לייצור חשמל. היצרנית המובילה בעולם של אורניום היא קזחסטן, בלב אסיה; אחריה נמצאות אוסטרליה ונמיביה שבאפריקה.

The post מהם היסודות החשובים ביותר לחיינו? appeared first on מקור ראשון.