במרכזו של דיון שהתקיים בוועדת החינוך של הכנסת לפני מספר ימים נידונה הצעה שהגישה חברת הכנסת אמילי מואטי לביטול מנגנוני הסינון המעמדיים בקבלה לאוניברסיטאות, והבטחת שוויון הזדמנויות בהשכלה הגבוהה בישראל. שמו של הרב ד"ר רפי פוירשטיין הוזכר מספר פעמים בפי משתתפי הוועדה ככזה שמציע את הפתרון הראוי ביותר לבעיה.

זה כבר כמה שנים שהרב ד"ר פוירשטיין שוקד על "תוכנית האקדמיה", פרויקט ייחודי המציע למאות צעירים ממגוון אוכלוסיות מודרות מסלול עוקף פסיכומטרי, על מנת להתקבל לאקדמיה. הוא הוזמן להשתתף בוועדת החינוך ואמר שם את הדברים הבאים: "הגיע הזמן שפתרונות משפילים כמו 'אפליה מתקנת' לפסיכומטרי, או כל מיני מנגנוני הקפצת סטודנטים מהפריפריות, יוחלפו במבחנים שבוחנים את הפוטנציאל האנושי ועוקפים בכך את אי ההתאמה של שכבות ענקיות בחברה הישראלית. מבחן הפסיכומטרי נכשל בשיטת המיון שלו בגלל הגיוון התרבותי הרב בחברה הישראלית".

"תוכנית האקדמיה" של מכון פוירשטיין שהרב עומד בראשה, מיועדת לצעירים יוצאי אתיופיה, עולים חדשים ולצעירים מהפריפריה החברתית־גיאוגרפית שהפסיכומטרי משמש חסם עבורם ולא מאפשר להם להתקבל לאוניברסיטה. מועמדים שגדלו בבתים שבהם ההורים אינם אקדמאים, שאין בהם מחשבים ומשחקי חשיבה, ילדים שלא השתתפו בחוגי העשרה אחר הצהריים ולא קיבלו שיעורים פרטיים כי הוריהם לא יכלו להרשות לעצמם. הסיכויים של אוכלוסיות אלה לצלוח את הפסיכומטרי באופן משמעותי נמוכים מאוד ובשל כך רבים מהם מראש מוותרים על לימודים אקדמיים גם אם מאוד רוצים בכך. שיטת האבחון הדינאמי של הרב ד"ר פוירשטיין מיוחדת בכך שמאפשרת לזהות את פוטנציאל הלמידה של המועמדים מעבר ליכולות הנוכחיות שלהם במתמטיקה או הבנת הנקרא.

"לא כל אדם יתגלה כמתאים ללימודי רפואה, אך גם אם יימצא מתאים – הפסיכומטרי בהחלט יוכל לפספס אותו בהתאם למצבו הנוכחי. האבחון שלנו הוא אבחון דינמי בעוד הפסיכומטרי הוא אבחון סטטי"

איך זה עובד בפועל? "המועמדים לאוניברסיטאות עוברים אבחון קצר אך מעמיק של מיומנויות הלמידה והחשיבה שלהם, ואלה שנמצאים מתאימים מתקבלים למקצועות יוקרתיים באוניברסיטאות כמו האוניברסיטה העברית, בר־אילן, תל־אביב, חיפה, אריאל ועוד. חשוב לציין שאין שום צורך להתכונן למבחן", מסביר הרב ד"ר פוירשטיין.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/02/הרב-רפי-פוירשטיין_באדיבות-מכון-פוירשטיין-1-360x504.jpg 360w" sizes="(max-width: 686px) 100vw, 686px" />

אך הסינון חייב להיעשות, הרי החוגים לא יכולים לקלוט אינסוף מועמדים, איפה עובר הקו?

"האבחון שלנו הוא אבחון ממיין. לא כל מאובחן מתקבל לכל תחום. על סמך תוצאות האבחון נוכל לגלות האם יכולות הלמידה מתאימות לתחום ולמוסד האקדמי שבו הוא או היא בחרו ללמוד. לפעמים נגלה שמתאים למאובחן דווקא מקצוע אחר שהוא לא בהכרח חשב עליו. הכול לפי תוצאות האבחון הדינמי".

מבחן מוטה תרבותית

לדברי הרב ד"ר פוירשטיין הבעיה בפסיכומטרי היא שהוא מבחן מוטה תרבותית, אשר נותן עדיפות מרובה למי שגדל בתרבות מערבית־אקדמית. מי שגדל בבית שאין בו ספרים או הורים שיודעים כיצד לתווך לילדים שלהם חשיבה מתמטית, ניהול זמן ושאיפות לימודיות יגיע לפסיכומטרי פחות מוכן, ולא משנה כמה כסף ומאמץ השקיע בקורסי הכנה למבחן. “הם לא מצליחים להעלות את ההישגים שלהם בצורה משמעותית”, מסביר הרב ד"ר פוירשטיין. "לכן אותנו לא מעניינת השאלה 'מה אתה יודע היום?' אלא 'מה אתה יכול לדעת מחר?'. אנחנו פחות עוסקים בבירור 'מהן מיומנויות החשיבה הנוכחיות שלך' ויותר עסוקים בשאלה 'מהן מיומנויות הלמידה שלך'. פעמים רבות אתה מגלה מועמדים שלא הצליחו בפסיכומטרי אבל הם מהירי חשיבה ומהירי קליטה. זה בעינינו מה שחשוב. לא כל אדם יתגלה כמתאים ללימודי רפואה למשל. אך גם אם יימצא מתאים – הפסיכומטרי בהחלט יוכל לפספס אותו בהתאם למצבו הנוכחי. האבחון שלנו הוא אבחון דינמי בעוד הפסיכומטרי הוא אבחון סטטי".

כמו שהגדרת, אנחנו מדברים על אוכלוסיות מודרות, האם האתגר היחיד שלהם לדעתך הוא אתגר הכניסה לאקדמיה?

"שאלה מצוינת. האתגרים האקדמיים שעומדים בפני הצעירים שמגיעים לתוכנית הם רבים. לעיתים הם נטולי עורף כלכלי, לעיתים נטולי עורף אקדמי, והם זקוקים לתמיכה, למלגות, לשיעורי עזר ולליווי חברתי – כל אלה הם תמיכות שאנחנו והאוניברסיטאות מאפשרים למי שזקוק לכך ממשתתפי התוכנית".

ומהיכן מגיעות התמיכות?

"התוכנית מתקיימת היום על בסיס קרנות נדיבות כגון קרן רוטשילד, הפדרציה של ניו־יורק וקרנות נוספות, אבל השאיפה היא שתהפוך למיזם לאומי שאיננו נשען על הקרנות. הוכחנו שהתוכנית עובדת והיא חייבת להיות חלק מתוכנית לאומית להנגשת האקדמיה. היעד הנוכחי שלנו הוא להכניס בשנים הקרובות 3,000 צעירים וצעירות מהפריפריה למקצועות מוכווני תעסוקה איכותית, כגון: הנדסה, מדעי המחשב, רפואה, פסיכולוגיה ועוד. חייבים לפרוץ את המחסום המונע מדורות על דורות של אוכלוסיות מודרות מלהשתלב בפיתוח הכלכלי והחברתי של המדינה".

איפה אתה רואה את התוכנית בעוד עשור?

"אני מאוד מקווה שבעוד עשור לא יהיה צורך בתוכנית, והאקדמיה תהיה פתוחה לכול באמצעות מבחני מיון מוכווני פוטנציאל. יש עוד אוכלוסיות רבות שמחכות למהפכה הזו ובהם לקויי למידה, חרדים, תלמידים שנשרו מבתי הספר, ועוד מעט נפגוש את התלמידים נפגעי הקורונה החינוכית. הם יהיו רבים ויאתגרו אותנו שנים רבות לאחר תום הקורונה".

אתם פועלים כבר לא מעט שנים, אפשר היום כבר לדבר במספרים על התוצאות של הפרויקט?

"בוודאי. אנחנו פועלים כעשור ואפשר כבר לדבר במספרים. התוצאות מדהימות  –  הן מבחינת הסטודנטים שמתקבלים למסלולי הלימוד השונים, והן מבחינת אחוז הנשירה. ישנם כיום כ־500 בוגרים לפרויקט בשלל מקצועות הלימוד השונים, אשר לא היו מתקבלים על סמך ציון הפסיכומטרי והם בכל זאת סיימו את לימודיהם בהצלחה והשתלבו במשק בתפקידים משמעותיים. שיעור הנשירה שלהם עומד על 5 אחוזים בעוד שבציבור הכללי הוא עומד על 7.5 אחוזים. זה הישג שאנחנו גאים בו מאוד".

"הגיע הזמן שפתרונות משפילים כמו 'אפליה מתקנת' לפסיכומטרי, או כל מיני מנגנוני הקפצת סטודנטים מהפריפריות, יוחלפו במבחנים שבוחנים את הפוטנציאל האנושי ועוקפים בכך את אי ההתאמה של שכבות ענקיות בחברה הישראלית"

לכל אחד יש פוטנציאל

מכון פוירשטיין הוא מרכז לחינוך, טיפול ומחקר בינלאומי המתבסס על שיטה ייחודית לזיהוי הפוטנציאל האנושי ויכולת הלמידה של כל אחד ואחת. המכון הוקם בירושלים בשנת 1965 על ידי חתן פרס ישראל הפרופ' ראובן פוירשטיין ומבוסס על שיטה שהגה ושבנו, הרב רפי, ממשיך לפתח ולשכלל. למכון יותר מ־80 סניפים בכ־40 ארצות, ומדי שנה מוסמכים בשיטה זו כ־4,000 אנשי מקצוע ברחבי העולם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -0369c6412a04-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"גדלתי בבית של מהפכן פורץ דרך. הראשון והיחיד לעת עתה שבנה תיאוריה מקיפה ונחקרת מאד המושתתת על כך שהתכונה המהותית ביותר של האדם היא היותו בעל פוטנציאל אנושי, ישות משתנה מעבר לחסמים הרבים שבפניה”, אומר הרב ד"ר פוירשטיין. "אבי, פרופ' ראובן פוירשטיין ז"ל, חתן פרס ישראל ומועמד פרס נובל לשלום, הגה שיטה ייחודית לזיהוי פוטנציאל הלמידה שקיים בכל אחד ואחת. אבא היה איש שנראה כמו נביא ולצד זאת היה קלינאי מחונן. הוא היה איש חינוך וחוקר דגול עטור פרסים ותארים לרוב. מורה אבל גם מפתח ויוצר גאוני. הוגה ואיש מעשה. איש העולם הגדול במובן הרחב של המילה, ולצד זאת מעין חסיד כפוף לפני רבותיו. הוא בנה מכון ותנועה עולמית מהמסד ועד לטפחות, הניע עשרות אלפי אנשים בחזונו ובשיטתו, וכתב אינספור מאמרים. הוא דיבר עם שליטים ושועי עולם ובהתלהבות גדולה עוד יותר טיפל בילד הקטן שנזקק לעזרתו".

The post  דוקטור שלא עשה פסיכומטרי? יש דבר כזה appeared first on מקור ראשון.