ביקור בחלקה הספרדית הישנה בהר הזיתים דומה לקריאה בתיאורי היכלות גן עדן שבספר הזוהר. בשטח קטן נחים על משכבם השמות המפוארים ביותר של חכמי ירושלים. חכמי ישיבת המקובלים "בית אל" מסודרים בשורות סביב רבם הגדול, רבי שלום שרעבי (רש"ש), בהם ראשונים לציון ופוסקים חשובים כמחבר "פרי חדש" ומהרי"ט אלגזי.

שני רבנים אשכנזים הצליחו להסתנן לגן העדן המזרחי הזה: האחד, האשכנזי היחיד שעבר לפני התיבה אצל הרש"ש, הוא לא אחר מגיסו של הבעש"ט, רבי גרשון מקיטוב. במרחק הליכה קצר קבור האשכנזי השני, לצידו של החכם המזרחי הנערץ על הבעש"ט, רבי חיים בן עטר. מדובר במחדש היישוב היהודי האשכנזי בירושלים, גדול תלמידי הגאון מווילנה בקבלה, רבי מנחם מנדל משקלוב, שביקש להיקבר במקום לאחר ששם נגלה אליו הגר"א בהתבודדותו.

נדמה כי אילולי נקבר ליד אור החיים הקדוש, קברו היה נותר מיותם כספריו. תלמידו המפורסם ביותר של הגר"א, רבי חיים מוולוז'ין, היה בעיקר איש הלכה, וחיבר רק ספר אחד הנוגע לתורת הנסתר, "נפש החיים". כאשר ביקש ללמוד קבלה עם הגר"א, לרוב סירב רבו להפצרותיו. לעומתו ר' מנחם מנדל (להלן רמ"מ), היה בכיר תלמידי הגר"א בקבלה, ואחד ממשמשיו של הגר"א בשנתיים האחרונות לחייו. כיצד קרה שספריו הרבים אינם מוכרים גם בין לומדי הקבלה בימינו? נראה ששלוש סיבות לדבר.

רבי מנחם מנדל משקלוב ערך מפגשים תיאולוגיים עם מיסיונרים אנגליקנים בירושלים, ובראשם יהודי מומר. בין תלמידי הגר"א הייתה מסורת שהגאולה תבוא בסיוע הגויים, ובייחוד אנגליה, ולכן לא נרתע רמ"מ מלקדם את הגאולה גם בעזרת מפגשים אלו

ראשית, רק מעטים מספריו הודפסו בחייו, ותורתו מוכרת לקהל בעיקר דרך ספריו של תלמידו הצעיר, שנשאר בליטא, רבי יצחק אייזיק חבר. ספריו המאוחרים נמצאו בכתבי יד במחסן במאה שערים, וחלקם נדפסו רק בשנת תשס"א. שנית, חלק מספריו הם מהקשים ביותר להבנה בכל הספרייה הקבלית. כתיבתו היא כתיבה אוטומטית־אקסטטית ברוח "הקבלה הנבואית" מבית מדרשו של רבי אברהם אבולעפיה (הוכחה נוספת לכך  שמקובל זה לא היה דמות שולית בין המקובלים). המשפטים בספרים אלו מורכבים ממושגים קבליים ופרפראזות מרחבי הספרות התורנית, המסודרים בשרשראות דחוסות וארוכות של גימטריות, הכול ללא עזרת מחשב. כדי לפענח משפט בודד יידרש לעיתים עמוד שלם של ביאור. ואם לא די בכך להרתיע את הלומדים, הסיבה השלישית היא שרמ"מ היה דמות נועזת ביותר, כמעט מבהילה, וכך גם תוכן ספריו.

כיסופי הגאולה של רמ"מ ולמדנותו הקבלית הגאונית הפכו אותו לאדם חסר מורא, בעשייתו הציבורית ובכתיבתו האזוטרית. כך למשל, ההיסטוריון של עליית תלמידי הגר"א, ד"ר אריה מורגנשטרן, מתאר בספרו "השיבה לירושלים" את המפגשים והדיונים התיאולוגיים שערך רמ"מ עם מיסיונרים אנגליקנים בירושלים, ובראשם יהודי מומר בשם יוסף וולף. לדברי מורגנשטרן, בין תלמידי הגר"א הייתה מסורת שהגאולה תבוא בסיוע הגויים, ובייחוד אנגליה, ולכן לא נרתע רמ"מ מלקדם את הגאולה גם בעזרת מפגשים אלו.

אך אירוע זה הוא קצה קרחון בלבד מיחסיו של רמ"מ עם נוצרים וגויים. לאחרונה ראה אור חלק ראשון מפירושו של הרב משה ארמוני, "רזא דארמוני", על ספרו של רמ"מ "רזא דמהימנותא" ("סוד האמונה"). הרב ארמוני, יחד עם תלמידו ניב סגל, הצליחו ללקט בעמל רב את מרבית המקורות החז"ליים והקבליים שלהם רומז רמ"מ במשפטיו החידתיים. אך גם לאחר שאוצר זה נפרס בפני הקורא, הספר נותר חסר משמעות אם הקורא אינו מבין את האירועים האקטואליים שרמ"מ מכוון אליהם. ניסיון פענוח, בסיועו של ד"ר מורגנשטרן וספריו, מגלה לפחות חלק מהסודות: "רזא דמהימנותא" אינו ספר קבלי תיאורטי. מדובר במבט מאחורי הקלעים לעולמו הפנימי של רמ"מ ולשיקולים המיסטיים שעמדו מאחורי פעילותו בארץ ישראל ובירושלים, ששיאה הוא שיקום חורבת רבי יהודה חסיד וייסודה כבית כנסת ובית מדרש.

אפשר להשוות את המהלך הפרשני הזה לעריכת הקְבלה בין תורותיהם של רבי נחמן מברסלב או הראי"ה קוק לקורות חייהם, אך ההבדל הוא שלרוב תורותיהם יש משמעות גם בלי הבנת הרקע ההיסטורי. ואילו קריאה ב"רזא דמהימנותא" מבלי להכיר את הרקע ההיסטורי, מותיר את עיקר המשמעות חסר מן הספר. חלק מהאירועים נותרים חידה גם לאחר פענוח השפה הקבלית, אך ממה שניתן להבין, התמונה הניבטת מעולמו הפנימי של רמ"מ היא נועזת, בעלת דמיון עשיר, ופנטסטית לא פחות מעולמו הפנימי של רבי נחמן. בפסקאות הבאות אנסה לתת את תקציר ה"עלילה" בכרך שלפנינו (שהוא פירוש על כרבע מהספר של רמ"מ), תוך שזירת מעט מן הלשון המקורית.

תיקון קבלי לנצרות

המצב הנורמלי והמתוקן, על פי רמ"מ, הוא התחדשות מתמדת של התורה בעזרת הנבואה ורוח הקודש, הבוקעות מבית המקדש בירושלים. אך לאחר החורבן חידושי התורה פסקו, ואותו יסוד משיחי ואוניברסלי הכלול בבית המקדש מתהפך. האומות בראשות ישמעאל ועשיו מקימות מחיצות סביב ציון וירושלים המונעות את התפשטות שפע רוח הקודש – הלא הם מבני הדת הנוצריים והמוסלמיים סביב הר הבית.

רמ"מ רואה שבימיו היובש הרוחני מחמיר, וצעירי ישראל עוזבים את אורח החיים ההלכתי ודבקים ב"חכמת יוון" ו"כזבי בת צור". כלומר נתפסים להשכלה, לנישואי תערובת ואף לשמד, משום שאינם יכולים למצוא מזור במעיינות התורה והנבואה שיבשו. לפיכך הם נופלים תחת הנצרות וכזביה, או לפחות תחת ענפי משנה אנטי־תורניים שלה, ההשכלה והרפורמה. רמ"מ מבאר שלעת עתה אין לנו אלא דבקות באמונה גדולה בדרכה של תורה שבעל פה וההלכה, המבדילה באופן ברור בין אסור למותר. במציאות הנוכחית שבה אין לנו הדרכה והוראות שעה מפי נביא, ולא יכולת להתחדש, כל ניסיון לעזוב את דקדוקי ההלכה יוביל לאסון.

אלא שכאן מגיעה התפנית בעלילה: רמ"מ עולה ארצה ומגיע ירושלימה. הוא מבין שאין בכוחו לבנות את בית המקדש ולחדש תורה כקדם, אך יש לו תוכנית סודית:

ומשם נמשך קו רוח מרום… והן כותל גג וקרקע… ומי עשה שמים לרום וארץ לעומק, הלוא ה' עושה כל… והוא בחר בציון איווה למושב לו, ונמשך סוד קו ו' ממרום למרום… וגלגל השמים דמות ס', ותחום הארץ ריבוע סוד ם סתימא… ועל ידי זה שנטה עליה קו יתמלא… ברוח משה, השם בקרבו רוח קדשו בציון ירושלים.

במילים אחרות: הרמ"מ פותח "חיבור פיראטי", צינור לרוח הקודש ממקום המקדש אל עבר בית הכנסת שהוא יבנה לידו, שכיפתו ("גלגל השמים דמות סמך") ובניינו המרובע ("תחום הארץ סוד ם סתומה") נשזרים בדרשות סבוכות על סוד "מם וסמך שבלוחות בנס היו עומדים" וסוד הטבעת, שלמנהג תלמידי הגר"א היא מרובעת מחוץ ועגולה מבפנים, מקום מגודר ושמור בכל גדרי ההלכה. שם לימוד התורה יהיה רק על פי מסורת תושב"ע וחכמי הסוד, והתפילה רק בלשון הקודש ובזמנה, ללא סטיות ותיקוני דת. דרך בית הכנסת הזה תחל רוח הקודש לזרום לעם ישראל, ולהשיב מלחמה שערה מול הנצרות ופיתויי הזמן.

הרב משה ארמוני: עליית תלמידי הגר"א הייתה מהלך של הבראת התורה ועם ישראל. הם היו אנשים פורצי דרך שקראו תיגר על הקיפאון הגלותי ועל עולם האמונות והדעות הגלותי, שאכן היה טעון תיקון. הקיפאון הזה נמשך עד היום אצל רבים

עלילות המשנה נועזות לא פחות. בטווח הארוך רמ"מ אינו מסתפק במלחמת מגן, אלא שואף לחזור למצב המתוקן שבו ישמעאל ועשיו ישובו למקומם הראוי תחת שלטון המשיח, "נפש דוד בן ישי", דמות שנראית לעיתים כקשורה לשליחותו האישית של רמ"מ. הדרשות על ישמעאל מפותחות פחות, אך רמ"מ מאריך בתיקון ההכרחי של ישו והנצרות. ישו חייב לבוא על עונשו, ולכן מם וסמך שלו, "סם המוות" הנוצרי, מתהפך לארבעים מלקות ואחד משישים במיתה. אך לבסוף, גם על המומר שלימד תורה לגויים והכניס קודש לחול וחול לקודש, נאמר "והיה הוא ותמורתו יהיה קודש… ואף על פי שזה הממיר מומר… אעפ"כ נתהפך לקודש, אך בדרך אחרת, כי אין קטגור נעשה סניגור". כלומר, גם לישו ייפתח פתח תשובה.

נושא נפיץ אחר שרמ"מ מגלה בו עניין הוא לימודי חול ו"חכמת יוון", נושא שקומם את החסידים על חלק מתלמידי הגר"א, שלמדו לימודי חול בעידוד רבם. רמ"מ עומד על הצורך להקפיד על הבדלה בין חוכמת התורה לחוכמות חול. בדברים ארוכים, הדומים ברוחם לדברי רבי נחמן מברסלב, הוא קובע שעצם עזיבת חוכמת התורה ודעת א־לוהים לטובת חוכמות חול היא כבר מעשה של התבוללות, עזיבת רוח הקודש ומדרגת "למעלה מן הטבע" היהודית, והידרדרות למדרגתם הטבעית של הגויים וחוכמתם. מי שאינו מקפיד להבדיל בין קודש לחול, סופו שלא יבחין בין השכינה הקדושה ל"כזבי בת צור", ויישא אישה נכרית באוניברסיטה ב"רומי רבתא".

בניגוד לראי"ה קוק שהיה מהוסס בהרבה בקביעת הגבול התיאורטי בין קודש לחול, ושלימד סניגוריה על החלוצים כתועים בפיתויי הרוח של זמנו, רמ"מ מקפיד להדגיש שלמרות המצב של סתימת החוכמה, עדיין לכל אדם בחירה חופשית והוא לבדו אחראי לגורלו הרוחני. עם זאת, רמ"מ מבהיר ששערי תשובה אינם ננעלים גם בפני מי שכפר בכול. הוא גם מתאר סוף טוב שבו הבירור יסתיים, רוח הקודש תשוב לישראל, ואף חוכמות החול עצמן יתבררו לקדושה. נציין שלדברי ד"ר מורגנשטרן, בתמלילי השיחות של רמ"מ עם המיסיונרים האנגלים ניכרת בקיאותו בספרי הגיאוגרפיה בני הזמן.

המשבר של שנת ת"ר

הרב משה ארמוני (61), יליד חדרה ותושב בירושלים, הוא נצר למשפחת קסטל. משפחתו, משפחת רבנים ומקובלים, הגיעה ארצה בשנת 1497 לאחר הגירוש מן העיר שטיבה שבספרד, ומאז התגוררו בחברון, בירושלים ובעזה. לאחר שירותו הצבאי למד אומנויות לחימה ביפן והתפרנס ממכירת תמונות. שם, בהיותו באוקינאווה, החל בתהליך תשובה. הוא למד קבלה אצל הרב שלמה ועקנין,  וכיום שיעוריו על כל נבכי הספרות הקבלית ממלאים את הרשת. לפרנסתו הוא עוסק בטיפולים אלטרנטיביים בשיטה שפיתח בשם "רפואת עץ הדורות".

רוב המקובלים לא לומדים את קבלת הרמ"מ. כיצד הגעת אליה?

"לפני קצת פחות מעשר שנים עסקתי בתורת רבי אברהם אבולעפיה הרצופה גימטריות, וחיברתי אנציקלופדיית גימטריות בשם 'ארמון על מכונו' כדי לעזור בהבנת שיטתו ובתרגולה. ידידי הרב אליהו עובדיה הוציא לאור באותו זמן ספרים על תורת האדמו"ר מקומרנה, שאף היא בעלת אופי דומה, וכך התגלגלתי לתורת קומרנה. חיפשתי מחברים נוספים בסגנון הזה, והורדתי מהמאגרים התורניים את ספרי רמ"מ. פתחתי אותם ולא הבנתי מילה אחת, וחשתי צורך עז לפענח את התעלומה. תחילה התחלתי לפענח את המבנה של הספר, לראות את חישוביו במדויק ולהגיה שיבושים. אחר כך ניסיתי לפענח את תוכן הדברים. ואז אירעו לי כל מיני אירועים קשים בחיי, וייחסתי אותם לעיסוקי בנושאים אלו.

"בינתיים פגשתי במיסטיקאי אחד שלא ממש ידע מי זה רמ"מ משקלוב, אך סיפר לי את הסיפור הבא: רמ"מ משקלוב הגיע פעם יחד בן לווייתו, שלמה זלמן צורף, לחברון. סבא של סבא שלי, ששמו כשמי, היה אז הרב של חברון. הוא שמע שמועות שזוג האורחים הם שבתאים, וגירש אותם מהעיר. אך לא איש כרמ"מ יישאר חייב, והוא קילל את סבא שלי שאחד מצאצאיו עוד יכתוב הגהות על ספריו… כך התגלגל הפרויקט, עד שלפני שנה ידידי ניב סגל כתב הערות משלו על הטקסט. ערכתי אותם, ומכל זה יצא הספר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/03/אבא-150x150.jpg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/03/אבא-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/03/אבא-750x750.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/03/אבא-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />

האם בעיניך יש הבדל בולט בין מקובל נועז ואקטיביסט כרמ"מ, למקובלי ימינו שהם שמרנים מאוד, ובוודאי לא אקטיביסטים?

"המקובלים כיום חוששים מן הסכנות של הפצת קבלה. הם רואים את השיבושים המופצים בשמה במחוזות הרחוקים משמירת מצוות, ופוחדים מאוד שזה יקרה לתורתם. כשהנפש שלך מתרחבת וטועמת מעץ החיים, אתה עלול לפרוץ גבולות גם אם קוראים לך רב.

"כשהתחלתי להתעניין מי מבין בקבלת רמ"מ, היו רבנים המזוהים עם תורת הגר"א שסירבו לשתף איתי פעולה. תורת רמ"מ פותחת אצלם טראומות ישנות מפרשת הקץ הנכזב של שנת ת"ר, שהייתה שבר גדול בין תלמידי הגר"א בארץ, כפי שתיאר מורגנשטרן. הספר 'רזא דמהימנותא' נכתב בוודאות לפני שנת ת"ר, כי יש בו חישובים רבים סביב אותיות ה'תר, וביניהם הדיונים על חוכמה ורוח הקודש, כי ספר הזוהר כותב שבשנת ת"ר ייפתחו שערי חוכמה עליונה ותחתונה, רוח הקודש והמדעים. לדעתי המשבר הזה הוא השלב שבו הציונות המקורית, זו של תלמידי הגר"א, איבדה את זוהרה, עד שבאו ארצה הביל"ויים ודומיהם שייצגו ציונות המתנערת מכל שורש דתי, ומשם התגלגלנו עד היום. החמצה גדולה".

מי הקהל של הספר הזה? כדי להבין אותו נדרש לעקוב אחרי הסגנון הקבלי הסבוך ולהכיר היסטוריה, בעיקר את הפרטים הרלוונטיים בביוגרפיה של רמ"מ. בין תלמידיך אין ליטאים אלא בעיקר מתחזקים, בעלי תשובה וציונים־דתיים. האם ספר זה יכול לשנות למשל את יחסם הסבוך של בעלי תשובה חרדים לעברם הציוני?

"הקהל של רמ"מ בחייו היו תלמידיו בירושלים, אך ברור לי שהסגנון הבלתי אפשרי של הספר נועד להסוות את רעיונותיו הרדיקליים מפני ההמון. כשלמדתי לראשונה את הספר לא הכרתי את ההיסטוריה, וכשהתחלתי ללמוד אותה חשתי שאני מגרד את הטיח מעל המטמון שבספר, ואין לדעת מה אגלה. עד היום אני לא מצליח להחזיק שיעורים בספר הזה, ואפילו כשארגנתי שיעורים עם חבורתי הקרובה הם התחילו להירדם ולא יכלו לעקוב. בהוצאת הספר אני רוצה לעשות נפשות לתורה מופלאה זו. התקשרתי עם יהודי אנגלי בשם אלי כץ שעיקר עיסוקו התורני הוא תורת רמ"מ, והוא כתב נספחים לספר הזה.

"בעקבות הלימוד בספר הזה ואירועים נוספים שקרו לי, דעותיי כלפי הציונות השתנו. אני אומנם מסויג מהציונות החילונית האידיאולוגית, ואפילו מגורמים בציונות הדתית שמוכנים להרכין ראש מול הבדואים בנגב או מול השמאל המערבי, אבל לדעתי הציונות של תלמידי הגר"א היא הציונות האמיתית, ואני מאמין בה".

כתיבה אקסטטית

בכובעו כמטפל פוקדים את הקליניקה של ארמוני "הרבה אנשי ניו־אייג' חילונים", כהגדרתו. "הם בקיאים בתורות ריפוי אליליות ממש. תורות שאמאניות, תורות המזרח וכדומה. אני מגלה המון הקבלות בין הרעיונות שהם מראים לי לבין התורה שלי. אני כמובן מקפיד לעשות הכול בטהרה וברור שלא אאמץ ללא אבחנה, אך ברור לי שלאנשים שזה עולמם הרבה יותר קל לשוב בתשובה. הם באים אלי לטיפול ומטרתי היא טיפול, לא החזרה בתשובה, אבל הרבה פעמים זה מתגלגל לתשובה מסוג רוחני".

הראי"ה קוק אמר שמי שלא מביט על הארת הדור לעולם לא יוכל להורות דרך תשובה.

"מעניין. רמ"מ כותב ש'זמן, מקום, נפש' גימטריה 'תשובה'. גם אצלו יש מהלך כולל. בכלל, המהלך של הרמ"מ ועליית תלמידי הגר"א הוא מהלך של הבראת התורה ועם ישראל. הם היו אנשים פורצי דרך שקראו תיגר על הקיפאון הגלותי ועל עולם האמונות והדעות הגלותי, שבמחילה, אכן היה טעון תיקון ומנע מעם ישראל לצאת מהגלות. הקיפאון הזה נמשך עד היום אצל רבים. על אף מרכזיותה של ארץ ישראל בספרי קבלה כמו 'טוב הארץ', חסידים האמונים לכאורה על תורה קבלית ממשיכים להתגורר בגולה ולהתפלל שחרית לאחר זמן תפילה, תופעה שרמ"מ מבקר אותה בספרנו. הגאולה לא תבוא מאנשים שנוח להם בגלות".

לרמ"מ היה עניין מרכזי בפן האוניברסלי של התורה והגאולה. זה ניכר בשיחותיו עם המיסיונרים האנגלים, וגם בספר שהוצאת. הוא עוסק בשורשם הרוחני של האומות, במלחמה בהשפעתם הרעה בגלות ובהחזרתם תחת שלטון המשיח בגאולה. האם היחס שלו לגויים הוא רק של מלחמה רוחנית, או שיש לו גם תיאוריה של שלום עולמי משיחי?

"הוא חושב הרבה איך להחזיר את הגויים לשורשם בקדושה, אבל המצב הבסיסי שלו הוא מלחמה נגד שליטת הגויים בירושלים שהייתה 'לעיים', ראשי תיבות של עשיו, ישמעאל, ישו, מוחמד. היה לו שיח נרחב מול הנוצרים, ובספרנו עיקר מלחמתו הרוחנית הוא בהם. הטורקים כלאו אותו אחרי שתלמידיו הפרו עוצר לילי בירושלים, והמיסיונרים האנגלים פעלו לשחררו. אז מהמוסלמים הוא בעיקר רצה להתרחק, גם אם בספר הוא עוסק מעט בבירור היסוד הקדוש שבתאוות המשגל המזוהה עימם".https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... t-12.44.51-1-150x150.jpeg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-12.44.51-1-75x75.jpeg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-12.44.51-1-90x90.jpeg 90w" sizes="(max-width: 500px) 100vw, 500px" />

מהי בעיניך מורשתו של רמ"מ לדורנו?

"ראשית, תלמידי הגר"א שעלו ארצה קידשו את בניינה הפיזי של ארץ ישראל וירושלים. רמ"מ היה בעל חזון מרחיק לכת יותר ושאף לתחיית התורה, רוח הקודש והנבואה. הספר הזה עצמו הוא חלק מהתחדשות זו. לדעתי, הסגנון של הקבלה הנבואית הוא כתיבה נבואית כפשוטה. כתיבה אקסטטית מתוך תרגול שיטותיו של הרב אבולעפיה. זאת כתיבה שאי אפשר לכתוב אותה באופן שכלי רגיל. לי אין רוח הקודש, ניסיתי ולא הצלחתי. הלוואי שהספר הזה ייכנס ללבבות, ושיבואו לומדים ויפרשו את העומקים שלו שאני טרם הגעתי אליהם. יש עוד המון מה לדבר ולחדש. כשאני לומד את החומרים האלה נפתחים לי עולמות. הלוואי שנגרום לשינוי וחידוש רוחני לטובה".

The post המקובל הליטאי שחיפש את הדרך לגאולה בירושלים appeared first on מקור ראשון.