לאחר מאבק ממושך וקשה, חוק האזרחות הגיע הערב (ה') להצבעה בכנסת, כשברקע החשש התמידי מ"תרגיל". המאבק על החוק מתנהל עוד מימיה הראשונים של הממשלה. בתשעת החודשים מאז שנפל בהפתעה בהצבעה צמודה, עשתה שרת הפנים איילת שקד מאמצים להעביר אותו בכנסת. הדרך כללה הגשת עררים נגד החוק מצד יאיר לפיד ותמר זנדברג, איומים שונים, ולבסוף הסכמה נדירה ונרחבת בין סיעות הימין בקואליציה ובאופוזיציה, שהעבירו אותו לקול מחאתם של חברי מרצ, רע"מ והרשימה המשותפת.

במהלך ההצבעה ביקשה הרשימה המשותפת לראות בהצבעה על החוק הצבעת אי-אמון בממשלה, כדי להביך את מרצ ואת רע"מ. בשל כך הודיעה רע"מ לראשי הקואליציה שהיא מתחייבת להצביע נגד, ואילו חברי מרצ ייעדרו.

עוד בטרם ההצבעה, נשלחה הודעה לחברי האופוזיציה ששחררה אותם מנוכחות במליאה."אנחנו בעד חוק האזרחות. אנחנו לא מגייסים ולא מחייבים להגיע, ככל הנראה המשותפת תבקש לראות בחוק הצהרת אי-אמון ולכן לא נוכל לתמוך בו בקריאה השלישית ונאלץ להימנע או לצאת. המושב יסתיים כשהחוק יעבור בפיצול קולות הקואליציה".

הדיון בעניין חוק האזרחות היה להוט במיוחד. "מה ההבדל בין ישראל היום לבין אירופה בשנות ה-30? מה ההבדל? הכנסת היום מזכירה את הפרלמנטים באירופה בשנות ה-30!" תקף ח"כ איימן עודה מהרשימה המשותפת. "שקרנים! אין לכם זולת השיקולים הגזעניים!" נסער ח"כ ואליד טאהא מרע"מ. הוא פנה לח"כ שמחה רוטמן בבקשה שיחזור בו מהחוק: "אני נותן לך את ההזדמנות, יש לך עוד זמן! אל תברח מאחריות!" הוא הוסיף ש"החוק הזה יורה בהווה ובעתיד של ילדים" והשווה אותו לטבח בכפר קאסם.

רוטמן גם שמע מחמאות ממקור לא צפוי: "החוק הזה הוא ההישג הכי גדול של הציונות הדתית מאז הווסדה", אמר ח"כ מוסי רז ממרצ, ואילו וח"כ אוסמה סעדי שיבח: "כל פסיק, כל תג שח"כ רוטמן לא הסכים עליו – מיד ירד! ככה עובדים!"

מנגד, ח"כ בצלאל סמוטריץ' החמיא לשקד, בשילוב עקיצה לקואליציה: "היא אזרה את האומץ לחזור מהסיכומים וההתחייבויות שנתנה למרצ ורע"מ".

בסך הכול הוגשו ארבע הצעות חוק, בהן הצעה ממשלתית של שקד אליה הוצמדו הצעות פרטיות של רוטמן, ח"כ אבי דיכטר וח"כ צבי האוזר. לאור התקדמות במגעים בין הארבעה, ההצעות אוחדו לחוק אחד. במסגרת הסיכומים בין קואליציה לאופוזיציה השבוע על העברת 15 חוקים עד לסיום כנס החורף בסוף השבוע, הוחלט ברגע האחרון כי החוק יעלה בעקבות ויתור של ח"כ ניר אורבך על חוק לציון יום הרב קוק, שהוקרב לטובת העלאת חוק האזרחות.

החוק שעלה להצבעה כלל שינויים מרכזיים, כמו למשל דרישת המכסות, לפיה קביעת מכסות לחוק עוברת מהממשלה ומהשר לאישור הכנסת, שהוצגה על ידי רוטמן שאיים כי אם תבוטל החוק לא יעבור. החוק קובע במפורש מכסה של כמה עשרות שתשמש כברירת מחדל ותגביל את השימוש בחריגים לחוק. בנוסף, ועדת החוץ והביטחון וּועדת הפנים יקבלו דיווח רבעוני על מספרי מקבלי האישורים על פי החוק.

כמו כן, נוסף סעיף מטרה שעוסק במפורש בשיקולי הביטחון הלאומי של ישראל כמדינה יהודית, ולא מסתפק רק בשיקול הביטחוני גרידא כפי שהיה עד היום. זה מאפשר לשר ישקול את כל הבקשות כשהוא לוקח בשיקול את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית, בהתבסס על חוק הלאום. זאת למעשה פעם ראשונה שנשקלים שיקולים דמוגרפיים ולא רק ביטחוניים. לצד זה הוכנסה רשימה רחבה מאוד של עבירות על רקע לאומני שיובילו לשלילה אוטומטית של אזרחות על פי החוק.

במהלך הדיונים הארוכים לא נשכח הממד הפוליטי, והתגלע ויכוח על תוקפו של החוק: בעוד בקואליציה דרשו שחוק האזרחות יהיה תקף למשך שנה ושמונה חודשים, באופוזיציה הסכימו שתוקפו של החוק יהיה לשנה בלבד, עד מרץ 2023. יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ רם בן-ברק הודה שמטרת הארכת תוקף החוק היא עד אחרי הרוטציה באוגוסט 2023, כדי למנוע ערעור בזמן בו יש חשש שהקואליציה תתפרק, אך ההתנגדות נשארה בשלה וסוכם שהחוק יתקיים לשנה.

The post מתח בכנסת: כיצד תוכרע ההצבעה על חוק האזרחות? appeared first on מקור ראשון.