בארגוני הימין תוקפים את התנהלות שופטי בג"ץ בדיון שהתקיים היום (א'), בנושא מתווה שרת הפנים איילת שקד לקליטת הנמלטים מאוקראינה.

כזכור, טרם הדיון הגישו אנשי 'פורום קהלת' בקשה להצטרף לעתירה במעמד "ידיד בית המשפט", בה טענו כי להיעדר זכות עמידה מצד העותר, עו"ד תומר ורשה שכתב בעתירתו במפורש "יודגש כי העותר מגיש עתירה זו לבקשתו ועל דעתו של שגריר אוקראינה בישראל", ואף צירף מכתב מאת שגריר אוקראינה בו ביקש מעו"ד ורשה להגיש את העתירה. בנוסף טענו ב'פורום קהלת' כי מדובר בנושא שאינו שפיט מאחר והדיון עוסק בעניין מדיניות מובהק שבית המשפט אינו מתערב בו.

בהמשך ביקשו גם אנשי המרכז למדיניות הגירה ישראלית בקשה דומה, ובבקשה שהגיש עו"ד ד"ר יונה שרקי, יועמ"ש הארגון, נטען כי לשגרירות אוקראינה בישראל אין זכות עמידה. בנוסף כתבו במרכז כי בניגוד לטענה בעתירה, האוקראינים אינם זכאים למעמד פליטות בישראל.

אלא שנשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, הודיעה כבר בתחילת דבריה כי הדיון בבית המשפט יעסוק רק בסוגיות של פרשנות החוק והאמנה בין ישראל לאוקראינה, ובתשתית העובדתית הנדרשת מהרשות על מנת לגבש מדיניות. באשר לשאלות כמו זכות העמידה והשפיטות אמרה חיות כי השופטים יסתפקו בטענות שעלו בכתב. בעקבות הדברים, לנציגי הארגונים כלל לא ניתנה זכות דיבור בדיון.

"השופטים בחרו להתמקד בשאלת פרשנות משפטית של הצו שמאפשר ביקורי תיירות הדדיים בין ישראל ואוקראינה, והתעקשו שלפי לשונו הוא חל גם על מצב כזה", אמרו בתגובה ב'פורום קהלת' לאחר הדיון. "לצערנו מדובר בעוד הרחבה דרמטית של מעורבות בית המשפט בניהול מדיניות החוץ ומדיניות ההגירה של ישראל, באצטלה משפטית. ישנה כאן שאלת מדיניות מובהקת, בסמכות ברורה של שרת הפנים – לקבוע מדיניות להתמודדות עם אתגרי מצב החירום ששוטף את כל העולם. ברור שזו השאלה המרכזית, ולכן ברור שהיא לא עניינו של בית המשפט אלא של משרד הפנים, בייחוד כשבפועל העותר הוא שגריר אוקראינה. אין כאן שאלה של זכויות, כי אין זכות לאף אזרח בעולם להגיע בישראל, גם אם הלב יוצא אל הנמלטים ממלחמה. על משרד הפנים לגבש מדיניות שקולה שמתחשבת באתגר הענק של קליטת גל העלייה מאוקראינה, בלארוס ורוסיה".

"עוד בטרם הפר בבוטות הנשיא זלנסקי את ריבונות מדינת ישראל מול חברי הכנסת, ביזה בית המשפט העליון כללי המשחק הדמוקרטיים", אומר גם עו"ד שרקי מהמרכז למדיניות הגירה ישראלית. "במטרה לאפשר לו לדון ישירות בגוף העתירה בית המשפט התעלם כליל מכל דיון בטענות הסף ובראשן היעדר מוחלט של זכות עמידה של העותר בפני בית המשפט. זכות שאינה קיימת כלל, לא לעותר ולא למי שהוא מתיימר לייצג".

"מלבד זאת, במקום לדון בנסיבות הגעת האוקראינים לישראל ביהמ"ש בחר להתייחס ללשון הסכם הוויזות עם אוקראינה וקבע כי לשון ההסכם קובעת שהגעה לטווח קצר צריכה לקבל היתר, אבל בכך התעלם מכך שאף לאותם אוקראינים המבקשים להגיע לישראל אין מושג לכמה זמן הם מבקשים לשהות בישראל, כך שממילא אין בנסיבות הנ"ל כל הצדקה למתן כניסה גורף רק בשל ההסכם שנועד להקל את הפרוצדורה לשהות בישראל לצורכי תיירות בלבד. לבסוף, כמנהגו, ביהמ"ש בחר שלא לקבל לעת עתה הכרעה ולמעשה העמיד עצמו  כ'גננת' שתבחן את המצב לכשהמכסה שקבעה שרת הפנים תתמלא. הנה לנו עוד פרק באקטיביזם השיפוטי שמבטל בהינף יד את ההלכות הפסקות הקיימות במטרה להמשיך לבסס את שלטון בג"ץ".

במקביל פעילי תנועת 'אם תרצו' התייצבו כבר בפתח הדיון במחאה על מה שהם כינו "רמיסת מדיניות הכניסה לישראל". "גם חיי פליטים יהודים נחשבים", אמר מתן פלג יו"ר תנועת אם תרצו. "מדיניות הכניסה לישראל היא כיום אנטי ציונית. ליהודים אוקראינים יותר קשה להגיע מאשר למי שאינם קשורים לכאן, והנתונים בהתאם. במקום לזרוק מכל המדרגות את העתירה המחוצפת שהוגשה בשם השגריר, שופטי בג"ץ החליטו להעניק לו זכות עמידה אותה לא נתנו לחברי כנסת.

"שופטי בג"ץ חייבים להתחיל לפסוק בהתאם ליסודותיה של מדינת ישראל. בן גוריון היה מתהפך בקברו לו היה יודע שמדיניות הכניסה לישראל תהפוך לאות מתה. פעם אחת תהיו מחוברים לאזרחי המדינה".

באשר לעצם הדיון, הודיעו השופטים הערב כי ימתינו להודעת עדכון, לאחר שהמתווה ייבחן בידי ועדת הפנים ובידי שרת הפנים.

The post "עוד פרק באקטיביזם השיפוטי במטרה להמשיך לבסס את שלטון בג"ץ" appeared first on מקור ראשון.