המעבר משעון חורף לשעון קיץ ובחזרה הוא חלק מהשגרה השנתית בחייהם של תושבי ארה"ב כבר יותר ממאה שנה – לפחות ברוב המדינות. הטקס החצי־שנתי מעורר דרך קבע תלונות מצד אמריקנים, במיוחד על "השעה האבודה" באביב, כאשר מדלגים על שעה אחת באמצע הלילה. אך ייתכן שכל זה ישתנה בקרוב: בשבוע שעבר אישר הסנאט האמריקני פה אחד את המעבר לשעון קיץ קבוע. אם בית הנבחרים יאשר את החוק והנשיא ביידן יחתום עליו, יקיץ הקץ על הזזת המחוגים באמריקה.

לא בטוח כלל שהחוק יאושר, מכיוון שיש לו מתנגדים רבים – חלקם מבקשים לשמר את המערכת הנוכחית, ואחרים, מדענים ולוביסטים, טוענים שדווקא שעון החורף הוא זה שצריך להפוך לקבוע (כך נהוג למשל באריזונה ובהוואי). כמו בישראל, קיבוע שעון הקיץ יעורר בעיות ליהודים אמריקנים שומרי מצוות, שייאלצו להתמודד עם זריחות מאוחרות במיוחד – בוודאי במדינות הצפוניות בארה"ב: שם, בשיא החורף, הם יוכלו להתפלל שחרית רק בסביבות תשע בבוקר.

1. הנהגת שעון הקיץ

מטרתו של שעון הקיץ היא להזיז שעה של אור שמש משעות הבוקר המוקדמות, שרוב בני האדם (שאינם חקלאים) עוד נמים בה את שנתם, לשעות הערב. הוא הונהג רק בראשית המאה הקודמת, אך מקורותיו כבר במאה ה־18: המדען, המדינאי והאב המייסד האמריקני בנג'מין פרנקלין היה הראשון שביקש לשחק עם השעון, במחשבה ששינה עד שעת בוקר מאוחרת בקיץ היא בזבוז של זמן יצרני, ומנגד השעה הנוספת של אור שמש בערב תפחית את צריכת הנרות.

וושינגטון, ג'פרסון וחבר מרעיהם לא הקשיבו לפרנקלין בימים ההם, ושעון הקיץ אומץ לראשונה כמדיניות רשמית רק במלחמת העולם הראשונה, דווקא בגרמניה, שביקשה לחסוך בהוצאות על אנרגיה. מדינות אחרות הלכו בעקבותיה, ובארה"ב אימצו את שינוי השעון ב־1918 – אך ללא מערכת לאומית אחידה.

2. כל אדם אדון לזמנו

הנה אחת העובדות המוזרות והלא ידועות בהיסטוריה האמריקנית: במשך שני עשורים בערך, לאיש לא היה מושג מה השעה. בבנייני משרדים השעה הייתה יכולה להיות 16:00 בקומה אחת ו־17:00 בקומה הבאה – מצב בעייתי מכמה סיבות, ובהן השאלה מי יוצא מהעבודה בדיוק בזמן ל"האפי האוור". מתום מלחמת העולם הראשונה ועד 1966 הזמן היה כחומר בידיהם של ממשלים מקומיים ועסקים. רשויות מקומיות היו זכאיות להחליט אם לקבל על עצמן את שעון הקיץ או לא – וכמובן להחליט מתי הוא נכנס לתוקף (רק במהלך מלחמת העולם השנייה, בין 1941 ל־1945, שעון הקיץ נקבע שוב באופן פדרלי).

המצב הכאוטי שהתפתח היה גרוע מכול במדינה אייווה. לדברי ההיסטוריון מייקל דאונינג, במדינה היו 23 תאריכי שעון קיץ שונים: "אם רצית לצאת מאייווה, היה עליך לתזמן את הנסיעה בזהירות", הוא כותב בספרו Spring Forward. "נהגים שנסעו מערבה בשעה 17:00, שעת העומס בעיר קאונסל בלאפס, מצאו את עצמם תקועים בפקקי שעת העומס של 17:00 באומהה, נברסקה, שעה לאחר מכן". הוא מוסיף עובדה מדהימה: עד 1963, הממשלה הפדרלית אפילו לא ניסתה לעקוב אחר נוהלי שעון הקיץ השונים ברחבי ארה"ב.

כאשר הממשל הפדרלי החליט סוף־סוף להתערב, הוא כינס את "הוועדה לאחידות הזמן". דיונים התקיימו בקונגרס. חקיקה הוצגה בבית הנבחרים. מאמרי מערכת גדשו את העיתונים. חוק שעון קיץ פדרלי הוא "הצעה להפסקת הכאוס", קבע אז הוושינגטון פוסט. "עדיף להסתגל לרצון הרוב מאשר לסבול מגדל בבל של שעונים סותרים".

"חוק הזמן האחיד" של 1966 – שנועד "לקדם שמירה על מערכת זמן אחידה בכל ארה"ב" – הפך לרשמי ב־13 באפריל 1966 כשהנשיא לינדון ג'ונסון חתם עליו. שישה חודשים לאחר מכן הוא הוחל כמעט בכל רחבי ארה"ב.

3. לשנות או לא לשנות

התומכים בחוק שעון הקיץ האמריקני הנוכחי, שהגיש הסנאטור הבכיר מפלורידה מרקו רוביו הרפובליקני, טוענים שלביטול שעון החורף יש כמה יתרונות. ראשית, לא עוד "התעסקות". מעבר למטרד ולבלבול שנגרמים מהמעבר בין השעונים, החלפת השעון עלולה ממש להזיק לבריאות. המעבר השנתי משעון החורף לשעון הקיץ גורם להפרעות שינה, ומגביר את הסיכון להתקפי לב, לשבץ ולתאונות דרכים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ges-525066838-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לפי כרזת תמיכה בשעון הקיץ מ־1917, גם החוואי וגם החייל נהנים מהיום ה"ארוך" יותר. הכרזה מטעם "חברת חנויות הסיגרים האמריקנית", שציפתה ודאי ליהנות מעלייה במכירות

כלכלנים רבים אומרים שמסעדות, חנויות קמעונאיות ועסקי פנאי כמו מועדוני גולף נהנים מהשעה הנוספת של אור יום בשעון הערב. התאגדות הקמעונאים הלאומית האמריקנית תומכת בהתלהבות בשעון הקיץ, וכך גם לשכת הסחר האמריקנית.

מנגד, מחקרים סותרים את אחד הטיעונים הראשונים בעד שעון הקיץ, שהוא מפחית את עלויות האנרגיה. אומנם יש אולי הפחתה בהוצאות על תאורה ביתית, אבל היא מתקזזת בעלייה בשרפת הדלק על הכבישים.

יש כמובן מי שטוענים שדווקא שעון החורף הוא העדיף. הסיבה הנפוצה ביותר לכך היא שהיצמדות לשעון הקיץ פירושה ששעות הבוקר בחורף יהיו חשוכות במיוחד – לא חוויה נעימה לאנשים בדרכם לעבודה, לילדים בדרכם לבית הספר וכמובן ליהודים המשכימים להתפלל (יש לציין שזו לא בעיה נפוצה מספיק בארה"ב כדי שתקבל התייחסות של ממש בשיח האמריקני).

האקדמיה האמריקנית לרפואת שינה מתנגדת גם כן לביטול שעון החורף. לפי המומחים, "השעון הפנימי" של הגוף מתאים יותר לשעון החורף, ולכן היא ממליצה לבטל דווקא את שעון הקיץ. "אנחנו יכולים להשתכשך באור השמש בשעות הערב ולהיכנס למיטה מאוחר יותר, אך אנחנו עדיין מוכרחים לקום באותו הזמן לעבודה, ללימודים ולמחויבויות אחרות", כתבה הנוירולוגית ומומחית השינה אניטה שלגיקר במאמר נגד שעון הקיץ שפורסם בוושינגטון פוסט. "התוצאה היא תופעה המכונה 'יעפת (ג'ט לג) חברתית', אי התאמה בין השעון הפנימי שלנו לעולם החיצוני, שמובילה כמעט תמיד לחוסר שינה. ההשלכות הבריאותיות של חוסר שינה כרוני ידועות היטב: סיכון מוגבר להפרעות במצב הרוח, למחלות לב וכלי דם ולהיעדר ויסות מטבולי".

4. בחזרה לעתיד

בשלב הזה עוד לא ברור מה עתידה של היוזמה האמריקנית. החוק של רוביו עבר בסנאט בחטף, וסנאטורים שישבו באולם לא הבינו על מה הם מצביעים לפני שרואיינו על כך בתקשורת. בבית הנבחרים צפוי מאבק קשה, וכלל לא בטוח שהנשיא ביידן יתמוך ביוזמה. גם אם החוק יעבור, זו לא תהיה הפעם הראשונה שארה"ב תיישם שעון קיץ קבוע. היא עשתה ניסוי דומה במשך כ־16 חודשים בשנות השבעים.

בינואר 1974 הנשיא ריצ'רד ניקסון חתם על שינוי לחוק שעון הקיץ, כשמחירי הדלק זינקו זמן קצר במשבר האנרגיה של 1973. אולם השינוי בוטל עוד לפני שהגיע המועד שנקבע לביטול שעון החורף. הסיבה: צניחה בתמיכה מצד המצביע האמריקני, שלא חיבב את המחשבה על הבוקר הצונן והאפל בימי החורף. אגב, דבר דומה קרה ביריבתה האסטרטגית של ארה"ב, רוסיה, ב־2014: ההחלטה לעבור לשעון קיץ קבוע בוטלה אז לאחר שהאזרחים התלוננו על החושך הממושך בשעות הבוקר.

The post עניין של זמן: האם עלילות שעון הקיץ באמריקה בדרך לפתרון היסטורי? appeared first on מקור ראשון.