מול ביתה של ח"כ עידית סילמן ברחובות, כמה שעות אחרי הודעתה הדרמטית על פרישתה מהקואליציה ביום רביעי בבוקר, רקדו כמה עשרות בחורי ישיבה: בחולצות כחולות שעליהן הכיתוב "פתאום קם העם", הם צהלו על ההודעה המבשרת מבחינתם על סופה של כהונת ממשלת בנט־לפיד. הצעירים שרו שוב ושוב "כי לא ייטוש ה' עמו", השיר המוכר מימי ההפגנות נגד ההתנתקות. החום הכבד לא הפריע להם, גם לא השכנה שמחתה על הפרעת מנוחת הצהריים.

אחרי עשרה חודשים הלחץ האופוזיציוני עשה את שלו, וגרם לפרישתה של חברה אחת בקואליציית ה־61. כעת הממשלה תקרוס כמגדל קלפים, או כך לפחות שואפים בליכוד, בש"ס, ביהדות התורה ובמפלגת הציונות הדתית.

"איני יכולה עוד לתת יד למהלכי הממשלה", כתבה סילמן ופרשה מהקואליציה, תמורת הבטחה לשריון במקום העשירי ברשימת הליכוד לכנסת ומינוי עתידי לשרת הבריאות, בכפוף להקמת ממשלה בידי נתניהו. היא התחייבה להמשיך לערער ככל יכולתה את הקואליציה שעד כה היא הייתה אחראית כיו"ר לתפקודה התקין, ו"לשכנע את חבריי לחזור הביתה ולהקים ממשלת ימין".

הפרסום תפס את ראש הממשלה נפתלי בנט ואת אנשי לשכתו המומים. מול איום הקריסה מבית הוא ביקש ליישר את חברי הסיעה המתנדנדים. בפגישה בת כמה שעות במשרדו בבסיס הקריה בתל־אביב ניסה ראש הממשלה לצופף את השורות, ובינתיים הצליח: על אף הצעות מפתות מהליכוד, לפי שעה אין עריקים נוספים.

בריקודיהם של בחורי הישיבה מול ביתה צפתה סילמן רק באמצעות סרטונים שהופצו ברשתות ובטלוויזיה. את שעות המשא והמתן מורטות העצבים שקדמו להודעת הפרישה, אבל גם את השעות הסוערות שאחריה, העבירה סילמן הרחק מביתה שברחובות, בבית חבריה הטובים הילה ונריה ותקין. השניים, תושבי עפרה, הם היועצים האסטרטגיים של יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ', ומאדריכלי המהלך. יש להם קשרים רבי שנים עם סילמן מאז עבודתה בקופת חולים כללית, והם שתיווכו בין הצדדים.

מי שעקבו אחרי אמירותיה של סילמן בימים האחרונים הבינו שיו"ר הקואליציה אינה כתמול שלשום. המשבר בינה ובין נפתלי בנט בוער זה זמן; התפרצותה נגד השר ניצן הורוביץ ביום ראשון בבוקר בוועדת הבריאות של הכנסת רק חשפה את הלך רוחה בתקופה האחרונה. היא איימה שהורביץ "לא ימשיך להיות שר. זה לא יקרה במשמרת שלי", ודרשה ממנו להפסיק לפעול נגד "כמעט 70 אחוזים מהציבור" בהנחייתו לבתי החולים שלא לקרוא לציבור לכבד את איסור החמץ בימי הפסח.

באמצע השבוע, כשמתחת לפני השטח ההחלטות כבר התקבלו אבל כלפי חוץ הכול היה כבשגרה, השיב בנט לשאלת כתבת מקור ראשון הודיה כריש־חזוני על סערת החמץ. "אנחנו יכולים להסתדר עם זה, לא צריך מכתבים ואולטימטומים", אמר, ברמיזה ברורה לסילמן. הוא לא הבין עד כמה המשבר עמוק.

אבל שאלת החמץ הייתה רק חלק מהעניין. גם ההצהרות של שרת התחבורה מרב מיכאלי בדבר הפעלת תחבורה ציבורית בשבת או הקפאת הבנייה ביו"ש בידי שר הביטחון בני גנץ הכעיסו את סילמן. לצד אלה, מאבקה על חוק איחוד מוקדי הרפואה שלא זכה לגיבוי מבנט, וקבלת מתווה הכותל בלי יידועה, הביאו אותה לקצה. היא גם הותקפה והושמצה מעל כל במה, וההבנה שעתידה בימינה אינו מובטח הביאו אותה לחתום על העסקה.

הפרישה מבטאת שבר אידיאולוגי רחב יותר בסיעת ימינה. מינויה של היועצת המדינית שמרית מאיר הביא לפנייה חדה של בנט שמאלה: גורמים מסוימים טוענים כי הזהירו אותו ש"אם הוא לא יעשה שינוי, לא תהיה לו ממשלה", אך בנט לא שעה לבקשות והלך שבי אחרי עצותיה של מאיר. בין השאר הרגיזו את חברי ימינה מינויו של מייק הרצוג לשגריר בוושינגטון, כינוי יהודה ושומרון "הגדה המערבית", והתעלמות מכך שמזכיר המדינה האמריקני תקף את אלימות המתנחלים בעיצומו של גל טרור מוסלמי.

את המאבק נגד השפעתה המתעצמת של מאיר הובילו טל גן־צבי, ראש הסגל של ראש הממשלה בנט, והשרה איילת שקד. הם קידמו את הסכם אביתר ותוכניות בנייה ביו"ש (שמעוכבות עקב אי התכנסות מועצת התכנון), ובלמו את פינוי חומש, יישוב שממשיך לסבול מהתנכלות מתמדת של שר הביטחון גנץ.

החוט המשולש

בליכוד חשבו שהמהלך של סילמן יניב פירות נוספים בתוך שעות. אתמול הם עדיין המתינו בסבלנות לעריק נוסף. "יש פגרה, אין כנסת ואין הצבעות, לא חשבנו שזה תהליך של יום אחד", טוען מנגד ח"כ מיקי זוהר. "אנחנו ממשיכים לפעול להפלת הממשלה הרעה הזו ומנסים לגייס אנשים אמיצים נוספים שיעזרו לנו להקים ממשלת ימין במקום ממשלת שמאל שמופעלת בידי התנועה האסלאמית".

לחץ כבד וישיר מופעל כלפי אנשי ימינה איילת שקד וניר אורבך, אך בין המחוזרים יש גם חברים אחרים בקואליציה, שמתוסכלים מתפקידם או מעיכוב החוקים הקרובים לליבם. ביום פרישתה של סילמן קרא נתניהו למי ש"ליבם במקום הנכון: אנחנו מחכים לכם. נקבל אתכם בכבוד ובהערכה. אתם יכולים לקנות את עולמכם בהחלטה אחת שתציל את מדינת ישראל מממשלת החולשה. קבלו את ההחלטה הנכונה הזאת עוד היום".

מקורבים לסער אמרו לנו אתמול ש"אין סיכוי שמישהו יערוק". השר מתן כהנא, מקורבו של בנט, הצהיר באופטימיות: "רבים מאוד בציבור הדתי־לאומי מאמינים בממשלה הזו ורוצים בכל מאודם שתמשיך להתקיים. זה אפשרי. רק צריך לחזור להבנות הבסיסיות שאיתן יצאנו לדרך. אני מתפלל להמשך קיומה של הממשלה החשובה הזו ופועל ככל יכולתי שכך אכן יהיה".

אתמול הוחלט בסיעת ימינה לכנס את ועדת הכנסת לאחר חג הפסח כדי להכריז על ח"כ עמיחי שיקלי כפורש מן הסיעה, סנקציה שעד כה נמנעו שם מלנקוט, כדי לשמר את האופציה לשוב ולשתף פעולה בעתיד. המשמעות של הצעד הזה היא שבבחירות הבאות שיקלי לא יוכל להתמודד במסגרת מפלגה קיימת. ברור שעצם נקיטת הצעד הזה דווקא כעת נועדה להרתיע את סילמן, ולגרום לה לשוב הביתה, אך לגמרי לא ברור שהוא יצלח.

הלחץ על אורבך ושקד מגיע גם מכיוונו של שיקלי והפורשת הטרייה סילמן. אם יצטרף אליהם חבר נוסף מהסיעה הוא יכשיר את פרישתם כסיעה נפרדת ויאפשר להם גם לקבל מימון בחירות. בליכוד אומרים שהפורש הבא שיגיע יקבל תמורה נאה, אך הבאים אחריו כבר לא יחוזרו במרץ רב כל כך, משום שלא יידרשו לפירוק הממשלה.

מבחינת שקד ההחלטה קשה; נראה משהו יקרה בקרוב בגזרה שלה, השאלה היא רק באיזו הפלטפורמה. בשיחותיהם ביום רביעי דנו שקד, קארה ואורבך על תיאום משותף, והם עדיין שומרים לעצמם את האפשרות להתפצל עצמאית כגוש אחד, בלי שיקלי וסילמן.

קארה אומר שהוא שמח על הישגי הממשלה בתחום הכלכלי הקרוב לליבו: "אתמול עומדת שרת התחבורה הכי שמאלנית שהייתה אי פעם, ופותחת את הרציפים בנמל בחיפה; אני מסכם עם שר התקשורת שהולכים להפרטה של הדואר; אני מקדם רפורמות כלכליות, הפחתת רגולציה ובירוקרטיה, הרפורמה בתמרוקים; אז אני אקח את כל זה ואבעט בזה?", הוא תוהה.

קארה מודה שהמצב רגיש, אך מנסה להפגין אופטימיות. "אפשר לייצב אותו", הוא סבור, ומפרט כיצד. "אנחנו תופרים חבילה: נחדש עכשיו את מועצת התכנון העליונה, נעלה לאביתר, נחבר את ההתיישבות הצעירה לחשמל ומים – מה, יש יותר ימין מזה? אם לא נצליח להשיג את החבילה הזאת אפשר ללכת לבחירות, אבל אני לא יכול לעשות את זה בלי מלחמה קודם. מה האלטרנטיבה? ביבי הוא הבעיה", תוקף קארה. "אם מחר בבוקר אין ביבי – יש ממשלה על מלא. מכהן כאן ראש הממשלה הכי ימני אי פעם. לא הכל מושלם, יש אתגרים, ואם לא תהיה ברירה נלך לבחירות".

יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' מתח ביקורת על קארה וחבריו בימינה, שאינם מכריעים את הקואליציה המתנדנדת, וקרא להם להתחייב לעזוב את ממשלת בנט ולהקים ממשלת ימין. "עכשיו, כשלכולם ברור שהממשלה הזו לא תחזיק מעמד לאורך זמן, זה או ממשלת ימין או בחירות", אמר אתמול. "בהיצמדותם לממשלה הכושלת והמקרטעת הזו, חברי ימינה גוררים את מדינת ישראל לבחירות מיותרות".

בליכוד מעדיפים להוביל לבחירות בהקדם, מתוך אמונה שהתוצאות יהיו לטובתם, אך לא כולם בגוש מייחלים לכך. הסיעות החרדיות מעדיפות להקים ממשלה אחרת בכנסת הנוכחית, שאמורה לכהן עוד כשלוש שנים וחצי. זהו מהלך מורכב ביותר, התלוי בשיתוף פעולה של הסיעות הערביות ובפרישה אפשרית של נתניהו מהליכוד. מבחינת החרדים, אם הממשלה נופלת בהצעה לפיזור הכנסת, יאיר לפיד הוא שינהיג את ממשלת המעבר עד להקמת ממשלה חדשה.

הפגרה בכנסת אמורה להימשך עד לאחר יום העצמאות, ולכן כל האפשרויות צפויות להישאר פתוחות עד תחילת כנס הקיץ. אם הכנסת תפזר את עצמה לדעת, התאריך המשוער לקיומן של בחירות הוא במהלך ספטמבר. אבל כבר היום אפשר לקבוע שיש חוקים שאפסו סיכוייהם לעבור בכנסת הנוכחית, ובהם חוק הגבלת כהונת ראש הממשלה שמקדם שר המשפטים סער, רפורמת הגיור של שר הדתות כהנא, או החוק המכשיר את "תוספת הרמטכ"ל" לפנסיות הצבאיות שדורש שר הביטחון גנץ. חלקם, אלה שאושרו כבר בקריאה ראשונה וזכו ל"רציפות", עשויים לזכות לעדנה בכנסת הבאה; אלו מהם שטרם אושרו יידרשו אז להתחיל את כל התהליך מההתחלה.

The post יממה אחרי פרישת סילמן: מאבק בלימה של בנט appeared first on מקור ראשון.