תכולת הספרייה: הספרייה אצלנו בבית היא מרכז פעילות של כל בני המשפחה (אשתי ואני ושתי בנותיי הקטנות). ספרי ילדים חיים בשכנות טובה ליד מאיר שלו, אתגר קרת, פול אוסטר ועוד. שעטנז של ספרים מכל תקופה, סוג וקהל יעד. כמעט חצי מהספרייה שלי מורכב מספרי ילדים יפהפיים שאני אוסף באדיקות המון שנים. בכל יעד שאני טס אליו אני עושה רשימה של חנויות ספרים קטנות ומקדיש יום־יומיים לשיטוט ולרכישה של הספרים המאוירים הכי יפים שאני מוצא. החצי השני הוא מיקס של כל מיני ספרים שקניתי, קיבלתי, ירשתי או שכחתי להחזיר.

מדף קרוב ללב: מדף ספרי הילדים הנדירים, אלו שאני לא מפקיד בידי בנותיי (ידיים שלרוב מלאות בכתמים של שוקולד או מאכל אחר). הבנות שלי מגיעות כמעט לכל מדף בספרייה ויש להן המון ספרי ילדים. לא עובר יום כמעט בלי שהן מוציאות ספרים רבים מהמדפים ומסדרות אותם מחדש. בשני המדפים הגבוהים ביותר מיקמתי את ספרי הילדים הנדירים שאני לא רוצה שיתקמטו או יושמדו, ובמדף גבוה נוסף אני שומר עותק אחד מכל ספר שאיירתי, שיהיה לי למזכרת.

שיטת מיון: הספרייה מסודרת, אך למעט המדפים העליונים אין שום מיון. הסדר מוכתב על ידי הבנות שלי. הספרים כמעט לעולם אינם נמצאים באותו מקום שבו היו בשבוע הקודם. ברוב המדפים יש ערבוב של ספרי ילדים וספרי קריאה למבוגרים, כולם חיים יחד בבלגן שמח.

על ארבעה ספרים

שלושים וחמישה במאי

אריך קסטנר / מגרמנית: אלישבע קפלן / אחיאסף / 1989

הספר האהוב עלי בכל הזמנים. קראתי בו המון לאורך השנים, ולפעמים אני פותח אותו רק כדי להביט באיורים הנהדרים של ולטר טריר. הסיפור עוקב אחרי דני, שנדרש לכתוב חיבור על הים הדרומי, ואחרי דודו מר סיבוני, שמחליט לעזור לו ולקחת אותו לשם. הספר מלווה אותם במסע משונה, שבו הם עוברים שלל מפגשים מדהימים. זה ספר שתמיד מצליח לשמח ולהצחיק אותי. קיבלתי אותו בירושה כשהייתי ילד צעיר, מבני דודים שהיו גדולים ממני (יחד עם ״אורה הכפולה״ ו"אמיל והבלשים״, גם הם של אריך קסטנר), ועד היום הוא יושב במקום של כבוד על מדף הספרים שלי ומחכה לילדות שלי שילמדו לקרוא.

הסיפור שאינו נגמר

מיכאל אנדה / מגרמנית: חוה פלץ ושלומית קדם לדורי / 1984

ככה זה כשמבקשים המלצות קריאה ממאייר ספרי ילדים – מקבלים המלצות על הספרים שהוא אהב לקרוא כילד, ועדיין אוהב. ״הסיפור שאינו נגמר״ יושב במקום השני והמכובד ברשימה שלא מעניינת אף אחד חוץ ממני, של הספרים האהובים עלי. בדומה ל־35 במאי, זהו ספר שקראתי אין ספור פעמים. כילד הייתי מבלה שעות לבד בחדר שלי, מצייר המון ומפליג בדמיון. וכשהייתי צריך מנוחה מעצמי, הייתי מבלה עם בסטיאן ואטריו וחולם על הרגע שבו אצטרף אליהם.

בביתו במדבר

מאיר שלו / עם עובד / 1998

שיחה אקראית בבית קפה, שבה סיפרתי לבריסטה קשובה שגדלתי בבית עם שלוש אחיות וכיום יש לי שתי בנות, גרמה לה לקום ולהוציא מהתיק שלה ספר. היא אמרה שאני חייב לקרוא אותו. הדמיון היחיד ביני ובין רפי, גיבור הספר, מסתכם בעובדה ששנינו גדלנו בסביבה נשית למהדרין, אבל אני מאוד שמח שהיא הביאה לי אותו. סיפורו של רפי, הגבר הזקן ביותר במשפחתו, שחי ועובד בבדידות בנגב ונזכר בילדותו בירושלים ובנשים שהיו סביבו, הוא סיפור נהדר. עצוב, מרגש, מצחיק ובעיקר כתוב נפלא.

רווקים ואלמנות

ירמי פינקוס / כתר / 2017

ירמי היה מורה שלי במכללת שנקר לפני למעלה מעשור. לימים הפך לסופר מצליח ומוערך, ואני לא הצלחתי להביא את עצמי לקרוא ספרים שכתב, למרות שניסיתי. כנראה חששתי שאשמע קול בראשי שאומר לי להניח את הספר וללכת להכין מטלה לשיעור של מחר. כשעברו מספיק שנים והבנתי שאני כבר לא סטודנט, החלטתי לקנות את אחד הספרים שלו ובחרתי באקראי ב"רווקים ואלמנות". קראתי אותו כמעט בלגימה אחת, ספר נהדר ומצחיק שהיה לי קשה להניח מהיד. אוסף הדמויות הנהדרות ליווה אותי זמן רב לאחר הקריאה.

The post "כילד הייתי מבלה עם בסטיאן ואטריו וחולם על הרגע שבו אצטרף אליהם" appeared first on מקור ראשון.