הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, פרסם היום (ג') את דו"ח הוצאות השכר בשירות המדינה לשנים 2021-2020. 

על פי הדו"ח, במשרדי הממשלה בישראל 35,918 עובדים, אשר שכרם הממוצע עומד על 17,368 שקל למשרה מלאה. על פי נתוני משרד האוצר, בין השנים 1996-2019 השכר הממוצע במגזר הציבורי גדל במונחים ריאליים ב-34%, לעומת 26% במגזר הפרטי. גם בשנות הקורונה עלה השכר במגזר הציבורי, למרות המשבר הלאומי והכלכלי, ולמרות התקציב ההמשכי שנגרם בשל המשבר הפוליטי המתמשך והקפאת הסכמי השכר. בשנת 2021 גדל השכר עבור העובדים במשרדי הממשלה ב-1.3 אחוזים לעומת השנה שקדמה לה. 

קובי בר נתן, הממונה על השכר והסכמי עבודה מסר כי "נתוני הדו"ח מאפשרים הצצה לאתגרים הקיימים במבנה התמריצים הקיים של עובדי המדינה, המקשה על גיוס עובדים מיומנים ומצטיינים. אנו נמשיך לפעול לביצוע השינויים הנדרשים במסגרת ההסכמים הקיבוציים, למען שיפור הפריון והשירות הציבורי בישראל".

אז למה אנחנו לא רוצים לעבוד בשירות הממשלה?

זה כבר שני עשורים בהם השכר במגזר הציבורי עולה בקצב גבוה יותר מאשר במגזר הפרטי. נוסף על אלה, זוכים עובדי המגזר הציבורי לשורה ארוכה של הטבות שחלקן אינן נכללות בתוך השכר החודשי אך הן שוות כסף, ביניהן: ימי חופשה ומחלה מוגדלים, שבוע עבודה מקוצר, שיעור הפרשות לקרנות הפנסיה והשתלמות גבוהים במיוחד, דמי הבראה מוגדלים, סבסוד לימודים אקדמיים ועוד. 

ובכל זאת, למרות השכר הגבוה בהשוואה למגזר הציבורי, וחבילת ההטבות והתנאים הטובים יותר, במשרד האוצר מדווחים על קושי לאייש תפקידים בכלל המגזר הציבורי. הסיבה, לטענתם, היא מבנה השכר הנוקשה, שהוא אחיד ומוטה וותק, ועל כן לא מאפשר מספיק מקום למיומנות, מצוינות, כישורים, או פריון העבודה.  

"התלות של השכר בוותק, והעלייה האוטומטית בשכר בכל שנה ללא תלות בפריון העבודה, מגבילה את יכולתו של השכר לשמש ככלי לעידוד ולשיפור ביצועים", נכתב בדו"ח, "בנוסף, התשואה הקבועה לוותק במגזר הציבורי היא אחד הגורמים ביצירת פערי השכר הגבוהים יחסית בין עובדים צעירים לוותיקים יותר. כאשר היחס בין שכר הוותיקים לצעירים גדל במגזר הציבורי לעומת זה הפרטי, ניתן להניח כי האטרקטיביות של המגזר הציבורי בעיני עובדים צעירים תפחת".

מבנה השכר אינו מותאם לעיסוקים שונים ועל כן אינו מתגמל מספיק עובדים במקצועות טכנולוגיים, בהשוואה למגזר הפרטי. ולהפך – הוא מתגמל יתר על המידה עובדים במקצועות ההומניים. במגזר הציבורי, הקושי בגיוס עובדים קיים בעיקר במקצועות המצריכים מיומנויות גבוהות כמהנדסים, אנשי מערכות מידע וכלכלנים, אך דווקא אלה מקבלים שכר נמוך למקביליהם במגזר הפרטי. עבור העובדים הצעירים שאותם מבקש המגזר הציבורי לקלוט לתוכו – השכר ההתחלתי הוא זה שנחשב, ולא הביטחון התעסוקתי או הבטחת עליית שכר על פי ותק לאורך 30 שנה. נתוני משרד האוצר מראים כי קבוצת הגיל הנפוצה בשירות המדינה היא 40-44, בהשוואה לגילאי 25-29 במגזר הפרטי. הגיל הממוצע של עובדי המגזר הציבורי היא 43.4, בעוד במגזר הפרטי הוא 41.2. 

"מבנה השכר במגזר הציבורי אשר מתגמל בעיקר ותק במקום ביצועים, איננו מותאם למגמה של תחלופת עובדים גבוהה בקרב העובדים הצעירים", אומר קובי בר-נתן, הממונה על השכר, "עובד צעיר, המחליף עבודות תדיר אינו מושפע מתשואה מוותק ארוך טווח. מבנה השכר הנוכחי איננו מאפשר לתגמל באופן משמעותי את העובדים המצטיינים". 

במקצועות הטכנולוגיים המגמה הזאת חריפה במיוחד כיוון שהשכר מתקשה לעמוד בתחרות מול ענף ההייטק. בוגרי מדעי המחשב מרוויחים סכומים המגיעים ל-35,000 ₪ בחודש, אבל במשרדי הממשלה ירוויחו פחות מ-20,000 ₪. כלכלן במשרד ממשלתי ירוויח בממוצע כ-20,000 ₪ בחודש, אבל במגזר הפרטי ירוויח שכר של כ-27,000 ₪ לחודש. המגמה הזאת עלולה, על פי הממונה על השכר, להאט תהליכי דיגיטציה ושיפור שירות במגזר הציבורי, תהליכים אשר הואצו ביתר שאת בעקבות משבר הקורונה.

ניתוח נוסף בדו"ח מראה כי דווקא העובדים המשכילים מתוגמלים פחות במגזר הציבורי בהשוואה למגזר הפרטי. עבור עובדים ללא תואר ראשון, התשואה לוותק בכל אחד מהמגזרים דומה לזו שהוצגה בעמוד הקודם. כאשר מבודדים את העובדים בעלי תואר, התמונה מתהפכת: התשואה לוותק עבור עובדים במגזר הפרטי גבוהה יותר מבמגזר הציבורי בכל גיל. 

בנוסף, מבנה השכר הבנוי מרבדים שונים אינו מאפשר שקיפות מלאה בכל הנוגע לשכר ולתנאי העבודה להם זכאים העובדים, ועל כן מקשה על גיוס עובדים. בדו"ח הנוכחי ניסה הממונה על השכר לתמחר את כלל ההטבות אשר להן זכאים עובדי מדינה, כולל התנאים הסוציאליים, והם מאמינים כי שיקוף ההטבות למועמדים הרלוונטיים יכול לשפר את התחרותיות של המגזר הציבורי ביחס למגזר הפרטי. 

אחד הרכיבים החריגים במגזר הציבורי הוא "רכיב השלמה לשכר מינימום". 26% מעובדי הממשלה מקבלים השלמה לשכר מינימום, אבל רק 0.1% מתוכם מרוויחים בפועל שכר הנמוך מ-6,000 ₪ בחודש. מדובר ברכיב פיקטיבי לחלוטין שכביכול נותן לעובדים שמרוויחים פחות משכר מינימום השלמה לשכר המינימום, אלא בפועל העובדים הללו מרוויחים שכר גבוה בהרבה משכר מינימום. בין העובדים הללו ישנם עובדים המשתכרים שכר הנע בין 10,000 ל-14,000 ₪. ההשלמה הזאת ניתנת לעובדים בגלל חישוב מעוות, המחשב לצורך ההשלמה רק את שכר הבסיס ולא את התוספות לשכר, המהוות חלק ניכר משכר העובדים. ההחרגות הללו בוצעו במתכוון על ידי ארגוני העובדים שדרשו את החרגתם בהסכמים הקיבוציים, כדי לייצר העלאה של השכר בפועל בלי הצדקה אמיתית. 

באגף הממונה על השכר שואפים לייצר מודל שכר פשוט יותר שיתגמל יותר צעירים, וייתן שכר דיפרנציאלי לפי יכולות, ביצועים וצורך, בלי "טייס אוטומטי" של וותק, ותוספות גמולי השתלמות ורכיבי השלמה ארכאיים. הבחירות לראשות ההסתדרות אמורים להתקיים בעוד חודש, ואחריהן – אם עדיין תהיה ממשלה ולא נצא למערכת בחירות – הממשלה תשב עם יו"ר ההסתדרות לדון בהסכם המסגרת החדש לעובדי המדינה. תוקפו של ההסכם פג כבר ב-2019, לאחר שהוארך בתקופת הקורונה, ואז הוקפא כתוצאה מעסקת החבילה. 

במשרד האוצר מתכוונים להכניס שינויים במבנה השכר של המגזר הציבורי כבר בהסכם הקרוב, לפחות לחלק מקבוצות העובדים בשירות המדינה. המשמעות תהיה גם שינוי של הקביעות המוגזמת במגזר הציבורי והכנסת גמישות לעניין ניוד עובדים בתוך השירות, וגם פיטורי עובדים שכיום כמעט ולא קורים. השינויים הללו היו חלק מהמלצות ה-OECD למגזר הציבורי בישראל, ובאוצר מתכוונים ליישם את חלקם כבר בהסכם הקרוב.

The post כמה מרוויחים במשרדי הממשלה ולמה אנחנו לא רוצים לעבוד שם: הנתונים נחשפים appeared first on מקור ראשון.