"רע לכם פה? למה אתם לא חוגגים? אתם לא שמחים שיש לנו מדינה?" השאלה הזו, שאתמול בערב חגגה 74 שנים להיווסדה, חוזרת על עצמה מדי שנה בשנה ביום העצמאות. אזרחי ישראל מישירים מבט לעבר אחיהם, בני המגזר החרדי ושואלים: למה אתם לא חוגגים ביום העצמאות?

בשנים האחרונות חל שינוי מהותי במגזר החרדי בכל הנוגע ללאומיות בכלל ולקרבה למגזר הכללי בפרט. עד לפני כעשור יום העצמות היה מוגדר כ"יום אידם" – ביטוי תלמודי ליום חגם של הגויים.

כך למשל ר' משה שנפלד כתב ברשימותיו כי החזון איש, אבי החברה החרדית המוכרת לנו כיום, התבטא לגבי יום העצמאות שראוי היה לקבעו כיום תענית. "רבה הראשי של ת"א מסר לרבנו הקדוש החזון איש על הצעה להתיר נישואין ביום ה' אייר, ומשום שנתיירא לפרש לו את טעמו האמתי טען שבאותו יום מקבלים החיילים חופש ויוכלו להתחתן. אמר לו רבנו הקדוש: אם כן, דעתי נוטה להתיר מראש חודש אייר ועד ל"ג בעומר. טען רבה של ת"א שזו קולא יתירה. שאלו רבנו הקדוש: מפני מה אני מקל ואתם מחמירים? עד שנאלץ להודות שבגלל יום "העצמאות" מבקשים להתיר את אבלות ימי הספירה. השיב רבנו הקדוש בתוקף: שמא ראוי היה לקבעו ליום תענית".

גם ב'יתד נאמן', הביטאון הרשמי של הציבור הליטאי, מפרסמים מדי שנה טור דעה הלועג לחגיגות ה"כוחי ועוצם ידי" ותוהה "על מה בעצם אתם חוגגים?"

מאידך, בשנים האחרונות חל מפנה מסוים בציבור החרדי, בעיקר בקרב החרדים העובדים שמקבלים יום חופש ביום הזה, וישנם רבים שיציינו את היום הזה במנגל, בטיול משפחתי או בארוחה עם חברים. כאינדיבידואל, לא כחברה. יציינו, לא יחגגו. בשונה מימים לאומיים אחרים כמו יום השואה או יום הזיכרון, שבהם "טקסי זיכרון חרדים" צצים בשנים האחרונות כפטריות אחר הגשם, עדיין לא ראינו "טקס יום עצמאות חרדי".

ביום הרביעי ללחימה מול סוריה במלחמת יום הכיפורים, קיבל סא"ל נח הרץ משימה: לתקוף את המטכ"ל הסורי. "לא הייתה לכך משמעות מבצעית, אלא מוראלית. הרמת המורל הישראלי והורדת המורל הסורי", הוא אומר. מיד לאחר שחצה את שמי סוריה מטוסו הופל. "אני זוכר את הפיצוץ ואת משיכת ידית המפלט, וזהו". התמונה הבאה שהוא זוכר הייתה מספר ימים לאחר מכן, כשהוא התעורר בבית חולים בדמשק כרות רגל.

"באחת החקירות קרא לי החוקר ושאל אותי מאיפה אני, עניתי לו שהורי עלו לארץ מגרמניה בשנות ה-30. החוקר סטר לי בעוצמה וצעק: 'אז אני הייתי פה לפניך, המשפחה שלי ילידת חיפה והתגוררה שם במשך מאות שנים עד שגזלתם לנו את הארץ'. עניתי לו שהארץ שלנו כמו שכתוב בתורה, אז הוא ענה לי: 'שקרן. במשך מאות שנים הייתם עבדים במצרים, נדדתם עשרות שנים כנוודים במדבר ורק לאחר מכן כבשתם את הארץ מדי שבעת העמים שחיו פה קודם לכן. גם אתם עם כובש'. לא היה לי מה לענות לו.

מספר שנים לאחר מכן חזר נח בתשובה וכשהחל ללמוד את הרש"י הראשון בתורה הוא קיבל תשובה לשאלת החוקר.

פירוש רש"י על הפסוק הראשון בתורה 'בראשית ברא אלוקים' מביא את דברי הגמרא: "אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מ"החודש הזה לכם" שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל, ומה טעם פתח בבראשית? משום "כח מעשיו הגיד לעמו, לתת להם נחלת גוים". שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה, ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

מסבירים המפרשים שהקב"ה נתן לנו את הארץ כדי שנקיים בה את מצוותיו, אבל אם לא נעשה זאת הוא יטול אותה מאיתנו. והוא לקח אותה, פעמיים. בחורבן בית ראשון ובחורבן בית שני. לצד הגלות השביע אותנו הקב"ה ש"לא לעלות בחומה", דהיינו: לא להילחם על הארץ כל עוד אנחנו בגלות.

כשבן גוריון עמד מול ועדת החקירה של האו"ם ונשאל למה בכלל היהודים צריכים לקבל את ארץ ישראל, הוא ענה: "לא המנדט הוא התנ"ך שלנו, אלא התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו, בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא־הוא המנדט שלנו".

מאז, כבר 74 שנים שהתשובה הזו מלווה אותנו. אנחנו כובשים, מה פתאום? הארץ שלנו מימים ימימה וזה כתוב אפילו בתנ"ך.

אז זהו, שבאותו התנ"ך כתובים עוד הרבה דברים. חוקים, מצוות, ציווים, זו עסקת חבילה. אי אפשר לקחת רק מה שטוב לנו – ובמקרה הזה זו השייכות שלנו לארץ, ולזרוק את כל מה שלא מתאים לנו – ובמקרה הזה שאר המצוות.

ונכון, טוב שיש לנו את המדינה, בה יהודים יכולים להסתובב בגאון עם כיפה לראשם, ולמעשה, גם החרדיות במובן מסוים השתמרה רק בזכות המדינה והציונות והצורך בבידול מהן. אבל זו עדיין לא מדינה שהציבור החרדי מרגיש צורך לחגוג את קיומה. הרב ד"ר יצחק ברויאר היטיב להגדיר את התחושה החרדית בנוגע לזה כשאמר שהציונות "בית לאומי לעבודה זרה עם חדר קטן עבור הקב"ה".

מאידך, כפי שכבר ציינתי, בשנים האחרונות כן חל שינוי, משמעותי אפילו, בהרגשת השייכות החרדית ללאומיות. גם הגאווה הלאומית פושה לה בלבבות. כל דרדק ידע לספר ש"הישראלים המציאו אפילו את הדיסק-און-קי", ו"שיש לנו את אחד מהצבאות החזקים בעולם". כך גם שאר הימים הלאומיים קונים להם אט אט מקום של כבוד בחלקים נרחבים מהחברה החרדית. אבל יום העצמאות הוא עדיין שונה וגם אלו שמציינים אותו, ברובם, לא חוגגים אותו. כי בזמן שאתם תשאלו "למה אתם לא חוגגים?", הם, כיהודים אמיתיים יענו חזרה בשאלה: "על מה אתם חוגגים?"

The post יום העצמאות: על מה אתם חוגגים? appeared first on מקור ראשון.