01 זיכרון ילדות תרבותי: כשהייתי בן חמש־שש קרו שלושה אירועים תרבותיים שהשפיעו עליי מאוד. קראתי את הרומן הראשון שלי, רובינזון קרוזו, ומשם למדתי שאדם יכול להסתדר לגמרי לבד. למדתי לשחק שחמט – משחק שהוא עולם שלם של חופש בכל מקום ובכל סיטואציה. וסטלין מת – אבא שלי אמר לי שזה דבר טוב ליהודים אבל שאני לא אגיד את זה לאף אחד ואבכה בכיתה יחד עם שאר החברים – וכך למדתי שאפשר לחיות חיים כפולים.

02 ספר שקראת פעמיים: אנטיגונה של סופוקלס. בפעם הראשונה קראתי בשביל השכלה כללית כדי להיחשב אינטלקטואל. בפעם השנייה קראתי לקראת המשפט שלי בזמן החקירות, כשמאיימים להוציא אותי להורג. שם כבר הזדהיתי לגמרי עם כל השאלות המטאפיזיות של מעבר בין חיים למוות ואז הבנתי באמת מה זה כוח של קלאסיקה.

03 דמות שמעניקה לך השראה: אשתי אביטל, שמרגע שנפגשנו ליד בית הכנסת במוסקבה בימים של מלחמת יום הכיפורים ועד היום, מקשה עליי מאוד לבזבז את החיים על שטויות.

04 יוצר אהוב עליך במיוחד: יורי ליובימוב, במאי תיאטרון בשנות השישים והשבעים במוסקבה, שהראה איך אפשר להפוך גם את שייקספיר ומולייר לסיפור דיסידנטי, אנטי סובייטי. הוא שינה את כל היחס שלי לתיאטרון.

05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה: עם דוד המלך. כשהייתי בכלא היו לי הרבה שיחות איתו סביב ספר תהילים. מאז שהשתחררתי הקשר בינינו קצת התרופף והייתי שמח לחדש אותו על כוס קפה, ולשאול אותו איך אפשר להצליח להיות משורר כל כך עדין ועמוק ויחד עם זה מנהיג חזק ופוליטיקאי ערמומי.

06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: הייתי שמח להתחלף עם רוזוולט ביום שבו הוא החליט לא להפציץ את פסי הרכבת לאושוויץ, וכן להפציץ אותם. וגם עם בן־גוריון, רק שבמקרה הזה לא הייתי יורה על האלטלנה.

07 תמונה על הקיר שלך: הרצל, ואנדריי סחרוב, מדען רוסי שהיה לי הכבוד לעבוד איתו ברוסיה. הוא היה פעיל זכויות אדם ופעל רבות למען עליית יהודי ברית־המועצות לישראל. הייתי אומר שהוא היה הרב שלי, אבל הוא לא היה יהודי. כשהוא נפטר שכנעתי את טדי קולק לקרוא על שמו את הגינות בכניסה לירושלים. ויש לי גם את החרצוף שלי שכמעט 30 שנה הוא מזכיר לי שאני לא צריך לקחת את עצמי ברצינות.

08 עם מה אתה נרדם: המליצו לי לקרוא ספר מסוים בשביל להבין את הכתיבה המודרנית החדשה. כבר חודש שאני מנסה לקרוא אותו אבל אחרי כמה שורות אני נרדם. עד עכשיו התקדמתי רק 30 עמודים אבל אני לוקח הרבה פחות כדורי שינה. כמובן אסיים אותו, כדי להיות אינטלקטואל.

09 מהו המאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו: יש שני מצבים כאלה. האחד, כשיש תפוחי אדמה מטוגנים עם שום. אמא שלי בזמן המלחמה הייתה צריכה להאכיל הרבה אנשים, והיו רק תפוחי אדמה. היא הייתה מטגנת אותם עם שום וזה היה בשבילי מעדן. השני, כשאביטל מאיימת שהיא תזרוק את כל האוכל שלא סיימנו כי מחר הוא כבר לא יהיה טרי. וכאן אני לא יכול לעמוד מול האיום הזה.

The post נתן שרנסקי: "כשסטלין מת למדתי שאפשר לחיות חיים כפולים" appeared first on מקור ראשון.