לפני כחודשיים נפצע צוויג מקליע רובה צלפים שנורה לעברו בכניסה למתחם הקבר, ולפני כחודש בא חשבון עם הצלף שפגע בו; הוא חוסל במבצע בפיקודו של צוויג.

שעה קלה קודם לכן הצטרפנו לשיירה הארוכה של הכוחות בדרכם לשכם. עבורי זו הייתה הפעם הראשונה שבה פקדתי את קברו של יוסף הצדיק, אתר עלייה־לרגל ותיק.

המועצה האזורית שומרון עורכת מדי שנה כ־16 נסיעות מאורגנות ומאובטחות של אלפי יהודים אל הקבר, אשר עד לשנת 2000 פעלה בו ישיבת "עוד יוסף חי". כ־12 מהכניסות הן ציבוריות־המוניות, והשאר הן מבצעי כניסה נקודתיים לצורכי שיפוץ ותחזוק. המתחם סובל מהשחתה מצד הפלסטינים המקומיים, הרואים בעצמם את בעלי הבית.

חברנו לשיירה במתחם החטיבה המרחבית שומרון. משם לקחה אותנו משאית ספארי משוריינת עם כעשרים מתפללים נוספים אל העיר שכם. את המתפללים ליוו מאות לוחמים בשיירה של כ־100 כלי רכב ממוגנים.

בצה"ל רואים בכניסה הפומבית הבעת מסר של עמידה איתנה. "המצב בשכם השתנה דרמטית בחצי השנה האחרונה", מספר לנו דוידי בן־ציון, סגן ראש המועצה האזורית שומרון. "אני מלווה את הכניסה לקבר יוסף כבר עשור, ולא זוכר שירו לעברנו למעט בארבע הפעמים האחרונות".

בן־ציון מסביר שהפלסטינים בשכם ובמחנות הפליטים הסובבים אותה "מנסים להעתיק את המודל של ג'נין וההסלמה שם. לצד האבטלה בשכם, שמגיעה ל־50־60 אחוז, זה יוצר שם תסכול רב".

לדבריו, בעת האחרונה מציפה את שכם כמות אדירה של כלי נשק, בעיקר דרך גבול ירדן. "הצורך בנשק למלחמת האזרחים בסוריה פחת, ואת הנשק הם מבריחים לשטח מדינת ישראל. גם התעוזה שלהם גדלה מאוד. מספר אירועי הירי בשנת 2021 עמד על ארבעה, והשנה הגיע כבר לשישים".

כאמור, עד שנת 2000 פעלה במתחם הקבר ישיבת עוד יוסף חי, עד שחייל צה"ל מדחת יוסף נפצע שם ודימם למוות, בלי שהצבא פעל לחלץ אותו. "ממש כאן ישבה כל צמרת צה"ל", מסמן לנו בן־ציון. "בני גנץ היה מפקד האוגדה, שאול מופז היה הרמטכ"ל, בוגי יעלון אלוף פיקוד ואהוד ברק שר הביטחון. היו פה כוחות ענקיים, אבל כולם עמדו מנגד וחיכו שג'יבריל רג'וב ידאג לחלץ את החייל הפצוע. במשך 11 שעות מדחת יוסף והכוח שהיה איתו הופקרו, והוא דימם למוות".

צבי סוכות, תושב שומרון ומועמד הציונות הדתית לכנסת שהצטרף אל הנסיעה, עקב בטלפון הנייד שלו אחר הדיווחים בקבוצות הטלגרם הפלסטיניות, שהתעוררו לחיים בשעה אחת בלילה עם כניסתנו לעיר. בחסות כניסת המתפללים ערך צה"ל מעצרי הפתעה, בשעה שהאוכלוסייה המקומית התרכזה בדיווחים על האזרחים שנכנסו לקבר יוסף.

לאחר נסיעה של כעשרים דקות הגענו אל מתחם הקבר. ירדנו מהרכב במהירות רבה, כאשר לפנינו הליכה של כמה מטרים החשופים לבנייני המגורים מסביב.

לפני כחודשיים כאמור נפצע כאן המח"ט צוויג מירי צלף. הוא סירב לאפשר לחובשים לטפל בפציעתו ולפנות אותו לבית החולים, עד שווידא שאחרון המתפללים בשיירה בטוח ומוגן. פציעתו של צוויג אינה ניכרת בו כעת, אך נחשבה לקשה ומורכבת יחסית מכיוון שקליע רובה הצלפים פילח את בטנו ויצא מהצד השני בגופו.

צוויג הוביל מערכת יחסים מבוססת אמון עם התושבים. תחת פיקודו התרחשו בשומרון אירועים קשים, פיגועים וגם מעט חיכוכים מול התושבים, אך הוא זכה להערכה גם כשהוביל החלטות שלא תמיד עמדו בציפיות ההתיישבות.

במתחם הקבר זמננו קצוב ומועט. "אף עם בעולם לא היה מוכן לקבל שנכסי התרבות וההיסטוריה שלו יהיו מופקרים", אומר לנו ראש המועצה האזורית שומרון יוסי דגן. "אפילו לפי הסכמי אוסלו, קבר יוסף והדרך המובילה אליו אמורים להיות בשליטה מלאה של מדינת ישראל. בגלל החולשה הנוראית של ברק (שכיהן אז כראש הממשלה ושר הביטחון, י"ק) לאחר הפקרת מדחת יוסף לדמם למוות, הועברה השליטה על האזור לרשות הפלסטינית, ורק ב־2010 המתחם נבנה מחדש ושוקם".

דעתו של דגן אינה נוחה מהכניסה לשכם "כגנבים בלילה", ותחת התקפות ירי ואבנים ש"הרשות הפלסטינית עומדת מאחוריהן". הוא מזכיר שרק לפני חמישה חודשים פרצו הפלסטינים אל המתחם והשחיתו אותו בבקבוקי תבערה ואבנים, "כמו דעאש".

אנשי המועצה וצה"ל שיקמו את המתחם, ונזקי הפרעות כמעט לא נראים כעת. לדברי דגן, "ברור שרק מדינת ישראל יכולה לשמור על המקום הקדוש הזה. הדרישה היא להחזיר את השליטה והביטחון במתחם הזה. רק אנחנו מסוגלים לשמור עליו".

לאחר תפילה חפוזה וריקוד לצלילי שירת "עוד יוסף חי" ו"עם ישראל חי", מיהרנו לחזור ולהצטרף לשיירה הממוגנת.

לקראת היציאה היו כוחות צה"ל בדריכות שיא, לאחר שהתקבל מידע על התארגנויות טרור שינסו לפגוע בשיירה. לא שמענו קולות ירי, אך מבעד לחלונות הכהים הבחנתי בצעירים מיידים לעברנו אבנים. הדבר לא הורגש כלל בתוך הכלים המבוצרים.

בפעם הבאה, המבצע הרגיש הזה יהיה בהובלת המח"ט החדש, אל"מ שמעון סיסו. בהתיישבות בשומרון מקווים ומאמינים כי הוא ימשיך את המאמצים שיזם אל"מ צוויג להסדרת כניסות המתפללים למתחם המקודש ולאבטחתם.