איראן הפכה לנושא המרכזי בהיערכות של כל המערכות הביטחוניות, הרבה מעבר לעניין שהיא מעוררת בציבור ואפילו בקרב הפוליטיקאים העסוקים בימים אלה במערכת אחרת – הבחירות. במהלך השנים הפכה איראן למעצמה אזורית שמאתגרת את תפיסת הביטחון שלנו לשנים רבות קדימה. הדבר חייב הקמת גוף שיארגן את כל המידע והחשיבה בעניין, באופן שיאפשר לתכנן תוכניות מבצעיות ולבנות את הכוח.

"ענף גרעין הוא מוקד הידע הלאומי בתחום הגרעין האיראני", מסביר בכיר בזירת המחקר הטכנולוגי של אמ"ן. "אנחנו מספקים את תמונת המודיעין של תוכנית הגרעין האיראנית – אילו מתקנים קיימים, מי הם האנשים, הגופים והאתרים המשתתפים, מהם צווארי הבקבוק והנקודות הקריטיות – ומתרגמים הכול להמלצות מעשיות. אנחנו המשענת של מקבלי ההחלטות, ועוזרים להם להבין במה מדובר".

לזימ"ט הישגים רבים פיצוח סודותיו הטכנולוגיים של האויב. בולטת במיוחד חשיפת הכור הגרעיני בסוריה ב־2003, שעליה קיבלו אנשיה את פרס ביטחון ישראל. הם שהציגו לראש אמ"ן אלוף עמוס ידלין את מכלול הסימנים לקיומה של תוכנית גרעין סורית, והובילו את מאמצי קהילת המודיעין כולה לאיסוף מידע חיוני. כידוע, בסופו של דבר תקף חיל האוויר את הכור והשמיד אותו ארבע שנים לאחר שהתגלה.

תמונת המצב שהם מציירים הולכת בגדולות, אך אינה בוחלת גם בקטנות: משרטוט המציאות האסטרטגית בין המעצמות, ועד ירידה לפרטי פרטים כמו היכן ישן נהג רכב איסוף בסוריה כדי לאפשר תקיפה של חיל האוויר בלילה. הכול ברוח הסיסמה שטבע ראש חטיבת המחקר, תא"ל עמית סער: "ידע בהקשר לתכלית".

שדה הקרב משתנה

מעבר להצגת המציאות, בעקבות לקחי תקיפת הכור הסורי ב־2007 וההתפתחויות בגרעין האיראני, החלה זימ"ט לעסוק גם בהיבטי הסיכול והמניעה. "מדובר בענף המודיעין המוביל בשמירת העליונות הטכנולוגית של צה"ל, הן מבחינת שיפור היכולות של ישראל והן מבחינת פגיעה ביכולות האויב", אומר קצין בכיר בחטיבת המחקר. "הוא הרקע לכל הדיווחים המגיעים על תקיפות למיניהן, הן מדיווחים זרים והן בדברים שישראל קיבלה על עצמה את האחריות להן".

הם לא פרופסורים לפיזיקה גרעינית, אבל כל אחד מראשי הצוותים מומחה בתחום מסוים לנושא הגרעין האיראני. "זה לא רק פיזיקה", אומר הקצין. "צריך להבין את האישים הרלוונטיים, הארגונים, הפרויקטים, האתרים והתשתיות, ולחבר את כל זה לאמירה קוהרנטית אחת".

תמונת המודיעין הטכנולוגית של האויב עוסקת לא רק במידע על טילים בין־יבשתיים או טילים מדויקים, אלא גם במרחב היבשתי. שדה הקרב הנוכחי מתמקד פחות בחקר השריון, ויותר באתגר שמציבים טילי נ"ט מתקדמים, רחפנים וכטב"מים הטסים בגובה נמוך. בעידן הנוכחי צבאות העולם מתמודדים לראשונה עם אמצעי לחימה שלא פותחו בתעשיות ביטחוניות אלא מבוססים על טכנולוגיות אזרחיות, שהפכו למרכיב משמעותי בחזית המודרנית. במלחמה הנמשכת בין רוסיה לאוקראינה, מתברר, אזרחים מטיסים רחפנים ומאפשרים לצבא אוקראינה לדעת תוך זמן קצר את רמת הדיוק של הארטילריה שלו – עניין שבעבר גם מערכות מודיעין משוכללות התקשו בו. גם המחקר על מה שקורה מתחת לאדמה תופס נפח ניכר. נכון שכריית מנהרות איננה כרוכה בטכנולוגיה מרשימה, אך ההתמודדות עימן מצריכה פיתוח טכנולוגיה מתקדמת, כמו חיישנים רגישים לצורך זיהוי ועוד.

המידע המיוצר כאן משפיע על תהליכים בינלאומיים, וכל בכיר היוצא לחו"ל מצויד בתמונת המודיעין העדכנית ביותר. "ספק אם המידע הזה נמצא ברשותו של גורם אחר בעולם", אומר קצין בענף.

לדבריו, "הסיפור אינו מסתיים בשאלה אם קיים איום בתקיפה גרעינית מצד מדינה כלשהי, ואם יש לה יכולת מבצעית לכך. לא מספיק שיש לה פצצה, צריך לשאול אם היא מסוגלת להרכיב אותה על טיל בעל יכולת להגיע לכאן ולדייק. יכולת כזו משנה את המוכנות שלה לקחת סיכונים ואת החלטות המדינות שסביבה. מדובר בסוגיה אסטרטגית מורכבת שמשנה את מאזן הכוחות במרחב.

"לפעמים המרחק מהאטום לאסטרטגיה קצר מאוד. כאן משמשים בערבוביה בניית היכולת הצבאית עם חומר מודיעיני אחר. במשא ומתן שמתקיים בחודשים האחרונים מול איראן על הסכם, פרטי הפרטים של הצנטריפוגות, אחוזי ההעשרה של האורניום, מיקום מצלמות הפיקוח והשאלה אם החומר המצולם נאגר וניתן לחילוץ – כל אלה משנים את תמונת המודיעין המגיעה לדרג המדיני. אנחנו מקבלים שאילתות שלא קשה להבחין מהיכן הן מגיעות, והמידע לפעמים מוצא את דרכו לתקשורת", מספר לנו הקצין הבכיר.

לצד זירת המחקר הטכנולוגי קיימת יחידה נוספת, העוסקת במחקר על יכולת השיגור של אותם אלפי טילים מדויקים האמורים לשאת את הפצצה.

מאחורי כישלון המו"מ

סרן ס' (26), הפיזיקאית שבחבורה, עומדת בראש מדור טכנולוגיות. תחילה חקרה את תוכניות הגרעין של סוריה, ולפני כשלוש שנים עברה לתחום איראן. את מתקני העשרת האורניום באיראן היא מכירה כמו את הרחובות הסמוכים לביתה. "המתקנים הגדולים נמצאים בנתנז ובפורדו, ואנחנו גילינו שם עוד כמה מתקנים תת־קרקעיים קטנים יותר", היא מספרת. "באיראן קיימים גם כורים להעשרת פלוטוניום, אבל הם מעטים וגלויים ונתונים לפיקוחה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. במקביל יש מערך של ייצור צנטריפוגות ומתקנים נוספים, השייכים למערכת הייצור הצבאי. יש לנו מודיעין מדויק על כל תהליך ההעשרה, ייצור הצנטריפוגה, התהליך המורכב שהיא עוברת והביצועים שלה. זה ראש החץ של התוכנית.

"בראייה אובייקטיבית, הם עושים עבודה טובה מאוד", מעריכה ס'. "ככל שהם מתקדמים הם הולכים ומשתפרים. התפוקה שלהם גדולה מאוד".

"אנחנו לא עומדים מול גופים חובבניים חסרי ניסיון טכנולוגי כמו אנשי הרקטות של עזה, אלא מול מדענים בעלי ידע וניסיון רב־שנים בהעשרת אורניום ובייצור כל מה שדרוש לפצצה", מוסיף סרן מ' (27). הוא עתודאי להנדסה כימית המסיים תואר שני בטכניון, וכיום עומד בראש מדור מודיעין שעיקר עיסוקו בתמונת המודיעין הרחבה. "כששומעים את שר הביטחון או ראש הממשלה מגלה לעולם כמה צנטריפוגות יש בנתנז או בפורדו ומה יכולת ההעשרה שלהן, אלו נתונים שבאים מהמדור שלנו. החיילים בצוות הם מומחים בתחומם".

מה אתה יכול לספר על מקורות המידע?

"הם מאוד מגוונים. למדנו המון מהארכיון שנתגלה בדרך לא דרך והועבר אלינו באדיבות המוסד".

מי מכם גילה את קיומו של הארכיון?

"כולנו יחד", הם מביטים זה על זה ומחייכים.

מתברר שכוח ההרתעה של ישראל כלפי איראן גדול, והפגיעות השונות בה לאורך השנים רק מגבירות אותו. תקיפה באיראן דורשת יכולות שונות בשל גודלה והמרחק הרב. בכל רגע עלולה להתרחש הסלמה, והפעולות יהפכו לגלויות.

כעת ברור שכאשר שומעים את שר החוץ האמריקני אנתוני בלינקן מצהיר במקסיקו כי הסיכויים להגיע להסכם עם איראן קלושים, ימים ספורים בלבד אחרי דיווח על התקדמות במשא ומתן, או את ראש המוסד דוד ברנע החושף את פעולות הטרור שאיראן מתכננת – הדברים מבוססים על המודיעין והתובנות המופקים כאן בבניין הצנוע בקריה.

לא תמיד המידע מגיע רק לבעלי התפקידים הרלוונטיים בישראל. קיים פרוטוקול ברור למי משחררים מה, ויש "סדר תנועה", על פי הרגישות והצורך. לעיתים ישוחרר מידע רגיש מכיוון שנוצר צורך בהול מול שותפי סוד במדינות אחרות. שיתוף הפעולה ההדוק ביותר הוא כמובן עם האמריקנים, אבל לאגף המודיעין יש מגוון שותפים רחב במדינות אחרות.

אחרי כל כך הרבה שנים, האיראנים טרם ייצרו פצצה. הסיבה לכך היא שהם לא מצליחים או אולי לא רוצים?

"רוב המאמץ האיראני בשנים האחרונות הושקע בהעשרת אורניום, ובזה הם הצליחו", מסביר לנו בכיר בחטיבת המחקר. "כדי לייצר פצצה צריך להגיע לרמת העשרה של 90 אחוז. הם נשארו בינתיים ב־60 אחוז בכוונת מכוון, כי הם יודעים שאם יגיעו ל־90 אחוז, הדבר ייחשב 'קאזוס בלי' (עילה למלחמה; מ"ט) מול העולם ולשם הם לא רוצים להגיע. זה לא אומר שלא ירצו להגיע בעתיד. בהחלטה של יום הם יכולים להגיע ל־90 אחוז בתוך שבועות ספורים".

ראש חטיבת המחקר באמ"ן, תא"ל עמית סער, אמר לא מכבר בריאיון כי איראן אינה רוצה להיות מצורעת כמו קוריאה הצפונית, אלא מדינה משפיעה בעולם וחלק ממנו. "הגרעין מבחינתם הוא כלי למימוש תפיסת הביטחון שלהם, אבל הם מאוד זהירים כי הם מבינים את המחיר הכבד של הליכה לפצצה והפיכה למצורעים", אמר סער.

אבל רצון וכוונה אינם מספקים. אחרי שיצליחו לייצר חומר בקיע בכמות מספקת, יעמדו לפני האיראנים אתגרים אחרים כמו שאלת עיצוב החומר לכדור מתכתי, שיאפשר לפוצץ אותו בצורה סימולטנית סימטרית ולייצר את תגובת השרשרת הדרושה לפצצה גרעינית. את כל המטען הזה יש להרכיב על טיל, אתגר נוסף בפני עצמו.

לאיזה נזק תגרום פצצה מהסוג שהם שואפים להרכיב?

"כל אחת מפצצות האטום האמריקניות שהוטלו על הירושימה ונגסקי במלחמת העולם השנייה, נשאה מטען השווה ל־18 קילוטון חומר נפץ", משיב קצין בענף גרעין באמ"ן. "משקל של פצצה יכול לנוע מקילוטונים בודדים לעשרות קילוטון. אין לנו הערכה משוחררת של התפוקה האיראנית. גם אם נלך על האפשרות הפחות חמורה, היא תגרום לנזק רב. רדיוס של קילומטר וחצי, נשורת רדיואקטיבית שתהפוך את האדמה לבלתי ראויה למחיה למשך שנים רבות, כמו בצ'רנוביל. אין לנו הערכה כמה אנשים יקפחו את חייהם בפיצוץ כזה, אבל הנזק יהיה בלתי נסבל. מעבר לתוצאות הישירות, זה יהיה אירוע אסטרטגי שישנה את פני העולם. הסיפור הוא לא אם תוטל פצצה על ישראל, אלא אם איראן תחזיק ביכולת הזו, עוד לפני שמישהו ישקול לשגר פצצה בפועל".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 09/000_97P9Q2-750x389.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

האם אחרי שאיראן תייצר פצצה אחת, יהיה לה קל ומהיר יותר לייצר פצצות נוספות?

"זה מאוד יחסי. התהליך הוא אותו תהליך, אבל היום הם לא ממקסמים את היכולות שלהם לייצר פצצה בזמן הקצר ביותר. הם צוברים חומר ברמות גבוהות, כך שמקפצת הזמן שלהם להגיע לרמה צבאית היא קצרה".

מההערכות המתגבשות עולה כי איראן אינה מעוניינת כעת בעימות צבאי, בעיקר בשל ההרתעה והלחץ הבינלאומי, אבל היא שומרת את כל האופציות ונערכת לאפשרות עתידית למקרה שהיא תרגיש חזקה יותר. ייתכן שבתחילה היא עלולה להצטרף למערכה צבאית בהובלת חיזבאללה, למשל.

בתקופת המלחמה הקרה ארה"ב ובריה"מ איימו זו על זו בנשק גרעיני במשך עשרות שנים, במה שנהוג לכנות "מאזן האימה".

"האיום הזה אכן עיצב אז את פני העולם".

זירת המחקר הטכנולוגי אינה מתקיימת בחלל ריק, ויש לה אינטראקציה מתמדת עם הזירות האחרות – למשל זו המבצעת מחקר מדיני. סגן ש' הגיעה לזימ"ט מענף מחקר שבו עסקו באיראן כמדינה, במנהיגיה ובנפשות הפועלות. כל שינוי במצבם הבריאותי של מי מהם, למשל, מדווח ונבדק. שם נבחנות המדיניות והאסטרטגיה של איראן, מצבה הפנימי והכלכלי וגם הזווית הבינלאומית, כלומר מדיניות המעצמות כלפיה.

לפני כשנתיים חוסל בלב טהרן ראש תוכנית הגרעין האיראנית מוחסן פחריזאדה, בפעולה שיוחסה למוסד. פחריזאדה ריכז את העבודה סביב התוכנית ולמעשה בנה אותה מן היסוד, ומותו הנחית מכה קשה על המשך פיתוח הפצצה הגרעינית. זימ"ט עקבה אחריו עשרות שנים וזיהתה את חיוניותו לפרויקט. אנשי זימ"ט הכירו אותו היטב והעריכו כי היעדרו עשוי לעכב את המשך הפיתוח זמן לא מועט.

"אחת המשימות שלנו היא אכן להצביע על מה שמכונים צוואר בקבוק ולהעריך את תפקידם. אנחנו יודעים להמליץ לכל מי שצריך לפעול, מי הם ומה המקום והזמן הנכונים לפעול", אומר סרן מ'.

סג"מ ע' (21) הוא ראש צוות מחקר, שהגיע לענף אחרי שעבר הכשרת מחקר בנושאי דאטה. "אנחנו עוסקים יותר בעולם היכולות האיראניות ופחות בעולם הכוונות. אני והצוות שלי פוקחים עיניים על תוכנית הגרעין בעזרת כל האמצעים, ויודעים לשקף למקבלי ההחלטות הצבאיים והמדיניים מה הסטטוס של התוכנית. האיראנים עובדים כל הזמן, וכיום הם נמצאים בנקודה המתקדמת ביותר שהיו בה אי פעם. אנחנו נדרשים לתאר את ההסתעפויות המורכבות בצורה בהירה ומובנת, ולוודא שאנחנו בכיוון הנכון ומכסים בצורה טובה את מה שאנחנו רואים. בכל יום אנחנו שואלים את עצמנו אם פספסנו משהו ואם יש מתקן או אתר חיוני כלשהו שאנחנו לא יודעים עליו מספיק".

איזה מידע הגיע לידכם והפתיע אתכם?

סרן מ': "הדעה הרווחת בציבור היא שאיראן היא מדינה פנאטית דיקטטורית עם אנשים משוגעים או לפחות בורים; אנחנו גילינו מדינה עם אנשים רציניים, חכמים ומשכילים, וזו הבנה חשובה בעולם המודיעין. לעולם אל תפקפק באויב שלך. זה בכלל לא מה שנראה מבחוץ".

"הם טובים מאוד מבחינה טכנולוגית", מוסיפה ס'. "יש שם הרבה מאוד אקדמאים שהמציאות דוחפת אותם למצוא פתרונות יצירתיים כל הזמן, להתקדם ולהתפתח. יש להם דחף גדול לדייק ולשפר עוד יותר. לפעמים אנחנו מופתעים מהביצועים שלהם. בעתיד הלא רחוק יהיו להם יכולות מתקדמות עד יותר".

מבחן שטח

סגן ש' היא בת 23, בוגרת תוכנית "חבצלות", שמטרתה לאתר מועמדים איכותיים לחיל המודיעין ולגייסם לטווח ארוך. היא למדה פילוסופיה ומזרח תיכון, ומאז גיוסה חקרה את מדיניות איראן ואסטרטגיית הגרעין שלה. המעבר לזירת המחקר הטכנולוגי מאפשר לה לנתח לעומק את כוונות המשטר האיראני כדי לספק תשובות לשאלה כיצד אפשר להתמודד טוב יותר עם התוכנית, לאן טהרן מכוונת ואם היא אכן מעוניינת בהסכם. "כעת אני מנתחת את היכולות העכשוויות שלה", היא מסבירה. "המדור שאני ממונה עליו מגבש המלצות פעולה לדרגי הביצוע".

כמה פצצות הם יוכלו לייצר?

"ברמה הנוכחית הם יוכלו לייצר שלוש", משיב אחד הנוכחים.

תחום נוסף שמעסיק את זימ"ט הוא "מחקר היעדים", היכרות קרובה עם אתרי הפיתוח האיראניים ומאפייניהם. סגן י' (23) משרתת בחטיבת המחקר כבר ארבע שנים, ומכנה את עבודתה "מחקר בוטיק". "זה תחום מאוד נישתי ולא רחב כמו בזירות עזה או לבנון, ודורש התמצאות טובה מאוד בגיאוגרפיה לצד היכרות עם הטכנולוגיה. אנחנו לוקחים את כל המודיעין שנאסף כאן בענף לצד נקודות התורפה שנתגלו, ומאתרים אותן בשטח. אנחנו עובדים צמוד עם יחידת הפענוח באמ"ן. העובדה שהיום חוקר המודיעין יושב ליד חוקר הפענוח והם מחליפים תובנות, היא מכפיל כוח משמעותי. לא סוד שחלק מהמתקנים נמצאים מתחת לקרקע ושחלק מאחסון החומרים נמצא בתאים מסוימים. אנחנו יודעים לעשות את החיבור בין המאפיינים הללו לפענוח התנאים שעל הקרקע המתקבלים מתצלומי אוויר, וכך גם מזהים כל שינוי".

להערכתכם, יש דרך לחיסול תוכנית הגרעין חוץ מתקיפה צבאית?

"זו שאלה שיש להפנות לדרג המדיני", מתחמק אחד הקצינים. "תפקידנו להביא את המודיעין למגוון רב של תכליות".

כולל תקיפה?

"אתה אמרת".

את מה חיוני להשמיד תחילה?

"התשובה הרבה יותר מסובכת ממה שחושבים", עונה סרן מ'.

"מה שאנו עושים הוא מפתח למגוון רחב של פעולות", מוסיפה ש'. "דבר אחד ברור, לישראל חייבת להיות תוכנית צבאית שאפשר לבצע בכל רגע שבו איראן תבקש לממש את יכולותיה".

לצד זירת המחקר הטכנולוגי קיימת יחידה נוספת, העוסקת במחקר על יכולת השיגור של אותם אלפי טילים מדויקים האמורים לשאת את הפצצה.

"לא סוד שאנחנו חיים בעידן מידע מסוג אחר", אומר סג"מ ע'. "המידע מגיע גם מעולם הדאטה. בונים מודלים חכמים שינצלו את המידע הזורם בעולמות האלה לטובת מענה לצורכי ההתרעה ושיקוף תמונת המודיעין".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ges-164331929-150x150.jpg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... mages-164331929-75x75.jpg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... ges-164331929-750x750.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... mages-164331929-90x90.jpg 90w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />

ספרו לי על התחושה שלכם כשאתם שומעים ברדיו דיווחים ממקורות זרים על התפוצצות מסתורית באחד המתקנים או על מדען שחוסל.

סגן י' מחייכת. "גם החיילים הכי זוטרים כאן נוגעים בסוגיות הרגישות ביותר, מכינים את התדריכים לבכירים ואף מופיעים בעצמם בתדריכים הללו. ביום יום, כשמגיעים מוקדם בבוקר והולכים לישון מאוחר בלילה, מרגישים פחות את תחושת השליחות, אבל לפתע אתה מגיע לנקודה שבה אתה מבין איזה ידע נצבר אצלך ועד כמה כל אמירה שלך משמעותית, ואת הסיפוק הזה רואים גם על פני החיילים והחיילות בקצה. ברור שכאשר אנחנו רואים פתאום עדכונים על תוכנית הגרעין, מרגישים את התחושות האלה".

אתם מבינים פרסית?

"עדיין לא. יש חומרים שמגיעים בפרסית, ובשיחת טלפון אפשר לקבל תרגום", עונה סרן מ'.

"אחד התחביבים שלנו הוא לעקוב אחרי ההתבטאויות של פוליטיקאים או עיתונאים, ולפעמים אנחנו מגלים בורות מדהימה", הוא מוסיף. "למשל כאשר מדברים על רמת ההעשרה בכור הגרעיני, כאשר בכור כלל לא מעשירים אורניום אלא מייצרים פלוטוניום שהוא חומר אחר לגמרי, והאיראנים אינם מתמקדים בו. לפעמים שואלים אותנו 'כמה צנטריפוגות צריך כדי לייצר פצצה', ואנחנו צוחקים כי למספר אין כל משמעות. יש הרבה בלבול במונחים. אבל אנחנו המומחים ולכן אנחנו מוותרים לכם, שם בתקשורת".

"בגלל שזו סוגיה בפרופיל גבוה וכל כך הרבה אנשים עוסקים בה ומדברים עליה, זה מדגיש עד כמה הזירה הזו חשובה", משלימה ש'.

בידע שיש לכם היום, אתם תוכלו לייצר פצצה?

"אם לא נקריס את הצנטריפוגה באמצע התהליך", צוחקת ס', אבל מ' עונה ברצינות: "אנחנו מבינים שהידע שנמצא אצלנו קריטי, ולכן השמירה עליו שלא ידלוף למקומות אחרים דרמטית מאוד".

וסא"ל ג' מסכם: "יש כאן תחושת שליחות אדירה עם המון השפעה והמון אחריות על הכתפיים. אנחנו מזכירים את זה לעצמנו כל הזמן".