עם זאת, בשתי המפלגות מבינים שהסיכוי הטוב ביותר שלהן לשבת בממשלה הוא לצרף זו את זו לחטיבה אחת. "לא נהיה אלו שנכשיל את הממשלה שלו", מבהירים בסביבת גנץ. וכך גנץ לא הולך למעוזי השמאל, ומנגד לפיד לא מושך מצביעי ימין ומפריע להם לעבור לכאורה לגנץ. חלוקת הכוחות בין הצדדים ברורה, והם אינם פונים לאותו קהל יעד.

גנץ טוען שהוא יכול למשוך למפלגתו מצביעים מהימין, ומפנה לכך משאבים וכוחות כחלק ממסע הבחירות שלו. חברי רשימתו מבקרים ביישובים ביהודה ושומרון, במדרשות ובישיבות, וגנץ עצמו משתתף באמירת סליחות בישיבה חרדית. לפיד מושך שמאלה בתקווה למשוך למפלגתו מנדטים מהעבודה וממרצ.

ובכל זאת, היסודות המתמטיים דורשים ששתי המפלגות יתנגשו זו בזו. מטרתו של לפיד היא להחזיק בסוף הבחירות כ־25 מנדטים ולצמצם את הפער מול נתניהו; גנץ חותר לעשרים מנדטים כדי לצמצם את הפער מול לפיד. בדרך לעוצמה, הם יכולים רק להיאבק זה בזה.

וכך העימות במחנה השמאל הולך ומחריף. ראש הממשלה ושר הביטחון הגיעו בזה אחר זה לביקור ביטחוני ומדיני בניו־יורק – גנץ לטובת פיקוח על הסכם הגרעין האיראני המתגבש, ולפיד לטובת העמקת הקשרים הבינלאומיים של ישראל בעצרת הכללית. בעיצומה של מערכת הבחירות אי אפשר להתעלם מהשימוש הפוליטי שעשו השניים בביקוריהם, במאמץ לבסס את מעמדם כמנהיגים.

ההיסטוריה בין שניהם עמוסה כעסים ודם רע, כעת הגיע תור ההקנטות. ביום רביעי עקץ גנץ את לפיד: "או שלנתניהו יהיו 61 ותקום ממשלה שתעמיק את הפילוג, או שאני אקים ממשלה. אני לא רואה את יאיר מצליח להקים ממשלה. הוא קיבל ממשלה, אבל לא הקים אותה".

מנגד, ביש עתיד משנמכים את גנץ. שרים במפלגה אומרים שהוא "יכול להיות שר הביטחון בממשלת לפיד". ניסוח דומה נשמע בשיחת טלפון שפורסמה באתר ynet, ובה נשמעה פעילת יש עתיד אומרת ש"בתור שר ביטחון הוא נהדר – אז שימשיך להיות שר הביטחון". בהמשך הוסיפה שגנץ ילך עם נתניהו, וניסתה להניא את המתלבט מלהצביע למחנה הממלכתי.

העימות בצמרת מחלחל לפעילי השטח. לאחרונה נרשמו התנגשויות בין המחנות בגשרים ובצמתים, הסרת שלטים, שבירת דגלים, גירוד תמונות מכלי רכב, כינויי גנאי וצעקות קולניות מתועדות, וכמובן התנגחויות ברשתות החברתיות.

העימות בין השניים צפוי להתעצם אחרי הבחירות, כשייפתח מצעד הממליצים אצל הנשיא. אם כלל המפלגות בגוש נתניהו ימליצו עליו, בשמאל תגבר ההתלבטות. ההערכה היא שההמלצה תהיה על לפיד, וגנץ יישאר בגפו. בשתי המפלגות מודים שדווקא אז המתח יגיע לשיאו: גנץ ולפיד ינסו אז לשכנע את המפלגות בגוש השמאל למי יש יתרון – לא בקבלת המנדט אלא בסיכוי להרכיב ממשלה.