המחאות מימין ומתוך ממשלתו לא גרמו לראש הממשלה יאיר לפיד לשנות את טיוטת נאומו בעצרת האו"ם. בעיצומו של גל טרור ועל אף הסיכוי האפסי להתנעת תהליך מדיני עם הפלסטינים, הכריז אמש לפיד כי הוא נושא את חזון הקמתה של מדינה פלסטינית.

"גם היום רוב גדול של הישראלים תומכים בחזון פתרון שתי המדינות", הוא אמר. "אני אחד מהם. יש לנו רק תנאי אחד: שהמדינה הפלסטינית העתידית תהיה שוחרת שלום; שהיא לא תהפוך לבסיס טרור נוסף שממנו מאיימים על שלומה וקיומה של ישראל. שתהיה לנו היכולת להגן על ביטחון אזרחי ישראל בכל רגע".

לפיד, שזה לו נאומו הראשון בעצרת הכללית, ניצל אותו כדי להתריע מפני המזימות של שלטונות איראן להשמדת ישראל ולמחות נגד התעמולה האנטישמית נגדה. "מעל ראשה של המדינה המופלאה שלנו תלויים שני איומים. הם תלויים גם מעל ראשכם, אפילו אם אתם מנסים להכחיש זאת. הראשון הוא האיום הגרעיני. החשש שמדינות טרור וארגוני טרור ישימו ידם על נשק גרעיני. האיום השני הוא מותה של האמת".

ראש הממשלה הוסיף ש"הדרך היחידה למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני, היא להציב בפניה איום צבאי אמין. ואז – ורק אז – לקיים משא ומתן על הסכם ארוך וחזק יותר איתם. צריך להבהיר לאיראן שאם תקדם את תוכנית הגרעין, העולם לא יגיב במילים, אלא בכוח צבאי. בכל פעם שאיום כזה הובא לשולחן בעבר, איראן עצרה ונסוגה".

כאמור, הבעת התמיכה של לפיד במדינה פלסטינית נאמרה על אף קריאות מהאופוזיציה וגם מהקואליציה לחזור בו. ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט אמר ש"אין שום מקום או היגיון להציף מחדש את רעיון המדינה הפלסטינית. השנה היא 2022, לא 1993. גם ידידי האמת של מדינת ישראל לא מצפים מאיתנו להתפשר על ביטחוננו ועתידנו".

***

יממה לפני שראש הממשלה יאיר לפיד ניגש אל דוכן הנואמים באולם העצרת הכללית של האו"ם, התקיים במלונו תדרוך מקיף לכתבים שנלוו אליו. בכיר בפמליה פירט מה צפוי לכלול הנאום שיינשא למחרת, כולל האמירה המתוכננת של לפיד, שברור היה מיד שתיצור סערה פוליטית: הנאום יביא תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון.

כמעט באותה נשימה הובהרשזה לא באמת עומד להתרחש בהקדם. "היפרדות מהפלסטינים צריכה להיות חלק מהחזון המדיני", נאמר. במענה לתהיות העיתונאים אם מדובר כאן גם על עקירת יישובים ואיזה שטח בדיוק עומד להימסר, הסבירו הגורמים שאין בעצם סיבה להיכנס עכשיו לפרטים. הרי בשבועות הקצרים שנותרו עד הבחירות ממילא איש לא יקים פה מדינת אויב פלסטינית במרחק יריקה מגוש דן.

לפיד היה בקשר בעבר עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן, ואפילו התקשר לברכו בחגים המוסלמיים, אבל לדברי הגורמים הוא לא לגמרי בטוח שברצונו לפגוש בקרוב את המנהיג הפלסטיני הקשיש, שהסית כטוב ליבו נגד ישראל בביקורו בגרמניה, והדביק לה אשמה אכזרית ומופרכת של ביצוע "חמישים שואות" בפלסטינים. ניהול משא ומתן מדיני מורכב מולו ודאי אינו כלול בלו"ז של החודשים הקרובים.

אבו־מאזן עצמו ינאם היום אחר הצהריים מול העצרת. בהסתמך על תקדימי העבר, סביר להניח שגם הנאום הנוכחי יהיה רצוף הטחת האשמות שקריות נגד ישראל, כמיטב המסורת של נאומי יו"ר הרשות בעבר. זאת, לצד האיום שפיזרו הפלסטינים באחרונה לכל מי שמוכן היה לשמוע, כי בשל אכזבתם מממשל ביידן הם מתעתדים להכריז חד־צדדית באו"ם על הקמת מדינה.

זאת ועוד, גורם מדיני אמר שבפגישה של לפיד השבוע עם ראש ממשלת בריטניה ליז טראס עלה נושא העברת שגרירות בריטניה לירושלים – דבר ששימח את לפיד, ש"התרגש עד דמעות" כשארה"ב העבירה את שגרירותה לבירת ישראל. התהייה היא אם ההתרגשות כוללת גם חלוקה עתידית של ירושלים במסגרת חזון ההיפרדות שלו.

אם לכל הצדדים ברור שמדינה פלסטינית לא תיכון פה בעתיד הנראה לעין, למה בעצם היה צריך את כל הדרמה הזו? אולי כי הכוח המניע מאחורי נאומו הראשון (ואולי האחרון) של לפיד כראש הממשלה בפני עצרת האו"ם, כמו גם מאחורי הביקור כולו, הוא הבחירות שיתקיימו בעוד שבועות ספורים.

שלל תיאוריות ניתחו פוליטית את המהלך של לפיד. אחת מהן גרסה שבסביבתו סבורים כי נטיעת תקווה כזו תביא יותר מצביעים ערבים לקלפי, עניין נדרש לנוכח פיצול המפלגות במגזר, שמאיים מאוד על הגוש שלו. כתב אחד תהה אם הכוונה המוצהרת של לפיד לדבר על שתי מדינות לא תבריח ממנו מצביעים פוטנציאליים, במיוחד על רקע מציאות הטרור המתמשכת; גורמים בסביבת ראש הממשלה השיבו שמדובר ב"הגינות פוליטית, לומר לפני בחירות במה אתה מאמין ולאן לדעתך המדינה צריכה ללכת".

ואולי המניע הוא בכלל רצון לסימון בינלאומי בפני המנהיגים שהוא חפץ בחברתם שהוא שייך לצד "הנכון", ורק מחוסר ברירה פוליטי הוא אינו מסוגל כעת לפעול למען שאיפותיו.

בהמשך יום רביעי נפגש ראש הממשלה יאיר לפיד עם ראשי הארגונים היהודיים באמריקה, המייצגים זרמים שונים ביהדות. בהתייחס לבנימין נתניהו אמר לפיד שאינו רוצה לדבר באופן שלילי על ראש הממשלה לשעבר. אנחנו פה די אוף דה רקורד, לא לציטוט, אמר לו אחד הנוכחים. אתה יכול לדבר. "בחדר עם חמישים יהודים?", תהה לפיד בתשובה, כפי שתיאר העיתונאי רון קמפיאס.

ונדמה שאכן, בשלל האירועים הדיפלומטיים שראש ממשלה משתתף בהם, הנאום בספטמבר מול העצרת הכללית של האו"ם הפך למזוהה במיוחד עם נתניהו. העזרים הגרפיים שהוא בחר להשתמש בהם להמחשת עוצמת הסכנה וגודל מעשה המרמה של תוכנית הגרעין האיראנית הפכו למכוננים בדעת הקהל הישראלית. לכן נדרשים כעת ראשי הממשלה הבאים אחריו לנסות להותיר חותם משלהם על הקהל בבית, כשהם נואמים על הבמה ירוקת השיש.

***

לפיד המריא מישראל בחצות הלילה בין שני לשלישי. בניגוד למקובל בנסיעות דומות, הוא לא נשא הצהרה לכלי התקשורת רגע לפני עלייתו לטיסה. בתמונה הרשמית היחידה שפורסמה בעודו עולה במדרגות אל המטוס נראה לפיד מותש בעיקר. במסגרת עיצומי העובדים של משרד החוץ לא סייעו אנשי המשרד בהכנת הביקור, ובלשכת ראש הממשלה תגברו את מספר העובדים שנרתמו למלאכה ואף שכרו את שירותיה של חברה פרטית שתסייע בהפקה. משהחריפו העיצומים בהמשך השבוע, ונוספה להם האזהרה שהצבת הקלפיות בנציגויות ישראל בחו"ל תיפגע, כבר איימו עליהם מסביבת ראש הממשלה, שמחזיק גם בתפקיד שר החוץ, כי מניעת אפשרות הצבעה היא עברה פלילית שהעונש עליה הוא מאסר.

פקקי התנועה שסתמו השבוע את רחובות מנהטן כמו העידו שאחרי שנתיים של והגבלות הקורונה, מנהיגי העולם שבו לפקוד את כינוס האומות המאוחדות. הסיקור המקומי של העצרת, אגב, עסק בעיקר בסוגיית ההפרעה הזו לתנועה; לא הרבה מעבר לכך.

ביומו הראשון בארה"ב קיים השבוע לפיד כמה פגישות מדיניות, ובהן שתיים חשובות יותר – עם נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ועם מלך ירדן עבדאללה. הפגישה עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לא התקיימה, אך גורם מדיני טוען שאין לייחס לכך חשיבות מעבר לבעיית לוח הזמנים, שנוצרה כי ביידן איחר להגיע לניו־יורק עקב הלוויית המלכה אליזבת, בעוד לפיד מיהר לשוב ארצה בשישי בבוקר לחתונת בנו.

הגורם המדיני הפליג השבוע בתיאור גישתו הדיפלומטית של לפיד, שאינה פוסלת פגישות גם עם מי שיש לישראל חילוקי דעות עמם. בהזכירנו לו שלפיד מתח ביקורת ב־2018 על ניסיונות הפיוס מול טורקיה וכינה אותם "טעות של נתניהו", אמר הגורם שהשינוי נעוץ בטורקים, ש"שינו את גישתם והם שהתחילו את ההתקרבות". אם כי אז כמו עכשיו, מדובר כמובן בצירוף אינטרסים טורקי.

בפגישתו עם ארדואן וגם בפגישתו עם עבדאללה העלה לפיד את עניין ההסלמה בטרור ביהודה ושומרון. לדברי גורם מדיני בכיר אמר ראש הממשלה שהם "צריכים לייצר לחץ על אבו־מאזן לעשות יותר, בעיקר בג'נין ושכם". בתשובה לשאלה מדוע פחתה רמת הפעילות הביטחונית הישראלית בג'נין, השיב הבכיר ש"הפעילות בג'נין היא 'דימר' שמנוהל לפי צרכים מבצעיים, התקיימה על כך סדרה מסודרת של דיונים", ושלפיד "לא יסכן אזרח ישראלי אחד כדי למצוא חן בעיני מישהו בעולם הרחב".

הבכיר המדיני בירך את "שר הביטחון ומערכת הביטחון, שעשו הרבה פעולות טובות לחיזוק הרשות הפלסטינית", והוסיף שיש לחזק עוד את המנגנונים הפלסטיניים ולמנוע מהם קריסה כלכלית. כשנשאל מדוע כך נוהגים כאשר הרשות הקורסת ממשיכה כל העת לשלם לרוצחי יהודים ולבני משפחותיהם, התקבלה התשובה שהממשלה הנוכחית יישמה את חוק הקיזוז, המחייב לקזז מכספי המיסים הנאספים בעבור הפלסטינים את הסכום שהם העבירו לטרור. יש לציין כי בצד הקיזוז המדובר נתנה ישראל לרשות הפלסטינית הלוואות עצומות, שנוטלות לכאורה את העוקץ מהקיזוז.

***

עוד מהלך מדיני שקיבל דחיפת עידוד השבוע בניו־יורק הוא ההסכם בין ישראל ללבנון בדבר גבול המים הכלכליים. ראש המל"ל אייל חולתא ומנכ"ל משרד החוץ אלון אושפיז, שהמריאו עם לפיד לארה"ב, נפגשו בניו־יורק עם השליח האמריקני לנושא עמוס הוכשטיין ועם ברט מקגורק מהמועצה לביטחון לאומי של ארה"ב. מזכיר המדינה טוני בלינקן נפגש בעיר עם ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי. לפיד אמר לכתבים שיחסו למצב המשא ומתן מול הלבנונים הוא עדיין "אופטימיות זהירה".

מדברי הגורם הבכיר עולה כי הציבור הישראלי לא ידע את פרטי ההסכם לפני שייחתם. זאת מכיוון שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה אישרה שאפשר לחתום מול לבנון על הסכם כזה גם בממשלת מעבר, ולאחר החלטה של הקבינט המדיני־ביטחוני בלבד, בלי להביאו לפני הכנסת. עוד גרסה היועמ"שית, לדברי הגורם הבכיר, כי אין צורך במשאל עם בנוגע להסכם.

"הדבר המופרך עם משאל העם", כינה הגורם את הדרישה שהעלו פורום קהלת וחברי הכנסת יריב לוין ואורית סטרוק, לקיים כחוק משאל עם בנוגע לוויתור על שטח שנמצא בריבונות ישראל. "היועמ"שית אומרת שהיא לא מבינה איך זה קשור בכלל. מעניין ששני הגורמים שהתנגדו להסכם היו פורום קהלת וחסן נסראללה, אבל בסדר – כל אחד והשותפים שלו".

The post למרות המחאה והמציאות: לפיד נאם באו"ם בעד פלסטין appeared first on מקור ראשון.