פתאום המצלמה שלה צפצפה: הסוללה עומדת להיגמר. בדירת המתנדבים של תנועת הסולידריות הבינלאומית בחברון, ק' הייתה מוקפת ב"פעילי זכויות אדם" שהגיעו מאירופה לישראל כדי לסייע בהשמצת מדינת ישראל בפני בית הדין של דעת הקהל הבינלאומית. יום אחר יום, שבוע אחרי שבוע, השתתפה ק' בפעילות שלהם – בעיקר עימותים ישירים עם חיילי צה"ל – וכל הזמן תיעדה אותם בסתר כדי להעביר מידע רב ועשיר לידי שולחיה.

האיש שהוציא אותה למשימה היה גלעד אך: רב־סרן במילואים, אחד ממייסדי תנועת "עד כאן" העוסקת בתחקירים רבי תעוזה ושולחת סוכנים סמויים לחשוף את פעילותם של ארגוני שמאל רדיקלי. מתנדבי עד כאן מסתננים לשורותיהם של ארגונים כמו תעאיוש, אנרכיסטים נגד גדרות, לוחמים לשלום ועוד, ומתעדים בסתר את פעילות אנשיהם ומנהיגיהם, כדי להציג לראווה את מניעיהם, תפיסותיהם, מעשיהם ודרכי המימון שלהם.

התחקיר הזכור ביותר של עד כאן, שנעשה בשיתוף תוכנית הטלוויזיה עובדה, הראה כיצד פעיל השמאל הרדיקלי הישראלי עזרא נאווי מתגאה בהסגרת פלסטינים שביקשו למכור אדמות לישראלים, וחוגג את סבלו ומותו של אחד מהם מידי כוחות הביטחון הפלסטיניים; תחקירים אחרים הראו את פעילי ארגון "שוברים שתיקה" מפיצים עלילות דם, מלקטים מידע מסווג מחיילים, מעבירים כסף למימון ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C וקוראים להטלת חרם על ישראל.

כעת נמצאה שליחתו של אך בלב חברון, בין ידידיה האנטי־ישראלים, שעסקו בעצמם בתיעוד: הפעילים האירופים, חמושים במצלמות, השתחלו להתפרעויות סוערות של פלסטינים במטרה ללכוד בווידאו את תגובת חיילי צה"ל ולהשחיר את דמותה של ישראל בעולם. בתום אחד הימים, המצלמה הנסתרת שלה השמיעה כאמור צליל פתאומי – ואיימה לחשוף את ק' כמרגלת. הצעירה לא איבדה את העשתונות: היא אמרה לחברים שהמצלמה הרגילה שלה, זו ששימשה אותה לצלם את חיילי צה"ל, דורשת הטענה. נראה היה שהם לא מחפשים הסברים נוספים, והיא הייתה יכולה להירגע.

בארה"ב פגשה ק' את פול לארודי, מבכירי התנועה, ותיעדה אותו מתרברב בדברים אנטישמיים שכתב וביכולת גיוס הכספים שלו. הוא הציג בפניה מחשב עם מסד נתונים על גיוסי הכספים, והבהיר: "המממנים שלנו הם האחים המוסלמים. משם מגיע הכסף"

ק', ילידת כפר קטן בסקנדינביה, הגיעה לחברון לאחר שסיימה לימודי אדריכלות בארצה. היא ביקשה לעבור את ההתמחות ביעד כלשהו בחו"ל, ובחרה בתל־אביב כי רצתה שמש וחום, אבל גם הכותרות החדשותיות ממדינת ישראל סקרנו אותה והציתו את חוש ההרפתקנות שלה. בתוך זמן קצר נדחקה ההתמחות הצידה, ואת מקומה תפסה משימת ביון חשאית. מפגש מקרי הוביל אותה לארגון עד כאן, והיא גויסה להשתלב בתנועה אנטי־ישראלית מובילה וללקט עליה מידע. במסע בן שלוש שנים, שהתחיל בתל־אביב ועבר בדנמרק, בחברון, בירדן, בהולנד, בשוודיה ובארה"ב, היא התחברה לפעילי "תנועת הסולידריות הבינלאומית" ולבכיריה, התקדמה בסולם התפקידים, תיעדה את התבטאויותיהם האנטישמיות של פעילי הארגון, גילתה את מקורות המימון שלו, ונחשפה לקשרים הישירים שלו עם חמאס והאחים המוסלמים.

את כל זה היא גם צילמה, הקליטה והעלתה על הכתב ביומנה האישי. התיעוד הגולמי הנרחב שצברה הועבר לעיתונאי צבי יחזקאלי, שבעזרת ערוץ רשת 13 וחברת ההפקות קודה הפך את אלפי השעות המצולמות למסמך טלוויזיוני דוקומנטרי. שני הפרקים הראשונים של הסדרה שיצר, "שתולה", שודרו השבוע, ושלושה פרקים נוספים ישודרו בימים ראשון ושני בשבוע הבא ובזה שאחריו.

"הפעלנו את ק' במשך קרוב לחמש שנים", אומר לנו אך. "בניגוד לאנשים אחרים שנשלחים מטעמנו למשימות, ומצליחים 'לשרוד' חודשים ספורים, היא להפתעתנו הייתה בפעילות זמן ממושך. היו לה צילומים שנפרסו על פני שנים והרבה חומר גולמי שדרש עיבוד, אבל ידענו שיש פה דברים חשובים שצריכים להתפרסם בזירה הבינלאומית. כשניסינו לעניין גורמים בתקשורת הזרה, התברר לנו שרמת החשיפה שהם ייתנו לסיפור תהיה מוגבלת, כי הם לא מחוברים לנעשה במזרח התיכון ולהשפעה של גורמי טרור על אירופה וארה"ב. צבי יחזקאלי, שעוסק בנושאים האלו, קיבל על עצמו לשמחתנו את המשימה. הוא חיבר עם צוותו את החומרים, ובנה מהם סדרה שמבהירה את הנקודות המרכזיות".

דואט בתל־אביב

"אני באה ממדינה נחמדה", אומרת ק' בסדרה; אבל מבחינתה, "נחמדה" זה לא בהכרח טוב. "במקום שאני באה ממנו לא גרו יותר מ־800 אנשים. זה מקום קטן, ואף אחד משם לא הפך אי פעם למשהו. החיים מוגבלים כשאת באה ממקום שבו מצפים מכולם להיות נורמליים".

היא הגיעה לישראל ב־2017. "הרגשתי שאני לא רוצה לשבת בתוך משרד לשארית חיי", כך סיפרה ליחזקאלי. "חשבתי: למה שלא אסע לחמישה חודשים להתמחות באדריכלות? תל־אביב בזמנו נראתה לי מקום שכיף להיות בו. ישראל עשתה עליי רושם טוב. היא מקבלת המון יחס שלילי בתקשורת ומוצגת תמיד כאחת מהמדינות המרושעות בעולם. התברר שהיא שונה לגמרי ממה שחשבתי שתהיה". המסלול המתוכנן השתנה בעקבות בילוי בבר בתל־אביב; בחור שפגשה שם שאל אותה אם היא מעוניינת בעבודה של יומיים־שלושה באירופה. מחפשים מישהי לא ישראלית, אמר, עם רקע אירופי. "חשבתי: למה לא לנסות דברים? למה לא ללכת בשביל אחר, ולראות לאן הוא יוביל אותי, לאן אגיע? קיבלתי מספר טלפון וחייגתי".

גלעד אך (למטה): "אנשים אחרים שאנחנו מפעילים מצליחים 'לשרוד' חודשים ספורים, אבל להפתעתנו, ק' הייתה בפעילות זמן ממושך. היו לה צילומים שנפרסו על פני שנים והרבה חומר גולמי שדרש עיבוד, אבל ידענו שיש לנו פה דברים חשובים שצריכים להגיע לזירה הבינלאומית"

מי שענה לה בטלפון היה גלעד אך. כאדם שמפעיל מעין ארגון ביון אזרחי, הוא לא הרשה לעצמו לגייס אותה מיד. "אנחנו מקבלים הרבה פניות מאנשים שרוצים להתנדב, ושיעור ניכר מהם אנחנו מסננים בשיחה הראשונה", אומר לנו אך. "צעירה שמעוניינת כל כך להיפגש – זה בהחלט מעורר חשד. ובכל זאת היה חשוב לנו להיפגש איתה". אחרי שיחות אחדות התפוגגו רוב החשדות. "מצאנו מולנו צעירה אירופית סטנדרטית", אומר אך. "היא הכירה את ישראל בצורה בסיסית, לא היה לה קשר לעם היהודי או אידיאולוגיה מיוחדת שדרשה ממנה לפעול למען ישראל. המוטיבציה שלה הייתה גבוהה, אבל המניעים שלה היו חוש הרפתקנות ורצון בהפגת השעמום. הבהרנו לה את מטרת הארגון שלנו: לאסוף מידע על מי שמכנים את עצמם 'ארגוני זכויות אדם'. גם מידע כלכלי, כלומר מהם מקורות המימון, וגם תיעוד של אמירות אנטישמיות שהם משמיעים ושל פעולות אלימות נגד חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, ונגד ישראל בכלל. את המידע הזה נוכל להעביר לרשויות".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02222_11_00-3-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 332px) 100vw, 332px" />

בטרם נשלחה ק' למשימה, העמידו אך ועמיתיו את יכולותיה בסדרת מבחנים, ממש כמו בגופי ביון מקצועיים. למשל, במפגש בשרונה בתל־אביב ביקשו ממנה לפנות לאנשים אקראיים ולחלץ מהם פרטים אישיים, לגשת לאדם מסוים ולהביא את צילום תעודת הזהות שלו, או לגרום לבחור אחר לתת לה להצטלם עם המשקפיים והצעיף שלו. "ראינו שהיא מסוגלת לגרום לאנשים לעשות מה שהיא מבקשת", מספר אך. "אלה היו דברים הזויים: למה שמישהו ברחוב ייתן לך את תעודת הזהות שלו? אתה צריך להפעיל הרבה מניפולציות כדי שזה יקרה, והיא הוכיחה את עצמה חד־משמעית כחתולת רחוב".

אבירם זאבי, יו"ר עד כאן ואחד ממייסדי הארגון, מתאר את ק' כ"אישה עם נוכחות – גבוהה, בלונדינית, נראית טוב, חברותית בצורה בלתי רגילה, מסוגלת לפתח קשרים בקלות. היא תפסה מיד את העיניים של כולם, ו'העיפה' את המשימות הראשונות בקצב שלא נתקלנו בו מזמן".

ביקור בחברון

אחרי ההצלחה במבחנים החליטו זאבי ואך לשלוח את ק' למשימתה הראשונה – וכמו שנאמר לה מראש, הדבר דרש ממנה לצאת בחזרה לאירופה. היא טסה לדנמרק, שם התבקשה ליצור קשר עם חברי תנועת הסולידריות הבינלאומית, ארגון שמאל רדיקלי שחותר לחיסול מדינת היהודים.

תנועת הסולידריות הבינלאומית (ISM) נוסדה בשנת 2001 בידי כמה פעילים ישראלים ופלסטינים, ובהם חסן אנדוני, נטע גולן, הוידה עראף וג'ורג' רישמאווי. פעיל בולט נוסף הוא אדם שפירו, יהודי ממוצא אמריקני שהתחתן עם הוידה עראף. השניים שירתו יחד את יאסר ערפאת בשיא האינתיפאדה השנייה, ואף שהו איתו במוקטעה הנצורה. הם ומתנדבים אחרים בתנועה ביקשו לשמש מגן אנושי לפלסטינים; כך למשל בשנת 2001, כשחוליות טרור פלסטיניות ירו מבית־גא'לה לעבר שכונת גילה הירושלמית, השתכנו הפעילים האירופים ופעילי שמאל ישראלים בבית בעיירה, כדי להרתיע את צה"ל מלהגיב.

פעילויות הארגון, שמתיימרות להיות "התנגדות בלתי אלימה", נחשבות לפרובוקטיביות ביותר. העימות מול כוחות הביטחון הישראליים הוא חלק מהותי מסדר היום של ISM, שמעוניינת להפיץ בעולם תיעוד נטול הקשר של תוקפנות ישראלית, להשפיע על דעת הקהל העולמית ולקדם חרם על ישראל. פעילי התנועה קשרו את עצמם לגדר ההפרדה, נצמדו עם מצלמות לחיילים בשעת פיזור הפרות סדר, חשפו את כוחות צה"ל במארבים, פתחו צירים חסומים לתנועת פלסטינים, וניצבו מול דחפורי צה"ל שהיו בפעילות מבצעית. רייצ'ל קורי וטום הורנדל, שניים מפעילי הארגון, נהרגו במרץ ובאפריל 2003 לאחר שהתייצבו בשטח שצה"ל פעל בו. התנועה השתתפה גם במשט המאווי מרמרה לישראל ב־2010. הפרשות הללו ואחרות שימשו את ISM להשמיץ את ישראל ברחבי העולם.

פגישת ההיכרות והגיוס של ק' לתנועת הסולידריות הבינלאומית התקיימה בדירת שני חדרים קטנה בקופנהגן. היא הקליטה ותיעדה את השיחה כולה, וכך למדו ב"עד כאן" מהן העובדות והשיטות שמנחילים אנשי ISM לשליחיהם לישראל. מכיוון שרשויות ההגירה בישראל מבקשות לאתר מתנדבים אנטי־ישראלים ולמנוע את כניסתם לארץ, הכינו פעילי התנועה את ק' לשאלות שתישאל בנתב"ג: "את צריכה לשקר", אמרו לה, "אסור לך להגיד שאת מגיעה לגדה המערבית".

בפעילות עצמה, כך נאמר לצעירה הסקנדינבית, עליה לתעד אירועים בשטח תוך שמירה על קונטקסט שייצר את התודעה הנדרשת. למשל, אסור לומר שהפלסטינים יידו אבנים ובתגובה ירו החיילים גז מדמיע כדי לפזר את הפרת הסדר, כי "זה יעזור לישראל ולא לפלסטין"; צריך לספר שהפלסטינים מחו על המחסומים, והחיילים הישראלים הגיבו בירי גז מדמיע. "אנחנו מנסים להפיץ לשאר העולם את מה שקורה בפלסטין, כי הישראלים שולטים בתקשורת", אמרו לה אנשי ISM. הם לא הכחישו שמבחינתם לא יהיה זה אסון אם היא תיפגע פיזית במהלך שליחותה ביהודה ושומרון: "ארגון ISM יכול להשתמש בשם שלך למטרות קידום תקשורתי", הבהירו לק'. "אם תיהרגי, התנועה תשתמש במוות שלך לצרכיה".

צבי יחזקאלי (למטה): "התפקיד שלנו הוא להעיר את המערכות בישראל, שיבינו שנוסף לכך שאנחנו לא נראים טוב בעולם, והחיילים שלנו סופגים ביזיונות ומושפלים, כל זה נעשה בידי ארגוני הטרור"

לא רק מפני הישראלים הזהירו אותה מראש: בתנועת השמאל סיפרו לה על היחס של גברים פלסטינים כלפי המתנדבות. "נשים סופגות לפעמים הטרדות מיניות", אמר לה אחד הפעילים. "לא חוויתי את זה כי אני גבר, אבל אני לא מכיר אישה ב־ISM שלא עברה ניסיון מר כזה". אחת הפעילות העידה מכלי ראשון: "זה קורה בהמון מקומות. כשהייתי בחברון חוויתי שלוש־ארבע־חמש חוויות לא נעימות. לדוגמה, מישהו תפס לי את הישבן דרך חלון של מכונית". ק' הוזהרה לא לדבר יותר מדי עם גברים, לא לשתות אלכוהול ולא לעשן בדירה שתגור בה, ולכסות את הצוואר, הידיים והרגליים ככל שאפשר. "זה לא רק מתוך הפגנת כבוד או סולידריות, אלא כדי למנוע בעיות", הוסבר לה.

אחרי ששמעה את כל זה, החליטה ק' לא להסתפק בתיעוד התדריך בלבד. היא הצטרפה לקבוצת מתנדבים שיצאה לחברון, המשיכה להקליט ולצלם את הפעילים שם, ומעת לעת מצאה דרך להעביר את התיעוד לידי עד כאן. בין השאר היא צילמה חייל שנפגע בראשו מאבן, ובאופן אינסטינקטיבי הביעה צער על הפגיעה. אחר כך אמרה לה אחת הפעילות: "זה משהו שאנחנו לא יכולים לכתוב. אני יודעת שזה מסתיר חלק מהאמת, שהפלסטינים גם עושים דברים רעים, אבל אנחנו לא יכולים לכתוב על הדברים הרעים שהם עושים".

ק' תיעדה גם את שיחותיה הפרטיות עם מתנדבי ISM בדירה בחברון, ואת האמירות האנטישמיות האיומות ששמעה שם. "הלוואי שיכולתי להרוג את כולם", אמרה בשלוות נפש אחת מהפעילות, בשעה שישבו יחד על הספה. "הלוואי שהייתה פצצה שפשוט הייתה הורגת את כולם. את כל הישראלים, גם את הילדים. הם החליטו לכבוש את הארץ הזאת, ואין לי שום סובלנות לזה".

בתיעוד אחר נשמעים פלסטינים מסבירים לה ולחבריה על ההבדלים בין כוחות הביטחון הישראליים: השוטרים "צפויים"; גבעתי וגולני "חארות"; הנח"ל והצנחנים "גם חארות, אבל פחות". המתדרך הזהיר את המתנדבים בעיקר מפני יס"מ: "מהאנשים האלו תימנעו. אני אומר לכם, אם הם נמצאים במקום, במיוחד בירושלים, פשוט תעזבו. אל תהיו שם. זה הסוג הגרוע ביותר של שוטרים, ואתם לא רוצים להסתבך איתם. הם משתמשים באלימות פיזית, והם ירביצו לכם. בדרך כלל צריכים שלושה מג"בניקים כדי לעצור מישהו בגודל שלי, אבל רק יס"מניק אחד כדי לעצור שלושה כמוני. אז תיזהרו".

החומרים המצולמים נשמרו בכרטיסי זיכרון; אחרי תקרית צפצוף המצלמה, חששה ק' שפעילי ISM חושדים בה ובכוונותיה. כשיצאה מחברון לירושלים מתוך כוונה להעביר את החומרים, ביקשה פעילה אחרת להצטרף אליה, אולי כדי לפקח על מעשיה. הניסיונות לחמוק מהליווי הצמוד לא צלחו, אבל ק' לא התייאשה: היא נכנסה לחנות בגדים בממילא והשאירה את הכרטיסים שם, מתחת לערמה של בגדים. פעיל ארגון עד כאן, שהיה אמור לפגוש אותה ברחוב, נכנס לאחר מכן לחנות ואסף אותם.

תחנה ברבת־עמון

ע', בכיר לשעבר במודיעין הישראלי שמופיע ב"שתולה", דיבר בהשקת הסדרה על הסכנות בהפעלת סוכנת כמו ק': "זה מבצע מסוכן שיש בו גם סיכון חיים", אמר ע'. "מעבר למחמאות ולהצלחה הגדולה, צריך להבהיר שרמת הסיכונים הזו צריכה להישמר לארגונים ממלכתיים רשמיים".

בעד כאן אומרים שהם לא הארגון האזרחי היחיד שאוסף מודיעין: "העיסוק ביומינט, מודיעין סוכנים, הוא נדיר אבל קיים. מבחינת ביטחונה האישי של ק' היינו זהירים מאוד. היה מעקב צמוד אחריה ככל שהתאפשר, והצבנו מעגל אבטחתי סמוי. בכמה מקרים התעורר חשד נגדה, והיא הייתה בסכנה. פעם התחילו לתחקר אותה, והיא הייתה צריכה להשמיד את הציוד שברשותה. במקרה אחר, פלסטינים התנפלו על אחת הדירות בחברון כדי לפגוע בפעילים הזרים, שברו את החלונות ויידו בקבוקי תבערה. היינו צריכים לעשות לה שיחות עידוד ומוטיבציה".

מלבד זאת, אומר אך, יש דווקא יתרון בהפעלת סוכנת בידי ארגון אזרחי. אילו נשלחה ק' מטעם המדינה, "היה יכול להתפתח משבר דיפלומטי. ברגע שזה ארגון אזרחי, התגובה היא שונה. בכל מקרה, אי אפשר להשאיר את הזירה הזו ריקה. גם האזרחים וגם הרשויות צריכים להבין שיש פה קרב על עתיד המדינה. ככל שהרשויות יבינו את זה ולא יזלזלו בסכנה, יהיה אפשר לפעול בצורה טובה יותר".

יכולות הצילום וההיטמעות של ק' סיפקו לארגון עד כאן תיעוד איכותי, אבל גם הרשימו את אנשי ISM. היא קודמה לתפקיד אחראית מדיה בארגון, והוזמנה לכנס בן שלושה ימים ברבת־עמון. עד כאן שמחו כמובן על ההזדמנות לתעד את הכנס מבפנים, וביקשו מק' לחשוף מי המושכים בחוטים בתנועה, ומהיכן מגיע המימון. ק' ניצלה את שהותה בכנס כדי ליצור קשר עם פול לארודי, מבכירי התנועה, ובאמצעותו לחדור אל מאחורי הקלעים. כך גילתה שתנועת הסולידריות עובדת יד ביד עם חמאס והאחים המוסלמים, בסניפיהם ברחבי העולם.

לארודי, אמריקני המקורב למשטר אסד וחשוד בקשרים עם חמאס וחזבאללה, היה ממובילי פעילות המשטים לעזה, ונעצר בפשיטה על המרמרה. "המשימה של ISM בפלסטין החלה לפני 15 שנה", סיפר לארודי לבאי הכנס, בקטע שתיעדה ק'. הוא הבהיר שמטרת התנועה היא "שחרור העם הפלסטיני וסיום הכיבוש שמשתרע מהים התיכון ועד לנהר הירדן, ולא רק בגבולות 67'".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 23-13-44-08-1-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כשק' שאלה אותו מאיפה מגיע הכסף לתנועה, ענה לארודי: "כסף הוא כוח. גילינו שיעיל להירשם כארגון צדקה פטור ממס, כדי שיהיו לנו הכנסות גדולות יותר בגיוס כספים. עדיף להיות מעורפל ולא מדויק כשמגישים את הבקשה לרשויות המס. אנחנו לא אומרים שאנחנו ארגון התנגדות", חייך למצלמה הנסתרת, "אלא שאנחנו ארגון זכויות אדם. נגרום לכך שממשלת ארצות הברית תעזור לממן את ISM". לארודי אמר גם שחלק מהכסף מיועד לפעילות שדולה בקונגרס האמריקני: "את הקרב בפלסטין לא ננצח בפלסטין, ננצח אותו בוושינגטון".

אחרי היכרותם בכנס ברבת־עמון הזמין לארודי את ק' לביתו בסן־פרנסיסקו. בעד כאן ביקשו ממנה לקבל את ההזמנה, ולברר עוד על מימון התנועה ועל הקשר בינה ובין ארגוני טרור. אבל לצד זאת התעורר בארגון החשד שהצלחתה של ק' אינה מקרית: האם היא בעצם סוכנת כפולה? ארגוני ריגול, אחרי הכול, תמיד עלולים להתמודד עם ריגול נגדי.

"אף פעם אי אפשר לדעת במאה אחוז אם מי שעובד איתך הוא לא שתול של ארגון אחר", אומר אך. "לכן לא נפגשתי אישית עם ק' בהתחלה, וכבר בשלב הגיוס שלחנו אנשים שיבדקו אותה. אחרי שהתעורר שוב החשד, בדקנו את הדרכון שלה וגילינו כל מיני דברים שלא בדיוק מסתדרים. העברנו אותה בדיקה גרפולוגית ובדיקת פוליגרף".

תוצאות הבדיקה הגרפולוגית לא היו מעודדות. "מאחורי החזות השקטה היא עלולה לבגוד ולהיקשר לריגול כפול, אם זה יהיה כדאי לה מבחינה כלכלית או מאינטרס אחר", נכתב בפענוח כתב היד. "האפשרות שהיא סוכנת כפולה עדיין קיימת", אומר אך. "יש לי תחושה שזה היה טוב מדי וחלק מדי. השתדלנו לחשוף אותה לכמה שפחות מידע מצידנו, כך שגם אם היא הייתה מושתלת מטעם חמאס או ארגון אחר, התועלת עלתה על הנזק".

מפגש בסן־פרנסיסקו

אחרי שפעילותה הוקפאה לתקופה קצרה בשל החשדות, יצאה ק' לארה"ב ונפגשה עם לארודי. היא תיעדה אותו מתרברב בדברים אנטישמיים שכתב וביכולת גיוס הכספים שלו. "המממנים שלנו הם האחים המוסלמים. משם מגיע הכסף", אמר לה, והעלה על מסך המחשב מסד נתונים על גיוס הכספים.

"במחקר שלנו כבר הבנו שהמשטים לעזה היו פרי שיתוף פעולה בין ארגוני האחים המוסלמים, חמאס וארגוני זכויות אדם שפועלים בזירת ההתנגדות לישראל", אומר אך. "עכשיו קיבלנו אישור מהשטח לכל מה שראינו במחקר. לארודי שם את הדברים על השולחן מול המצלמה הנסתרת, והראה במחשב את המסמכים ואת תנועות הכספים. המידע נבדק, הוצלב וגובה.

"לכל אורך הדרך היינו בקשר עם גורמים רשמיים, וגם העברנו להם חומרים שקיבלנו מק'. למשל, על צעדת השיבה ועל משטים לעזה ידענו שלושה חודשים מראש, והעברנו לצה"ל את המידע הזה. כך צה"ל היה מוכן מבצעית, עם רובים – אבל לא התכונן תודעתית, עם תדרוכים לתקשורת וסוללת כתבים".

ק' עצמה השתתפה במשט תעמולה של תנועת הסולידריות: ב־2018 הצטרפה לכעשרים פעילי ISM שעלו לספינה והפליגו בדרך לעזה. לפני שיפנו למזרח התיכון, הם עברו מנמל לנמל באירופה, ובכל תחנה קיימו הפגנת תמיכה בפלסטינים ושנאה לישראל. בעצירה ברוטרדם פגשה ק' את אמין אבו־ראשד, פעיל טרור שאיבד את ידו בקרב מול צה"ל במלחמת לבנון הראשונה, ולימים הפך למנהיג חמאס בהולנד ודמות מפתח בתנועת הסולידריות. ק' התיישבה בספסל לידו, ומשכה את תשומת ליבו. הוא פתח בשיחה, היא סיפרה לו על השתתפותה במשט לעזה, והוא התרברב שהיה על סיפון המרמרה ב־2010. "אם את צריכה עזרה, מלון, כסף – כל דבר, תגידי לי", אמר לה והושיט את כרטיס הביקור שלו. ק' נענתה להזמנה לשמור איתו על קשר, אך לקחה בחשבון את אזהרת עד כאן לא להישאר במחיצתו לבד. בשיחותיהם סיפר לה אבו־ראשד שהאסלאם אוכל את אירופה מבפנים ומשתלט עליה, וחשף בפניה עוד מסודות גיוס הכספים למען הארגון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 23-13-44-09-1-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"חלק ניכר מהתקציב של חמאס מגיע מתנועות שנתמכות בידי האחים המוסלמים – במצרים ובאמירויות, בסעודיה ובקטאר", מסביר ע'. "לצד זאת, מיליוני דולרים זורמים בכל שנה דרך מכבסות כספים, מלונדון ועד טורקיה. כמעט בכל בירה אירופית יש פעילים שהקימו חברות קש, והשמות של האנשים האלו התחילו להיחשף. צריך לזכור שלא כל מי שחבר בארגונים האלו באירופה יודע שהכסף הזה מניע טרור. חלקם אנשים תמימים באמת, אבל אחרים מונעים מתוך אידיאולוגיה לטובת הנרטיב הפלסטיני".

"אני חושב שהחשיבות של הסדרה היא חשיפת הקואליציה האירופית, שלא כל כך מודעים לה בישראל, בין האחים המוסלמים ובין השמאל הרדיקלי. שנאת ישראל היא מה שמחבר ביניהם", אומר יחזקאלי. "ראינו בבירור את מערכת גיוס הכספים של חמאס דרך גופים שמציגים את עצמם כארגוני זכויות אדם. הם רחוקים מלהיות ארגוני זכויות אדם. הפעילים, בין שהם יודעים זאת ובין שלא, מופעלים בידי האחים המוסלמים וחמאס".

אך: "בעזרת המידע שהשיגה ק' הוכחנו מעבר לכל ספק שלארגון טרור כמו חמאס יש זרוע אזרחית, הפועלת כארגון זכויות אדם וזוכה להגנה בגלל ההגדרה הזאת. הוכחנו שפעילות המשטים היא של חמאס. גורמי הביטחון מתמקדים במחבלים מתאבדים ובפצצות מתקתקות, ובצדק, אבל הנזק שנגרם מהפעילות של הארגונים הללו רחב הרבה יותר. הם אומרים שהם רוצים לגרום להכרזה על מדינת ישראל כמדינת אפרטהייד. אסור להקל ראש בכך. אם תהיה הכרזה בינלאומית כזאת, אנחנו נהיה כמו דרום־אפריקה ויש לזה השלכות. הארגונים האלו מכשירים את פעילות חמאס. כי אם ישראל היא נאצית, מצווה להילחם בה, ומי שנלחם בה הוא לוחם חופש. המידע שהביאה ק', ומוצג בסדרת הכתבות, הוא קריטי".

יחזקאלי אומר כי הוא מתקשה להאמין שהסדרה תשפיע על מקבלי ההחלטות. "לא פשוט בכלל להתמודד מול ארגון טרור שמשתמש במתנדבים אירופים, ומשפיע ישירות על דעת הקהל באירופה ובארצות הברית. זו מלחמת תודעה, שאנחנו חייבים להיות יותר חזקים בה. זה מה שהניע אותי לעשות את הסדרה הזו: להבהיר ולחשוף לכולם איזו פעילות של הנדסת תודעה יש פה, וכמה משקיעים בה, ושמי שעומד מאחוריה הוא מי שיורה עלינו טילים.

"התפקיד שלנו הוא להעיר את המערכות בישראל, שיבינו שנוסף לכך שאנחנו לא נראים טוב בעולם, והחיילים שלנו סופגים ביזיונות ומושפלים, כל זה נעשה בידי ארגוני הטרור. אבל אני לא יודע אם הסדרה תשנה דברים. יש קיבעון, שמתבטא גם בדברים כמו הסכם הגבול הימי עם לבנון שמיטיב עם חזבאללה, או התמיכה של הרשות הפלסטינית בארגון גוב האריות. אני רואה את הדברים כבר עשרות שנים, וזה כואב. אבל אני מאמין שאם העיניים שלי נפקחו אחרי עשור של סיקור התחום הפלסטיני, יש תקווה. כמו שרבי נחמן אומר, אין ייאוש בעולם כלל".

The post שתולה: כך הוחדרה סוכנת סמויה לליבו של ארגון שמאל אירופי appeared first on מקור ראשון.