01זיכרון ילדות תרבותי: הופעה של ג'יימס בראון עם להקה בת 20 נגנים בסינרמה בתל־אביב. הייתי בן 15 לערך ואמא שלי קנתה לי כרטיס להופעה שאליה הלכתי לבד. אני חושב שהייתי הכי צעיר בקהל, בודד לגמרי אבל עטוף בצלילים ובמכונת הקצב המדהימה של בראון. עפתי על הקשר והאנרגיה שהוא הצליח ליצר מול הקהל, פשוט חשמל באוויר. הערב הזה הפך לי את המוח, האנרגיה והכוח שהגיעו מהבמה טמונים בי עד היום.

02דמות שמעניקה לך השראה: אמי ואבי. הוריי הם אלו שעשוני מוזיקאי וממש במו ידיהם בנו את הקריירה שלי בארץ ובחו״ל. אמי מכרה פעם את האוטו שלה כדי לאפשר לי כלי נגינה איכותי ומקצועי שהיה הכרחי להתקדמות המוזיקלית שלי. אבי היה תמיד כקיר פלדה ואחראי על רשת הביטחון שמאפשרת לי לחלום וליצור עד היום.

03 יוצר שאהוב עליך במיוחד: הפסל אלברטו ג'אקומטי עם פסלי הברונזה המדהימים שלו. אם פעם אהיה ממש־ממש עשיר אשמח לרכוש פסל שלו.

04

עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה: סר וינסטון צ'רצ'יל, אבל לוויסקי טוב! אני עף על אנשים שיודעים לראות קדימה דרך הערפל, עם המון ביטחון ושאר־רוח שיודעים לקחת איתם עם שלם ויחד לצלוח דרך שבה מהמורות ומכשולים.

05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: מלצר בקפה "פרוקופ" בפריז. מעולם לא הייתי מלצר, על אף שאחד הדברים שאני ממש אוהב זה להגיש, לעשות שמח, להתחיל לדבר עם אנשים שאני ממש לא מכיר ולנסות להרגיש אותם ולהגיע אליהם בזמן נתון. נראה לי שבית קפה שווה בפריז הוא מקום מעולה לזה.

06שיר שנוגע בך במקום מיוחד: כשאני שומע אום כולת׳ום אני ממש מריח את מועדוני הענק של קהיר, נרגילות ועשן.

07 מהו המאכל שאתה לא יכול לעמוד בפניו: כנאפה. החברים החדשים שלי מאבו־גוש שניגנו איתנו בפסטיבל האחרון אירחו אותנו לכנאפה שאי אפשר להישאר אדישים אליה. אגב, פעם הגעתי עם חברים מחו״ל לאבו־גוש בשעה מאוחרת ובעל חנות הבקלאוות עמד לסגור, איכשהו לא ברור לי עד היום אם הוא באמת אמר: "תפדאל חביבי החנות שלכם, קחו מה שבא, תשאיר מסודר, שלם מה שבא לך והמפתח מתחת לשטיח". אבל זה מה שעשיתי.

08עם מה אתה נרדם: פלאפון. רוב הימים שלי נגמרים באפיסת כוחות. אני נרדם תוך שנייה אבל תמיד בדיקה אחרונה על הפלאפון כדי לראות מה שלום הילדים שלי, שמפוזרים בעולם.

The post כשחן צימבליסטה שומע אום כולת'ום הוא מריח את המועדונים של קהיר appeared first on מקור ראשון.