טובי הפרשנים, סוללת מצלמות וגדודי עיתונאים התמקמו ביום ראשון השבוע מול פתח הבניין ברחוב הקבלן 28 בירושלים. אחרי שעתיים מתוחות יצא מהדלת בצלאל סמוטריץ', שסיים זה עתה פגישה עם מנהיג ש"ס אריה דרעי, בניסיון לפתור את המחלוקת בסוגיית התיקים בממשלה המתרקמת. בעוד נציגי התקשורת ממתינים למוצא פיו של יו"ר מפלגת הציונות הדתית, חמק מהמקום שחקן משמעותי אחר. הוא לא היה מועמד לתפקיד שר האוצר או שר הביטחון, אבל הוא זה שיזם את הפגישה, כמי שמקושר אל כל אחד מהמחותנים בממשלה הבאה. כיום הוא היועץ האסטרטגי של סמוטריץ', בארבע מערכות הבחירות הקודמות הוא ליווה את דרעי, ולפני כן את בנימין נתניהו.

אבי לרנר, מבעלי קבוצת הפרסום "גל אורן לרנר", התגייס בשבוע האחרון לתפקיד המסובך של הציר המחבר בין מנהיגי מפלגות הימין, כדי שיצליחו להתיישב יחד במהרה סביב שולחן הממשלה. את הפגישה בין סמוטריץ' לדרעי הוא הציע כדי למנוע התכתשות פומבית של השניים. "בשלוש השנים האחרונות עבדתי עם אריה דרעי באופן אינטנסיבי, ונוצר בינינו קשר של אמון שנמשך גם כשעברתי לעבוד עם הציונות הדתית. לפוליטיקאים יש נטייה לחשדנות, בפרט בזמן משא ומתן שבו כל צד מנסה למקסם את ההישגים שלו, ובכל זאת אני חושב שיש ערך גדול לשיחה שמתנהלת בפתיחות. זה משרת את שני הצדדים, ומגביר את היכולת שלהם לקדם דרישות משותפות, כמו הטיפול במערכת המשפט וחיזוק הזהות היהודית של המדינה. יש דברים שעדיין לא הוסכמו, וראשי המפלגות יצטרכו ללבן אותם ולהגיע להבנות, אבל המסר החשוב הוא שיתוף פעולה. אני חושב שגם ההיכרות האישית עם נתניהו יכולה לסייע כדי למפות את האינטרסים השונים ולגבש את האסטרטגיה הנכונה מולו".

מאז הבחירות נראה שהיחסים בין דרעי לסמוטריץ' הולכים ומידרדרים. השניים מחליפים ביניהם מהלומות בלתי פוסקות באמצעות תדרוכים לעיתונאים.

"ברמה האישית יש ביניהם יחסים מצוינים, אני אומר את זה מידיעה", מתעקש לרנר. "הם למדו להכיר זה את זה והלכו יד ביד בכל השנה וחצי שלהם באופוזיציה. גם אם יש מתחים נקודתיים סביב נושא זה או אחר, הכול ייפתר ביניהם בהסכמה ובהידברות. אני לא רואה שום תרחיש אחר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1/F221101OF33-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"עוד לפני הבחירות סמוטריץ' סימן את האוצר והביטחון. מכיוון שיש למפלגה לגיטימציה לדרוש את התיקים הללו, הוא לא מוכן לוותר עליהם. המדיניות התקשורתית שלי כרגע, גם לבצלאל וגם לח"כים של המפלגה, היא לשמור על שקט ולא לנהל את המשא ומתן דרך כלי התקשורת"

מה המלצת לסמוטריץ' לדרוש במשא ומתן?

"עוד לפני הבחירות הוא סימן את האוצר והביטחון כתיקים שנכון יהיה לפעול דרכם, אם המפלגה תגיע להישג משמעותי. אלו שני תיקים בעלי השפעה רחבה מאוד – תיק הביטחון, מעבר לביטחון הלאומי, משפיע גם על הסוגיות של ההתיישבות וההסדרה. מי שמכיר את בצלאל יודע שהוא עומד ביעדים שהציב לעצמו, והציבור מצפה שהוא ייקח את הנושאים שעליהם הוא רץ בבחירות ויממש אותם. מכיוון שיש למפלגה לגיטימציה לדרוש את התיקים הללו, הוא לא מוכן לוותר עליהם. אני כאיש מקצוע יכול להציג לו את היתרונות והחסרונות, אבל בסופו של דבר זו החלטה אישית שלו. המדיניות התקשורתית שלי כרגע, גם לבצלאל וגם לח"כים של המפלגה, היא לשמור על שקט. להוריד פרופיל בזירה הציבורית ולנהל את המשא ומתן בחדרים הסגורים ולא דרך כלי התקשורת, כי זה לא ישרת אף אחד".

הסוד של סמוטריץ'

מערכת הבחירות של 2022 תיזכר במגזר הדתי־לאומי כהצלחה גדולה, חסרת תקדים אפילו. החיבור בין עוצמה יהודית של איתמר בן־גביר לציונות הדתית של בצלאל סמוטריץ' הניב 14 מנדטים, הרבה יותר ממה שצפו הסקרים לפני חודשים אחדים. הדרך לאיחוד לא הייתה מובנת מאליה: מנהיגי שתי המפלגות שקעו בעימות ויצאו בהצהרות לוחמניות, עד שלבסוף בנימין נתניהו זימן אותם לפגישה על שפת הבריכה בקיסריה, והחתים אותם בנפרד על הסכם לריצה משותפת. לרנר מספר כי יו"ר הליכוד לא עירב במהלך הזה אפילו אותו, למרות ההיכרות המוקדמת ביניהם: "נתניהו ניהל את המשא ומתן באופן אישי מול בצלאל ומול בן־גביר".

תמכת באיחוד?

"אני המלצתי לבצלאל לעשות את זה. אם הם היו רצים בנפרד, רוב האנרגיות היו מופנות פנימה, לקרב שוחות. זה היה פוגע בשתי הרשימות ולא היה מאפשר לפנות החוצה ולהביא קהלים חדשים. בדקנו את זה לאורך כל הקמפיין, והיה רוב גורף – למעלה משמונים אחוז – שתמך בריצה המשותפת. לא היה שום היגיון לפעול בצורה אחרת".

סמוטריץ' ובן־גביר הצליחו בתקופה הזו להתגבר על הדם הרע ביניהם?

"יש ביניהם פוליטיקה", לרנר מודה, "אבל הכוח המשולב הוא מגנט שהביא עוד תומכים, מכיוון שאנשים רוצים להיות חלק מההצלחה".

בן־גביר קיבל אומנם את המקום השני ברשימה, אבל נתפס כמי שנתן את הטון במערכת הבחירות. אולי זה היה מתוכנן, אבל במבט מבחוץ נראה שסמוטריץ' נדחק לשוליים.

"השיח התקשורתי התמקד בבן־גביר כי הוא הכוכב החדש שעלה למגרש של הגדולים, ולכן התקשורת תבליט אותו. אבל כשצוללים לניתוח הקלפיות ולרמת המספרים, רואים שלצד הקהלים החדשים שבן־גביר הביא, היה גידול דרמטי בתמיכה בקרב הציונות הדתית. שני השותפים סיפקו את הסחורה בענק. ניהלנו שני קמפיינים נפרדים אבל מתואמים, כל אחד פנה לקהל יעד אחר והגיע שם להישגים מדהימים. התוצאה הסופית הייתה צמיחה של שיעור התמיכה בקרב הקהל המסורתי והחילוני מהפריפריה, יחד עם גידול דרמטי במגזר הדתי־לאומי. זה אפשר לנו להגיע להישג שלא חלמנו עליו".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 221101YA133-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

טקטיקת המשא והמתן הקואליציוני של הציונות הדתית ועוצמה יהודית, מספר לרנר, התגבשה בפגישה שהתקיימה ימים אחדים לפני הבחירות. השתתפו בה מנהיגי שתי המפלגות והיועצים האסטרטגיים שלהם – לרנר מהצד של סמוטריץ', נבו כהן מהצד של בן־גביר. "ההחלטה לנהל את המגעים כבלוק חיזקה את שניהם", אומר לרנר. "ככל שיצליחו להתמיד בשיתוף הפעולה, הם יגיעו להישגים בממשלה ובכנסת. אם יבחרו לריב, הציבור הוא זה שיפסיד".

"נגמר עידן מפלגות הבוטיק, אין באמת אפשרות לרוץ בבחירות עם אג'נדה נישתית שמדברת אל קהל מגזרי בחתך מצומצם. כמו שלא הייתה הצדקה לריצה נפרדת של מרצ והעבודה, שפונות לאותו קהל יעד"

לרנר מנצל את ההזדמנות כדי לסגור חשבון עם מפלגות מסוגן של "ימינה" ו"הימין החדש". "נגמר עידן מפלגות הבוטיק, אין באמת אפשרות לרוץ בבחירות עם אג'נדה נישתית שמדברת אל קהל מגזרי בחתך מצומצם. כמו שלא הייתה הצדקה לריצה נפרדת של מרצ והעבודה, שפונות לאותו קהל יעד, גם בימין אין מקום לשתי מפלגות שיש ביניהן מכנה משותף רחב".

אם יש מכנה משותף רחב, למה הציונות הדתית ועוצמה יהודית מוגדרות ופועלות כשתי סיעות נפרדות?

"כי בכל זאת אלה שתי מפלגות שלכל אחת מהן היסטוריה פוליטית משלה, מוסדות משלה ודגשים שחשובים לה".

אחת החידות הגדולות שליוו את מערכת הבחירות האחרונה הייתה לאן ילכו הקולות הסרוגים־ליברלים, אלה שניתנו בבחירות 21' לימינה של נפתלי בנט. ההנחה של האסטרטגים וראשי המפלגות הייתה שמשיכת הבוחרים הללו לגוש הימין תעשה את ההבדל בין חציית קו 61 המנדטים לבין המשך הקיפאון. מפלגת הציונות הדתית השקיעה משאבים רבים בחיזור אחר "הימין הרך", אף שסמוטריץ' ידע והודה שקהלים מסוימים יתקשו להצביע למפלגתו. ההמלצה של לרנר עבורו הייתה להדגיש את הצדדים הביטחוניים במצע שלו, ולהימנע מהכרזות בנושאי דת ומדינה שרק יסבכו אותו. ההתבטאויות המעטות של סמוטריץ' בסוגיות כמו כשרות, ארגון צהר ומינוי רב ראשי, נשאו מסרים שינעמו לאוזני הזרם הליברלי יותר. "הבלטנו את העשייה של סמוטריץ', שזכתה לשבחים מכל הכיוונים, ושמנו את הפוקוס על הנושא הימני ועל האמינות, גם ביחס למפלגות האחרות. המסר המרכזי שלנו בקמפיין היה 'מה שאתה בוחר זה מה שאתה מקבל', והרגשנו שזה פגע בול באותו קהל שהצביע לבנט והתאכזב מההחלטה שלו להקים ממשלה עם לפיד. המצביעים האלה ידעו שאפשר לסמוך על סמוטריץ' שאם הוא מבטיח מדיניות ימין, הוא יקיים".

ואולי פשוט הרווחתם מכך שלא היה להם למי להצביע. לאיילת שקד לא היה סיכוי לעבור את אחוז החסימה, וגנץ נתפס כשמאלני מדי.

"זה לא קרה מאליו. גנץ בתחילת הדרך היה אופציה בעיני חלק לא קטן מהציבור הדתי הליברלי, ובעבודה קשה מיצבנו את המפלגה שלו כשמאל, וכך היא הפכה לא רלוונטית עבור המצביעים הללו. לגבי שקד, שמנו דגש על החשיבות של הצבעה רק למפלגה שתעבור את אחוז החסימה. לא ניהלנו מולה שום קמפיין נגטיבי, ובצלאל לא התבטא נגדה באופן אישי. זו הייתה החלטה אסטרטגית, כדי לא ליצור אנטגוניזם בקרב התומכים שלה. פנינו אליהם בצורה שכלתנית, אמרנו שאין לה סיכוי, כפי שאכן הוכח".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /F221101YS116-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

יש בך צער על שקד, שסיימה בצורה כזו את הקריירה הפוליטית?

"ברמה האישית אני בהחלט מצטער בשבילה. אנחנו זיהינו שאליה באופן אישי יש אהדה, וגם אחרי הקמת ממשלת בנט־לפיד היא הצליחה לשמור על גרעין התמיכה".

איך רשימה דתית־לאומית שאין בה לייטים הצליחה להגיע לתוצאה הגבוהה ביותר בתולדות המגזר?

"חשוב להדגיש את מה שקרה כאן: הציבור הדתי־לאומי הצביע בשיעורים הגבוהים ביותר אי פעם למפלגה של המגזר. 'הציונות הדתית' קיבלה את התמיכה הגדולה ביותר של כל הגוונים, מהצד הליברלי ועד הצד התורני. בקיבוץ הדתי, שבעבר נחשב מעוז של השמאל, היא הפכה למפלגה הגדולה ביותר, עם 42 אחוזים. גם הציבור הדתי־לאומי במקומות כמו גבעת־שמואל ורעננה הצביע לה".

אני מחזירה את לרנר לכותרות הלא צפויות שחולל הבוס שלו, תשעה ימים לפני הבחירות. בהקלטה שפורסמה בכאן 11 נשמע סמוטריץ' מכנה את נתניהו "שקרן בן שקרן", ומכריז כי ראש הממשלה לשעבר תכנן ללכת לקואליציה עם רע"מ. היו שטענו שההקלטות האלה נועדו לפגוע בעיקר בסמוטריץ', ולהגדיל את הליכוד על חשבונו.  כך או כך, השמאל חגג, הימין הובך, ולרנר כמובן נדרש לכבות במהירות את השרפה שהצית הלקוח שלו. בינתיים הלקוח הקודם, אריה דרעי, מיהר לנצל את ההזדמנות ולהכריז כי הוא "מכיר את נתניהו קצת יותר מבצלאל סמוטריץ', והוא לא שקרן". "אל תסבכי אותי", אומר לי לרנר. "צריך לזכור שלמרות האירוע, למחרת נתניהו וסמוטריץ' כבר שוחחו ושמו את הסיפור מאחוריהם. שניהם מנהיגים חדורי מטרת שליחות, העבודה המשותפת שלהם היא טובה, והם לא נותנים לאמוציות ולרעשי הרקע להפריע להם".

אתה מכיר בוודאי את הביטוי "קפץ לו הסמוטריץ'", שמתאר את ההתבטאויות הבלתי זהירות שהוא משמיע. איך מתמודדים עם זה בקמפיין?

"זה חלק מסוד קסמו של בצלאל, וגם מהצלחתו המטאורית בזירה הפוליטית. כמנהל קמפיין שדוגל במשמעת ובהיצמדות למסרים זה אכן מייצר לי אתגר, אבל אני חושב שצלחנו את זה בכבוד".

המהפך של החרדים

הצירוף "גל אורן לרנר" נוצר לפני חמש שנים, כששלושה אנשי פרסום וייעוץ אסטרטגי – אורן אלימלך, מאיר גל ואבי לרנר – חברו למותג משותף. המשרד שלהם, שיושב ברמת־גן, פועל על טהרת העובדים חובשי הכיפה וכיסויי הראש, חרדים ודתיים־לאומיים כאחד. כשאני שואלת אם השילוב של שני המגזרים במקום עבודה אחד לא גורם מדי פעם לוויכוחים סוערים, לרנר משיב: "זה קורה, אבל המכנה המשותף בין החרדי לדתי הוא גדול מאוד. זה נכון לגבי השקפת העולם, אורח החיים, העמדות הפוליטיות ואפילו המעגלים המשותפים. בתקופות מסוימות בעבר הייתה עוינות בין חרדים לדתיים במדינת ישראל, אבל אני חושב שבשנים האחרונות שיתוף הפעולה בין המגזרים התרחב, וזה משליך על הכול.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 1/F220602YS05-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"בהכנסת ספר תורה שקיימנו במשרד בשבוע שעבר לזכרו של בני גל, השתתף מצד אחד הרב חיים יצחק לנדא, שהוא רב העיר בני־ברק וראש מערך הכשרות המחמיר ביותר במגזר החרדי, ומצד שני רבנים מהציונות הדתית – הרב יעקב שפירא שעומד בראש ישיבת 'מרכז הרב', הרב הדיין אליעזר איגרא והרב יצחק נריה. כולם באו לשמוח איתנו. זה שינוי שהתרחש בתקופה האחרונה, והוא ניכר גם ברמה הפוליטית וגם ברמה הציבורית".

אנחנו יושבים בביתו המטופח של לרנר בשכונת גבעת־מרדכי בירושלים. הוא בן 41, נולד וגדל בבית־שמש. אביו שלום עלה מבלגיה, אמו אבלין הגיעה ארצה מאנגליה. "הרווחתי בזכותם אנגלית טובה", הוא מציין. גם את המשיכה לפוליטיקה הוא ירש מאביו, שכיהן במשך יותר מעשור כחבר מועצה וכסגן ראש העיר בית־שמש מטעם המפד"ל. "גדלתי בבית שהתאפיין במעורבות פוליטית וציבורית גבוהה. אני זוכר את אבא שלי מארגן אוטובוסים להפגנות נגד הסכמי אוסלו, ולוקח לשם גם אותי. את בר המצווה של אחי הקטן חגגו עוד בנצרים. נמשכתי מגיל צעיר לעולמות הפוליטיים, הם תמיד עניינו אותי".

הוא למד בישיבה התיכונית שעלבים ואחר כך ב"אור עציון". בצבא שירת בצנחנים והיה מ"כ תחת פיקודו של יקי דולף, לימים המזכיר הצבאי של שר הביטחון בני גנץ. אחרי השחרור, כשהוא בן 22 בלבד, מונה לרנר לדוברו של שר השיכון ויו"ר המפד"ל דאז, אפי איתם. בלשכת השר התרקמה חבורה מגובשת שכללה מלבד לרנר את ניר אורבך, אלון דוידי וליאור ליפשיץ. "אפי איתם נתן לנו הזדמנות להיכנס לתחום במהירות. בגיל צעיר מאוד נכחתי בישיבות קבינט ובדיונים על חומת מגן".

מה היה האירוע התקשורתי הגדול הראשון שנדרשת לנהל כדובר שלו?

"בעקבות הצגת תוכנית ההתנתקות, התפתח עימות פנימי בתוך המפד"ל בשאלה אם לפרוש מממשלת שרון. איתם חשב ששרי המפלגה צריכים להתפטר, ואילו זבולון אורלב סבר שצריך להילחם מבפנים.

"הייתי עם איתם תקופה ארוכה בגוש קטיף, וזה השפיע עמוקות על תפיסת עולמי. הבנתי את החשיבות של העשייה, וגם את הצורך בהשפעה על התודעה. הלקח שלי מההתנתקות הוא שיש ערך גדול לקביעת עובדות בשטח ולבניית בתים, אבל בסופו של דבר דעת הקהל חזקה יותר מהכול. אחרי כל מה שהימין השקיע בהתיישבות במשך שנים, עוד דונם ועוד עז, יישובים לתפארת, חקלאות, תעשייה, חיי חברה וקהילה – ההתנתקות בכל זאת יצאה אל הפועל. המתיישבים עשו קמפיין, אבל זה היה מאוחר מדי. לא הייתה תקשורת ימנית בכלל, 'ישראל היום' לא נברא, 'מקור ראשון' היה בחיתוליו, לא היה ערוץ 14 ולא גלי ישראל, לא רשתות חברתיות ולא עיתונאים ימנים ודתיים בכלי תקשורת המיינסטרים. לימין לא הייתה כמעט השפעה. התקשורת הממסדית הכתיבה את דעת הקהל, והניסיון להילחם מולה היה חסר סיכוי. היום יהיה קשה מאוד להעביר מהלך כזה, מבחינת הכלים התקשורתיים והנוכחות של אנשי ימין בעמדות מפתח. רוב אנשי התקשורת עדיין מגיעים מהזרם השמאלי ומקדמים אג'נדה ליברלית, אבל היום יש להם קונטרה חזקה".

בתקופת העבודה עם איתם הכיר לרנר במסדרונות הכנסת את פרח, היועצת של לא אחר מאשר זבולון אורלב. "למרות המתח בין הלשכות ובין הבוסים, מתחת לפני השטח צמחה לה אהבה גדולה. שניהם היו בחתונה שלנו".

כשנתניהו ניצח בבחירות 2009, הוא מינה את פרח ליועצת שלו לענייני חקיקה וכנסת. אחרי שש שנות עבודה עם ראש הממשלה נפתחה נגדה חקירה בחשד שבמסגרת תפקידה פעלה מול לקוחות של בעלה בלי לדווח על ניגוד עניינים. התיק הסתיים בהסדר משמעתי, שלפיו הורחקה פרח לחמש שנים מפעילות במגזר הציבורי והפוליטי. היום היא מכהנת כסמנכ"לית בחברת "אנלייט" לאנרגיה מתחדשת.

"אני חושב שהיא שילמה מחיר בגלל העבודה שלה עם נתניהו", אומר לרנר, שעד כה נמנע מלהתייחס לנושא בריאיונות. "אני שמח שבכל זאת הסיפור נגמר בלא כלום. לא אופתע אם בעוד כמה שנים היא תחליט לחזור לעשייה הציבורית, זה עדיין בוער בה".

היא התרחקה מהזירה הפוליטית הבוערת, ובמקביל אתה נכנסת עמוק פנימה. איך זה השפיע על הבית?

"שנינו עובדים במגזר הפרטי, אבל בשיחות שבת אנחנו עדיין מנתחים ומדברים על קורות השבוע בזירה הציבורית, כי בסופו של דבר שנינו מחוברים אליה במסגרת העבודה. לשנינו גם יש קריירות תובעניות מאוד, ויחד עם זה אנחנו משתדלים להשקיע במשפחה ובגידול חמשת ילדינו. כמו רבים בתרבות המערבית והקרייריסטית של ימינו, שנינו מג'נגלים בין כל התפקידים, אבל פרח בהחלט נותנת לי עוגן משמעותי בבית ובחינוך הילדים, וזה מאפשר עבודה אינטנסיבית בתקופות של קמפיינים ומערכות בחירות".

בבית הכנסת מנסים לשאוב ממך מידע על מה שמתרחש מאחורי הקלעים הפוליטיים?

"באופן טבעי אנשים מתעניינים ושואלים, ומבחינתי זה אחלה, לא מפריע לי. אני משתף במה שאני יכול, וכשאני לא יכול, אני מספיק מנוסה כדי לא לענות לשאלות".

רבים מהיועצים האסטרטגיים והקמפיינרים הפכו בשנים האחרונות לאורחים קבועים באולפנים, על תקן של פרשנים. איך אתה רואה את העירוב הזה בין התפקידים?

"השאלה היא אם אתה יודע להבדיל בין עיקר לטפל. משימתך העיקרית היא להעניק שירות ללקוחות שלך, כי בסופו של דבר הם הסיפור, בוודאי כשמדובר בנבחרי ציבור. אני באופן אישי מתחמק בדרך כלל מהעולם התקשורתי והפומבי, כי ברמה האישית החשיפה פחות נוחה לי. ברמה המקצועית, מדי פעם יש מקום לחלוק תובנות, במידה הנכונה".

השתיקה של דרעי

לקראת בחירות 2015 צורף לרנר לצוות הקמפיין של נתניהו, והופקד על התעמולה הפונה לציבור הדתי־לאומי. שלא כמו הבחירות האחרונות, שעמדו בסימן "הגוש", אז המשחק היה מפלגתי לחלוטין: המשימה של לרנר הייתה למקסם את מספר המנדטים של הליכוד, גם אם הדבר יבוא על חשבון מפלגת הבית היהודי בראשות בנט. לדברי לרנר, במערכה ההיא הומצאה "הקשית", מנגנון שתיית הקולות בתוך הגוש. "האסטרטגיה שלנו הייתה להעניק לבנט חיבוק דוב, ולא לתקוף אותו. כלומר, לשדר שהוא יכהן כשר בכיר בממשלה הבאה של נתניהו – וכך לא לתת למצביעים הדתיים־לאומיים סיבה להתכנס סביב מדורת השבט של הבית היהודי. המסר השני שלנו היה החשיבות של המפלגה הגדולה".

בנט נטר לך על הקמפיין שנועד לצמצם את כוחו?

"לא. כמה חודשים אחרי הבחירות הלכתי לנחם אותו, כשהוא ישב שבעה על אבא שלו. הגעתי לשם, ובנט הציג אותי בהומור בפני אמא שלו: 'תכירי, אבי לרנר, יועץ אסטרטגי. הוא גנב לי ארבעה מנדטים בבחירות'".

באותה מערכת בחירות תרם לרנר להולדתו של ביטוי שעורר סערה ונשאר נטוע בשיח הפוליטי עד היום. "ישבנו בבלפור ביום הבחירות, ומכיוון שהקרב העיקרי מבחינתנו התנהל מול בנט, היה חשוב לנו לדבר עם כלי התקשורת הדתיים־לאומיים", הוא משחזר. "הצעתי לנתניהו לתת ריאיון ספונטני לכתב של ערוץ 7, שיצלם אותו בווידאו. באותו זמן התחילו להתפרסם בתקשורת דיווחים על שיעור הצבעה גבוה במגזר הערבי, ולכן נתניהו אמר בריאיון ש'הערבים נוהרים לקלפיות'. למען האמת אלה לא היו המילים המדויקות שלו, הוא דיבר על כך שעמותות של השמאל מסיעות את המצביעים הערבים באוטובוסים אל הקלפיות. אחרי שהריאיון הסתיים, ראש הממשלה קרא לטופז (לוק, יועץ הדיגיטל של נתניהו – ע"ג) וצילם שוב את המסר הזה בצורה ישירה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _28_38-e1668630941995.jpg 348w" sizes="(max-width: 176px) 100vw, 176px" />

האמירה הזו השחירה את כל המגזר הערבי.

"הניסוח עצמו קיבל פן של הכללה, אבל התכוונו להגיד שיש שיעורי הצבעה גבוהים, שזה מה שקורה בשטח. אני חושב שהסרטון היה אפקטיבי, בגלל החשש האמיתי מהגדלת כוחן של המפלגות הלא־ציוניות. מעבר ליכולות שלו כמדינאי וכמנהיג, אין ספק שנתניהו גם קמפיינר יחיד מסוגו. הוא יודע להתאים את המסר בצורה מדויקת לקהל היעד, ולהעביר אותו בצורה הטובה ביותר לכל קהל רלוונטי. עובדה שאחרי שבע שנים זוכרים את המסר הזה. גם במערכת הבחירות האחרונה, האג'נדה שלו הייתה מדויקת".

במערכת הבחירות שלאחר מכן קיבל לרנר לידיו את ניהול הקמפיין של ש"ס. היו אלה ימים לא פשוטים עבור המפלגה, שהסקרים הראו כי היא אינה עוברת את אחוז החסימה. לרנר החליט שעליו להדגיש את הנאמנות של דרעי לימין, למרות הזיכרונות מימי אוסלו. לשם כך הומצא הסלוגן "ביבי צריך אריה חזק". "הובלתי החלטה אסטרטגית שאמרה שאנחנו נצמדים לנתניהו. פרסום התמונות שלהם יחד נראה אז חריג, אבל זה נתן לדרעי את החותמת כחלק בלתי נפרד מגוש הימין. שנית, שמנו את כל הפוקוס על המצביעים החילונים והמסורתיים של ש"ס, ולא על החרדים. דרעי אימץ את הקו הזה והחליט – מתוך תקציב הבחירות אני לא משקיע שקל אחד במדיה החרדית, הכול יופנה למדיה הכללית, כדי להגיע לציבור מזרחי שהולך בלי כיפה אבל יש לו חיבור לבית אבא. אלו אנשים שאני לא פניתי אליהם לפני כן".

האסטרטגיה הוכיחה את עצמה, כשהמפלגה שכמעט הוספדה קיבלה בבחירות שמונה מנדטים. "לקראת הקמפיין של מועד ב', שהתחיל ערב חגי תשרי, ישבנו בבית של דרעי בספסופה וחשבנו מה יכול לייצר חיבור לאג'נדה של ש"ס. הצעתי לו לפנות לשורה של זמרים ולצלם קליפ עם שיר סליחות אותנטי, שיהיה מוכר גם למי שלא קם בחודש אלול בחמש בבוקר. הסרטון הזה התפוצץ ברשת. דרעי אמר לי אחר כך שהוא לא העריך מראש את הפוטנציאל של המהלך הזה". בבחירות ההן, וכך גם בשני הסבבים שלאחר מכן, זכתה ש"ס בתשעה מנדטים.

"היתרון הגדול בעבודה עם דרעי היא שבתוך ש"ס הוא המצביא, הוא המנווט והוא המחליט", מספר לרנר. "לי כמנהל קמפיין זה מקל מאוד על החיים, מונע בזבוז זמן והופך את העבודה ליעילה ואפקטיבית. זה חלק מסוד כוחה של ש"ס".

לאורך ארבעת סבבי הבחירות הללו ליוו את דרעי החקירות שנפתחו נגדו בחשד לעבירות מרמה. בסופו של דבר הסתיימה הפרשה בעסקת טיעון ובהרשעה בעבירות מס בלבד, אך לזמן מה נדמה היה שמנהיג ש"ס עשוי לחזור לכלא. "הייתה הנחיה ברורה לכל אורך הקמפיין – לא נוגעים בנושא של החקירות", מספר לרנר. "דרעי לא פתח את הפה, לא העביר מילת ביקורת אחת על הפרקליטות, אף שהיה לו מה להגיד. אם הוא היה מדבר על הרדיפה המתנהלת נגדו, הוא יכול היה להרוויח מהמצב".

ועכשיו עולה שוב השאלה האם הוא יוכל להתמנות לשר, אחרי ההרשעה האחרונה. אתה חושב שמינוי כזה יצלח את המשוכה המשפטית?

"אני מעריך שבג"ץ יחליט לא להתערב בהליך, וגם אם כן, יימצא פתרון חוקי שיאפשר למנות אותו".

בעולם הפרסום הרימו גבה כשהחלטתם להיפרד מש"ס אחרי ארבע מערכות בחירות ולעבור לקמפיין של הציונות הדתית. מה עמד מאחורי המהלך?

"דווקא משום שעבדנו בצורה אינטנסיבית וממושכת כל כך, הרגשנו תחושה של מיצוי ורצון להתפנות לאתגרים חדשים. הצעד הזה נעשה בהסכמה וברוח טובה מול דרעי, בין השאר בגלל היחסים הטובים שלו עם סמוטריץ'. אני מעריך שאם היינו בוחרים מפלגה אחרת לעבוד איתה, זה היה מתקבל בפחות אהדה. צריך גם לזכור שהעבודה שלנו עם אותה מפלגה לאורך ארבע מערכות בחירות ברצף, היא דבר נדיר בעולמות הפרסום והקמפיינים. זה קרה בזכות ההצלחה בקמפיין הראשון".

הטעות של נתניהו

בעוד סמוטריץ' ודרעי מתכתשים ביניהם על תיק האוצר, יש מועמד נוסף שמתבונן בהם מהצד, ומבין שסיכוייו הולכים ופוחתים: חבר הכנסת ניר ברקת, האיש שנתניהו כבר הכריז עליו באחת ממערכות הבחירות כ"שר האוצר הבא". גם ברקת נכלל ברשימת הלקוחות של לרנר, שמלווה אותו עוד מתקופת כהונתו כראש עיריית ירושלים. "כשנתניהו לא מינה אותו לשר האוצר, ברקת קיבל החלטה לא לשבור את הכלים ולא להפוך לאופוזיציה פנימית", מספר לרנר. "בניגוד לפוליטיקאים אחרים, יש לו אורך רוח. מי שלא יודע לפעמים לעצור בצד ולהמתין, גם לא יגיע ליעד הסופי".

והיעד הזה הוא כמובן ראשות הממשלה. מתי נפלה ההחלטה לכוון הכי גבוה שאפשר?

"כשברקת עזב את עיריית ירושלים, היה ברור שהיעד הסופי הוא ראשות המשלה, גם אם זה ייקח זמן. ניר ברקת יהיה ראש ממשלת ישראל, אין לי ספק בכך. יש לו הידע, הניסיון והכישורים שהופכים אותו למתאים לתפקיד. כאמור, היתרון שלו הוא שיש לו סבלנות ולא אצה לו הדרך, בניגוד לאחרים שקפצו והתרסקו".

"הלקח שלי מההתנתקות הוא שיש ערך גדול לקביעת עובדות בשטח, אבל בסופו של דבר דעת הקהל חזקה יותר. לא הייתה אז תקשורת ימנית, התקשורת הממסדית הכתיבה את דעת הקהל, והניסיון להילחם מולה היה חסר סיכוי. היום יהיה קשה מאוד להעביר מהלך כזה, מבחינת הכלים התקשורתיים והנוכחות של אנשי ימין בעמדות מפתח"

הוא לא שיפר את מקומו בפריימריס של הליכוד במהלך השנים האחרונות.

"מבין אלו שסומנו כמועמדים להנהיג את הליכוד אחרי נתניהו, הוא היחיד ששמר על מקומו, וזה למרות קמפיין אגרסיבי של גורמים בתוך המפלגה שרצו לפגוע בו. מתפקדי הליכוד וגם מצביעי הליכוד רואים אותו כמועמד המתאים ביותר אחרי עידן נתניהו. בכל סקר, גם אלה שאנחנו עורכים וגם הסקרים של כלי התקשורת, הוא מוביל בפער גדול".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 22/11/D884-021-120x86.jpg 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 2/11/D884-021-350x250.jpg 350w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 2/11/D884-021-750x534.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

טוענים שהוא קונה את הסקרים.

"מידיעה אישית, זה קשקוש מוחלט. אף מכון רציני לא יסכן את האמינות שלו וישתתף במעשה כזה. אני חושב שאלה תירוצים של מועמדים אחרים, שמנסים לטעון שהרצפה עקומה".

העבודה שלך עם ברקת, נתניהו, דרעי ועכשיו סמוטריץ' לא מציבה אותך בניגוד עניינים? כשהם לא רבים על אותו תיק, הם מתחרים על אותם קולות.

"העבודה שלי עם כולם בנויה על אמון. הם סומכים עליי שאהיה דיסקרטי, ויודעים שהם יכולים לדבר איתי בפתיחות מלאה, ושהכול מונח על השולחן. הם מכירים את המחויבויות שלי בזירה הפוליטית, זה תנאי מקדים לתחילת עבודה משותפת. והם גם למדו שאפשר לסמוך עליי שאעשה את העבודה בצורה המקצועית ביותר, בלי שזה יבוא על חשבון אף אחד אחר. למשל, בעבר ניהלתי עם ברקת קמפיין אגרסיבי נגד משה ליאון במירוץ לראשות העיר, ובכל זאת היום אני משמש כיועץ אסטרטגי של ליאון ומלווה אותו בתפקיד ראש העיר ירושלים. גם בציר הזה יש מערכת שאני תורם לה לא מעט".

לאן מועדות פניו של הציבור הדתי, מבחינה פוליטית, אחרי מערכת הבחירות הזו? מפלגת הציונות הדתית תצליח למצב את עצמה כבית הטבעי שלו?

"האתגר הגדול של סמוטריץ' יהיה לשמר את התמיכה הרחבה שקיבל, כי היא לא מובנת מאליה. בנושאי דת ומדינה יש פערים בין חלק מהציבור הזה לבין עמדותיו האישיות של בצלאל, ובסופו של דבר הוא ייבחן במעשיו בקדנציה הזו. אני יכול להגיד שהוא מודע לאחריות שמוטלת עליו כנציג המנעד הרחב של הציבור הדתי־לאומי, והוא רואה עצמו שליח של כולם. אני מעריך שהוא יצליח במשימה. אחרי הרבה שנים של מתיחות ואינספור פיצולים ופילוגים בתוך הציבור הדתי־לאומי, העבדה שיש כיום מפלגה אחת בעלת כוח משמעותי בכנסת ובממשלה, היא הזדמנות לחדש ימינו כקדם".

אתה מדבר על כוח משמעותי, אבל על פי הדיווחים האחרונים מחדרי המשא ומתן, נראה שנתניהו שוב מזלזל בציונות הדתית ומתכנן לתת לה שאריות. אתה יכול להסביר איך אחרי כל אירועי השנה האחרונה, זה היחס שהמגזר מקבל ממנו?

"הדיווחים בתקשורת על המגמה הזו מטרידים בהחלט. אני מקווה שמדובר בטעות ברמת ההתנהלות, ולא בכוונת מכוון. אי אפשר בכלל להשוות את מערכת היחסים של נתניהו וסמוטריץ', שעברה הרבה מאוד מבחנים של אמון והערכה הדדית, למערכות היחסים בין נתניהו לראשי הציונות הדתית בעבר. אני מקווה שהם יגיעו להסכמות בהקדם האפשרי". 0

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il

The post האסטרטג של "הציונות הדתית" מסביר כיצד פעל הקמפיין שמשך את סרוגי המיינסטרים appeared first on מקור ראשון.