משבר של ממש התחולל באגף המודיעין של צה"ל לפני כעשור. חבצלות, תוכנית הדגל שאיתרה את המועמדים המוכשרים ביותר לתפקידים רגישים, התקשתה להתרומם, לאחר שרבים מהבוגרים חשו שנעזבו לנפשם בצבא הגדול, בלי שום ליווי. אביב כוכבי, ראש אמ"ן דאז, פנה לתא"ל (במיל') מוטי דימיטשטיין וביקש את עזרתו.

"הקימו אז תוכנית מדהימה עם אפשרות ללמוד לתואר ראשון ולחתום על שירות ארוך של תשע שנים. הבוגרים נועדו להפוך לשדרת הפיקוד של אמ"ן", משחזר דימיטשטיין את השיחה עם כוכבי. "אלא שהם שכחו דבר אחד – אחרי שלוש שנים של הכשרה מישהו צריך לדאוג לבוגרים. לא היה דבר כזה, ונוצר מרמור. הוא קרא לי לחזור לנהל את התוכנית, ולהיות הגורם שמטפל במשתתפי התוכנית מהמיונים ועד סיום שנות הקבע. להכיר כל אחד אישית, וגם את ההורים. הוא בעצם שבר את דרך הפיקוד והשליטה הרגילה של צה"ל, כשהוא החליט שאני אשבץ אותם ביחידות השונות. לא מפקדים, לא קציני מיון ולא ראש אמ"ן.

"החלטתי כבר אז להפוך את מה שאפיין את השירות שלי עצמי – להיות כל הזמן באותה יחידה – ולהנהיג תזוזה ממקום למקום. לפתוח להם את הראש לכל מה שקשור לאמ"ן. היום, כשיש שיתופי פעולה חוצי מערכים, זה קריטי. זה היה הצעד הראשון בהפיכת אגף המודיעין, שהיה מאוד קשוח, למודרני".

סמל י', חניך בחבצלות: "התוכנית הזו משלבת מה שמושך אותי עם מה שמסקרן ומאתגר אותי, מדעי המחשב לצד מחקר מודיעיני. אני מצליח לשלב את החיים החברתיים עם המצוינות הלימודית"

דימיטשטיין בן השבעים עשה את כל שירותו הצבאי באגף המודיעין, רובו בחטיבת המחקר וחלקו בתפקידי שטח במודיעין השדה. המומחיות שלו היא מרחב פיקוד הצפון, בדגש על סוריה. בכל פעם שעלה נושא רמת הגולן והחזרתה האפשרית לסוריה, היה דימיטשטיין היועץ המרכזי של ראשי הממשלה. הוא עבד עם רבין, ברק וגם עם אולמרט; אחרי זמן קצר של עבודה משותפת עם נתניהו, בחר האחרון בייעוץ חיצוני.

פרויקט חבצלות, שהוקם ב־2005, הפך לתוכנית הדגל של אגף המודיעין. הניהול של תא"ל דימיטשטיין יצר מצב שהיום קצינים בכירים מתקשרים אליו ומחזרים אחר בוגרי הפרויקט. הם מעידים שה"חבצלונים" מגיעים ליחידות בשלים ומקצועיים יותר, ומנפצים תקרות זכוכית בכל הקשור לאיסוף מודיעין, ניתוחו וכתיבת מחקר.

"קצין מודיעין שמגיע אחרי הכשרה רגילה הוא עדיין פרי בוסר", אומר קצין בכיר בצה"ל. "אבל כשמגיע חניך של חבצלות, אתה מבין מיד שזה עולם אחר. יש להם יכולות מופלאות לראות תמונה רחבה. הם לא מהססים לשים על השולחן את המציאות, גם אם היא לא תמיד נעימה לעין. אתה יכול להכניס אליך קצין כזה ולבקש ממנו מחקר בתחום מסוים, ולהיות מופתע מהתוצאה. כשאני נכנס איתו פנימה לשאלת המחקר אני מבין שהוא היה עמוק בפנים, ובאמת מסוגל לתת פרספקטיבה רחבה. זה חסר תקדים. החבר'ה אלה יודעים להתאים את עצמם למציאות מורכבת ולהפיק ממנה תוצאה מעולה".

גם ההורים רוצים להתגייס

לתוכנית היוקרתית מתקבלים תלמידים מצטיינים במיוחד אחרי תהליך איתור ממושך. היא נמשכת שלוש שנים ובמהלכה משלימים החניכים תואר ראשון במדעי המדינה ומזרח תיכון, בשילוב אחד מהחוגים האנליטיים הבאים: מדעי המחשב, מתמטיקה, כלכלה ופילוסופיה. בתום ההכשרה משובצים הבוגרים בעמדות מפתח באגף המודיעין.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202212_57_37-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"כשנער ניגש למיונים לקראת התוכנית, אנחנו כבר בתוך התהליך", מסביר תא"ל דימיטשטיין. "ברגע שהמחשב מראה את נתוני הדירוג אנחנו שולפים את כל מי שהגיע לציון גבוה מ־90, ומשם עוברים למיון במדרגות הגבוהות ביותר. בשלב הזה מוזמנים כמה אלפים למבחנים, שבהם נבדקות היכולות הקוגניטיביות שלהם והיכולות שלהם להתנהל בחברה. אני לוקח משם את בעלי הציונים הגבוהים ביותר ומזמין אותם וגם את ההורים לכנס, ומציגים את הכול. בסיום הכנס, ההורים מתלהבים ורוצים להתגייס בעצמם… זה העלה עשרות מונים את מספר הצעירים שרוצים להמשיך את המיון. בסוף התהליך אני בוחר 54 מובחרים, והם הופכים ל'חבצלונים'".

אגף המודיעין בצה"ל עבר מהפכה של ממש בעשור האחרון. בעבר הוא היה אגף סגור שממעט לשתף מידע, וכשהוזמן לשולחן הדיונים הוא בעיקר הקשיב, בחן ואז זרק את התמונה שלו אל מקבלי ההחלטות. המהפכה התחוללה בעקבות ההבנה שצה"ל לא יכול להמשיך להיות ארגון מבוזר ושהמערכות מוכרחות להתחבר זו לזו, ובמיוחד אגף המודיעין. היום קצינים באמ"ן משרתים בכל המערכים בצה"ל, יש שפה משותפת והנתונים נגישים. תוצאות המהפכה ניכרים בין השאר במערכה נגד התבססות איראן מצפון ובמבצעים ברצועת עזה.

לא פעם עלתה השאלה אם דרישות התוכנית אינן מופרזות. מעבר לדרישות הלימודיות התובעניות, אחד הקשיים שמלווים את התלמידים הוא להפוך ל"ממוצעים" בין חבריהם, לאחר שבתיכון התרגלו להיחשב "מעולים". סמל י', חניך בשנה השנייה בתוכנית חבצלות, תמיד היה מצטיין. כמוהו גם סמלת ש', שתמיד ידעה שהיא רמה אחת מעל חבריה לכיתה. שניהם החלו את הלימודים לתואר אקדמי עוד בתיכון, והיה ברור שהם צריכים תוכנית לרמתם. דרך הרשתות החברתיות הם למדו על חבצלות, והבינו שזה יהיה הבית שלהם.

"אני מבאר־שבע, באתי מבית דתי ולמדתי באולפנה. רוב החברות שלי הלכו לשירות לאומי", מספרת סמלת ש'. "כבר מבית הספר היסודי ידעתי שאני רוצה להתגייס, למרות שבית הספר הכווין אותו לשירות לאומי. חיפשתי תוכנית שירות עם אופק לקבע, והכרתי את חבצלות דרך בוגרת של הפרויקט. זו תוכנית קשה מאוד, אבל יש כאן מארג של ביחד ודרך שעוברים בתהליך מדורג".

תא"ל במיל' מוטי דימיטשטיין (בתמונה), ראש התוכנית: "אני מקבל טלפונים מהמפקדים הישירים של הבוגרים, והם פעורי פה. הם מעידים על יכולות חסרות תקדים של העמקה"

איפה את רואה את עצמך בעתיד?

"אני יודעת שאני רוצה לשרת אפילו יותר מתשע שנים. בכל פעם שמגיעים אלינו בוגרים ומספרים על התפקידים שלהם, אני מרגישה צורך לעבור לכמה שיותר תפקידים. זה הרבה יותר מלשמוע בוגר שחקר משהו והוציא מסמך. אתה שומע בקול שלהם שהם מביאים משהו שממש תורם לביטחון המדינה, ואתה רואה איך מה שהם עושים משפיע על המציאות הביטחונית. זה מחזק אותי במחויבות לשירות משמעותי וחשוב".

איך התוכנית עובדת מבחינה חברתית? הרי כל אחד מגיע ממקום אחר וכולכם סגורים יחד.

"בהתחלה היה מאוד קשה. אני הגעתי מבאר־שבע לסביבה חילונית, וזה יצר המון מורכבויות וקשיים. הדינמיקה שממנה באתי שונה משל האחרים. אבל מוצאים דברים מחבּרים. מקפידים שאני אעשה שבת כמו שצריך, וגם מחברים אותי לדיונים שפעם לא הייתי חלק מהם. הנוסחה היא לכבד אחד את השני ולעזור אחד לשני. היום הם החברים הכי טובים שלו, והם יישארו כאלה לתמיד".

עבור סמל י' מגבעתיים, הכניסה למסלול הייתה קלה יותר לאחר שהשתתף בתוכניות לימודים למחוננים. אך גם הוא מעיד שלמרות ההכנה ואף שתמיד היה מעל הממוצע בתיכון, כולל לימודי תואר לפני הגיוס ושנת שירות, הכניסה לחבצלות לא הייתה פשוטה. כך גם השנתיים שכבר חלפו מהתוכנית. "גם אחי הגדול משרת במודיעין אז הסיפור לא זר לי, והגעתי לחבצלות עם תואר בפיזיקה שהמרתי למדעי המחשב", הוא מספר. "כשהגעתי למיונים נחשפתי להרבה תוכניות, והיה לי ברור שזו התוכנית המושלמת בשבילי. היא משלבת את מה שמושך אותי עם מה שמסקרן ומאתגר אותי, מדעי המחשב לצד מחקר מודיעיני. כבר בתיכון רציתי לשלב בין הדברים, וכשהגעתי לחבצלות זה הסתדר לי מאוד".

בתיכון עסוקים בטיקטוק, האח הגדול ובאיזה קורקינט יש לך, לא?

"אני הצלחתי בתיכון לשלב את החיים החברתיים לצד המצוינות הלימודית. בחבצלות זה לא שונה, בזכות הדגש על הצד החברתי. אני מצליח לשלב את שני העולמות. זה קשה אבל אפשרי. אני מעדיף להישאר במקום שמעניין ומאתגר אותי, ולהגיע שם לטופ. אם יגיע רגע שארצה שינוי, אני מאמין שאמצא את עצמי שם. הגמישות הזאת היא החלק הטוב בחבצלות. כשאתה אומר מה מעניין אותך מקשיבים לך. זה פרויקט מאוד קשה ויש בו שילוב של המון תחומים שצריך להצליח בכולם – לימודי תואר שצריך להשיג בהם ציונים טובים, פרק המודיעין שבו אתה נדרש להביא כיווני חשיבה חדשים שאחרים לא מביאים, ולצד זה התחום החברתי ולימודי הפיקוד".

תחרות קשה עם השוק

"אני מסתכל על הצעירים הללו ממעוף הציפור, והאתגר שלי הוא לשמור על איזון שיאפשר להם גם ללמוד וגם להישאר בתוך הפלטפורמות החברתיות", מסביר רס"ן י', מפקד ההכשרה של חניכי חבצלות. "צריך לתפור לכל אחד את מה שמתאים לו. אנחנו בוחנים בזכוכית מגדלת את האיזון הזה בין החיכוך בין החניכים ובין ההתפתחות האישית שלהם. בשלב מסוים הם פונים לפרויקט המודיעיני שלהם, שבסופו הם יציגו פתרון לבעיה מסוימת שלא חשבו עליו עד כה. מה שהם יכינו יהפוך לכלי עבודה באחת היחידות".

לקשר האישי, סבור רס"ן י', יש תפקיד מכריע. "דרושה היכרות אישית מאוד עד לרמת התחביבים והשאיפות שלהם, הקשיים שלהם ומה עובר עליהם בבית. אי אפשר לעזור להם בלי לעבור איתם על התהליכים. אנחנו מנסים להתאים את הלימוד ליכולות שלהם, שהן גבוהות מאוד. בסוף אנחנו צריכים לעמוד בסטנדרטים שלהם ושל הקִדמה. אם לא מנהלים את זה נכון, מתרגלים עוטפים אותם נכון – זה לא יצליח".

"אני מקבל טלפונים מהמפקדים הישירים שלהם והם פעורי פה", מספר תא"ל במיל' מוטי דימיטשטיין. "מספר לי מפקד שהגיע אליו אחד הבוגרים, ואחרי חודש הוא מניח על השולחן פרויקט שאני יכול להשתמש בו. הם מעידים על יכולות חסרות תקדים של העמקה".

בסוף הלימודים החניכים יוצאים לחופשה ללא תשלום של שלושה חודשים. בדרך כלל הם יוצאים כקבוצה לטיול בחו"ל, ואז חוזרים לסיום הקורס באוניברסיטה העברית בירושלים, הבית האקדמי שלהם בשלוש השנים האחרונות. בטקס, במעמד נשיא האוניברסיטה, ראש אמ"ן וההורים, הם מקבלים את התואר, דרגות הקצונה והשיבוצים.

"כל אחד מהצעירים הללו יודע שבשש השנים שאחרי הלימודים הוא יצטרך לבצע מַעבריות, להיות גמיש לעבור ממקום למקום", מסביר דימיטשטיין. "בוחרים יחד איפה להתחיל, בליווי שלי. הם היחידים בצה"ל שיכולים לעקוף סמכות ולהתקשר אליי ישירות, ואני פותר את הבעיות ומפתח אותם. חלק מהבוגרים עברו מסלולים שאם היו מדברים עליהם לפני עשר שנים לא היו מאמינים להם. אלה צעירים שהיו ב־8200, ביחידות שדה, קציני מודיעין של חטיבות, ושוב חזרו ל־8200 כמפקדים של מבצעי סייבר. פעם זה היה נשמע בדיוני. זה סוד ההצלחה של חבצלות".

בשנים האחרונות מדברים על קושי של צה"ל להשאיר את הטובים ביותר בשירות. גם בוגרי חבצלות נמצאים בסטטיסטיקה הזאת?

"כן, הם חלק מזה. אני עושה מאמצים גדולים מאוד להשאיר אותם אחרי תשע השנים, וזה נהיה קשה מאוד. יש הרבה היצע מבחוץ, וצה"ל לא יכול להתמודד כספית עם מה שמציעים להם. מה שאני מבטיח להם הוא בעיקר תפקידי ליבה עם השפעה עמוקה על ביטחון המדינה. אני מצליח להשאיר 30 אחוז לעוד כמה שנים, אבל זה קשה מאוד".

תוכנית חבצלות יצאה לדרך בשנת 2005, ובימים אלו נספרים 12 קצינים בכירים בדרגות סגן־אלוף מקרב הבוגרים. בקרוב תמונֶה אחת הבוגרות לתפקיד בכיר מאוד באמ"ן והיא צפויה לקבל דרגת אלוף־משנה – הגבוהה ביותר בתולדות חבצלות.

"זה בדיוק מה שכוכבי רצה כשקרא לי", מסכם תא"ל (במיל') דימיטשטיין. "לבנות את שדרת הפיקוד הבכיר של אמ"ן באמצעות פרויקט ייחודי, שונה מכל מה שצה"ל מכיר. אני שמח לשמוע שיש לא מעט מקומות בצבא שמבינים שזו הדרך".

לאחרונה זימן ראש אמ"ן את דימיטשטיין לטקס מיוחד לסיכום תקופה, ושם אמר לו בחיוך כי הוא לא מבקש ממנו להישאר הרבה, רק עוד חמישים שנה… באותו מעמד הוענק לו פרס מפעל חיים על פועלו למען הפרויקט הגדול ביותר של אגף המודיעין, ואולי הגדול ביותר בצה"ל אי פעם.

The post המסלול היוקרתי בצה"ל שמגייס את טובי המוחות לשדה הקרב החשאי appeared first on מקור ראשון.