נראה שאין אדם שהולך לפסיכולוג או פסיכיאטר שלא תהה לעצמו – כיצד נראים החיים של המטפל שלי מחוץ לשעת הטיפול שלנו? מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי? והאם בסוף היום גם הוא חושב עליי ועל הנושאים שדיברנו? יש מצב שהשחקן ההוליוודי ג'ונה היל ניהל את המונולוג הזה עם עצמו לפני שהחליט לעשות סרט דוקומנטרי על הפסיכיאטר שלו, ד"ר פיל סטאטס. היל התבטא רבות בשנים האחרונות בנושאי בריאות הנפש ולאחרונה אף הכריז כי לא יקדם תקשורתית את סרטיו הבאים, מתוך רצון לשמור על בריאותו הנפשית. כוכב הסרט, סטאטס בן ה־75, ידוע כ"מטפל של הוליווד" ואף הוציא ספר שהיה לרב־מכר, בו הציע כלים מעשיים להתמודדות בתחום הנפש. השחקן, שמטופל אצלו בשנים האחרונות ומעיד שחייו השתפרו בעקבות כך, מבקש להנגיש בסרט דוקו את הכלים שלמד מהמטפל, לעולם כולו.

80 שנה אחרי שנגנז, הספר שכתב גדול תלמידיו של יונג יוצא לאור בעברית

ספרו של ג'ורדן פיטרסון: הגות שמרנית בעולם מתקרבן

הפסיכולוגית שריגלה אחריכם ברשתות חושפת את סודות הדיגיטל

"פיל סטאטס: הכלים" (נטפליקס) מציג שבעה כללים שניסח סטאטס, ובהם למשל פיתוח כוח החַיּוּת הפנימי או הצורך להשלים עם החלק הדחוי שבתוכנו, על מנת להתפתח ולצאת ממצבי משבר. אף שמדובר ברעיונות שאת חלקם כנראה כבר שמעתם, האתגר כידוע הוא ליישם, וסטאטס מציג את הכלים שלו באופן פשוט ונהיר שעוזר להתחבר אליהם. עם זאת, האתגר המרכזי שעומד בבסיסו של סרט כזה הוא כיצד להציג רעיונות מילוליים מאוד בסרט שמשודר בענקית הסטרימינג הכי מיינסטרימית באזור. ובכן, היל החליט קודם כול לקחת צעד לאחור ויצר סרט ש(כמעט) כולו מצולם בשחור־לבן. בחירה שמקושרת לעולמות של נוסטלגיה או חלום, אך בעיקר מורידה עומס מהמוח בקריאת הפריים, כדי להבהיר שהתוכן המילולי הוא מה שחשוב כאן.

הסרט עצמו בנוי כרצף שיחתי של היל וסטאטס על הכלים, על חיי שניהם ועל האופן שבו הושפעו מהכלים, ובין לבין משולבת אנימציה בסיסית השאובה משרטוטים של סטאטס, ומאוחר יותר גם אירוע מסוים שמתרחש במהלך הצילומים ומשפיע על התפתחות הסרט. היל וסטאטס הם אנשי שיחה מעניינים מאוד וניכר שיש ביניהם דינמיקה שנעה בין הרגיש למצחיק, קצת כמו חברים טובים או אפילו אחים. היל מצליח לספק המון רגעי הומור (סטאטס: "הזכרתי כבר את קין והבל?". היל: "לא. הם היו איתך בבית ספר?") ואילו סטאטס הוא מטפל כריזמטי שנע בין צניעות מגוננת להתערבות אקטיבית בחיי מטופליו (גישה שמטפלים רבים יחלקו עליה מן הסתם).

אין ספק שמדובר ביצירה יוצאת דופן – הכלים שסטאטס מציע, כאמור, נשמעים אפקטיביים ומצליחים להיחרת בזיכרון. אולם לצד המחמאות, חוויית הצפייה בסרט שבסיסו יש "רק" שני אנשים מדברים, נותרת עדיין מעט קשה לצפייה, וייתכן שדווקא פורמט אחר היה עושה חסד רב יותר עם היצירה, שהיא כנראה הפנטזיה של כל מטופל.

פיל סטאטס: הכלים, נטפליקס

The post סרט בנטפליקס יענה לכם על השאלה איך נראים החיים מהצד של הפסיכולוג appeared first on מקור ראשון.