הַבְטָחָה לַהֲפוּגָה לְרֶגַע חָנוּ בִּזְגוּגִית הַחַלּוֹן הַגָּדוֹל שְׁלוֹשָׁה יְרֵחִים בְּשׁוּרָה מְאִירִים אֶת צַמֶּרֶת הָאַלּוֹן הַגָּדוֹל שׁוֹמְרִים עַל יַצִּיבוּת רַגְלֵי הַמִּטָּה רותי איל אילן יודעת להתבונן, להשקיף על העולם מכמה נקודות מבט, ולאסוף את כל המבטים לתמונה אחת, מרובת גוונים וממדים. שיריה דומים לציורים רבי יופי – הן לציורי הייקו זעירים, שבכמה מילים שכמו נובעות מאליהן זו מזו משרטטות מרחבים גדולים, והן לציורים קצת יותר מפורטים, שמאפשרים לעין לנוע לא רק בחלל אלא גם בזמן – לצלול אל עתיד ...
מִמֶּרְחַקִּים אֲנִי צוֹפָה שְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלַיִם שָׁרָה אֲנִי לָךְ עֲבָרֵךְ מִרקְְמֵי עוֹרְקַיִךְ ממ
The post גליון 435 appeared first on עיתון 77 .
מִי יִתֵּן וְהַחֲלוֹם שֶׁלָּנוּ יִהְיֶה שִׁיר חַיֵּינוּ May it be And our dream Will become Song of our Life שיריו של
שיבולת שועל ברוח מְנַגֶּנֶת רוּחַ חֲרִישִׁית תָּוִים בְּמֵיתְרֵי שִׁבֹּלֶת הַשּׁוּ
כל זמן שתרצי אַתָּה שׁוֹמֵר בַּשַּׁעַר מִישֶׁהוּ מַגִּיעַ אַתָּה מַגְנִיב אוֹתוֹ מִת
משחק הכיסאות הוא לכאורה עוד 'משחק ילדים', יש בו מן ההנאה אך הוא מתעתע. הוא מתחיל כקבוצה צוהלת ומסתיים לבד, בניצח
* מִתַּחַת לַדְּחִיסוּת בֶּחָזֶה לֶחָלָל שֶׁבַּבֶּטֶן בַּחֹשֶׁךְ שֶׁל הַנַּרְתִּיק מְחַכֶּה לִי בַּיִת. הכ
אם מישהו מחפש אותי אֲנִי שׂוֹחָה בֵּין גַּלֵּי הָאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי, לְ
תאמינו לי תַּאֲמִינוּ לִי שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִכְתֹּב יָפֶה אֲנִי פָּשׁוּט לֹא רוֹ