פיצול הנושא שלנו היום הוא פיצול. פיצול כשם עצם וגם כפועל – משהו שעושים ללא הרף – הינו מושג מרכזי בתיאוריה הקלייניאנית הקלאסית. בעצם פיצול הוא הדרך הפרימיטיבית אשר בה מנסה התינוק בן יומו להבין את העולם, בהיעדר מושגים. ולכן הוא יסווג את עולם התופעות – כל ה'דברים' לזוועות מול תענוגות, ויתייחס אליהם בהתאם: כשהוא שונא או אוהב. כהרגלי המושג 'פיצול' יקבל זווית צרה, אשר אשתדל שתהיה מעוררת חשיבה קלינית, ככל האפשר יום יומית. גיליתי שהמשימה לדבר על פיצול – בקליניקה, לאורך חמישים דקות, וגם שהשפה שלי תהיה פשוטה – היא משימה מאוד שאפתנית. אנסה להביא את המושג דר ...
... לסמל לבין הפעלתן של החרדות היסודיות (הבן שלי מת בתאונת שלה; אבל אז היא נזכרה שהיא התחילה להרגיש נורא ביום שישי בערב. ביום שישי בער ...
העמדה הסכיזואידית פרנואידית קליין וממשיכיה ניסחו שתי עמדות פסיכולוגיות. מדובר במבני עומק, או במערכות הפעלה נ
30. יחסי אובייקט תת כותרת: פאנטזיה במפגשים הבאים של 'המפעל' נעסוק במושגים ייחודיים אשר הם פרי האסכולה הקלייניאנ
התקה – הטלה השיחה היום תדבר על המרחק הפסיכולוגי שעל המטפל הפסיכואנליטי לקחת מהמטופל לטובת הטיפול. עם מותו של
הדחקה נקודת המוצא של פרויד הייתה המחקר על מטופלים היסטריים, שהוביל אותו לגילוי שניתן לייחס את תסמיני ההמרה (ע
פסיכולוגית האני עם מותו של פרויד בשנת 1939 – היה ברור שישנם לפחות שני ענפים תיאורתיים המתחרים על ההגמוניה בתנו
סימפטום רייק(Reik, 1948): 'האדם שפונה לטיפול פסיכואנליטי – כבר מוכן לכך מבחינה פסיכולוגית. הרבה לפני שהוא נכנס ל
סובלימציה אני אתחיל בתרגום מאוד עצמאי שלי להלן דויטש, וכן, ממש אפשר לקרוא לו פאראפרזה. המילים המדויקות נמצאות
העברה נגדית נתחיל מתיאור מקרה – שהוא למעשה, כך נדמה לי, תיאור של סיטואציה די שכיחה בקליניקה: ראקר (Racker, 1957): 'אני