עמוד הבית >>
אינדקס אתרים >>
רססים (16731)
קמפיין באנרים בוידאו: אתה יושב מול אתר תוכן מסוים, לפתע במקום לקרוא את הכתבה קופץ לך באנר טורדני, אתה סוגר אותו במהירות ושואל את עצמך, מי לעזאזל מקליק על הבאנר הזה? ובכן, אתה צודק, אחוז ההקלקות על באנר הוא יחסית נמוך ומגיע לעיתים ל0.18% ופחות מכך ! הפרסום בוידיאו הוא אחד התחומים החדשים בתחום הפרסום באינטרנט. כל הרעיון נולד בעקבות המסקנה של החברות המפרסמות: הגולשים לא רוצים יותר לראות באנרים. הם עייפים מבאנרים ולא מעוניינים להקליק עליהם. תעשיית הבאנרים התפתחה כל כך, עד שנהיו באנרים פרסומיים מסוגים מציקים במיוחד: באנרים העוקבים אחריך לכל מקום בדף, באנרי ...
היתכן שלא דנו מעולם בביטוי הסלנג הדוחה תרגיע ?
לא מדובר בסלנג חדש במיוחד. הוא כבר היה בשימוש בשנות התשעים (לצערי זכיתי להיתקל בו בצבא). המילה היא לרוב אקט של איום, סמוי יותר או פחות, למרות שכמו במקרים אחרים חלה סובלימציה והמילה משמשת גם בהומור.
יש בסביבה שני פעלים: לְהֵרָגַע, ו-לְהַרְגִּיעַ. גוף שני של להרגע הוא "תֵּרָגַע" ("אם תרגע, תראה שהכל בסדר), או לחילופין, אם מדברים על להרגיע, "תַּרְגִּיעַ" ("דני, אם תרגיע את התינוק נוכל ללכת לישון"). צורות הציווי הן "הֵרָגַע!" או "הַרְגַּע!".
המשמעות של "תרגיע" בעברית ישראלית אינה גוף שני עתיד של הפועל היוצא ("האם תרגיע את התינוק לפני האוכל?"), ואף לא צורת ציווי של הפועל העומד ("הֵרָגַע!").
דקדקנים אולי יאמרו שמדובר פשוט בשיבוש, ושימוש בצורת עתיד (של הפועל הלא נכון), במקום בציווי (כלומר הרגע-> תרגע-> תרגיע). אני סבור שמדובר ב"הרחבה" של מערכת הזמנים, והוספת זמן חדש: ציווי נמרץ.
אבל אולי אני סתם "חופר"...
מסתבר
שבאופן בהול , לקראת כ"ט בנובמבר (תאריך שכנראה הגיע במפתיע) ולרגל שנת השנה העברית, דנה הכנסת בהצעה לחייב את נבחרי הציבור לעברת את שמותיהם.
אי אפשר שלא להיזכר בבדיחה הישנה על אותו אחד שנקרא ליכטנשטיין. הפקיד הציע לעברת את השם לפי הצליל, ובחר את השם "לך-תשתין". ליכטנשטיין לא התלהב, וטען שהשם לא מצלצל טוב. "אם אתה רוצה שיצלצל, אז לך-תשתין-על-פח" קבע הפקיד.
מסלול אופניים לכל המשפחה העובר לאורך גדות נחל האלה. מעל למסלול מתנשא תל צפית הגדול, המעניק תצפית מרהיבה, ובצדו נמצא יער חרובית, שמספק חניונים רבים להתארגנות לקראת הטיול ולבילוי של פיקניק בכיף בסופו איך מגיעים מכביש תל אביב-ירושלים (כביש 1): יורדים במחלף לטרון לכביש מס’ 3, חוצים את צומת נחשון וממשיכים לכיוון צומת ראם (מסמייה). כ-2 ק”מ אחרי רבדים, מעט לפני צומת ראם, פונים שמאלה בכביש 383. כ-2 ק”מ אחרי כפר מנחם פונים ימינה ליער חרובית. נוסעים בדרך הסלולה כשלושה ק”מ עד לחניון אבירם, קצה הדרומי של היער. הבאים מכביש תל אביב-קריית גת (כביש 40) פונים בצומת ראם, מדר ...
שביל הגורל השביעי ארק קנדה מצטיין בנופים עוצרי נשימה ובנקודות תצפית פנורמיות. הפארק במיטבו באביב, ובפרט לקראת ט”ו בשבט, עת ההתחדשות והפריחה מגיחות מכל פינה. המסלול שלנו מעגלי, אך מתחלק לשני חלקים שונים מהותית: הראשון – שבו נטפס בצדו הדרומי של הפארק עד למגדל התצפית בנקודה הגבוהה ביותר, והשני – גלישה מהנה וכמעט רציפה עד לנקודת ההתחלה דרך המורדות הצפוניים של הפארק. המסלול דורש כושר פיזי מסוים, אך מכיוון שאינו ארוך במיוחד, רוכב ברמת מיומנות בינונית יתגבר עליו ללא קושי. שם השביל הוא “שביל הגורל השביעי”, על שם הגורל השביעי בגורלות נחלת השבטים בספר יה ...
שביל חרובית הוא תוצאה של שיתוף פעולה – ראשון מסוגו באזור המרכז – בין קק”ל לאוכלוסיית הרוכבים המקומית, בראשות מועדון הרכיבה All Ride בכפר אחים. שיתוף הפעולה הוליד שביל ייחודי, כזה הדורש מיומנות רכיבה גבוהה למדי כדי ליהנות ממנו במלואו. על פני תא שטח קטן יחסית (1 ק”מ על 3 ק”מ) מתפתל לו שביל בן 12 ק”מ, מלא בכל טוב: עליות, ירידות, פניות ומעברים טכניים. גם הרוכבים המיומנים פחות יכולים לנסות להתמודד עם השביל: תא השטח קטן, כאמור, ויש בו הרבה שבילים רחבים שאפשר להשתמש בהם כדי לחזור לרכב במקרה הצורך. ההתמצאות בשביל חרובית קלה מאוד כיוון שזהו שביל צר רציף, כמעט ללא ...
פארק מערות עדולם הוקם על ידי קק”ל לפני כעשר שנים, על בסיס שטחים עזובים ומוזנחים שהשתרעו ממזרח לכביש 38, בין צומת האלה לצומת בית גוברין. שטחים אלה הכילו בתוכם ערכי טבע, ארכאולוגיה, מורשת וחקלאות נופית, שעמדו ללכת לאיבוד מול תוכניות פיתוח נדל”ן שונות. האזור התברך באתרים ארכאולוגיים רבים, הכוללים ממצאים מרשימים ביותר מעל הקרקע ומתחתיה. אלמנט משמעותי נוסף בפארק הוא נוף הגבעות הקירטוני המכוסה בחורש טבעי שהתפתח היטב לאחר קום המדינה. אלה, יחד עם שדות הדגן והכרמים המשתרעים ביניהם, מהווים אזור של נוף, טבע ומורשת מיוחד במינו. קק”ל פיתחה את הפארק לסוגי טייל ...
נגבה היא סיפור מתח – מלידתה ב-1939 ועד לבלימת הצבא המצרי ב-1948. המגדל, הטנק והאנדרטה מעידים על עברה. הסיור נמשך בין שעה לשבע שעות (ברוסית, באנגלית ובעברית) אתרים נוספים: "גבעת תום ותומר"
בית חטיבת גבעתי – מצודת יואב קרויה על שמו של יצחק דובנו (יואב) שהיה מדריך ראשי בפלמ"ח וממסד תורת האימונים ותורת הלחימה. הוא מונה למפקד קיבוץ נגבה במלחמת העצמאות ונהרג באחת מהפגזות המצרים. המצודה הוקמה בשנת 1940 כבניין של המשטרה הבריטית שאבטחה את התנועה בכביש הרוחב בין עזה לחברון. פעילות באתר: 1. ביקור בבית החטיבה – אורך הסיור כשעה וחצי, מועבר ע"י מדריכי האתר (חיילים במדים) 2. לינת שטח – מטרת הפעילות לרכוש מיומנויות והרגלים הנדרשים בטיולי שדה, בשימת דגש על הקמת מחנה והתמקדות בסביבה הקרובה. פעילות זו מציבה בפני התלמידים אתגרים אינטלקטואלים ו ...
דף זה הוגש תוך: 3.273 שניות