עמוד הבית >>
אינדקס אתרים >>
רססים (14884)
אפרהנג → הגרסה הקודמת גרסה מ־13:54, 31 במאי 2024 שורה 2,036: שורה 2,036: ==אפרהנג== ==אפרהנג== כפרק השולח גט בגמרא דהמוכר את עבדו לאפרהנ גוי יצא לחירות. פירוש: עלילה, כלומר גוי שיש לו עלילה על ישראל. כפרק השולח גט בגמרא דהמוכר את עבדו לאפרהנג גוי יצא לחירות. פירוש: עלילה, כלומר גוי שיש לו עלילה על ישראל. ==אפרוודין== ==אפרוודין==
→ הגרסה הקודמת גרסה מ־13:53, 31 במאי 2024 שורה 94: שורה 94: '''רבי שמעון מתיר בהנאה''' פי' דכיון דטריפ' היא ושחיטתה אינה ראויה לא שמה שחיטה ואין בו משום שוחט חולין בעזרה וגבי חולין זביח' כתיב כי ירחק ממך המקום וזבחת. '''רבי שמעון מתיר בהנאה''' פי' דכיון דטריפ' היא ושחיטתה אינה ראויה לא שמה שחיטה ואין בו משום שוחט חולין בעזרה וגבי חולין זביח' כתיב כי ירחק ממך המקום וזבחת. '''סד"א כיון דאמר ר"ש מותר בהנאה כלומר דשחיט' שאינה ראוי' לא שמה שחיט' כמאן דקטלי דמי ומידי נבלה לא מטהרה''' וא"ת ואדמייתי לה מהא דהוי' מתניתי' לייתי ממתני' דקתני באותו ואת בנו וכיסוי הדם דשחיטה שאינ ראוי' ...
→ הגרסה הקודמת גרסה מ־13:40, 31 במאי 2024 שורה 58: שורה 58: ומפרקינן אמר לך רבא בשלמא בשר חזיר איפשר דאכלה ולקיא כלומר בידה לקיימו באיסור ועל מנת שתבעלי לפלוני נמי איפשר דמשחדא ליה בממון ומרציא ליה ובעיל לה אלא אבא ואביך בדידה קיימא נהי דאיהי עבדא איסורא אינהו מי עבדי איסורא כלומר הילכך הוה ליה כעל מנת שתעלי לרקיע כלל דאמר רבי יהודה בן תימא לאתויי אבא ואביך: ומפרקינן אמר לך רבא בשלמא בשר חזיר איפשר דאכלה ולקיא כלומר בידה לקיימו באיסור ועל מנת שתבעלי לפלוני נמי איפשר דמשחדא ליה בממון ומרציא ליה ובעיל לה אלא אבא ואביך בדידה קיימא נהי דאיהי עבדא איסורא אינהו ...
→ הגרסה הקודמת גרסה מ־13:40, 31 במאי 2024 שורה 27: שורה 27: <b>(אם רצה להפך)</b> צריך להבין מהו ההיפך דהא א"צ היפך דאם הוא משכון ממילא לא מכר לו ובסמ"ע פי' שצריך לפרש כן בפי' ואולי יש חשש ערמ' והוא תמוה ולפעד"נ דה"פ דכל אחד יש לו חיוב על חבירו וגם צריך לפטור עצמו ממנו דהיינו שהמלוה מבקש מן הלוה דינר ורוצה להפטר מהג' שמבקש הלוה וכן להיפך דהוה על המלוה לישבע אהא שמשכון הוא בידו וממילא נפטר הוא מג' דינרים אבל אצ"ל שהלוה חייב לו דינר אחד דהא לא תועיל שבועתו בזה דהלוה לא יתן לו ואם כן כשאומר הלוה השבע אתה בפי' גם על זה שאני חייב לך אותו דינר ואני לא אשבע כלל לפטור עצמי ...
איך קוראים לזווית העשויה מחומר שאינו 90 מעלות? מה זה זווית? זווית היא דמות שנוצרת על ידי שתי קרניים, הנקראות צלעות הזווית, החולקות נקודת קצה משותפת, הנקראת קודקוד הזווית. זוויות נמדדות במעלות, כאשר עיגול שלם מודד 360 מעלות. זווית ישרה היא זווית שמודדת בדיוק 90 מעלות. מהי זווית קהה? זווית קהה היא זווית שגודלה עולה על 90 מעלות אך פחות מ-180 מעלות. לפעמים זה מכונה זווית "חריפה-קהה". זווית קהה ידועה גם בתור זווית רפלקס. מהי זווית חריפה? זווית חדה היא זווית שנמדדת פחות מ-90 מעלות. לפעמים זה מכונה זווית "חריפה-קהה". זווית חדה ידועה גם בתור זווית רפלקס. דוגמ ...
→ הגרסה הקודמת גרסה מ־13:39, 31 במאי 2024 שורה 230: שורה 230: '''מיתיבי מי שנזר וכו'''' פירוש קושיין דהתם קתני ומנה את הראשונה והפריש קרבן ונשאל על הראשונ' אלמא אפי' לאחר שעשה כל מניינו והקריב קרבנותיו מיתשיל עלה ופריק הב"ע בשלא כיפר פי' דהא דקתני והפריש היינו והפריש בלחוד ומאן דקארי לה סבר דהפרויש היינו הקריב וכדאיכא טובא דתני הכי וא"ת בדרבא נמי עדיין לא כפר דהא מחוסר הוא י"ל שזה אינו כלום דמ"מ בדרבא עבדיה לכולי' איסורא ואין הקרבן לכפר אלא על מה שכבר עבר אבל בנזיר כל זמן שלא כפר עדיין הוא באיסור נזירותו כדמעיקרא ליאסר בכל איסורי נזיר והיינו דאמרינן בסמוך בשלא גל ...
→ הגרסה הקודמת גרסה מ־13:38, 31 במאי 2024 שורה 29: שורה 29: <קטע התחלה=מה א תנינא/> <קטע התחלה=מה א תנינא/> '''פיסקא מי שיצא ברה"ר כו'''' מאי לאו מושם ר"א לטעמי' כו' פי' כיון דסבר ר"א דארבע אמות שנתנו לו חכמים הן שתים לכאן ושתים לכאן נמצאו שהשתים הן מובלעות בתוך תחומו ומש"ה אמר שתים יכנס דהבלעת תחומין מילתא היא ומשויא להו כחד אבל לר' יהודא דאמר שהן לרוח אחת אם רוצה אותן מתחומו והלאה אנין מובלעות כלל שהראי כולן הן חוץ לתחומו הילכך אפילו אמה לא יכנס אבל ודאי לרבנן דאמרי שהן שמנה על שמנ ה שנמצא שהן מובלעת ד' בתוך תחומו וד' חוץ לתחומו ומש"ה אמר ומדר"א מותבת לי' למר דהא ...
דף ג: → הגרסה הקודמת גרסה מ־13:27, 31 במאי 2024 שורה 94: שורה 94: ===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]=== ===[[ברכות_ג_ב|דף ג''':''']]=== V++ V++ _ '''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&massechet=283&amud=6&fs=0 ראה כאן]''' '''לצורת הדף [http://www.daf-yomi.com/Dafyomi_Page.aspx?vt=1&massechet=283&amud=6&fs=0 ראה כאן]'''
כותרת הסימן: תגובה → הגרסה הקודמת גרסה מ־13:26, 31 במאי 2024 שורה 1: שורה 1: ==כותרת הסימן== ==כותרת הסימן== לא נראה כי הכותרת באמת מדויקת. לענ"ד דברי השו"ע באים לומר שאין מברכים ברכה של "על עשיית סוכה" וכדומה בבניית הסוכה. לא נראה כי כוונת הסימן לומר שאין מברכים שהחיינו. אם הכותרת של הסימן לא מופיע בדפוסים עצמו - לדעתי ראוי למחוק אותו. בדפוס של שו"ע שאני כרגע מקליד מתוך דפוס [[טור ברקת]] - לא מופיע תיאור של הסימן כלל. לשיקולכם חברים. --[[משתמש:Roxette5|Roxette5]] ([[שיחת משתמש:Roxette5|שיחה]]) 12:07, 31 במאי 2024 (IDT) לא נראה כי הכותרת באמת מדויקת. לענ"ד דברי השו"ע באים לומר שאין מברכים ברכה ...
דף ג: → הגרסה הקודמת גרסה מ־13:22, 31 במאי 2024 שורה 110: שורה 110: '''אלא לדברי תורה וכ"ש מילי דעלמא'''. '''אלא לדברי תורה וכ"ש מילי דעלמא'''. ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו <small>{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}</small> דדברי תורה אסורים <sup>{{הערה|מוגה ע"פ לשון תוס' הרא"ש. אך בכת"י השונים כתוב "יותר למת" ואם תאמר, והא אמרינן לקמן בפרק מי שמתו <small>{[[ברכות_יח_א|יח'''.''']]}</small> דדברי תורה אסורים <sup>{{הערה|מוגה ע"פ לשון תוס' הרא"ש. אך בכת"י השונים כתוב "יותר למת" או "למת" בלבד (תלוי בכת"י) בשיבוש.}}</sup>[לפני ה]מת משום לועג לרש <small>{[[משלי_יז_ה|משלי י"ז, ה']]}</small>, והא לא שי ...
דף זה הוגש תוך: 1.179 שניות