עמוד הבית >>
אינדקס אתרים >>
רססים (21779)
"הוא אינו שומר לעצמו מה שהרוויח. הוא מוכרח תמיד להשפיע בעורמה על אירועים כדי להפוך אותם ל'הזדמנויות'" – מישל דה סרטו, "הפרקטיקה של חיי היומיום" (1980) פרצות הן דוגמה מופתית לטקטיקות הממחישות את המשתמשוּת, מאחר שהן מציעות דרכים לתוך מערכות בלי לפגום בהן פיזית. באנגלית מכונות הפרצות הללו loopholes. מבחינה מילולית, או לפחות היסטורית, הן קרויות כך על שם החרכים האנכיים הצרים שנקבעו בחומות מבצרים. אלו שהגנו על המבצר מצדו הפנימי קראו להם "חרכי ירי", והשתמשו בהם כדי לירות חצים בתוקפים, שמהצד השני כינו אותם "חורי לולאה" – הנקודה היחידה שניתן ...
"כדי לחשוב את החיים כמה שלעולם לא ניתן כרכוש, אלא רק כשימוש משותף […] יידרשו פיתוח תיאוריה של שימוש ולאחר מכן ביקורת של האונטולוגיה היצרנית והממשלית שממשיכה, תחת מסווים שונים, לקבוע את גורל המין האנושי" – ג'ורג'יו אגמבן, "העוני הנעלה ביותר" (2013) לפני שנות דור, הנרי לפבר ומישל דה סרטו ניתחו באופן משכנע את ההתרחשויות, יכולת ההמצאה והמשתמשוּת של מה שזכה לכינוי "היומיום". קשה להאמין, אבל מאז הפך היומיומי לקורבן של ההצלחה הבלתי-משוערת שלו עצמו. הוא הוּלל, מוסחר ומוסגר על ידי הצפייה. במשך זמן רב ראיתי ב"יומיומי" את הסביבה של המשתמשו ...
"מתוך רצון לחשוף את הניגוד הבסיסי בין אמנות לרדימיידים דמיינתי 'רדימייד הדדי': להשתמש בציור של רמברנדט כקרש גיהוץ!" – מרסל דושאן, "אפרופו רדימיידים" (1961) בחיבור מאוחר שלו ניסה מרסל דושאן להבחין בין כמה סוגים שונים של רדימיידים. מעניין במיוחד, לענייננו, הוא הז'אנר שהוא מתאר בשנינות כ"רדימיידים הדדיים". דושאן היה להוט "להדגיש את הניגוד העקרוני בין אמנות והרדימייד", והגדיר את הז'אנר החדש בתכלית, שטרם מומש מאז, באמצעות הדוגמה "להשתמש בציור של רמברנדט כקרש גיהוץ". אין מדובר בעקיצה גרידא, ואף לא בלעג שנון לערך השימוש; הדוגמה של ד ...
"הבנתי מהר מאוד את הסכנה שבחזרה חסרת אבחנה על צורת הביטוי הזאת והחלטתי להגביל את ייצור ה'רדימיידים' לכמות שנתית קטנה. הייתי ער לכך שעבור הצופה, אפילו יותר מאשר עבור האמן, אמנות היא סם ממכר" – מרסל דושאן, "אפרופו רדימיידים" (1961) בהרצאה קצרה שנשא בשנת 1961 הציע מרסל דושאן כמה תובנות חדות בנוגע ללוגיקה של הרדימיידים, והגדיר אותם כ"סמים ממכרים" ביותר. נוסף על הרדימיידים הסטנדרטיים, שערך השימוש של אובייקטים רגילים מושעה בהם (כאילו הושם בין סוגריים בלתי-נראים) משעה שהוחדרו אל המסגרת הפרפורמטיבית של עולם האמנות, ונוסף גם על הצעתו מרחיקת הרא ...
"זוכרים את ראש הפר הזה שעשיתי מכידון ומושב של אופניים, שכולם זיהו כראש של פר? הייתי רוצה לראות אותו עובר מטאמורפוזה בכיוון הנגדי. נניח שראש הפר שלי נזרק לערמת גרוטאות. בסוף יכול להגיע איזה בחור ולהגיד: 'הנה משהו שיכול להיות מאוד שימושי לכידון ולמושב של האופניים שלי…' וכך תושלם מטאמורפוזה כפולה" – פבלו פיקאסו (1957) לעתים קרובות יש יתרון היוריסטי להצמדת התחילית re’ [עברית: הטיה בבניין ׳שַפְעֵל׳] לכל הפעלים ושמות העצם. זה בהחלט תקף לגבי המוטו של המשתמשוּת, re-purposing, "שיתכול" – מונח המביא בכפיפה אחת את הבטלנות הפרדוקסלית של המשתמשוּת (אין צ ...
"כשאובייקטים אמנותיים מופרדים הן מן התנאים של מקור והן מן הפעולה בניסיון [operation in experience], נבנית סביבם חומה האוטמת כמעט לגמרי את משמעותם הכללית…" – ג'ון דיואי, "אמנות כהתנסות" (1934) לפני כמאתיים שנה, באמצעות שני מושגים חזקים להפליא ועתירי פרדוקסים, הגדיר עמנואל קאנט את מנגנוני הלכידה של האמנות האוטונומית. אמנות, טען קאנט, מכוונת לקראת "צפייה ללא חפץ-עניין", וזו שימשה אותו כדי להציג את הצופה חסר האינטרס כדמות ההירואית החדשה של החוויה האסתטית. הואיל והמונח הזה מוציא מכלל חשבון את המשתמשוּת, הוא השתלב להפליא עם יציר אדריכלי אחר של מחש ...
"אנחנו נחים, כפי שאמר אמרסון, בחיקה של אינטליגנציה אדירה" – ג׳ון דיואי, "הציבור ובעיותיו" (1927) המונח "תפיסת טרמפ" [1] מתייחס בבסיסו לנסיעה חינם, ללא טרדה, בכלי הרכב שממילא היה בדרך לאותו יעד. תפיסת טרמפ הפכה בעשור האחרון לאופן נפוץ של משתמשוּת, וזאת הודות לעלייתם של חיבורי האינטרנט האלחוטיים. לתפוס טרמפ על גישה לאינטרנט היא הפרקטיקה של שימוש בשירות האינטרנט האלחוטי של מנוי אחר בלי ידיעתו או אישורו המפורש. זהו תחום אפור מבחינה חוקית ואתית, והוא מוגבל במקומות מסוימים ומותר באחרים. זוהי צורה של שנור או אכילת חינם, והיא שונה מטפילות ודו ...
"כדי לקיים שיג ושיח חברתי מורכב אתה חייב להיאבק בתוכנית חברתית מהונדסת או לעוות אותה" – ריצ'רד סנט, "יחד" (2012) יש ביטוי מתועב שזוכה באחרונה לפופולריות יתירה, והוראתו היא להתגאות במשהו, לקבל משהו במלואו, להתאים אותו למטרותיך, לתבוע את מה שמגיע לך: Own it ["תפוס/תפסי על זה בעלות!"] אם הוא נראה בלתי-מזיק, זה רק משום שהאידיאולוגיה של הבעלות כבר טבועה בעומק הנפש העכשווית. לפעמים משתמשים בביטוי הזה אפילו ביחס למוסדות ציבוריים – אבל במקום שמשתמשים יוזמנו "לקחת משתמשוּת" במוזיאון או בית הספר המקומי שלהם באמצעות המעורבות הישירה שלהם ("פ ...
עם ניסיון מקצועי בתחום 30 שנה בניאגרות הסמויות הגישה האישית החשובה בעת תיקון ניאגרות סמויות כבר לא מעט שנים שישראלים רבים קונים לנכס שלהם ניאגרות סמויות. בין שמות המותג השונים אנו יכולים להכיר את הניאגרות של חברות סוואב או פלסאון ואת אלו של סניט, וייסה, ויגה ועוד. ניאגרות אלה מצריכות תיקון איכותי ולכן אנו רואים ... להמשך קריאה הפוסט הגישה האישית החשובה בעת תיקון ניאגרות סמויות הופיע ראשון ב תיקון ניאגרות סמויות 0505234534
ההווי הקבוצתי והמשרדי הוא אחד הדברים החשובים בכל חברה, ואפשר אף לומר שהוא החשוב ביותר. מלבד האווירה הנעימה במשרד, חשוב מאד לשבור את השגרה מדי פעם, ולאפשר לעובדים להתאוורר ולהכיר אחד את השני מזוויות חדשות, גם מחוץ לכותלי המשרד! אז איך עושים זאת בלי לשבור את הראש? היכנו עבורכם כמה טיפים פשוטים ומועילים בחרו את …
הפוסט ארגון יום גיבוש לעובדים – זה לא חייב להיות כל כך מסובך הופיע ראשון ב ביזנס סיטי
דף זה הוגש תוך: 2.761 שניות