מורים ומרצים ברחבי מערכת החינוך האמריקנית מבוהלים מול ניצני מהפכת הבינה מלאכותית, שעלולה לאפשר מעשי רמאות מצד תלמידיהם בקנה מידה בלתי נתפס. המקור לצרה הוא ChatGPT, בוט שנפתח לציבור לפני כמה שבועות ומאפשר למשתמשים לשאול שאלות ולקבל תשובות מנוסחות היטב שגם נראות אנושיות להחריד.

כמעט מיד החלו אנשי חינוך להתנסות בכלי. התשובות של הבוט לשאלות אקדמיות אינן מושלמות, אך הן קרובות מאוד למה שמורים מצפים לקרוא ממרבית התלמידים שלהם. כמה זמן יעבור, תוהים מחנכים, עד שתלמידים יתחילו להשתמש באתר כדי לכתוב חיבורים ושיעורי בית?

• התפרצות הקורונה בסין מעלה את הסיכון למוטציה חדשה בנגיף


• אפשר להירגע: אף בינה מלאכותית לא הולכת לקחת את העבודה שלכם בקרוב

מארה קורי, מורה לאנגלית בתיכון איירונדייל במינסוטה, דנה בעניין עם תלמידיה כדי שיוכלו להבין כיצד השימוש בכלי עלול לעכב את הלמידה שלהם. "חלקם היו המומים מכך שידעתי מה זה", סיפרה. היא לא דאגה מכך שהשיחה עלולה לשתול רעיונות רעים בראשיהם: "זו שטות לקוות שבני נוער לא ישימו לב לכלי חדש שיכול לחסוך להם זמן ועבודה".

ימים לאחר שהושק, יותר ממיליון משתמשים כבר ניסו את ChatGPT. חלקם שאלו שאלות תמימות, כמו איך להסביר לילד בן שש שסנטה קלאוס אינו אמיתי. שאלות אחרות דרשו תשובות מורכבות, כמו גימור של קוד תוכנה מסובך. עבור חלק מהתלמידים, הפיתוי ברור ועצום. תלמיד י"ב בבית ספר במערב התיכון, שהתראיין בעילום שם מחשש לעונש, אומר שכבר השתמש במחולל הטקסט פעמיים כדי לרמות בשיעורי הבית שלו. הוא קיבל את הרעיון לאחר שראה אנשים מסבירים בטוויטר על עוצמתו של מחולל המילים, שנפתח לציבור הרחב ב־30 בנובמבר.

הוא קרא את טופס המבחן הביתי במדעי המחשב שביקש ממנו להגדיר מונחים מסוימים, ואז הכניס אותם לתיבת השאלה ב־ChatGPT. כמעט מיד, ההגדרות נפלטו. הוא העתיק אותן בכתב יד לטופס התשובה והגיש את המטלה. באותו היום הוא השתמש במחולל כדי לעזור לו לכתוב קטע קוד לשאלת שיעורי בית באותו הנושא. לא היה לו מושג מה לענות, אבל ChatGPT ידע היטב. הוא פלט מחרוזת קוד שעבדה באופן מושלם. אחרי זה, הוא כבר היה מכור.

התלמיד מתכנן להשתמש ב־ChatGPT כדי לרמות במבחנים במקום עזרים אחרים שהשתמש בהם בעבר. הוא לא חושש שייתפס, לדבריו, כי הוא לא חושב שהמורה ישים לב שהתשובות שלו נוצרו במחשב. הוא גם לא מתחרט: "מורים צריכים לשאול שאלות טובות יותר. תשתמשו בכלי הזה לטובתכם… אבל אל תנסו לעבור שנה שלמה רק על סמך התשובות האלה".

את הבוט פיתחה OpenAI, מעבדת בינה מלאכותית שהוקמה לפני כמה שנים במימון אילון מאסק ואחרים. הוא מופעל באמצעות "מודל שפה גדול", תוכנת בינה מלאכותית שמאומנת לחזות את המילה הבאה במשפט בעזרת ניתוח כמויות אדירות של טקסטים ברשת ומציאת דפוסים נכונים דרך ניסוי וטעייה. ChatGPT שוכלל כדי להפוך את התשובות שלו לאנושיות יותר, ורבים ציינו את יכולתו לנסח פסקאות בעלות אופי הומוריסטי ואפילו פילוסופי. ובכל זאת, לפעמים התשובות שלו שגויות או בעלות תכנים פוגעניים. אחד המשתמשים הצליח לגרום לו לכתוב שיר ראפ שכלל את המשפט: "אם אתה רואה אישה בחלוק מדען, היא כנראה שם כדי לשטוף רצפה". היוצרים מכירים בכך ש־ChatGPT אינו מושלם ועלול להחזיר תשובות מטעות.

אנשי חינוך מניחים שעם הזמן הכלי ישתפר והידע עליו בקרב התלמידים יגדל. יש שאומרים שהמורים יתאימו את הבחינות כדי לקחת בחשבון אפשרות של רמאות. לדוגמה, הם ידרשו מהתלמידים לכתוב עבודות בכתב יד במהלך השיעור, כך שיוכלו לפקח עליהם. אחרים שוקלים כיצד לכתוב שאלות שדורשות חשיבה מעמיקה יותר, ויאתגרו את הבוט.

ההשלכות אדירות. מורים רבים מסכימים שלימוד כתיבה יכול להתקיים רק כשהתלמידים מתחבטים ברעיונות ואז הופכים אותם למשפטים. תלמידים מתחילים בלי לדעת מה הם רוצים להגיד, ובזמן שהם כותבים הרעיון הולך ומתבהר. "תהליך הכתיבה משנה את הידע שלנו", אומר ג'ושוע וילסון, מרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת דלאוור. "זה ילך לאיבוד לחלוטין אם כל מה שתעשה הוא לקפוץ לתוצר הסופי". באוניברסיטאות הדיונים בנושא סוערים, הוא מוסיף, אך למורים רבים בתיכונים אין שמץ של מושג מה קורה: "המורים הממוצעים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים רק מנסים לשרוד עד חלוקת תעודות סוף השנה. זה בהחלט גל שעומד להכות בהם".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/12/DALL·E-2022-12-21-05.26.32-caricature-of-blue-collar-worker-leaving-the-factory-while-a-robot-take-his-place-150x150.png 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/12/DALL·E-2022-12-21-05.26.32-caricature-of-blue-collar-worker-leaving-the-factory-while-a-robot-take-his-place-75x75.png 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/12/DALL·E-2022-12-21-05.26.32-caricature-of-blue-collar-worker-leaving-the-factory-while-a-robot-take-his-place-750x750.png 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2022/12/DALL·E-2022-12-21-05.26.32-caricature-of-blue-collar-worker-leaving-the-factory-while-a-robot-take-his-place-90x90.png 90w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />

דייוויד ק' תומסון, מרצה להיסטוריה באוניברסיטת סייקרד הארט בקונטיקט, אומר שראשי המחלקות באוניברסיטה כבר דנו בשאלת ההתמודדות עם הבינה המלאכותית, וחברי הסגל יודעים שהם חייבים למצוא דרכים להתמודד איתה.

דרך ניסויים באתר הוא הבין שהבוט מסתדר היטב עם שאלות עובדתיות – למשל, שאלה שביקשה מתלמידים להשוות מבחינה כלכלית ומבחינות אחרות את התפתחות המושבות הצפוניות והדרומיות של אמריקה לפני מלחמת העצמאות. "זה לא היה מושלם", אומר תומסון, "אבל גם סטודנטים בקולג' אינם מושלמים". אבל כשהוא שאל את הבוט שאלה מתוחכמת יותר, כמו איך פעיל שחרור העבדים פרדריק דאגלס הציג את הטיעונים שלו נגד מוסד העבדות, התגובה הייתה קוהרנטית הרבה פחות. לדבריו, מרצים יצטרכו לבחון ולתת ציונים על נימוקים אנליטיים, ולא רק על עובדות שאפשר למצוא בקלות.

עם זאת, אחרים מזהים יתרונות בטכנולוגיה. לדברי ג'ושוע איילר, מרצה באוניברסיטת מיסיסיפי ומנהל המרכז למצוינות, הטכנולוגיה הזו עשויה לגרום למורים לחשוב לעומק על המטלות שהם מחלקים לתלמידים ולדבר עם התלמידים על הסיבה שחשוב ליצור עבודות מקוריות משלהם. "מחשבונים שינו את הדרך שבה אנחנו מלמדים מתמטיקה, וזהו 'רגע המחשבון' של הוראת הכתיבה", אומר איילר. "יש חשש גדול שתלמידים ישתמשו בכלים האלה כדי לרמות".

מייקל פלדשטיין, יועץ בתחום החינוך וכותב הבלוג e-Literate, אומר שיש סקרנות גם בקרב אנשי חינוך. לדבריו, מרצים בתחומים בעלי אוריינטציה מסחרית רואים בכתיבתה של בינה מלאכותית כלי שימושי. סטודנטים לשיווק יוכלו להשתמש בבוט כדי לכתוב חומר פרסומי בבית הספר וגם בעבודתם בעתיד; ואם זה עובד, מה רע בעצם? "בחברות לא אכפת אם התלמידים יהיו ההמינגוויי הבא. אם המטרה היא תקשורת, זה כלי נוסף כדי להשיג את המטרה", אומר פלדשטיין. הדבר החשוב ביותר, לדבריו, הוא שהכלי יהיה חלק מהלמידה, ולא במקום הלמידה.

בשעה שמחנכים תוהים כיצד לחיות עם הטכנולוגיה, חברות מסוימות חושבות על דרכים להביס אותה. Turnitin, חברה שיצרה תוכנה בשימוש נרחב לזיהוי העתקה, בוחנת כעת דרכים לזיהוי טקסטים שנוצרו בבינה מלאכותית. החיבורים האוטומטיים שונים מעבודות שכתבו סטודנטים, אומרים בחברה. התלמידים כותבים בקול ייחודי, שנעדר מהתוכן שיוצר ChatGPT. חיבורים שנכתבו בבינה מלאכותית נשמעים כמו אלו של "האדם הממוצע", אבל כל תלמיד נתון אינו "האדם הממוצע", כך שהחיבורים לא יישמעו כמוהו. אריק ואנג, סמנכ"ל בינה מלאכותית בחברה, אומר שהחיבורים של הבוט "נוטים להיות כתובים 'פרווה' מאוד".

ובכל זאת, יהיה קשה לזהות רמאים שמשתמשים בטכנולוגיה. סשה לוצ'יוני, מדענית מחקר בחברת ההזנק Hugging Face, שעוסקת בבינה מלאכותית, אומרת ש־OpenAI צריכה לאפשר לציבור לבחון את הקוד של ChatGPT, כי רק כך מדענים יוכלו לבנות כלים חזקים באמת ללכידת רמאים. "אנחנו עובדים עם קופסה שחורה", היא אומרת. "אם לא נשיג גישה לשכבות הללו, יהיה קשה ליצור כלי לזיהוי רמאות". חברת Hugging Face יצרה כלי זיהוי לבוט הקודם, GPT-2, אבל החברה לא יכולה לומר בוודאות עד כמה הוא יהיה מדויק לגבי הדור החדש שלו.

לדברי סקוט אהרונסון, חוקר אורח ב־OpenAI, החברה המפעילה את הבוט בוחנת דרכים שונות להילחם בשימוש לרעה, כולל שימוש בסימני מים המבדילים בין טקסט שיצר הבוט ובין טקסט בעולם האמיתי. "אנחנו עדיין מריצים ניסויים כדי לקבוע את הגישה הטובה ביותר או את שילוב הגישות הטוב ביותר", אומר אהרונסון.

ל־ChatGPT יש רעיונות משלו לגבי הפתרון. כשנשאל כיצד להתמודד עם רמאות, הבוט הציע כמה הצעות: לחנך את התלמידים על ההשלכות של רמאות, לערוך בחינות בהשגחה, להפוך שאלות למתחכמות יותר, ולתת לתלמידים תמיכה כדי שלא ירגישו צורך לרמות. "בסופו של דבר, חשוב להעביר לתלמידים את הציפיות שלך ליושרה אקדמית ולנקוט בצעדים למניעת רמאות", הסביר הבוט. "זה יכול לעזור ליצור תרבות של כנות ויושרה בכיתה".

The post מורים ומרצים חוששים: בינה מלאכותית משוכללת תוביל לרמאות ענפה appeared first on מקור ראשון.

"קל ונוח לשפוט את המקרה שקרה לאבא שלי בדיעבד, בחדר ממוזג ועם קפה ביד, אבל בשתים־עשרה בלילה, כשאתה בקרוון מוקף ברעולי פנים – זה אחרת". כך סיכם השבוע, זמנית, בן שיף, בנו של אריה שיף, תושב ערד בן 70, שלפני ארבעה שבועות ירה בפורץ שפרץ לרכבו ופצע אותו אנושות. מיד לאחר הירי התקשר שיף למשטרה והזעיק אמבולנס, אך הפורץ – מוחמד אל־אטרש, תושב הפזורה הבדואית ובעל עבר פלילי עשיר בתחום עבירות הרכוש – מת מפצעיו בבית החולים. שיף שוהה כרגע במעצר בית באילת, וממתין לשימוע לפני הגשת כתב אישום, שאמור להתקיים בשבוע הבא. בינתיים פורסם שבכוונת פרקליטות מחוז דרום להאשים אותו בעבירת רצח.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– החלום של אסתר הורגן ז"ל התנפץ ברצח בלב היער

– סגירת מסחר והשבתת האיים הירוקים: כך ייראה הסגר השלישי

– הרשת סוערת: האם ראש המועצה העמיד פנים שהתחסן?

בן שיף, הבן הצעיר במשפחה, הסכים להתראיין השבוע, בפעם הראשונה מאז האירוע, אך בהוראת עורכי הדין של אביו לא התייחס לפרטי המקרה. "אבא שלי חי את חייו בשלווה ובעשיית טוב שהופרעה מדי פעם, אבל זו שגרת חיינו", הוא מספר. "לא מזמן דיברתי עם חבר שלא גר בערד וסיפרתי לו שפעם בשנה או שנתיים פורצים אלינו וגונבים, והוא הסתכל עליי בעיניים מבועתות. זה מה שאני מכיר וזה נראה לי נורמלי, אבל מתברר שלא".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02018_25_58-4-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שיף הבן מונה את רשימת הפריצות שחוותה המשפחה לאורך השנים: ארבע פריצות שהסתיימו בגניבת רכב, שתי פריצות לתוך הבית, שתי פריצות לרכב שנכשלו, ושני מקרי גנבה של רכבי אורחים שהתארחו בביתם. "הפריצה הקודמת הייתה באפריל 2019, אז גנבו לאימא שלי רכב יונדאי חדש שהיה אצלה רק ארבעה חודשים. כשקנינו לה רכב חדש חברת הביטוח לא רצתה לבטח אותו, ולקח לנו זמן למצוא חברה אחרת שתסכים".

ובכל זאת, למרות ריבוי הפריצות, לשיף ברור שאילו אביו ישן בביתו במוצאי שבת לפני ארבעה שבועות, האירוע היה מסתיים אחרת. "זה צירוף של אירועים שהתגלגלו לסיטואציה שנוצרה. ההורים שלי טסים בכל שנה לאחותי שמתגוררת בגואטמלה. השנה בגלל הקורונה הם לא טסו, והחליטו להשתמש בכסף כדי לשפץ את הבית. השיפוצים כמעט הסתיימו, ובינתיים הם ישנו בקרוון הנגרר שלנו שמשמש את אבא גם כחדר טיפולים נייד. אבא ישן בקרוון לצידה של אימא שלי, וכשהגנבים הגיעו הוא הרגיש סכנה לחייו ויצא החוצה".

ראש עיריית ערד, ניסן בן־חמו: "אם הפורץ נכנס לעיר, נכשלנו. צריכים לתפוס אותו כשהוא במיטתו, ולמשטרה יש היכולת המודיעינית לעשות את זה. אם הוא היה מוכר למשטרה, איך הוא ישן בלילה בשקט?"

בשלב הזה שיף עוצר ולא יורד לפרטים, אבל הוא מאמין שלאחר השימוע אביו לא יואשם ברצח. "אנחנו בימים של ערפל, אבל אנחנו מתפללים ומאמינים בצדקתו ובחפותו לגבי האופן שבו הוא פעל בסיטואציה שנוצרה. נגיע לשימוע מוכנים, ננסה לשכנע את הפרקליטות, ונקווה שעורכי הדין יצליחו להוציא את הצדק לאור".

בינתיים מספר הבן על תמיכה שאביו מקבל מתושבי ערד ומכל רחבי הארץ, ועל קמפיין גיוס כספים למימון התמיכה המשפטית שמתנהל תחת הכותרת "כולנו אריה שיף". "אנחנו באמת מאמינים שזה היה יכול לקרות אצל כל אחד בבית, ושכל אחד עלול להתמודד עם השאלה אם הוא הולך להיות נפגע עבירה או עבריין".

איש של התנדבות

אריה שיף הוא דמות ותיקה ומוערכת בעיר ערד בזכות פעילות ההתנדבות הענפה שלו. לאחר קריירה צבאית בחיל האוויר הגיע לעיר עם משפחתו בשנת 1991, בעקבות עבודתו בניהול של כמה תחנות דלק בדרום. בשנת 1997 נהרג בנו הבכור עופר בתאונת דרכים, ומאז השתנו חייו. שיף עשה הסבה מקצועית לתחום הרפואה המשלימה, ובמקביל החל להנציח את בנו במגוון דרכים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 2018_25_58-12-750x578.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"החלטתי שאני כאן בשביל החיים ובגלל שיש בשביל מי ובשביל מה. אני ממשיך לחיות כיוון שיש בית, אישה ועוד שלושה ילדים", אמר בעבר בריאיון לאתר של גמלאי צה"ל. שיף הקים בערד אוהל אירוח למטיילים בשביל ישראל, ואלפי "שביליסטים" זכו לקבל בו מקלחת ומקום לינה חינם. הוא הקים בערד גם פארק לזכר בנו ובו מתקני כושר וספרייה. שיף החל להתנדב בארגון אור ירוק ובעמותות יד שרה וידידים, זאת לצד התנדבות ארוכת שנים במשטרת ישראל שבגינה הוא גם החזיק באקדח ברישיון.

"כמתנדב ותיק במשטרה הוא התייצב בכל מקום", מספר בן. "זה במהות שלו. לפני שלוש שנים, כשנרצח בערד החייל רון קוקיא, הוא היה הראשון שהגיע לזירה ועמד שם שעות כדי לחסום רכבים. לא מזמן פרצה שריפה בבית כתוצאה מזיקוקים, והוא מיד נכנס פנימה. בסגר הראשון של הקורונה הוא יצא מהבית עם מסכה וכפפות, העמיס את הרכב במזון והלך לחלק לאנשים שגרים לבד. כעסנו עליו ואמרנו לו 'אבא אתה בן 70, תשמור על עצמך'".

לשיף הבן יש טענות כלפי משטרת ישראל שלא פעלה מספיק כדי למנוע את האירוע הטרגי. "החזרה של הגנבים לאותה כתובת היא כישלון של המשטרה. במקום שהמשטרה תגיע קודם למיטה של הגנב, הגנב הגיע למיטה של אבא שלי. לא מתקבל על הדעת מצב כזה שאדם ישן עם אקדח. זה לא עניין של רכוש, זה לחיות תחת טרור. המשטרה עדיין לא תפסה את שני חברי החוליה האחרים, אולי יש להם סדר עדיפויות אחר".

לפני 12 שנים עבר בכנסת "חוק דרומי", הפוטר מאחריות פלילית מי שפעל נגד פורץ שחדר לביתו. ההצעה התקבלה על רקע פרשת החוואי שי דרומי שירה למוות בבדואי שפרץ לחוותו. על פי החוק, לא יישא אדם באחריות פלילית "למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף מי שמתפרץ או נכנס לבית המגורים, בית העסק או המשק החקלאי המגודר, שלו או של זולתו, בכוונה לבצע עבירה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/מקסים-אוקנין-צילום-מילדה-רוקייטה-750x654.jpeg 750w" sizes="(max-width: 801px) 100vw, 801px" />

הבעיה של אריה שיף היא שהפורצים פרצו לרכבו ולא לביתו. בנו משוכנע שצריכים לתקן את החוק. "צריכים להגיע למצב שהחוק יהיה ברור יותר ולהוסיף לו תיקון. היום בשביל לפתוח באש צריך שלפורץ שמולך תהיה כוונה ברורה, אבל אדם שמגיע רעול פנים באמצע הלילה – זה אומר מה כוונתו. מטילים על נפגע העבירה את האחריות לברר אם הפורצים ירצחו אותו או רק יגנבו ממנו, וזה אבסורד שאדם צריך לעסוק בשאלות כאלה. אני לא משפטן ולא פוליטיקאי, אבל המקרה של אבא שלי הוא לא המקרה הראשון. אם לא נתמודד עם השאלות האלה, הוא גם לא יהיה האחרון". מאז האירוע, מספר שיף, אביו כאוב מאוד. "אבא הוא אדם שעוסק בריפוי, ומאוד לא נוח לו עם האירוע הזה. הוא יחיה את זה כל חייו וחבל, כי הוא האדם האחרון שמגיעה לו משקולת כזו על הלב".

עורך הדין ששי גז, שמייצג את אריה שיף, מאמין שיצליח לשנות את כוונת הפרקליטות להאשים את שיף ברצח. "למיטב ידיעתי והבנתי, זה לא המקרה. אנחנו מצידנו חותרים לכך שלא יוגש כלל כתב אישום, כי אנחנו חושבים ומאמינים שזו התגובה שהוא היה צריך להגיב בנסיבות העניין. הוא לא התכוון לפגוע באדם, אלא פעל מתוך הגנה עצמית כדי למנוע פגיעה בעצמו, באשתו וברכושו".

עו"ד גז משוכנע שאף שהפריצה לא הייתה לבית אלא לרכב, עדיין נשקפה סכנה לבני הזוג: "אשתו של אריה הייתה בתוך הקרוון וראתה רכב עם פורצים. אחד מהם ירד מהרכב ופרץ לרכב שלהם, ושניים היו ליד הקרוון. אריה ירה ירייה אחת לכיוון הרכב של הפורצים וירייה אחת לכיוון הרכב שלו כי הוא חש סכנה. לפרקליטות יש שיקולים אחרים. הם טוענים שהסרטון שיש בידיהם הוא לטובתם כי הוא מראה שאריה התכוון לפגוע באדם. אנחנו טוענים שלא היה ולא נברא. אדם מתעורר בשעה מאוחרת בלילה, וכשזה מה שהוא רואה מול עיניו הוא מגן על עצמו. מפה ועד האשמה ברצח המרחק גדול מאוד". גז מעריך שהתיק של שיף יועבר להתייעצות מפרקליטות המחוז לפרקליטות המדינה, ורק שם תינתן ההחלטה על סעיפי כתב האישום.

להחמיר את הענישה

גם ראש עיריית ערד ניסן בן־חמו מתייצב לצד שיף. "אני תומך באריה תמיכה מלאה", הוא אומר. "אני לא חושב שבדיעבד אנחנו יכולים לשפוט איך היינו מגיבים. רק בשבוע האחרון ראינו חייל בסיירת גולני שעומד מולו מחבל עם בקבוק תבערה, ואתה רואה את ההססנות. אפשר להגיד שזה קשור ואפשר להגיד שלא, אבל בכל מקרה קשה לשפוט את האדם בסיטואציה כזו".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 807002-e1608795131868.jpg 642w" sizes="(max-width: 533px) 100vw, 533px" />

בן־חמו מבהיר שהמקרה של שיף אינו מלמד על מצב הפשיעה בערד. "האירוע הטרגי הזה היה יכול לקרות בכל מקום אחר. כשמסתכלים על הפעילות העבריינית בעיר, ערד נמצאת ברף התחתון בכל מחוז הנגב, עם 33 פריצות לרכב ו־22 פריצות לבתים בשנת 2020, וירידה של 20% משנת 2018, שבה התחלנו להפעיל עם משטרת ערד את השיטור העירוני. הניסיון לתאר כאן מערב פרוע שבו כל אחד שולף נשק ויורה במי שבא לו, הוא עיוות של הנתונים. כולנו מגדלים פה ילדים והם מסתובבים בכל שעות היום ולא מרגישים מאוימים. זה אירוע נקודתי שצריך לטפל בו".

מקסים אוקנין הוא תושב ותיק בערד, בעבר סגן ראש העיר וממלא מקומו, וכיום מנהל משרד לייעוץ אסטרטגי. גם הוא משוכנע שהסיטואציה שאליה נקלע שיף הצדיקה את תגובתו. "אי אפשר לצפות מאדם בן 70 לפעול אחרת כששלושה רעולי פנים מפתיעים אותו באישון לילה כשהוא ישן בקרוון סמוך לרכב שנפרץ".

השאלה היא איך שומרים על איזון בין הגנה עצמית למציאות של מערב פרוע וירי בכל מקרה של עבירת רכוש.

"זה באמת דורש איזון עדין, אבל צריך להבין שהאירוע הטרגי הזה הוא ייחודי ולא פריצה רגילה. אריה ישן מחוץ לבית, וכשאתה נתקל בשלושה רעולי פנים שאחד מהם נכנס לרכב – זו לא עוד פריצה. זו סיטואציה שבה אתה חושש לשלום אשתך שישנה לצידך בקרוון ואתה צריך לשמור עליה. מעבר לכך, אריה הוא לא עוד בן אדם מהיישוב אלא אחד שיודע לתפעל אירוע ולירות בנשק".

הבן, בן שיף: "אבא הוא אדם שעוסק בריפוי ומאוד לא נוח לו עם האירוע הזה. הוא יחיה את זה כל חייו וחבל, כי הוא האדם האחרון שמגיעה לו משקולת כזו על הלב"

אוקנין מקווה שהמקרה של שיף יסייע בהרתעת פורצים בעתיד. "המשפחה של הפורץ התייחסה לאירוע הזה כאל תאונת עבודה, אחיו אמר שהוא הלך לעבודה… אבל אין דבר כזה. כתושב ערד והנגב אני חושב שכל אדם, בדואי או יהודי, שבא רעול פנים באמצע הלילה כדי לבצע פשע צריך לקחת בחשבון שהוא לא יצא שלם מהסיטואציה הזאת. צריך לזכור שהיה מדובר פה גם בארכי־פושע עם גיליון הרשעות ארוך, כך שעל אחת כמה וכמה שהוא לא היה צריך לצאת שלם מהאירוע".

כ־25 אלף תושבים מתגוררים בערד. בעיר כסייפה השכנה מתגוררים כ־19 אלף תושבים, ובפזורה הסמוכה לערד מתגוררים כעשרת אלפים בדואים נוספים. המאזן הזה והעובדה שערד היא היישוב היחיד באזור שיש בו תשתיות ושירותים של עיר, יצרו מציאות מורכבת שבה אף שמדובר בעיר יהודית, בתחום המסחר והשירותים ערד מתנהלת כעיר מעורבת לכל דבר. הפורץ אל־אטרש אינו מתגורר בפזורה הבדואית הסמוכה לערד אלא באזור צומת שוקת, ואוקנין אינו חושש שהאירוע יפגע במרקם היחסים עם השכנים הבדואים. "יש כלכלה מקיימת בינינו לבינם. למרות המורכבות והרגישות, ערד כבר הוכיחה שהיא יכולה להכיל מערכת יחסים טובה ומכילה עם הבדואים שלצידה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/12/אריה-שיף-במרכז-e1608795085833.jpeg 354w" sizes="(max-width: 385px) 100vw, 385px" />

כמו ראש העיר גם אוקנין סבור כי הפריצות החוזרות ונשנות לביתה ולמכוניותיה של משפחת שיף, אינן מלמדות על רמת הביטחון האישי בערד. "ערד היא בסך הכול עיר בטוחה. הנתונים שלנו יותר טובים מכל יישוב אחר בנגב. רמת הפשיעה וגם רמת האלימות מהמגזר בדואי נמוכות בהשוואה לשאר יישובי הנגב, על פי נתוני המשרד לביטחון הפנים. הרכב שאליו פרצו היה טנדר ארבע על ארבע והרכבים הללו מועדים לפורענות, אבל זה לא אומר שנגזר על בעליהם שיפרצו להם כל היום. בנוסף, משפחת שיף מתגוררת בשכונת רותם שהא שכונה מזרחית שגובלת ביציאה הצפון־מזרחית של ערד בואכה דרום הר חברון, לא הרחק מציר ההברחות, ולכן זה אזור 'מזמין' יותר לפריצות מאזור רגיל. מובן שאפשר היה לשמור יותר, ובהקשר הזה אני בא בטענות למשטרה שצריכה להגדיל את כוח האדם שלה בערד; העיר שלנו מרוחקת 12 ק"מ מהקו הירוק, ואנחנו צריכים לקבל מענה הולם גם ממשטרת ישראל וגם ממשמר הגבול".

ראש העיר בן־חמו אומר כי העירייה תחזק את מערך המצלמות והשיטור העירוני, וגם לו יש תביעות מהמשטרה. השבוע הוא קיים ישיבה עם מפקד המשטרה החדש של ערד שנכנס לתפקידו בחודש האחרון, ודרש לראות פעילות התקפית. "אם הפורץ נכנס לתחומי העיר, נכשלנו. צריכים לתפוס אותו כשהוא במיטה שלו, ולמשטרה יש היכולת המודיעינית לעשות את זה. אם הוא היה מוכר למשטרה, איך הוא ישן בלילה בשקט?"

לבן־חמו יש טענה גם כלפי מערכת המשפט שמקילה בענישה של הפורצים. "כשגוזרים על פורץ כזה חודש מאסר, הוא יושב בכלא ואז חוזר ופורץ ומרוויח על כל גנבה עשרת אלפים שקל, וזה משתלם לו. הדלת המסתובבת הזאת מביאה למצב שבו אנשים עובדים בפריצות. ברגע שרף הענישה יעלה משמעותית – זה ישתנה. בארה"ב על עבירה שלישית מאותו סוג, העונש קופץ פי ארבעה, וכך יוצרים הרתעה".

The post "המקרה של אבא שלי יכול לקרות לכל אחד" appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... gosh-katif-ve-750x234.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מעקירת כפר דרום שהתרחשה היום, י"ג אב, לפני 15 שנה, ייזכר בעיקר הקרב על גג בית הכנסת של הישוב. תמונות המפגינים הרטובים על הגג והשוטרים הצבועים המטפסים, נכנסו לספרי ההיסטוריה ממש כמו שתמונות הקצף הלבן על גגות בנייני ימית הפכו לתמונות המפורסמות של פינוי סיני. אבל מה באמת קרה שם על הגג בכפר דרום?

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מחכים לבג"ץ: שכניו של רה"מ מיואשים מההפגנות

– "בשבילי הר הבית אינו דמיון, זו הר שבו חשים את ההיסטוריה היהודית"

– הרווקים הדתיים נקרעים בין ערכי המערב לציפיות המשפחה

אם שואלים את המשטרה ואת כלי התקשורת היה שם מאבק אלים וחוצה קווים בין מפגינים לשוטרים. כותרות העיתונים למחרת דיווחו על חומצה שהושלכה על השוטרים, ידיעה שהופרכה לאחר מכן, אבל לא זכתה לאותה תשומת לב תקשורתית. במציאות, הקרב על גג בית הכנסת של כפר דרום היה יותר הצגה מאשר מאבק.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0615192158004-750x481.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 615192158004-1140x731.jpg 1140w" sizes="(max-width: 1592px) 100vw, 1592px" />

כמה דקות לפני שקיעת החמה של אותו יום, הגיע אחד ממפקדי הכוחות המפנים לרב היישוב, הרב אביק שרייבר, ואמר לו בצורה נרגשת ולא אמינה במיוחד: 'הרב, יש למעלה נפגעים, אנחנו חייבים לעלות לגג. תעלה בבקשה עם המנוף והמכולה ותבקש מהם לסיים את העניין'. הרב שרייבר והאנשים מסביבו סירבו להתרגש. הם התרשמו שהשוטר מגזים קצת בתיאור המצב על הגג כדי לסיים את הפינוי לפני החשיכה. הרב שרייבר התקשר לחבר'ה על הגג ושאל אותם: אתם מסכימים שנעלה לגג, נבקש מכם לסיים את ההתבצרות, ונסיים את הכול בשירה וריקודים, או שאתם רוצים למשוך את המאבק אל תוך הלילה? התשובה מהגג הייתה: תעלו. כך למעשה הסתיים המאבק הסוער ביותר של ההתנתקות.

צריך לומר ביושר: גם אם המתבצרים על הגג היו מושכים את מאבקם אל תוך הלילה, לא הייתה לכך משמעות גדולה. בשעה שהרב שרייבר עלה לגג בית הכנסת, פונו כבר רוב מתיישבי כפר דרום מבתיהם, ולמעשה, פונו גם רוב מוחלט של המתיישבים מכל יישובי הגוש. התמשכות המאבק על גג בית הכנסת לא הייתה מעכבת בצורה משמעותית את ביצוע ההתנתקות. בנוסף, המאבק על גג בית הכנסת היה יכול להסתיים עוד קודם אם הצבא היה רוצה בכך. במשך כל שעות היום, נתנו הכוחות המפנים לנוער להמשיך בהתבצרותם על הגג בבחינת 'ישחקו הנערים לפנינו'. ניסיונות הפריצה הראשונים לבית הכנסת החלו רק בשעה 17:00 והסתיימו תוך פחות משלוש שעות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0603090834041-750x524.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

המפגינים מצדם רצו לשדר מסר שאת כפר דרום לא מפנים בקלות, הם רצו לייצר תמונות דומות לפינוי ימית וליצור סצנת מאבק שתצרוב את התודעה הלאומית אבל גם הם לא התכוונו לחצות קו אדום. כמאתיים איש שהו על הגג ומתוכם רק עשרות בודדות ניהלו את המאבק בשוליו, באזור בו התמקדו המצלמות. חלק לא מבוטל מהשוהים על הגג כלל לא ידעו לקראת מה הם עולים כשטיפסו לגג בשעות הבוקר. בסוף תפילת שחרית, כשהחיילים החלו לחדור ליישוב, קראו המנהיגים במקום לנערים שבתוך בית הכנסת למלא את הגג ורק אחר כך למלא את חלל בית הכנסת. 'יש עוד מקום על הגג' צעקו בבית הכנסת. סביר להניח שאלו שנענו לקריאה לא תארו לעצמם שבניגוד לחבריהם בתוך היכל התפילה, הם ימצאו את עצמם בסוף היום אזוקים בדרכם לבית המעצר.

בתצהיר שכתב הרב אביק שרייבר, שלושה ימים לאחר העקירה, הוא הפנה אצבע מאשימה כלפי המשטרה שלטענתו הפרה את הסיכומים שסיכמה עם המפגינים במקום. לטענת הרב, המשטרה התחייבה להכחיש את השלכת החומצה ולא עשתה זאת. המשטרה התחייבה שלא לעצור את השוהים על הגג, ובסופו של דבר עצרה את כולם. המשטרה גם אישרה לתושבים לקיים תפילת ערבית בתוך בית הכנסת, אך לאחר מכן מנעה מהם להיכנס לבית הכנסת. רק לאחר התערבות מצד תא"ל עימאד פארס אושרה בסופו של דבר התפילה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201501_21_37-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ואחרי הכול צריך לזכור שעבור תושבי כפר דרום, בית הכנסת של הישוב לא היה סתם זירת מאבק. זה  מבנה שנבנה במשך שנים בעמל והשקעה כספית גדולה לזכר קדושי כפר דרום שנרצחו בפיגועי הטרור, ונחנך ברוב עם ביום העצמאות שלפני העקירה. התמונה שאני לקחתי מבית הכנסת לא הייתה תמונת המאבק הצבעונית על הגג אלא מראהו של אלישיב ביטון, בנו של גבי ביטון הי"ד שנרצח בפיגוע אוטובוס הילדים, ממרר בבכי על רצפת בית הכנסת בחושך מוחלט, כשברקע נשמע קולה של תפילת ערבית האחרונה.

The post מה באמת קרה על גג בית הכנסת בכפר דרום? appeared first on מקור ראשון.

לפני מספר ימים נערך ראיון מיוחד של אנשים ומחשבים עם ג'ונתן נייטינגייל, סגן נשיא ומנהל תחום Firefox ב־Mozilla במשרדי מוזילה בסן פרנסיסקו. המאמר, שמציג בין היתר את הרעיונות שמאחורי Firefox ו־Mozilla מסקר את מתודולוגיות הפיתוח של הדפדפן החופשי, פרויקטים שמוזילה עובדת עליהם בימים אלו, וגם על השוני בין פיירפוקס לדפדפנים אחרים.

על כרטיס הביקור של ג'ונתן נייטינגייל כתוב "סגן נשיא ומנהל תחום פיירפוקס (Firefox) במוזילה (Mozilla)", אולם אם תשאלו אותו, הוא יאמר לכם שהעבודה שלו היא להפוך את האינטרנט למקום טוב יותר – וזה בדיוק מה שהוא מנסה לעשות בשש השנים האחרונות. האיש שזכה לכינוי "מר פיירפוקס", מבלה את רוב זמנו היום בתכנון הכלים שישנו את הרשת מחר. כשהוא מוקף בצוות מהנדסי תוכנה ובאלפי מתנדבים ברחבי העולם, מתכוון נייטינגייל לשנות את כללי המשחק ולהפוך כמה שיותר חלקים מחיי היומיום שלנו לפתוחים, חופשיים וחינמיים.

"אנחנו צריכים להפסיק להשתמש במילה 'Browser' ('סייר', המילה אנגלית לדפדפן)", אומר נייטינגייל בראיון מיוחד לאנשים ומחשבים, שנערך במשרדי מוזילה בסן פרנסיסקו. לדבריו, "אנשים כבר לא 'מסיירים' ברשת. הדפדפן הוא החלון שדרכו האדם מסתכל על רוב תחומי החיים שלו היום, וככה בדיוק אנחנו מסתכלים על פיירפוקס. הרשת היא חלק מהחיים שלנו – לא עוד יישום על הדסקטופ שלנו. אם כך, למה שנתייחס אל הדפדפן כאל 'עוד יישום'?".

"אנחנו מסתכלים קדימה, ורואים דפדפנים שמשלבים יחד את כל החתיכות השונות מחיי המשתמש", הוא מסביר את החזון. "אנחנו רואים דפדפן מותאם אישית, כזה שמכיר אותך ויודע להכניס אותך לחשבונות שלך גם במובייל, למרות שאת הסיסמאות בכלל הזנת במחשב הנייח בעבודה. אנחנו רואים דפדפן שיודע להציג לך בבית את כל העמודים שגלשת אליהם במובייל, בזמן שנסעת ברכבת אחרי העבודה. אנחנו לא מפתחים תוכנה או יישום, אלא בונים את הישות שמקשרת אותך לרשת, בכל מקום ובכל זמן. זה הכלי שמחבר אותך לחיים שלך, וזה משהו הרבה יותר גדול מסתם 'דפדפן'".

למאמר המלא באתר "אנשים ומחשבים"

המאמר התפרסם באתר אנשים ומחשבים, התפרסם ככותרת הראשית בניוזלטר שלהם, וצפוי לצאת על הנייר בגיליון ינואר של מגזין InformationWorld.

תלמוד התורה 'תורת חיים' של הרב יצחק גינזבורג מקבץ לתוכו מגוון רחב של תלמידים – מחובשי כיפה סרוגה ועד חובשי כיפה שחורה. בית חינוך שכולו מתקיים לאורה של החסידות, כשאפילו לימודי החול מתבצעים על טהרת הקודש.

הורים רבים מחפשים תלמוד תורה עבור ילדיהם. כזה שיגרום לילד לחזור כל יום שמח ומחויך, מלא בידע תורני, מלא באהבת התורה ואהבת ה' יחד עם רצון חזק להשפיע בעולם. בשכונת הר נוף בירושלים פועל תלמוד התורה 'תורת חיים' של הרב יצחק גינזבורג, אשר הולך לאורו ובדרכו של הרבי מלובביץ'. הנכנס בשעריו יחוש בתוך זמן קצר שמדובר במוסד יוצא דופן. הרב משה גנוט הקים את תלמוד התורה ועמד מאחורי החזון שלו, ובמשך שנים ארוכות הוא נוהל על ידי הרב שילה אופן ולאחריו ע"י הרב יהודה ראב.

הרב אליהו לוי, שנכנס באחרונה לתפקיד המנהל של תלמוד התורה, מסביר לנו על הגישה החינוכית המיוחדת. "עד היום הגישה בתלמודי תורה ובחינוך נחלקה לשניים: או שיש הרבה פחד מהעולם, ואז מדגישים כמה צריך להיסגר ולשמור את עצמנו – וזה בעיניי סוגר את הילדים ולא מחיה אותם, כי אני לא מאמין בחינוך מתוך פחד. ויש גישה הפוכה, של פתיחות יתר לעולם, שבסופו של דבר גורמת לאובדן התמימות הפשוטה של הילדים. "הרעיון החינוכי של תלמוד התורה שלנו, המיישם את דרכו של הרבי מלובביץ', הוא חדש: מצד אחד שומרים על התמימות של הילדים מתוך קשר מאוד פתוח עם המלמדים, אך זאת לצד מסר שאיננו חוששים מהעולם, כי אנחנו מביאים בשורה ויש לנו מה לתת לעולם", מוסיף הרב לוי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2019/08/יצחק-גינזבורג-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כיצד זה מיושם בשטח?

"זה מתבטא קודם כול בלימוד חסידות בהעמקה וברצינות כחלק עיקרי ממערכת הלימודים, ובפרט לימוד שיחותיו של הרבי, שמוריד את רעיונות החסידות ליישום בפועל בעולם. דוגמה נוספת היא ביישום הרעיון של 'חולין על טהרת הקודש'. יש תלמודי תורה שבכלל לא לומדים לימודי חול, ואחרים שבהם דווקא יש דגש מורחב על לימודים אלה, לפעמים קצת על חשבון הקודש. אנחנו מבקשים שהכול ינבע מתוך הקודש. אם לומדים חשבון, אנחנו נספור הרבה פעמים כמה פסוקים או אותיות יש בפרשה מסוימת, והדוגמאות יהיו מתוך הקשר של תורה. מובן שלימוד החולין על טהרת הקודש הוא לא העיקר בתלמוד התורה, אלא מרכיב אחד בסך הכללי. אנחנו לומדים תורה ברמה גבוהה עם הילדים.

חשוב לנו לשמור על רמה לימודית גבוהה, ובשביל זה עובד איתנו הרב יהודה ראב. הוא מקצועי מאוד, והרים משמעותית את הרמה של הלימודים בכלל, הן לימודי הקודש והן לימודי החול, והפך את תלמוד התורה לתלמוד תורה למצוינים", מוסיף הרב לוי. לצד הלימוד, בתלמוד התורה שמים דגש גדול גם על מידות ישרות ומתוקנות ואהבת ישראל. "כל שיעור מתחיל בניגון או תפילה שכתב הרב גינזבורג שמדברת על הקרבה לבורא ועל כך שהלימוד יביא לתיקון הנפש ומתוך כך לתיקון העולם".



כשאתה מדבר על תיקון עולם, זה כולל גם עשייה של התלמידים לשם כך?

"אנחנו מדגישים מאוד את הפעילות החברתית. כל תלמיד מקדיש שעה בשבוע לפעילות למען הסביבה. יש כאלה שעושים 'מבצעים' למעוניינים, פעילויות חברתיות לסביבה, וזה דבר חשוב מאוד. אנחנו גם אוהבים מאוד הצגות, וכל כיתה מעלה הצגה כמה פעמים בשנה. יש גם מלמד מיוחד שמומחה בסיפורי צדיקים, והילדים דרוכים ומחכים שייכנס לכיתה שלהם". "כל תלמיד זוכה ליחס של 'ראש ישיבה'".

הרב אליהו לוי גדל בבית דתי־לאומי, והוא מגיע ממשפחת רבנים ידועה. סבו היה רבה הראשי של העיר תל אביב, הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, ואביו הוא הרב שלמה לוי, ראש ישיבת ההסדר בקריית גת. בשלב כלשהו בחייו התקרב לחסידות חב"ד והפך לחסיד של הרבי. "למדתי ב'מקור חיים', נהייתי קשור מאוד לרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, ומאוד נמשכתי לחסידות. בהמשך התחברתי לרב יצחק גינזבורג, לדרכו ולשיטה שלו, ומאז עבדתי הרבה בנושא של תורת הנפש, ייעוץ וחינוך. גם כתבתי ספר על מהלך החיים שלי שנקרא 'שאהבה נפשי', שמתאר את כל הדרך שעברתי", הוא מספר.

הרב לוי מציין כי המלמדים בתלמוד התורה נבחרים בצורה דקדקנית מאוד. "כל מלמד הוא אישיות ואנחנו בוחרים אותם בקפידה. הם כולם משכמם ומעלה. תלמידי חכמים שרואים שליחות בכל העבודה הזו. הם באים נטו מתוך מסירות לחזון, ומאמינים באמת שאפשר לייצר עולם שיש בו יותר תמימות ושמחה", הוא מבהיר. "המוטו של תלמוד התורה מתבטא בשלוש מילים: תמימות, יראה ושמחה. מתוך כך, אנחנו בוחרים מלמדים שמזוהים עם המסרים האלה".



מה הגישה החינוכית שמנחה את המלמדים?

"הגישה החינוכית שלנו חשובה ומשמעותית מאוד, כי אנחנו מאמינים שהחסידות נותנת ערכים שהם לא רק בעבודת ה', אלא מתבטאים גם בחינוך. לדוגמה, היכולת להתמודד עם קשיים של תלמידים בצורה נכונה: מצד אחד שלא אתן לו תחושה שהוא יכול לעשות הכול – וזו מידת היראה שהחסידות מדגישה, ומצד שני, כמה כל תלמיד יקר בעיני ה' ובעינינו. כשיש לתלמיד קושי אנסה להגיע אליו, לחוות איתו את הקושי ולנסות לפתור אותו. אמר לי פעם אחד ההורים שכל תלמיד זוכה כאן ליחס של ראש ישיבה'", הוא מוסיף בחיוך. "אפשר להבין עד כמה המלמדים משמעותיים לפי העובדה שאומנם כיום אנחנו נמצאים במבנה גדול ומרווח עם חצר גדולה, אבל ההורים מספרים שכשהיו תנאים פחות טובים, הם השאירו את ילדיהם רק בגלל האווירה הייחודית וההשקעה של המלמדים, שמתייחסים לכל תלמיד כעולם ומלואו, נענה לכל שאלה ובקשה. גם אני בתור מנהל מכיר את כל התלמידים ומשוחח עם כל אחד אחת לתקופה".

"קהל היעד רחב – אנחנו מחוברים לכולם". עוד פן ייחודי של תלמוד התורה הוא חוסר הזיהוי עם זרם ספציפי – מה שמקבץ אליו תלמידים מכל הגוונים הדתיים. "אנחנו מגדירים את עצמנו 'תלמוד תורה חסידי' אבל לא מגזרי. חוט השדרה שלנו הוא חב"ד, והשיחות של הרבי והדמויות של אדמו"רי חב"ד הם אבן היסוד של תלמוד התורה. יחד עם זאת, אנחנו מדברים הרבה מאוד על כל תלמידי הבעש"ט, ומציינים את כל המועדים החסידיים בהתוועדות גדולה. יש כאן ילדים של חסידי אשלג, חב"דניקים, כיפות סרוגות, ומה שמחזיק את הגיוון הזה זו התמימות. אנחנו נותנים מענה אמיתי לצמיחה של ילדים מתוך אהבת ה' אמיתית וחיבור אמיתי לקב"ה ולתורה, בלי קשר למקום שממנו הם מגיעים. "יש כאן ילדים עם כיפת 'יחי' לצד ילדים עם כיפת 'נ נח' ולצידם כיפות סרוגות, וכולם דרים באהבה יחד, ואין כלל שאלה כיצד כולם מסתדרים.

"כל אדם שאוהב את החסידות, שמחפש את הרוח החסידית, שרוצה עבור ילדיו יראת שמיים תמימה – אבל לא טיפשה ופחדנית, לא מרגיש את עצמו מגזרי, יכול למצוא את המקום הנכון לחינוך ילדיו אצלנו. קהל היעד שלנו מאוד רחב, כי אנחנו באמת מחוברים לכולם". תלמוד התורה פועל עבור תלמידים בכיתות א' עד ח'. עוד פן מיוחד שלו הוא שבכל שנה מצטרפים תלמידים בכל שכבות הגיל, בשונה ממקומות אחרים, שבהם נכנסים תלמידים חדשים בעיקר בכיתה א'. בימים אלה ההרשמה לכל שכבות הגיל נמצאת בעיצומה.

הרב לוי מספר כי "בכל שנה מצטרפים ילדים חדשים לכל הכיתות. בדרך כלל זה הולך במשפחות: יש משפחות שמאוד אוהבות אותנו, וברגע שקלטו את הראש שלנו, מיד העבירו את כל הילדים לכאן. כי הרוח כאן מיוחדת, אתה רק נכנס ושומע מכל כיתה ניגון אחר, שומע מלמד שמסביר בהתלהבות משהו. ברגע שהורה מרגיש את הקשר הייחודי בין המלמד לילד, הוא רוצה שהבן ילמד אצלנו. "אנחנו רוצים ליישם את תורת החסידות ולהוריד אותה לעולם כמה שאפשר", מסכם הרב אליהו לוי את הייעוד שהוא רואה לתלמוד התורה 'תורת חיים'.

ההרשמה לשנת תשפ"א בעיצומה. לפגישה אישית עם הרב אליהו לוי יש לתאם מול הרב שילה – 052-3444191, maosime@gmail.com או לרב צבי שרייבר בוואטסאפ – 058-7618199

The post בית חינוך שכולו מתקיים לאורה של החסידות appeared first on מקור ראשון.