צביקה קליין נפגש לשיחה עם הרב אליהו בירנבוים על ההיררכיה השקטה בקהילות היהודיות בעולם, על מקומם של יהודי קהילת ספרד בתוכן ועל רצונם בהכרה מלאה בזהותם.

סיפור הצלחה וכישלון: היהודים הספרדים בארה"ב תובעים הכרה בזהותם

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-14.25.28-150x150.jpeg 150w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 09-at-14.25.28-75x75.jpeg 75w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-14.25.28-750x750.jpeg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 09-at-14.25.28-90x90.jpeg 90w" sizes="(max-width: 960px) 100vw, 960px" />

The post צפו: על מקומה של יהדות ספרד בקהילות היהודיות בעולם appeared first on מקור ראשון.

לפני שנה בערך, בעולם הישן, טסתי לבקר חברה שעברה לגור בארצות־הברית. בתי מלון זה נחמד, אבל אין כמו לחוות חו"ל בעיניים מקומיות ולהרגיש הכי קרוב שאפשר איך זה לגור במדינה אחרת. אם כילדה התקנאתי באמריקנים על המגוון העצום של סוגי הדגנים בסופר, על הזפזופ האינסופי בטלוויזיה הרב־ערוצית ועל גורדי השחקים המפעימים – הרי שישראל של 2019 בהחלט השלימה את הפער. תרבות השפע כבר מזמן עשתה עלייה, אבל באותו ביקור היה רק דבר אחד שעוד בלט בחסרונו: שירות משלוחים יעיל. הפער המתסכל בין אמזון לצבי הישראלי, שכל ההפרטות שבעולם לא גרמו לו להדביק את הקצב.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– דווקא בשעת משבר כלכלי שר האוצר מתעקש להקשיב בעיקר לעצמו

– היום שאחרי טראמפ: ישראל חייבת להתמקד באיראן

– ועדת הכספים אישרה העברת תקציבים למוסדות הציונות הדתית

ובכן, כידוע – כדאי להיזהר במה שמבקשים. בישראל 2020 כבר הכול שליח, בקצב שנע בין 20 דקות למקסימום שלושה ימי עסקים. מי ידע שכל מה שהיינו צריכים זה נגיף אחד קטן מסין. שליחויות המזון בכלל שודרגו לתעשייה שלמה: יש לי כבר שליח לפירות וירקות ("ישירות מהחקלאי!"), שליח למיצים טבעיים, שליח לדגים טריים, שליח לגבינות ואפילו שליח לחלות ויז'ניץ (בחיי, קוראים לו "גיא החלן" והוא בעל סטנדרטים מקצועיים שלא פגשתי מימיי).

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/11/riverמשלוחים-קרדיט-אנטולי-מיכאלו-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אז כולם־כולם במשלוחים, אבל האמת היא שאין אוכל שמותאם יותר למשלוח מאשר זה האסייתי. נפח המשלוחים ההולך וגדל הביא את רשת "ריבר" להתאים את התפריט שלה ולרענן את מיתוג המארזים, שלא לומר להמציא אותם מחדש ועוד בוורוד כובש. איכשהו התקבע שסושי צריך להגיע במארז פלסטיק כעור שמורכב מתחתית שחורה בעיטורים יפניים ומכסה שקוף. ב"ריבר" החליטו לכפור בתלבושת האחידה הזו והלכו על קונספט של קופסאות שרוול נשלפות ויפהפיות.

פעם סושי היה נחשב לאוכל מינימליסטי. אורז, דג נא, ירק או שניים – ויאללה, מגלגלים בתוך אצה. בשנים האחרונות נדמה לפעמים שהרול הישראלי מושפע כבר יותר מאמריקה מאשר מאסיה, ושלל תוספות, רטבים וציפויים הועמסו על הגליל המופלא. גם בריבר זורמים עם הטרנד ומאמינים ב"מור איז מור", שמתרחק אמנם מהמסורת המאופקת אבל בהחלט יוצר חגיגת טעמים וצבע. קחו למשל את ה־Super Spicy Salmon שכולל סלמון בטמפורה עם מלפפון, ספייסי מיונז ועירית. העניין האמיתי פה הוא דווקא בעטיפה שמורכבת מסלמון נא, צ'ילי חריף טרי שפשוט מעיף את החך וגרידת לימון שנותנת פייט לחריפות עם חמצמצות מעודנת. עוד רול מעניין הוא זה התאילנדי: הבסיס שלו הוא ספייסי סלמון עם מלפפון, כשמעל עוטף את הרול דניס נא עם חתיכות בצלצלי שאלוט קריספי, מיסו דבש וכוסברה קצוצה. גם הוא היה וואו לגמרי, עם שילוב מרתק בין הטעמים העזים של הכוסברה למתיקות של המיסו והקרנאצ'יות של הבצל. בניגוד אליהם, הגריל רול היה סטנדרטי לחלוטין עם נתחי סלמון בגריל (אף פעם לא הבנתי את הקונספט של סושי עם דג אפוי) ואבוקדו – שעם כל הכבוד לאספרגוס, לקולרבי או לסלק האופנתיים – הוא הוא מלך הירקות בכל הקשור לסושי.

כשבוחנים סושי נהוג לבדוק האם יחס האורז־דג מספק, אך אין ספק שברולים עמוסים כאלו האורז ממלא את ייעודו כשחקן משנה. אם כבר החשש הוא שהשחקן הראשי, להלן הדג, מפסיד את הבכורה לטובת התוספות, ואין ספק שקל למסך כך את טעם הדג (ואת מידת טריותו). אניני הסושי יעקמו את האף אבל חובבי הפירוטכניקה יתענגו על כל ביס.

בגזרת הווק דגמנו את הפאד תאי, כי עם כל הכבוד לנודלס ביצים ולאטריות סובה – רק מנה של אטריות אורז עם ביצה, בצל ירוק ובוטנים יכולה להחזיר אותך לקאו־סאן. הוא היה אחלה אבל לא מוקפץ שלא טעמנו בעבר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/11/riverמשלוחים-קרדיט-אנטולי-מיכאלו-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

הקימונו הירוק היה כבר בהחלט מעניין יותר. מדובר באטריות חיטה עם נתחי עוף, זוקיני וברוקולי בקרם קארי ירוק שמבוסס על בזיליקום ונענע עם קרם קוקוס. בהחלט פיוז'ן מעניין של מטבחים. בתחילה משהו בשילוב הזה לא עבד לנו אבל איכשהו אחרי כמה טעימות נוספות לא הצלחנו להפסיק לאכול. כמה שעות אחר כך, בארוחת השאריות שקינחנו איתה את היום, שמחנו לגלות שהשעות שעברו רק השביחו אותה והעמיקו את הטעמים שבה.

לקטנים לקחנו "מיסטר לין צ'יקן", שניצל בציפוי פאנקו עם שום ומצע אורז, שתפקד כמנת ילדים (הגדולים כבר בענייני הסושי), ועל קינוח החלטנו לוותר כי טרם הצלחנו למצוא קינוח שיהיה גם אסייתי, גם פרווה וגם כזה ששורד משלוח כמו שצריך. מי יודע, אולי ב־2021.

בקיצור

שלח לי סושי בקופסה

 אל תפספסו

הרול התאילנדי

 בשולחן ליד

רטבים מיותמים

רשת ריבר

סניפים כשרים ברחבי הארץ

טלפון: *6969 או באתר: river-bar.co.il

The post סושי מפנק לחובבי הפירוטכניקה appeared first on מקור ראשון.

הבית // דו־משפחתי, שתי קומות בשטח 200 מ"ר, עם פטיו וגינה קטנה. שבעה חדרים. נקנה לפני שלוש שנים מאחת המשפחות הוותיקות בקצרין. "שיפצנו אותו, ונתנו לו מראה כפרי כמו שאנחנו אוהבים".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– דווקא בשעת משבר כלכלי שר האוצר מתעקש להקשיב בעיקר לעצמו

– היום שאחרי טראמפ: ישראל חייבת להתמקד באיראן

– ועדת הכספים אישרה העברת תקציבים למוסדות הציונות הדתית

הבית החדש // בקרוב יתחילו לבנות את ביתם החדש. ארי: "אנחנו מתכננים בית לפי מידותינו, עם סטודיו ריקוד לטהרה. הוא ייבנה בשיטות טובות יותר ואקולוגיות. אני חושב שאת החשיבה האקולוגית כל אחד חייב לקחת לתשומת ליבו, בכל רובד בחיים. יש לנו ארץ קטנה וטבע שהולך ומצטמצם, וצריך לשמור עליו ועל כל המשאבים שיישארו לנו".

המטבח // הם טבעונים כבר שלוש שנים, בהובלת טהרה, כדי להימנע מצער בעלי חיים, לחזק את הבריאות ולתמוך בהיבט הסביבתי. טהרה למדה ופיתחה מגוון מתכונים טבעוניים טעימים ובריאים; ארי אופה לחם מחמצת, ומכין שיכר דבש (הדבש הוא חריגה קלה מהטבעונות) – משקה אלכוהולי עתיק שהיה אהוב על הוויקינגים ועל תרבויות רבות אחרות.

הבוקר // ארי מתעורר ראשון, בסביבות שבע, ומכין לטהרה קפה במכונת אספרסו. היא אוהבת לשתות בבוקר קפה סטארבקס, כמו בארה״ב. בימי הקורונה ארי הוא היחיד שנוסע לעבודה, ויוצא בסביבות שמונה לקריית־שמונה בתחבורה ציבורית ("חסכוני ומאפשר לי לנצל את הזמן לקריאה"): הדרך נמשכת כשעה בכל כיוון, כולל עשרים דקות הליכה. בימים כתיקונם כל הילדים לומדים בגולן ומחוצה לו, חלקם משתמשים בהסעות.

עיצוב // טהרה עבדה שנים רבות מהבית כגרפיקאית. היא עיצבה כריכות ספרים, סמלי מותגים ואתרי אינטרנט. היום היא עוסקת בעיקר בחינוך הילדים, עוזרת להם בלמידה המקוונת, ודואגת להצלחתם בתחומי העניין שלהם.

ביולוגיה // ארי הוא ראש המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מחלות כרוניות במכון המחקר מיגל בקריית־שמונה, מאז 2013, וב־2017 החל גם להרצות בחוג לביוטכנולוגיה במכללה האקדמית תל־חי. "מבחינה חברתית מיגל הוא מקום מיוחד לעבוד בו, והמחקרים מגוונים וכוללים שיתוף פעולה בין חוקרים מתחומים שונים: חקר שיטת גילוי של פתוגן בצמחי התירס, אפקט רפואי של מים שעברו טיפול מסוים במודל שומני של עכבר לטיפול בבעיות עיכול, וגם ביטוי גנים שמשתנה בין הזוויגים בדג החידקן הרוסי, שנחשב לכלכלי מאוד בזכות ייצור הקוויאר, והוא מעניין אבולוציונית כי הוא עתיק וקיים למעלה מ־200 מיליון שנה, עוד לפני הדינוזאורים. אבל תחום המחקר העיקרי שלי הוא על הקשר בין השמנה, סוכרת וסרטן, שהן בעיות חמורות בעולם כולו".

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/11/1212-אינפו-נדלן-750x365.jpg 750w" sizes="(max-width: 1000px) 100vw, 1000px" />

תחביבים // טהרה רוקדת ועושה יוגה – והיא גם הוסמכה כמדריכת מחול מזרחי מסורתי, במכללת אוהלו. ארי עוסק באומנויות לחימה. בזמן האחרון הוא מתאמן עם חרב קוזקים, "שאשקה". הם גם יוצאים לפעמים להליכה יחד, בשעות הערב.

מונטנה // טהרה נולדה וגדלה בארה״ב, במדינת מונטנה, באזור הררי ומיוער עם טבע מהמם. אביה עבד כנהג משאיות גדולות, והוביל מטענים בכבישי אמריקה. אמה הייתה אמנית מוכשרת. בנעוריה הצטיינה טהרה בלימודי תיאטרון ואומנויות הבמה. אחרי שסיימה את לימודי התיכון, עברה לדרום קליפורניה. אף שבאה מרקע לא יהודי, תמיד הרגישה זיקה ומשיכה ליהדות ולכן ביקרה בישראל ולבסוף גם עברה גיור.

מוסקבה // ארי נולד בברית המועצות ב־1977, במשפחה של אקדמאים יהודים שהיו פעילים ציונים במחתרת, אבל לא דתיים. בשנת 1985 הפכה המשפחה למסורבת עלייה, אבל שנתיים לאחר מכן התקבל סוף־סוף האישור המיוחל לעלות לישראל, והם עלו והשתקעו בירושלים ב־1988. אביו הפיזיקאי החל לעבוד כמרצה באוניברסיטה העברית וכיום הוא פרופסור מן המניין. אמו עבדה כמהנדסת תקשורת בחברת בזק.

יהדות // ארי למד בבתי הספר של רשת תל״י (תגבור לימודי יהדות). "עד היום אני זוכר את הפעם הראשונה בה הלכתי לבד לבית הכנסת ביום הכיפורים. הייתי בן 11, עולה חדש מרוסיה, גדלתי בסביבה חילונית, ולא ידעתי כלל מה עליי לעשות. לא הכרתי את התפילות או את מנהגי בית הכנסת. נכנסתי בטעות לעזרת הנשים, ופשוט עמדתי שם עד שהתפילה הסתיימה, בלי להבין כמעט מילה. אבל זה היה הצעד העצמאי הראשון שלי לכיוון הדת". הוא למד בתיכון ליד האוניברסיטה העברית. אחרי שירות צבאי ביחידת שדה הוא החל בלימודי ביולוגיה שעניינה אותו מילדותו.

לימודים // הוא סיים תואר ראשון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים, ואז תואר שני במכון ויצמן למדע, במחלקה לביולוגיה מולקולרית. את התואר השלישי עשה שוב בעברית, במחלקה לכימיה ביולוגית, ולבסוף עשה פוסט־דוקטורט בפיניקס שבאריזונה, וחקר פתולוגיות של השמנת יתר וסוכרת. לצד זה הוא עסק בתחביבים – מוזיקה, צילום, היסטוריה, שיט וקליעה. במשך שנים הוא התנדב במשטרת ישראל.

היכרות // הם הכירו דרך המוזיקה. טהרה שרה בהרכב דיקסי־ג׳אז בקליפורניה בשנות התשעים, יחד עם אלעזר ברנדט, בחור יהודי. הוא עלה ארצה, ובאביב 1999 היא ביקרה אותו בארץ. הוא שכנע אותה להשתתף בהופעה של ההרכב החדש שלו, במועדון פולק שהיה אז בירושלים. היא לא הרגישה טוב אבל הסכימה. ארי השתחרר זמן קצר לפני כן מהצבא, והיה חבר בלהקת קאנטרי־בלוגראס שהופיעה באותו הערב במועדון. הם נפגשו שם, ואחרי כמה חודשים כשארי הגיע לארה"ב לטיול הם נפגשו שוב. אחרי שנפגשו שוב ושוב אחת לכמה חודשים, הם התחתנו ב־2001 בארה״ב וב־2002 טהרה הגיעה לארץ. הם גרו יחד במעונות במכון ויצמן.

ילדים // שניים מהילדים נולדו בירושלים ועוד שניים בפיניקס, במהלך הפוסט־דוקטורט של ארי. טהרה: "היינו מעורבים אז בחיי הקהילה היהודית בעיר, וארי לימד מדעים בבתי הספר של הקהילה וריכז את תחום הביטחון בבית הכנסת ישראל הצעיר ובאירועים של הקהילה". בשנת 2013 הם חזרו לארץ והשתכנו בקצרין. מוריה הגדולה לומדת באולפנה בקצרין, בכיתה ט'. קטיף לומד בפנימייה בכפר־חסידים, בכיתה ח' בבית הספר קול צופיך. יגיל לומד בכיתה ה' בבית הספר שורשים בנטור, ואמונה לומדת בכיתה ג' בבית הספר דרכי נועם בקצרין.

קטיף // בשנת 2005 הצטרף ארי למחאה נגד תוכנית ההתנתקות, והופיע ברחבי הארץ עם קבוצת האמנים ״זמרת הארץ״. השירים ליוו את תנועת המחאה ויצאו כאלבום בשנת 2007. הבן קטיף קרוי לזכר היישובים ההם והימים ההם.

קצרין // ארי: "האנשים פה יותר פתוחים, הילדים יכולים להסתובב חופשי, יש גישה לטבע מדהים, וכל זה ביחד תורם לאיכות החיים. לצד כל זה יש גם רוח של חלוציות. מי שרוצה להיות כוח מניע – צריך לשקול מעבר לצפון".

קהילה // ארי ותושבים אחרים הקימו את קהילת "אור הצפון", מניין אנגלוסקסי ברובו, בנוסח אשכנז, ששואף לשיתוף מרבי של הנשים בתפילה ובהוויה של בית הכנסת בגבולות ההלכה האורתודוקסית.

The post "אנחנו מתכננים בית שייבנה בשיטות טובות יותר ואקולוגיות" appeared first on מקור ראשון.

"שני המשפטים הראשונים שתאמרו בכל שיחה יקבעו המון. תחשבו עליהם מראש שיהיו מדויקים, יבטאו את מה שאתם רוצים ויתפסו את תשומת הלב"

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02016_14_45-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

1משכורת ראשונה

משכורת "קבע" אחרי שירות סדיר בגלי צה"ל. גל"צ הייתה לי בית ספר לחיים, השפיעה המון על היכולות המקצועיות שלי ובעיקר על האופן שבו אני חותר למטרה בלי לוותר עד שהיא מושגת. תמיד תהיה לי אהבה עצומה לגלי צה"ל שהיא – אני מסוגל לנמק באריכות – תחנת הרדיו הכי מיוחדת בעולם.

2 חור בהשכלה

יש המון חורים. בהשכלה הפורמלית, הסתפקתי בתואר ראשון במדע המדינה, וגם אותו עשיתי בעיקר כדי "לסמן וי". אני מפצה את עצמי בסקרנות גדולה להמון תחומים ותשוקה עצומה לדעת. כמעט כל דבר מסקרן אותי, ואז אני מסוגל לשאול מיליון שאלות, עד שאני נחשד בנודניקיזם.

3 משבר

טרי לגמרי, משבר הקורונה. מוזיאוני חיפה, כמו כולם, נסגרו לתקופה ממושכת, תשעים אחוז מהעובדים יצאו לחל"ת וההכנסות העצמיות צללו לאפס. לי זה קרה ממש בתחילת התפקיד. מה למדנו? לעבוד בתנאי אי־ודאות, לנהל סיכונים, לקבל החלטות קשות בקור רוח ולשמור על אופטימיות.

4 טיפ לעובד

תמיד להתכונן. לכל שיחה, לכל פגישה. לא תתכוננו – תיכשלו. אה, ושני המשפטים הראשונים שתאמרו יקבעו המון. תחשבו עליהם מראש שיהיו מדויקים, יבטאו את מה שאתם רוצים ויתפסו את תשומת הלב.

* אני פותח את היום בטיול עם צל, הכלבה הדוברמנית שאימצנו לאחרונה. משום מה זה אפילו לא מרגיש כטרחה.

The post המשכורת הראשונה של מנכ"ל מוזיאוני חיפה appeared first on מקור ראשון.

ר' חסדאי קרשקש נודע לרוב בעיקר כמחברו של "אור ה'", ספר הגות ובו ביקורת נוקבת על אריסטו ועל הרמב"ם. אולם הוא היה גם מנהיג, שהנהיג את קהילתו בעת משבר ובעקבותיו. בשנת קנ"א (1391) שימש קרשקש (להלן רח"ק) ברבנות בסרגוסה אחרי שנים שמילא תפקיד זה בברצלונה, ולאחר שכבר ב־1390 נתמנה לשופט עליון של היהודים בממלכת אראגון. כשפרצו הפרעות בקיץ קנ"א ניצלה מהן שכונת היהודים בסרגוסה הודות לנוכחות המלכים בעיר, אולם קהילות רבות ברחבי ספרד נפגעו קשות. במהלכן נהרג גם בנו היחיד של רח"ק. בשנים שאחרי כן ראה רח"ק בשיקום הקהילות את משימתו העיקרית. למפעלו העיוני יש דימוי של טקסט קשה, אשר מעטים מחוקרי ההגות היהודית בימי הביניים המאוחרים עסקו בו. הספר שלפנינו מפריך את הדימוי הזה, ומעורר להערכה מחודשת של האיש ומפעלותיו.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "חקירת השתקה": סערה לאחר חקירתו של ח"כ מיקי זוהר

– עושות עלייה: ספינות טילים חדשות בדרכן לארץ

– מכון ויצמן: כך המוח שלנו מייצר רעיונות יצירתיים

ראשיתו של הספר בכנס חוקרים בינלאומי שהתקיים בירושלים לפני כעשור (שבט תשע"א), ובסופו אף נחנך רחוב על שמו בשכונת חומת שמואל (הר חומה) שבדרום מזרח העיר. עתה ראה אור כקובץ מאמרים של חוקרים מובהקים מן הארץ ומחוצה לה, המושתתים על ההרצאות שנישאו בכנס, בעריכתם הקפדנית והמצוינת של פרופ' זאב הרוי, מגדולי חוקרי ההגות היהודית שחיים בינינו, ושל תלמידתו ד"ר אסתי אייזנמן, חוקרת פורייה ומוכשרת בזכות עצמה.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... cas_jerusalem-750x602.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בספר שבעה־עשר מאמרים המאוגדים בארבעה שערים. בראש הספר סקר הרוי את "אבני הדרך" בהתמודדות עם הגותו של רח"ק: תחילה בקרב חכמי ישראל במאה ה־15 בחצי האי האיברי, ואחר כך באיטליה. עליית הדפוס הביאה להדפסות חוזרות של "אור ה'", ומן המחצית השנייה של המאה ה־19 עד ימינו עמלו עליו חוקרים במקומות מגוונים. כל אלה נדונים בסקירה התמציתית והחיונית הזאת.

הורדת גשמים ופולמוסים

בשער הראשון נידונים היבטים היסטוריים. פרופ' אסונסיון בלסקו מרטינס מאוניברסיטת סרגוסה נברה בארכיון המקומי ודלתה פרטים מרתקים על חיי רח"ק, על משפחתו ועל מעמדו המיוחד בארמון המלוכה ובקהילות שבצפון ספרד. ממנה למדתי ש"קרשקש" אינו שם משפחתו, אלא השם הקאטאלאני של אביו יהודה, אשר נקרא קרשקש חסדאי בנו של חסדאי קרשקש, הסבא. היינו, כל בן נשא כשם שני את שם אביו, תופעה המוכרת גם מקהילות אחרות. כוחו הגדול של המאמר לא רק בליקוט רסיסי מידע, אלא בשזירתם לאריג סיפורי ססגוני.

זאב הרוי ההדיר, תיאר וניתח את איגרתו של רח"ק ליהודי אביניון שמצפון לפירנאים בעקבות הפרעות. מדובר במסמך קצר ומכמיר לב, שבו תיאר רח"ק מקצת האסון. השער נחתם במאמר ארוך ורב עניין של רם בן־שלום, המנתח כיצד עוצבה דמותו של רח"ק בכתבי בני זמנו ובעיני דור הגירוש. מסקנתו היא ש"אצל הכרוניקאים היהודים (כולם מקסטיליה) נותר רושם צנוע ומועט של פעילותו האינטלקטואלית בלבד… ואולם בחינת המיתוסים או סיפורי העם שבהגות הפרשנית והמוסרית, שחשיבותם לזיכרון הקולקטיבי איננה נופלת מן ההיסטוריוגרפיה ואולי לעיתים אף עולה עליה, מלמדת שהיהודים בני קסטיליה לא השכיחו את זכרו של קרשקש. אמנם העוצמה הפוליטית חסרת התקדים שלו בבית המלוכה האראגוני ויכולת המנהיגות הציבורית שלו בשעת המשבר של קנ"א לא נזכרו בכתביהם, אולם דמותו כמנהיג יהדות ספרד בכל זאת השתמרה, ולו באמצעות סיפור אחד על הורדת גשמים" (עמ' 100).

השער השני יוחד לענייני הלכה ופולמוס ובו ארבעה מאמרים. ארי אקרמן בחן דרכי מיון (טקסונומיה), מתודולוגיה וטכניקות פילוסופיות בדרשת הפסח של רח"ק. פרופ' אבי רביצקי ההדיר אותה כבר לפני יותר משלושים שנה, והיא רסיס כמעט יחיד ממפעלו ההלכתי של רח"ק. אקרמן היטיב לחשוף תבנית כוללת ועקרונית בחלק ששרד מדרשת הפסח, תבנית שרח"ק שאף להחיל על כל תרי"ג המצוות. בשולי דבריו בחן את האפשרות שרח"ק הושפע מטקסטים דומים במרחב הנוצרי, וחתם את דבריו במסקנה זהירה ש"היה רצון משותף (למלומדים נוצרים בני הזמן ולרח"ק – נ"א) לשלב בין כתיבה משפטית לבין מתודות פילוסופיות" (עמ' 113).

אבירם רביצקי השווה בין ר' יצחק בר ששת (ריב"ש) לחברו רח"ק (שניהם היו תלמידי הר"ן) בסוגיית סמכות המסורת הדתית בנושאים מדעיים, והראה כי על אף הקרבה המתודולוגית ביניהם הם נחלקו מחלוקת עמוקה בשאלה מי מכריע בעת סתירה בין התורה למדע. דני לסקר סקר וניתח את הפעילות הפולמוסית של רח"ק לאור הוויכוח היהודי־נוצרי בימי הביניים. רח"ק כתב חיבור קטן שכותרתו "ספר ביטול עיקרי הנוצרים", ולסקר ההדירו והוציאו לאור לפני שלושים שנה. הוא הסיק כי חיבור זה "השתלב יפה בתוך מפעל הביקורת היהודית על הנצרות המיועד לקהל קוראים יהודי. למרות החידושים האפשריים בטיעון ובשפה או עובדת חיבורו לבקשת 'שרים ונכבדים', בסופו של דבר הספר הזה הוא רק חוליה בשרשרת של ספרים יהודיים פולמוסיים שהחלה במאה התשיעית וממשיכה עד היום" (עמ' 150).

השער נחתם במאמר מאת מאורו זונטה ז"ל מאוניברסיטת רומא, העוסק ב"ר' דוד מרוקה מרטינה והסכולסטיקה היהודית בקטלוניה בימי ר' חסדאי קרשקש". עולה ממנו שר' דוד היה נציג מובהק של הלמדנות היהודית בשלהי המאה ה־14 בפרובנס, ונראה שעמדותיו וגישותיו דמו לאלה של רח"ק ב"ביטול עיקרי הנוצרים". מתברר אפוא כי משני צדי הפירנאים רווחו השקפות דומות. רושם זה משתלב היטב עם ממצאים ותובנות קודמים על זיקות גומלין בין צפון ספרד לפרובנס.

הרב קוק והנזיר לומדים קרשקש

בשער השלישי – הגות – חמישה מאמרים, ויש בהם חידושים מרעננים על עולמו הרוחני והתרבותי של רח"ק ועל מגמות רחבות יותר ביצירה העיונית היהודית במאות ה־14 וה־15. גבריאלה אלגרבלי־ברזין העירה על יחסו של רח"ק לאבן־סינא והראתה כי רח"ק התוודע להשקפותיו של המלומד המוסלמי הדגול באמצעות אלגזאלי, ר' אברהם אבן דאוד ור' משה הלוי. שלום צדיק בחן את השפעתו של אבנר מבורגוס – שלאחר שהמיר דתו לנצרות נקרא אלפונסו דה־ויאדוליד והיה מראשי המתפלמסים והתוקפים את יהודי ספרד – על עמדתו של רח"ק בסוגיית תארי הא־ל. צדיק כבר הראה במחקרים קודמים שהשפעתו של אבנר הייתה רבה משחשבו בעבר. בה בעת הראה כי רח"ק אימץ מהשקפותיו של אבנר, תוך שינויים שנבעו מהתנגדותו לנצרות.

אסתי אייזנמן השוותה בין מושג האהבה של רח"ק לזה של ר' משה בן יהודה, אנציקלופדיסט יהודי שקדם לו בדור. כדין כל השוואה ראויה היא חשפה היבטים משותפים אצל שניהם ולצידם היבטים שונים, והציעה הסבר לַשוני הזה. חיים קרייסל ניתח את המקורות הפילוסופיים לגישת רח"ק למצוות השמעיות, מושג שרח"ק אמנם נמנע מלהשתמש בו, אך התייחס אליו כשדן והתעמת עם גישות של קודמיו. קרייסל היטיב להראות את זיקת רח"ק לעמדותיהם של רב סעדיה גאון, ר' יהודה הלוי והרמב"ם, ואת תפיסתו הייחודית לעומתם. השער נחתם בהשוואה מרתקת של דב שוורץ בין הסבריהם של רח"ק ושל ר' שמריה האקריטי איש כרתים בשאלת זמן הבריאה. שני מלומדים אלה דגלו בעמדות לא אריסטוטליות, ועם זאת מצא שוורץ הבדלים מהותיים בין תפיסותיהם. עוד עמד על הבדלים סוגתיים וסגנוניים ביניהם.

בשער הרביעי ארבעה מאמרים שעניינם השפעת משנתו של רח"ק במהלך הדורות. משה אידל דן בנוכחות של "אור ה'" בפירנצה בתקופת הרנסנס, בעיקר בקרב מלומדים יהודים אך גם בקרב נוצרים. לדעתו הסיבה לכך היא שלקראת סוף המאה ה־15 הגיעו לאיטליה חיבורים עבריים שהיה בהם תמהיל של השקפות פילוסופיות מגוונות ורעיונות קבליים, מאגיה ואסטרולוגיה. מכיוון שבמקביל פשט העניין ברעיונות כאלה בקרב הוגים נוצרים בפירנצה, גלשה התעניינותם גם לחיבורו של רח"ק.

שמואל ויגודה ניתח את השקפותיו של רח"ק כמכונן אסכולה פילוסופית אנטי־פילוסופית, ובהקשר זה בדק את השפעתו על הרמן כהן, פרנץ רוזנצווייג ועמנואל לוינס. ולבסוף, נתן אופיר (אופנבכר) הציג וניתח את ההתעניינות של רבנים וחוקרים ברח"ק מראשית המאה העשרים וכמעט עד ימינו. תחילה דן בכתביו של ר' חיים ירמיהו פלנסברג במזרח אירופה. בהמשך סקר את מפעלי המחקר האקדמיים של צבי (הרי) אוסטרין וולפסון, של יצחק הוזיק בארה"ב ושל יוליוס גוטמן בגרמניה, ואחר כך בארץ. בהמשך דן בקצרה בפועלו של הברון דוד גינצבורג באקדמיה ללימודי היהדות בסנקט־פטרבורג לפני מלחמת העולם הראשונה; בזלמן שזר וברב דוד כהן, "הנזיר". מרכיב מרכזי במאמר הוא העיסוק המרובה והמגוון של הרב אברהם יצחק הכהן קוק והנזיר ברח"ק, בישיבת מרכז הרב.

השפעות מוסלמיות ונוצריות

אסופת המאמרים שסקרתי מציעה לחוקרים מקצועיים ולקוראים תאבי דעת וסקרנים יריעה רחבה וססגונית של מאמרים, אשר תרומתם בארבעה מעגלי עניין. ראשית, כל המעיין בכרך זה, ובוודאי מי שיקרא אותו מהחל ועד כלה, יצא נשכר הרבה בידיעותיו על רח"ק כמנהיג וכהוגה. בה בעת, מספקת האסופה מידע רב אך בעיקר תובנות על עולמם של יהודי חצי האי האיברי במחצית השנייה של המאה ה־14 ובמהלך המאה ה־15, ובמרקם הזה רח"ק ומפעליו הם פרט חשוב ורב ערך בתוך הכלל.

נוסף על אלה, אמנם מן המפורסמות הוא שבכל מקום ובכל זמן הושפעו יהודים מסביבתם במישרין ובעקיפין, בגלוי ובסמוי. בעצם הממצא הזה אין חדש, אולם הספר מזמן לקורא עוד דוגמאות רבות מהקשרים מגוונים, המעשירות בכמות ובאיכות. רושם זה תקף בין יהודים לאחיהם ובין יהודים לנוצרים ולמוסלמים בסמיכות מקום, וגם כשהמרחק עלה על אלף קילומטרים ויותר. עד כאן סימנתי מעגלים שהם בעיקרם בני אותו הזמן, כלומר סינכרוניים. מעלה יתירה יש בפריסה על ציר הזמן, כלומר בראייה דיאכרונית. רושם זה תקף במיוחד במאמר המקדים של הרוי ובמאמר החותם של אופיר, אך בהחלט לא רק בהם.

כללו של דבר, הספר מלא כל טוב, עשיר ועסיסי, איכותי וערוך בקפידה. הכנס שביסודו והספר ראויים לשמש דגם מעורר השראה לעיון במפעליהם של הוגים ומנהיגים יהודים נוספים. מרכז זלמן שזר הוציא לאור לפני כ־11 שנים (תשס"ט) שני ספרים עתירי מאמרים חשובים מאת מיטב החוקרים והמלומדים – האחד על רש"י והאחר על הרמב"ם. הספר הנדון כאן מצטרף באיכותו לשניים הקודמים, מלמד שוב על פועלו האיכותי של מרכז זלמן שזר כמתווך תרבותי, וכמובן מעורר ציפייה לספרים נוספים במגמה זו.

חייו, פועלו והגותו של ר' חסדאי קרשקש

עורכים: אסתי אייזנמן וזאב הרוי

מרכז זלמן שזר, תש"ף, 337 עמ'

The post ר' חסדאי קרשקש – מנהיג בימי משבר appeared first on מקור ראשון.