שנת הלימודים תשפ"א נפתחה הבוקר (שלישי), בצל הקורונה, ולמרות הכול 2.4 מיליון תלמידים החלו את לימודיהם. כ-50 אלף תלמידים נוספו למערכת החינוך, זהו גידול של 2.1 אחוזים ביחס לשנה שעברה. על פי נתוני הלמ"ס, מספר התלמידים הכולל במערכת החינוך צפוי לגדול ולהגיע לכ-835.2 מיליון תלמידים בשנת 2030, תוספת כוללת של כ-487 אלף תלמידים לעומת שנת 2020 – גידול של כ-20 אחוזים.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

– "עפרה": המצוקות, הסודות והחלומות של האישה מאחורי האייקון

– יפה בימי מגפה: הדעיכה האנושית אורבת מעבר לפינה

– הספר "כןכן ולאלא" מצליח היכן שרבים וטובים נכשלו

לצד ההתרגשות הרבה, מרחפת מעל פתיחת שנת הלימודים אי-ודאות רבה. אמש החליט קבינט הקורונה כי באזורים האדומים, למעט מסגרות לחינוך המיוחד ולנוער בסיכון, תדחה פתיחת שנת הלימודים. "השיקולים הבריאותיים מחייבים מניעת פתיחת שנת הלימודים באזורים אדומים", נכתב בהחלטת הקבינט. ולכן כ-140 אלף תלמידים מ-23 רשויות שהוגדרו כאזורים אדומים, נשארו היום בבית. דיון נוסף בעניינם יתקיים ביום חמישי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _jlm_8-2020-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בנוסף לכך, בבוקר פתיחת שנת הלימודים עמד מספרם של החולים בקורונה במערכת החינוך על 623 תלמידים ומורים, ו-5,519 תלמידים ועובדי הוראה הפזורים בכל רחבי הארץ שוהים בבידוד.

למעט בגנים ובכיתות א'-ב' שם נמשכת פחות או יותר צורת הלמידה של "העולם הישן", טרם פרוץ  Covid-19לחיינו, יאלצו תלמידי ישראל להסתגל לשינויים רבים בהרגלי הלמידה שלהם – למידה בקפסולות, למידה מרחוק ולמידה במשמרות. יש שיאמרו שעם כל הקושי והחששות, רק טלטלה של מערכת החינוך, תוציא ממנה את הפוטנציאל שיש בה.

"עם כל הבלאגן והקושי שיש לנו בהתארגנות של מציאת חללי למידה והטרטור של התלמידים, שחלקם צריכים לעבור ללמוד בחללים של התיכון הסמוך", אומרת לי רבקה בקוש, מחנכת כיתה ג' בבית ספר 'עין הרים', "אני גם מצליחה לראות את חצי הכוס המלאה של המצב. למידה בקבוצות קטנות היא למידה אידיאלית וההרבה יותר אפקטיבית, מצליחים לראות את התלמידים, לזהות את הצרכים הספציפיים שלהם ולעזור להם. זו שנה שנייה שאני ממשיכה עם הכיתה שלי ויש לא מעט ילדים שנטלו ריטלין בשנים קודמות והשנה, הם לא ייקחו. זה עולם אחר ללמד ככה".

על אף שסוגיית השארת ילדי כיתות ה'-ו' עלתה שבוע שעבר שוב לדיון בוועדות הכנסת – תלמידים ברבים בגילאים אלו, נשארו היום בבית. ח"כ יפעת שאשא ביטון, אמרה כי ההחלטה "להשאיר את תלמידי ה'-ו' בבית זה פשע, זה לוותר עליהם".

"המצב שבו ילדים בכיתה ה' ו-ו' נשארים בבית כל כך הרבה זמן, הוא בלתי נסבל", אומרת מ', אמא לשני ילדים בגילאים האלו, שמתגוררת במרכז הארץ, "מזל שאני בשבתון, כךאני יכולה ללמד ולשמור על ילדי בזמן שהם בבית, וחבל לי כל כך אבל זה מחיר שאני צריכה לשלם. יש לי ילדה בכתה ו' שעוד איכשהו יכולה ללמוד לבד ובזום, אבל הילד שבכתה ה' סובל מקשיים לימודים ולא יצליח ללמוד לבד והפער רק יגדל. למידה מרחוק לילד עם קשיים היא לא רלוונטית, בטח אם ההורים לא נמצאים כדי לתווך לו את הלמידה. אני שומעת שיש בתי ספר לא מעטים גם באזור המגורים שלנו, שהצליחו למצוא פתרון ללמידה מ-8:00 עד 13:00 חמישה ימים בשבוע, ומצרה על כך שלילדיי לא נמצא פתרון דומה. אנחנו משלמים המון ובפועל לא מרגישים את הרווח, ואני כבר מכינה את עצמי לכך שאצטרך לתגבר את השיעורים בהוראה מתקנת על חשבוננו כי בבית הספר לא יהיה".

"אני ממש מתוסכלת", אומרת הבוקר גלית מירושלים, אמא לשלושה ילדים שילידה לומדים בבית ספר 'יפה נוף'. "הילד שלי לומד במקלט עם חלון פצפון, ורק שלושה ימים בשבוע, למרות שגלנט אמר ש-90 אחוז מהילדים לומדים 4 ימים ויותר. אני גם לא מבינה את היגיון, מנסים להגן על הילדים מפני קורונה אבל תוקעים אותם בחדר קטן לא מאוורר, אני חוששת שזה יעשה בדיוק את הפעולה ההפוכה. אסור שהנושא הזה של כיתות ה'-ו' ירד מסדר היום הציבורי. חייב להתרחש שינוי ויפה שעה אחת קודם".

"האתגר הכי גדול שלנו השנה" אומרת חסי פריאל, מנהלת אולפנת טליה, "זה לגרום לכך ששנת הלימודים תשפ"א תהיה משמעותית ומרוממת. יש משהו באילוצים ובחששות ובתחושת ההישרדות – שמושך אותנו למטה ואנחנו צריכים להתגבר על כוח הכבידה הזה. יש לנו אתגרים מאוד גדולים השנה. שמעתי את שר החינוך אומר פעמיים ש"בריאות קודמת לחינוך וחינוך קודם להשכלה", זה נכון כמובן, אבל אני חושבת על התלמידות שלי  – זו פעם יחידה בחיים שיהיו חמשושיות או שמינסיטיות וזו צריכה להיות שנה מרוממת כמו כל שנה – לא פחות. השנה הזו לא תחזור. אנחנו לא רוצים "רק לעבור" את השנה הזו אלא ליצור שנה משמעותית".

The post פתיחת שנת הלימודים: לא כמו כל שנה בסתיו appeared first on מקור ראשון.

נחיתת המטוס הישראלי באבו דאבי, היא דקירת סכין בגבם של הפלסטינים. כך הגדיר פאוזי ברהום, דובר חמאס ברצועת עזה את משק כנפי ההיסטוריה שחגגו בישראל.

"מדובר בבגידה, בקידוש הכיבוש ובקשירת קשר נגד העם הפלסטיני ונגד מאבקו", אמר ברהום בהודעה מטעם הארגון והוסיף: "פעילותם של שליטי האיחוד האמירויות לא תשנה את ההיסטוריה ולא תשנה את דעתם של העמים כלפי הכיבוש. הברירה היחידה הייתה ותישאר סיום הכיבוש. מדינות ערב לא יקבלו את הכיבוש הישראלי ואת הפשעים שמבצעת ישראל בירושלים. החופש של פלסטין יישאר העמדה היחידה המקובלת".

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

שער הגיא: סיפורו של הישראלי הראשון בטור דה פראנס

קורונה בחברה הערבית: "קודם צריך להאשים את עצמנו"

המועדון הסגור של עיתונאי השמאל: ליברלים דה לה שמאטע

ברהום הזהיר מהמשך דרך הנורמליזציה עם ישראל והפגיעה שהוא צופה בביטחון הלאומי הערבי ובזכויות העם הפלסטיני. הוא דרש מאבו דאבי לחזור באופן מידי מההסכמים וממדינות ערב לנקוט בעמדה ברורה נגד המזימה נגד הפלסטינים.

גם ברשות הפלסטינית גינו כמובן את ביקורה של המשלחת הישראלית באיחוד האמירויות. "מצער אותנו מאד לראות מטוס ישראלי נוחת באיחוד האמירויות כשהוא נושא את השם קריית גת התנחלות שהוקמה על חורבות אל פלוג'ה", אמר ראש הממשלה הפלסטיני מחמד א-שתיה. "מדובר בהפרה של העמדה הערבית בעניין הסכסוך הערבי ישראלי".

נחמה פורתא קיבלו הפלסטינים בשיחה שקיים שר החוץ של איחוד האמירויות עבדאללה בן זאיד עם הקהילה הפלסטינית באיחוד האמירויות. בן זאיד הדגיש שהשלום שעשתה איחוד האמירויות עם ישראל היא החלטה אסטרטגית למען השלום והעתיד. והדגיש שהיא עדיין תומכת בעמדה הערבית שקוראת להקמת מדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים. הוא הבטיח שאיחוד האמירויות תמשיך לתמוך בפלסטינים כבעבר ולפעול למען מימוש הזכויות הפלסטיניות.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /06/08418003--750x502.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

החשש הפלסטיני כעת הוא מפני פרץ מדינות ערביות שיבקשו לעשות כמעשי איחוד האמירויות ולנרמל את יחסיהן עם ישראל. העובדה שהמטוס הישראלי עבר במרחב האווירי של ערב הסעודית, הגבירה את החשש כי האמריקאים צפויים ללחוץ על ערב הסעודית להצטרף לפומביות שנתנה איחוד האמירויות ליחסים מול ישראל, צעד שהפלסטינים כאמור, רואים בו פגיעה ישירה.

הביקורת הקשה על ההסכם בין איחוד האמירויות לישראל, בעיקר מצד חמאס מגיעה בזמן שהאחרונה חתמה על הסכם נוסף של רגיעה בתמורה לכסף קטארי.

השגריר הקטארי, מוחמד אלעמאדי הודיע על העברת כסף לרצועת עזה בתמורה לשקט. בעיתון "ניו יורק טיימס" דווח על 27 מיליון דולרים שהעבירו הקטרים לידי חמאס החודש, כסף שאמור להביא לסיום שיגור בלוני התבערה שגרמו ליותר מ- 450 שריפות בתקופה האחרונה בדרום הארץ.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 08/AFP_1WG6MO-750x505.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ישראל הודיעה אמש כי בהמשך למאמצי הרגיעה בתום התייעצות ביטחונית, שר הביטחון בני גנץ החליט להחזיר את פעילות מעבר כרם שלום להעברת סחורות ובתוכן גם דלק שיועד לחברת החשמל העזתית. כך התושבים ייהנו מעד 20 שעות חשמל ביום. גם מרחב הדייג יוחזר ל-15 מיילים ימיים בתמורה להפסקת טרור הבלונים. הפלסטר הקטארי שתוקפו חודש בודד, זיכה את יחיא סינוואר, בכיר החמאס בעזה לביקורת קשה. בתקשורת הערבית דווח על משבר של ממש בין האחרון לראש הלשכה המדינית של חמאס אסמעיל הנייה השוהה בחו"ל. על פי הדיווח, הנייה מודר מפרטי העסקה שסגר סינוואר מול ישראל באמצעות הקטארים.

The post מדיניות חמאס: תוקפים את האמיריות, מקבלים מיליונים מקטאר appeared first on מקור ראשון.

למעלה מ-600 חולים חדשים ביום, חתונות ענק ללא הקפדה על מגבלות קורונה וחוסר אמון ברשויות- החברה הערבית עומדת בפני אחד המשברים הרפואיים הגדולים ביותר שחוותה. מתוך רשימת 23 היישובים האדומים בישראל שבהם כמות החולים הגבוהה ביותר, 'מככבים' 18 יישובים ובהם עשרות אלפי תושבים שיידרשו לקחת אחריות ולפעול פיזית כדי לצאת מהמשבר הפנדמי שפקד אותם.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

חמש סדרות שאתם חייבים לראות: הרשימה של גואל פינטו

מאדום לירוק, מגמזו לקבינט – מה הרמזור מסמן לי?

המועדון הסגור של עיתונאי השמאל: ליברלים דה לה שמאטע

בישיבה מיוחדת שנערכה ביום ראשון במשרד ראש הממשלה בירושלים, בהשתתפות רה"מ נתניהו ובכירי מערכת הבריאות מהחברה הערבית בהם חברי הועדה המייעצת למשבר הקורונה, האשימו הבכירים כי החברה הערבית משלמת כעת את מחיר חגיגות חג הקורבן ההמוניות שנערכו לפני כשלושה שבועות ובשל הזלזול המתמשך בקורונה מאז ההתפרצות בגל השני. בדיון הארוך בהובלת נתניהו הסבירו אנשי החברה הערבית כי הממשלה ומשרד הבריאות שוגים בהתנהלותם מול האזרחים הערבים ומפחדים לקבל החלטות קשות ולבצע אכיפה כדי להפחית את שיעורי ההידבקות הגבוהים.

"היינו שאננים ופשוט נכשלנו בהתמודדות עם הקורונה" אומר לנו עו"ד כבהה מועאוויה, חבר ומרכז הועדה המייעצת למיגור הקורונה בחברה הערבית במשרד הבריאות. "אנחנו חייבים לתקן כעת. אמרתי לראש הממשלה נתניהו בפגישה כי החברה הערבית משלמת על כך שבחג הקורבן לפני שלושה שבועות התנהלנו כרגיל". לדברי מועאוויה בזמן הגל הראשון, בשעה שחגגו במגזר הערבי את 'חג עיד אל פיטר' החליטה הממשלה על שורת צעדי מניעה ובהן הגבלת תנועה וסגר בין הערים תוך מאמצי הסברה על חגיגות במשפחות גרעיניות ותפילות החג רק במקומות פתוחים, בגל השני לא התקבלו החלטות נקודתיות. "הועדה המייעצת נבנתה שלושה שבועות לפני חג הקורבן וכשישבנו בדיונים לקחנו את כל הנתונים והבנו שאנחנו חייבים להתנהג כמו חג אל פיטר ולהחמיר יותר כי הוא חג של 4 ימים וגם הדרוזים חוגגים אותו. באנו והצענו לחזור להגבלות אך לצערנו ההצעות לא התקבלו כי לא רצו לקבל החלטות שונות לחברות שונות בישראל וזו הייתה טעות גדולה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08455504-750x463.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בעת חגיגות חג הקורבן בחברה הערבית, בחברה היהודית ציינו את צום תשעה באב ועל מערכת הבריאות הופעלו לחצים כבדים מצד הפוליטיקאים החרדים שדרשו להקל על מגבלות הקורונה וההתכנסויות בבתי הכנסת בשל הצום והתפילות תחת כיפת השמיים בחום היום. "החרדים ניצחו אותנו ובמל"ל אמרו לנו שאי אפשר לתת לחרדים הקלות ולערבים הגבלות באותה העת" מסביר מועאוויה. בבוקר הראשון של החג הוא התעורר למציאות ממנה חשש במיוחד: "בשש בבוקר בחג הקורבן התאספו 27 אלף איש בחצרות מסגד אל אקצה בירושלים, מתפללים כתף אל כתף וכולם בלי מסיכות. זו הייתה מדגרת קורונה. הגיעו לתפילה שם מכל החברה המוסלמית בישראל, מהדרום ומהצפון ולצד תושבים ממזרח ירושלים ומהשטחים ומספיק מפגש אחד כזה כדי להביא בסוף התפילה את הקורונה במשלוחים ישירים לכל רחבי הארץ. ארבעה ימים אחרי החג הלכו אלו שנדבקו בקורונה במסגד לעבוד בתל אביב ובת ים וראשון לציון ומשם מעגלי ההדבקה רק גדלים".

מעבר לחג שהיה מוקד סיכון והתפרצות מוכח, בחברה הערבית מקיימים חגיגות ענק בחתונות, בהשתתפות מאות רבות של אנשים שמתקהלים בשטחים פתוחים וסגורים ללא אכיפה כלשהי מצד המשטרה וללא הקפדה על מסיכות וריחוק חברתי. "אני מאשים את עצמי כאזרח ערבי וכל תושב בחברה הערבית לפני שנבוא באצבע מאשימה למשטרה שלא אכפה את החתונות. רק עכשיו שמענו ברדיו מראיינים ראש עיר שהבן שלו התחתן עם אלף איש וטען שהוא לא ידע ולא ארגן. בחייאת, אתה לא ידעת? בחברה היהודית דברים כאלה לא יקרו" אומר מועאוויה.

ההבדלים במנהגים ובאורחות החיים בין היהודים לערבים בישראל מתבטאים גם בהגבלות הקורונה שליהודים היו אפקטיביות יותר ולערבים לא היו רלוונטיות. אחת ההגבלות המשמעותיות ביותר היא סגירת אולמות האירועים. "כשסגרו את האולמות, בחברה היהודית עצרו את החתונות ובחברה הערבית ממילא חוגגים בבתים ובחצרות את רוב ימי החתונה" מסביר מועאוויה.  "כשעשיתי מיפוי באוכלוסיה הערבית, מצאתי כי 58 אחוז מהחולים הן נשים והשאר גברים. הבנו שההדבקה חייבת להיות במקור מהחתונות כי הנשים נמצאות בתוך הבתים והגברים במקומות פתוחים ולכן הן נדבקות יותר. החתונות הם הגורם מספר אחד להדבקה". הוא סבור כי אכיפה משטרתית היא לא הפתרון הנכון להתמודדות עם האירועים ההמוניים אלא הסברה ודוגמא אישית: "לא שומרים על ההנחיות ומאשימים את המשטרה אבל ביום שהמשטרה תבוא ותעצור חתונה נמצא את עצמנו עם 'אירועי אוקטובר' (שהובילו להתנגשויות אלימות בין המשטרה לחברה הערבית, י"ק) ולא רק קורונה. טמנו את הראש בחול והאשמנו את כולם והמשכנו להתחתן. לא המשטרה אשמה אלא אני והחבר ובן הדוד. לאחרונה התחתן רופא באחד היישובים הערביים עם רופאה ובחתונה השתתפו 700 אורחים בלי מסיכות. לשניהם יש רשיון רפואה של משרד הבריאות והם לא שמרו על ההנחיות- למי אנחנו באים בתלונות למשטרה? קודם צריך להאשים את עצמנו".

בחברה הערבית קיימים פערים רבים הדורשים את התייחסות הממשלה ובהם פערי שפה, מנטליות ומבנה חברתי שונה מזה שמקובל בחברה היהודית. "ראש עיר או מועצה ערבית, מי שהצביעו לו בבחירות- יגידו לו אמן לכל הנחיה והוראה אבל מי שמתנגדים לו ורבו איתו בבחירות- גם אם יגיד שיש קורונה, המתנגדים יאמרו שאין קורונה ולא יקשיבו לבקשות שלו" מסביר עו"ד כבהה מועאוויה. בהמלצות הוועדה שהוא מרכז נקבע כי אנשי הבריאות בחברה הערבית יפעלו בהסברה ישירה מול ראשי המשפחות והחמולות ומול אנשי הדת, במקביל להסברה שמנהלים ראשי הרשויות.

הגל הראשון לא הורגש

ד"ר נאיל אליאס, הוא מנהל בית החולים הצרפתי בנצרת וחבר הוועדה המייעצת בנושא החברה הערבית לפרויקטור הקורונה. הוא מסביר כי למעשה החברה הערבית נפגשת כעת עם הקורונה לראשונה בעוד ב'גל הראשון' כמעט שלא הייתה מורגשת ביישובים הערביים כי התחלואה הייתה בקרב כאלה שחזרו מסין ומארה"ב וכדו' ובישראל, המדינה נשמרה מאוד. "אנחנו חצי שנה בתוך מגיפה עולמית אבל בחברה הערבית בישראל היא הגיעה רק בגל השני בסוף מאי-תחילת יוני וזה כאילו חדש. בגל השני אנשים פחות מפחדים מהקורונה ובגלל שלא ראינו מספר גבוה של חולים קשים ומתים בגל הראשון, זה הביא את החברה למצב שהרבה אנשים לא האמינו שיש קורונה בכלל", הוא מסביר.

ד"ר אליאס קורא לראשי מערכת הבריאות לצאת בצעדים דרסטיים ומשמעותיים כדי להפחית את התחלואה ביישובים הערביים. "לבד זה לא ייעשה. צריכים לצאת בכמה צעדים דחופים ובהם אכיפה וסגר בשעות הלילה. הכי קל להגיד שהחברה הערבית אשמה בהכל וזה הולך להיות אסון ואין מה לעשות. אבל זה לא צריך להיות ככה. יש פה אחריות קולקטיבית שצריכה להיעשות אם זה באכיפה, ביותר הסברה בתוך החברה, הפעלת ראשי הערים ומנהיגים מקומיים ועוד. התוכניות של גמזו דרך הרמזור נוגעת בכל זה ונקווה שהיא תצליח".

בית החולים הצרפתי בנצרת משרת אוכלוסייה המונה כ-350 אלף בני אדם, מרביתם ערבים. הוא מתמקד ברפואת ילדים וגם היום, חודשים לאחר התפרצות הנגיף, אין במעבדות שלו מכשור לביצוע בדיקות קורונה. בבית החולים הוקמה מחלקת קורונה ובה 40 מיטות אשפוז. "לפני כמה ימים היה אצלנו תינוק בן 17 ימים עם קורונה, הילד התאשפז במחלקה בחדר מיוחד ועד שחזרה התשובה החיובית לבדיקה שעשינו לו, חלפו למעלה מ-18 שעות" מספר ד"ר אליאס. לדבריו, בבית החולים נאלצים לשלוח את הבדיקות לפענוח במעבדות שבבית החולים 'העמק' בעפולה.

The post קורונה בחברה הערבית: "קודם צריך להאשים את עצמנו" appeared first on מקור ראשון.