19 שנה של מאבק לוחמי צה"ל נגד ההשמצות והשקרים שמופיעים בסרטו של מוחמד בכרי "ג'נין ג'נין" הגיעו אתמול (שני) לידי הכרעה, מעט מדי ומאוחר מדי. למרות הקביעה של בית המשפט העליון כי מותר לשקר במסגרת חופש הביטוי והחירות האומנותית כלפי ציבור, פעולה כזו נגד אדם פרטי אסורה. זה מה שהשתמע מפסק הדין של שופטת בית משפט המחוזי בלוד, השופטת הלית סליש, שחייבה את מוחמד בכרי בנוסף ל-50,000 שקלים של הוצאות משפט, בפיצוי של 175,000 שקלים לניסים מגנאג'י, קצין מילואים במבצע חומת מגן שמופיע בסרטו של בכרי ושתבע אותו בגין לשון הרע. השופטת סליש גם הורתה על צו מניעה האוסר על הקרנת הסרט בישראל ואסיפת כל העותקים שלו בישראל, מלבד יוטיוב.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– למרות הקמפיין החדש: האיחוד הלאומי לא שינתה את שמה

– דו"צ, זיופים וטרור בעוטף: מאחורי הנפילה באמון בצה"ל

– הקוראים בביוב: מעבדת הנגיפים החלה באיתור מוטציות בשפכים

מגנאג'י יוצג בהתנדבות על ידי עורכי הדין נבות תל צור וטל שפירא, שני קצינים במילואים בזמן מבצע חומת מגן. בזכות התביעה האישית שלו, יצא הצדק עם לוחמי צה"ל עליהם העליל בכרי עלילות דם שונות כיוון ששני הליכים שקדמו לו קבעו כמתפרש על פי חוק לשון הרע, כי אינו חל על ציבור.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 8/12/D728-002-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בכרי הגיע מיד לאחר סיום חומת מגן לג'נין. הוא ערך ראיונות עם תושבי מחנה הפליטים וצירף להם צילומים של חיילי צה"ל. הסרט הדוקומנטרי התיימר להציג תמונה ממנה עולה שחיילי צה"ל ביצעו פשעי מלחמה ונהגו באכזריות כלפי אזרחים חפים מפשע – סצינות שמציגות את חיילי צה"ל כמבצעי טבח המוני כדוגמת סצנה בה נראה טנק שדוהר לעבר אנשים השרועים על הקרקע כשהם כפותים, ומייד לאחר מכן צעקה שהטנק עלה על אותם אנשים: "הטנק דרס אותו, אני נשבעת באלוהים, עלה עליו הלוך וחזור, לש אותו לבצק עם האדמה".

בסצנה נוספת שקיבלה מרכזיות בהליך המשפטי נראה קשיש עם יד חבושה שטוען שבמהלך הליכה לעבר נקודת איסוף הוא נורה בידו ללא כל סיבה ונפל. הוא מספר גם שכיוון שלא יכל לקום כפי שחייל צה"ל הפציר בו, אותו חייל איים עליו כי יהרוג אותו.

בסצנה אחרת, מוצג ראיון עם מנהל בית החולים בג'נין שמעלה טענות על הפגזת בית החולים באמצעות טנקים, שריפת חלק מבית החולים, מניעה מכוונת של הגעת כוחות הצלה אליו ועוד. אל ראיון זה הצטרפו ראיונות שבהם עולות טענות להוצאה להורג של ילדים ומפגרים, ריצוץ ראשיהם של ילדים, שימוש בהם כגדר חיה, מילוי בורות שנפערו בכבישי המחנה באמצעות "בצק אדם" שנוצר בעקבות הדריסה וביזה של קשיש על ידי חיילי צה"ל. הסרט הוקדש לזכרו של איאד סמודי, מחבל שנהרג במסגרת פעילות מבצעית של צהל ביוני 2002.

התיק נידון בבית המשפט החל משנת 2016, כשנה לאחר שמגנאג'י טוען שגילה כי הוא מופיע בצילומי הסרט. השופטת סליש קיבלה את טענתו וקבעה כי העריכה המגמתית של הסרט בה נראה אותו קשיש מספר על מה שחווה, על רקע תמונות גם של מגנאג'י מקיימת עילה של לשון הרע כלפי מגנאג'י. הקביעה הזו יכלה להיתקבל רק כלפי אדם ספציפי, בהתאם להחלטות בית המשפט העליון ובג"ץ בהליכים קודמים.

לאחר שהמועצה לביקורת סרטים אסרה את הקרנתו של הסרט בשנת 2003, בכרי עתר לבג"צ שהורה על ביטול ההחלטה של המועצה. השופטת דורנר פתחה את פסק הדין שלה בציטוט ממורה נבוכים: "ובשכל יבדיל האדם בין האמת והשקר". השופטת פרוקצ'יה כתבה בפסק הדין: "הסרט "ג'נין, ג'נין" מתיימר להיות סרט דוקומנטרי המתעד את עלילות קרבות ג'נין מנקודת ראותו של הצד הפלסטיני. גם אם יש בו הצגה חד מימדית, סובייקטיבית, ואף מסולפת וכוזבת של עובדות, נקודת המוצא היא כי עומדת ליוצריו זכות להציגו  – זכות הנובעת מחופש הביטוי והיצירה המוגן כזכות יסוד במקומנו. דעתי היא כי בנסיבות העניין, אף שמדובר בפגיעה עמוקה וממשית, אין היא מגעת כדי הסף הגבוה הנדרש לצורך השגתו של חופש הביטוי מפניה"

בשנת 2007 עתרו חמישה מילואימניקים בהליך אזרחי נגד בכרי. בית המשפט המחוזי קבע כי ייחוס המעשים לחיילי צה"ל נחשב להוצאת לשון הרע, אולם לתובעים לא עומדת עילת תביעה אזרחית כנגד בכרי מאחר ולשון הרע במקרה זה מתייחס לקבוצה של חיילי צה"ל ולא לאנשים פרטיים. הלוחמים ערערו לעליון שדחה את הערעור.

בשנת 2014 פרסם היועמ"ש לשעבר יהודה ויינשטיין את החלטתו בבקשת לוחמים ומשפחות שכולות כמו גם אישי ציבור לקיים הליך משפטי ביחס לסרט. ויינשטיין קבע שלא תיפתח חקירה פלילית. עם זאת, בשנת 2017 הודיע על התייצבותו להליך הנוכחי משום אינטרס ציבורי או זכות של מדינת ישראל שעלולים להיות מושפעים מהחלטות בהליך.

חוק לשון הרע קובע כי לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי הסעיף המלמד כי החוק אינו מתקיים כלפי ציבור, אלא על ידי היועץ המשפטי לממשלה או בהסכמתו. שאלה קשה עולה כלפי אליקים רובינשטיין, היועמ"ש שכיהן בזמן יציאת הסרט לאקרנים, כיוון שכל מה שרובינשטיין עשה הוא להגיש בקשה לדיון נוסף ומורחב על פסק הדין של דורנר.

תביעתו של מגנאג'י היא זו שלבסוף הביאה את הצדק ללוחמי צה"ל, בפסק דין ממצה של השופטת סליש, אגב, מינוי של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד.

"הראיות בתיק זה מלמדות כי הנתבע בחר, במודע, שלא לערוך בדיקה, ולו מינימלית, ולו ראשונית, של הטענות והעובדות הבאות לידי ביטוי במסגרת אותם ראיונות, ואז אף הגדיל לעשות כאשר מצא לנכון לשזור לתוך ובין אותם ראיונות, מגוון תמונות, קטעי וידאו ומוסיקה אשר יש בהם עצמם, כמו גם במיקום ובדרך בה הוכנסו לסרט, כדי להמחיש ובחלק מהמקרים אף להעצים את האמור באותם ראיונות" כותבת השופטת בפסק הדין.

"בחקירות הנגדיות, כמו גם בראיות אשר הונחו בתיק בית המשפט היה כדי ללמד כי אין הנתבע יכול לכסות תחת מטריית הגנות אלו, עת נמצא כי אין אמת בעיקרם של הדברים אשר פורסמו במסגרת הסרט,  אין תום לב בהצגתם ולא ננקטו על ידי הנתבע צעדים כלשהם, לא כל שכן צעדים סבירים על מנת לבסס את הטיעון העובדתי הלכאורי השזור בפרסום.

"ואילו מן העבר השני, ניצב התובע, אדם פרטי אשר נקרא על ידי מדינת ישראל לשירות צבאי במהלך מבצע חומת מגן, ומוצא עצמו מוצג בגוף אותו סרט, כמי שבוזז את כל ממונו של אדם אחר, מבוגר וחסר ישע, וזאת כחלק מהצגתה של מציאות אלטרנטיבית כוללת, פרי יצירתו של הנתבע".

פסק הדין אמנם נותן תחושה של צדק אך מעלה מספר שאלות. ראשית, לא ברור מדוע נאסרה הפצתו והקרנתו של הסרט רק בישראל. כאשר לבית המשפט יש סמכות להכריע בעניין גם לגבי הקרנתו בעולם. שאלה נוספת היא כלפי יוטיוב, שצו המניעה לא יתקיים כלפיו היות ולא היה צד בהליך. אכן, יוטיוב אינה צד לעתירה ולכן אין מקום לתת צו נגדה. אולם בית המשפט יכול היה לדרוש מבכרי, שלו זכויות היוצרים בסרט, לדרוש מיוטיוב שיסירו את הסרט, כשאי ציות להוראת ביהמ"ש על ידי בכרי כמוהו כבזיון בית המשפט.

עניין קריטי נוסף שעולה מפסק הדין הוא שצו ההחרמה על עותקי הסרט לא ניתן כצו אישי כלפי בכרי. לכאורה, פתח לערעור לעליון דווקא על ידי עורכי הדין תל צור ושפירא שיכולים לערער גם על סכום הפיצוי. השופטת סליש אינה מפרטת כיצד חישבה את סכום הפיצויים נמוך בהרבה מדרישת מגנאג'י – שני מליון ושש מאות אלף שקלים.

סביר להניח שהמילה האחרונה לא נאמרה בהליך זה והיא תיאמר בבית המשפט העליון בערעור שיגישו מי מהצדדים.

The post מחיר הדיבה: בית המשפט פסל לשידור את "ג'נין ג'נין" appeared first on מקור ראשון.

ישיבת הממשלה שאמורה הייתה להתקיים היום (ג') אחרי הצהריים, בוטלה אמש. בישיבה אמורים היו לדון בהלבנה של בנייה פלסטינית בשטחי C, ששר הביטחון בני גנץ אישר למנהל האזרחי לקדם בתחילת השבוע הבא.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בנט וסמוטריץ' בחרו בחלום על פני פוליטיקה מציאותית

– ייסורים מחסנים: כך תתמודדו עם תופעות לוואי של המנה השנייה

– דו"צ, זיופים וטרור בעוטף: מאחורי הנפילה באמון בצה"ל

הבוקר שלח ח"כ בצלאל סמוטריץ' מכתב ליו"ר ועדת חוץ וביטחון, ח"כ צבי האוזר, ובו דרישה לכינוס דיון דחוף של הוועדה בנושא. עם זאת, ספק אם הדיון יתקיים – בשל פגרת הבחירות, וכעת נראה כי ייתכן שדיון האישורים במנהל האזרחי יתקיים ללא דיון מדיני מקדים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 08/AFP_1IX4IC-750x448.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

סמוטריץ' כתב כי "מעיון ברשימת האתרים ששר הביטחון החליט להסדיר, נראה שחלקם נפסלו להסדרה במסגרת דיוני הקבינט המדיני-בטחוני בהם השתתפתי בסוף יולי 2019, בשל אי-התאמתם לעקרונות ולאינטרסים הישראלים שנקבעו בקבינט. מקבצי הבנייה שהוגשו אז לאישור הקבינט עברו בדיקה קפדנית לאור האינטרסים הישראלים, ומתוכם אושרו אז 700 יח"ד בלבד מתוך 1,400 שהתבקשנו לאשר". העקרונות לאישור תכניות פלסטיניות קבעו כי יש אמנם לישראל אחריות הומניטרית להסדרת תנאי חייהם של התושבים הערבים בשטח C, אבל אחריות זו תמומש אך ורק באופן שלא יפגע באינטרסים ישראלים, וכן שלא יקודמו תכניות בנייה פלסטיניות שהוכנו על ידי גורמים הפועלים עבור הרשות הפלסטינית. "נראה כי בהחלטה אחרונה זו, שצפויה להתממש ביום א' הקרוב, הופרו כמעט כל הכללים. ועל כן יש צורך דחוף לדון בנושא כבר השבוע".

סמוטריץ' הוסיף עוד כי "לאורך כל השנים האחרונות, מקובל היה שהחלטות על הלבנת מאחזים פלסטינים בשטחי C מתקבלות אך ורק בקבינט. חריג אחד לכך ארע בעת החלטת שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, לקדם תב"ע לעיר קלקיליה בתוך שטח C, ובדיונים שהתנהלו בנושא קבע היועץ המשפטי לממשלה כי החלטות בנושא זה אינן בסמכות שר הביטחון לבדו, אלא יש לקבלן בקבינט המדיני בטחוני". המכתב מזכיר, כי החלטת הקבינט מיולי 2019, שנחשפה בוועדת חוץ וביטחון שנה לאחר מכן – ביולי השנה, קבעה את הצורך במדיניות ישראלית לסיכול תכנית פיאד – התכנית הממוסדת והממומנת של הרש"פ להשתלטות על שטחי C.

בין התכניות הפלסטיניות שיובאו ביום ראשון לאישור במנהל האזרחי, נמצאת תכנית להרחבת הכפר וולאג'ה בגוש עציון, הרחבת הכפר חיזמה הסמוך לכניסה הצפונית לירושלים ועוד. בסך הכול התכניות מתפרשות על פני כ-500 דונם ומכילות מאות מבנים פלסטיניים. בתנועת רגבים מפרטים כי האישורים כוללים בנייה לא חוקית בתוך שמורות טבע, ובנייה על אדמות מדינה המיועדות ליישובים ישראלים, כמו היישוב שקד בצפון השומרון שהרחבתו נמנעת בשל השתלטות פלסטינית בלתי חוקית שעומדת לקבל כעת אישור.

השיטה, עליה מתריעים ברגבים היא התחלת בנייה בנקודות אסטרטגיות, הגשת תכנית בנייה למנהל האזרחי ובמקביל עתירה לבית המשפט, בדרישה לעצור את הליכי האכיפה עד להשלמת ההליך התכנוני. מה שקורה בפועל, הוא שהמנהל האזרחי מקפיא את הליכי האכיפה נגד הבנייה הבלתי חוקית עד לדיון בתכניות, ובינתיים המבנים מאוכלסים ומשיגים את מטרתם.

נציין כי במקביל לכך, לשכת ראש הממשלה פרסמה אתמול כי נתניהו הנחה לקדם בנייה של כ-800 יחידות דיור ביהודה ושומרון, בין היתר – למעלה מ-100 יח"ד בטל-מנשה, יישוב מגוריה של אסתר הורגן ז"ל, וכן בניית למעלה מ-200 יח"ד ברחלים ובנופי-נחמיה, כחלק מהסדרת היישוב. הסיכום בשנים האחרונות, הוא כי ישיבת מועצת התכנון (מת"ע) תתקיים רק מדי רבעון, ובה יקודמו במקובץ מספר נרחב של אישורי בנייה. ישיבת מת"ע הנוכחית, היא זו שאמורה הייתה בעצם להתקיים בחודש שעבר, כאחרונה לשנת 2020.

בהתיישבות הביעו אתמול אכזבה ממספר יחידות הדיור המצומצם שיובאו לאישור בישיבת מת"ע הנוכחית. הודעת לשכת ראש הממשלה פירטה עוד, כי על סדר היום של ישיבת מת"ע יובאו ביצוע בנייתן של כ-400 יח"ד נוספות בבית-אל, אביתר, שבי-שומרון שכונת הוותיקים, א.ת ברקן (מסחרי), קרני-שומרון וגבעת-זאב, מה שלא מהווה בשורה משמעותית עבור ההתיישבות.

ולצד זאת, ראש מועצת שומרון יוסי דגן בישר לבנימין הורגן, בעלה של אסתר, על הכללת הרחבת היישוב בסדר היום של ישיבת מת"ע. הורגן השיב כי "זה מאוד מרגש וחייב לומר שגם מנחם. זה חשוב ועוד יותר חשוב המהירות שבה זה קרה, כדי לשמור על הקשר לאירוע – זה מכפיל גם את ההרתעה. אני מקווה שהמסר הזה יובן גם על ידי ידידנו וגם על ידי מבקשי רעתנו".

The post הלבנת מאחזים פלסטינים ללא אישור הקבינט appeared first on מקור ראשון.

תוכניתו של ארדואן לתקוע יתדות של שליטה במזרח התיכון, החל מיוון וצפון עיראק דרך סוריה, לבנון, ירושלים ועד לוב זכתה לכינוי "סהר השליטה הטורקי". טורקיה שיגרה חיילים לצפון עיראק ונלחמת שם נגד הכורדים, בצפון סוריה היא מסתייעת במליציות סוריות למימוש האינטרסים שלה ולוחמים סורים הנאמנים לארדואן נלחמים גם בלוב עם נשק ותחמושת טורקית למען ממשלתו של פאיז אלסראג'.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מפלגה ערבית חדשה, עם שאיפות להיכנס לממשלה

– שיר לשלום: הסכמי אברהם הם צעד בדרך לריפוי

– למרות הקמפיין החדש: האיחוד הלאומי לא שינתה את שמה

לצד שאיפותיו להפוך לסולטן של המזרח התיכון, נשיא טורקיה מתמודד עם משבר כלכלי קשה. הלירה הטורקית איבדה השנה 30 אחוזים מערכה אל מול הדולר ומגפת הקורונה לא מסייעת במציאת פתרונות יצירתיים. ארדואן הדיח את נגיד הבנק המרכזי מוראט יוסאל בנובמבר האחרון ובניסיון להרים את המורל הטורקי המדוכדך הודיע על החלטה להעלות החל מהשנה האזרחית החדשה את שכר המינימום כדי לסייע ל-83 מיליון האזרחים הטורקיים להתמודד עם הבעיות הכלכליות שייצרה מגפת הקורונה. ארדואן מחפש דרך לצאת מהמשבר הכלכלי, וזה מה שהוביל כנראה להתקרבות למפרץ ולהצהרה שלו ביום שישי האחרון בה הביע את רצונה של טורקיה לחיזוק שיתוף הפעולה עם המפרץ.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /AFP_16K9Z1-2-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שר החוץ של איחוד האמירויות אנואר קרקאש, ביקש מאירופה להתייחס למהלכיו הצבאיים האחרונים של ארדואן ולמאמצים שלו להרחיב את השפעתו האזורית. "אירופה חייבת לגבש מדיניות אחידה כלפי טורקיה", אמר השר בראיון לעיתון הגרמני Die Welt בשבוע שעבר. "נשיא צרפת עמנואל מקרון הוא אחד הפוליטיקאים הבודדים שמתנגדים בגלוי למהלכי ההתרחבות של טורקיה. ארדואן מזהה את העמדה האירופית הבלתי אחידה ואת החולשה האירופית ומנצל אותה לטובת הרחבת השפעתו האזורית. יש לקבוע לארדואן קווים אדומים".

השר אנואר קרקאש אמר כי התוכנית של ארדואן מבקשת להטמיע את אידאולוגית האחים המוסלמים ולממש את שאיפתו להיות סולטן. הפרויקט האידיאולוגי של ארדואן נעוץ בעניין האסלאמי, "הוא מפיץ את האידיאולוגיה של האחים המוסלמים באופן בינלאומי בין היתר כדי להשיג השפעה", אמר קרקאש. הוא הבהיר שהפעילות הטורקית במדינות ערב מכוונת לחידוש האימפריה העות'מנית. "טורקיה מתרחבת לכל מקום על חשבון הערבים, אנחנו כמובן נגד העניין הזה. אם הם רוצים להקים מחדש את האימפריה שלהם, בבקשה, אנחנו לא מעוניינים בכך".

יחד עם זאת, השיח הלוחמני נגד טורקיה השתנה מעט בעקבות אינדיקציות להתקרבות בין טורקיה לסעודיה. ארדואן קיים לאחרונה שיחת טלפון עם המלך הסעודי סלמאן שהובילה לפגישה בין שרי החוץ של שתי המדינות ולהצהרה על שיתוף פעולה עתידי.

לעומת הגישה הלוחמנית שהציג קרקש בעיתון הגרמני, בראיון שהעניק ביום חמישי שעבר לסוכנות הידיעות האמריקנית בולמברג הוא ציין את העובדה כי אבו דאבי היא השותפה המסחרית המרכזית של אנקרה במזרח התיכון והבהיר, "אין לנו חילוקי דעות עם טורקיה. הבעיה המרכזית שלנו היא בשאיפות של אנקרה להרחיב את תפקידה במזרח התיכון על חשבון מדינות ערביות".

כמו כן, בראיון לרשת "סקיי ניוז" ביום ראשון אמר שר החוץ של איחוד האמירויות כי אבו דאבי מעוניינת לחזק את קשריה עם טורקיה, בעיקר לאחר שיפור היחסים בין אנקרה לקהיר שאיתה הייתה לארדואן מחלוקת בעקבות ההתערבות בעניינה של לוב הגובלת עם מצרים. "אנחנו מעוניינים ביחסים טובים שיכבדו את שני הצדדים. אנחנו מברכים על הפתיחות של טורקיה לאירופה ועל הצעדים החיוביים מול מצרים", אמר קרקאש והוסיף, "אנחנו לא רוצים שטורקיה תהיה התומכת המרכזית של האחים המוסלמים".

כבר ב-2017 נשאל ארדואן בריאיון לרשת אל-ערביה הממוקמת בדובאי ובבעלות סעודית האם בכוונתו להיענות לבקשות של מדינות ערב להסגיר מבוקשים מתנועת האחים המוסלמים. ארדואן כהרגלו ענה בדרך מתחכמת ואמר כי המטרה שלו היא למנוע הפיכה בטורקיה ולעצור את הגורמים האחראים למותם של יותר מ-200 איש ופציעתם של אלפים. הוא ציין שהאחים המוסלמים לא היו שותפים לאירוע ניסיון ההפיכה.

דווקא סיום החרם של מדינות המפרץ על קטאר, עליו דיווחנו בהרחבה בשבוע שעבר, פוגע ביחסים עם הטורקים שהיו החלופה הכמעט יחידה לאספקת מוצרים וסחורות לקטאר המבודדת.

The post שאיפות סולטניות: ארדואן שובר את הקרח עם המפרץ appeared first on מקור ראשון.

אחד המדדים שצה"ל נהנה לנפנף בהם הוא האחוז המרשים שרוכש לו כבוד בציבור הישראלי. ואכן, בשנים האחרונות שמר הצבא על אחוזים גבוהים מאוד במדד אמון הציבורי – מעל 93 אחוז בממוצע. אולם אתמול (ב') פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2020, אשר מציג תמונת מצב של אמון הציבור בכלל מוסדות המדינה, והפעם צה"ל מתרסק.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– ייסורים מחסנים: כך תתמודדו עם תופעות לוואי של המנה השנייה

– למרות הקמפיין החדש: האיחוד הלאומי לא שינתה את שמה

– עודד, אם אתה לא רוצה להקשיב, בשביל מה לראיין?

על פי הנתונים, הצבא נופל לשפל עם מדד אמון ציבורי שעומד על 81 אחוז, ביחס ל-90 אחוז בתקופה המקבילה אשתקד – הנמוך ביותר מאז 2008, אז ייחסו לנתון הנמוך את כשלי מלחמת לבנון השנייה. אך לפני שמקימים ועדת חקירה ממלכתית, חשוב לציין שעדיין מדובר באחוז גבוהה מאוד, וצה"ל ממשיך לעמוד במקום הראשון באמון הציבור ביחס למוסדות האחרים.

השאלה שיש לשאול היא מדוע הציבור מאבד את אמונו בגוף שמבחינה מקצועית, דווקא נמצא בתקופה מצוינת. להערכתי, ייתכן שישנן מספר סיבות לנפילה הזו, מהתנהלותו של דובר צה"ל בשנים האחרונות, דרך זיוף נתוני גיוס החרדים ועד לסערת יצחק בריק ועוד.

דובר צה"ל מוסר. בשנים האחרונות שינה צה"ל ב-180 מעלות את תפיסתו בכל הקשור לניהול האסטרטגיה של דובר צה"ל מול התקשורת. דובר צה"ל הוא גוף ענק שמשרתים בו קרוב ל-700 חיילים, ותפקידם המרכזי הוא להיות הקול של צה"ל בעיתונות. עד 2017, דובר צה"ל נוהל על ידי אלוף מוטי אלמוז, שמסיים כעת את דרכו כראש אגף כוח האדם בצבא. אלמוז הנהיג שיטה של פתיחת צה"ל לציבור באמצעות התקשורת. בתקופתו הצבא קיבל מנה מכובדת של סיקור עיתונאי, וכתבים מצאו עצמם נעים בין צפון לדרום לספר את סיפורם של החיילים ובתקופות החגים, על שערי עיתונים ומגזינים הופיעו סיפורים צבאיים. פתיחת צה"ל לתקשורת גם שינתה את המאזן כך שהופיע הרבה יותר סיקור חיובי מסיקור שלילי. כל זה תרם באופן משמעותי לחיזוק אמון הציבור.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01814_21_22-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

עם הדחתו של האלוף חגי טופולנסקי מראשות אכ"א ב-2017, מונה אלמוז לתפקיד במקומו, ואל ראשות דובר צה"ל הגיע תא"ל רונן מנליס. מנליס ראה בתפקיד הדוברות משהו אחר לגמרי. שערי הבסיסים ננעלו לכתבים, וכמות הסיקור פחתה באופן ניכר. שינוי התפיסה אף הביא לשינוי ביחס הסיקור – מספר הכתבות השליליות עלה, והיחס החיובי פחת. התוצאה הישירה הייתה שמפקדים רבים ויתרו על תענוג המפגש עם עיתונאים, שכן המפקדים היו הראשונים שאבדו אמון בתקשורת "העוינת", וכך המצב הדרדר אף יותר.

בשנה האחרונה מוביל את דובר צה"ל תא"ל הדי זילברמן, שמחזיר לאט לאט את הכתבים לבסיסים ויתכן שעם יציבות בתחום, יעלו המדדים. אולם עדיין אין ספק שכיום כתב שרוצה להיכנס לבסיס צבאי נתקל במכשולים רבים יותר מאשר בעבר.

זיוף נתוני גיוס החרדים. חשיפת מחדלים היא מתפקידיה החשובים ביותר של התקשורת, ופרשת זיוף נתוני גיוס החרדים הייתה מסוג המחדלים שלא תורמים לאמון הציבור במערכת, בלשון המעטה. גם לפני החשיפה, נתוני הגיוס החיוביים שהופצו העלו בציבור תחושה שמשהו לא מסתדר. מצד אחד, צה"ל דיווח על נתוני גיוס שפחות או יותר עומדים ביעדים שהוגדרו על ידי הכנסת, ומצד שני, הצבא לא הצליח להציג את המציאות שהייתה אמורה להשתקף מהנתונים. פיצוץ הפרשה הוכיח לרבים בישראל שהמערכת מרמה, ולמרות שמדובר בתקלה של בודדים וזוטרים, האמון הגבוה שהציבור רכש לצה"ל ספג מכה קשה. ריצתו של צה"ל להודות בתקלות ולהפיק לקחים, כמו גם הקמת ועדת בדיקה שקופה בנושא תרמו מעט, אבל מעט מדי ומאוחר מדי יחסית לנזק שנגרם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0131184535001-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

יצחק בריק. ביום בו האלוף במילואים יצחק בריק פשט את המדים לאחר עשר שנים בתפקיד נציב קבילות החיילים, הוא הרעיד מדינה שלימה. באומץ רב, בריק התייצב מול הארגון העוצמתי ומול כל המדינה ופרסם דו"חות מדאיגים על טיוח והשתקה בתוך צה"ל. בריק גם נגע בעצב חשוף שהביא את אמון הציבור לשפל אחרי מלחמת לבנון השנייה: המוכנות של הצבא למלחמה. אל מול נציב קבילות החיילים לשעבר עמדו אנשי צבא שצוטטו כמקורבים לרמטכ"ל וניסו להוציא אותו לא שפוי, בלשון המעטה. בריק ספג הרבה, אך היה נחוש לפרסם את האמת.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 6_201715_36_14-120x86.jpg 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201715_36_14-350x250.jpg 350w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201715_36_14-750x538.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

הקמת ועדת בדיקה על ידי הרמטכ"ל גדי איזנקוט לבדיקת הטענות לא סייעה לאמון הציבור, שכן הבודקים נבחרו מתוך הכוורת הקרובה של הרמטכ"ל ומופע היח"צנות של תוצאות הוועדה הפך למופע סנגוריה על הרמטכ"ל. "זה לא מגיע לאיזנקוט", צרחו חברי הוועדה על הכתבים הצבאיים ששאלו שאלות קשות ולא קיבלו תשובות ענייניות. התקשורת והציבור לא קנו את המופע וכך נסדק עוד קצת אמון הציבור. ואז הגיע הרמטכ"ל כוכבי ובמקום להתנפל על האלוף בריק, הוא הקשיב לו. מסתבר שכשמקשיבים ולא משתוללים בניסיון להגן על המערכת, מגלים שיש לא מעט אמת מאחורי הביקורת. אך מבחינת מדד האמון, האירוע כבר עשה את שלו.

טרור התבערה בעוטף עזה. כשפרץ גל טרור התבערה בעוטף עזה, צה"ל בחר באופן מודע להתעלם ממנו. "אנחנו לא נירה במי שמעיף עפיפונים", הבהירו בכירים בצה"ל בפיקודו של גדי איזנקוט והאלוף אייל זמיר בתגובה לתהיות על חוסר תגובה. למרות שהם לא מהווים איום קיומי על מדינת ישראל, העפיפונים של ארגון הטרור חמאס אתגרו את צה"ל בשנים האחרונות. חוסר התגובה בתחילת הגל, לצד תמונות יומיות של כיבוי שריפות באלפי דונמים בוערים בעוטף, לצד לילות חסרי שינה של המתגוררים בסמוך לרצועה כאשר ברקע פיצוצי רימונים, הביאו את תושבי העוטף לזעוק הצילו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 8/06/06786264-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

צה"ל בחר להכיל את האירועים, וגרם לעצמו נזק גדול. כמה חודשים לאחר מכן החליט הצבא לשנות גישה ולהתחיל להגיב לטרור. המצב הגיע להסלמה של כמה ימי קרב, שתמיד פרצו בגלל החרפת התגובה של חמאס ופגיעה במעגלים רחבים יותר מעוטף עזה. "דין העוטף הוא לא דין תל-אביב" זעקו התושבים – וצדקו. כשרקטה שוגרה לעבר העוטף, הצבא הסתפק בטנק ששיגר בתגובה פגז לעמדות חמאס, אך כששוגר טיל לבאר שבע או למרכז, זה הוביל ליום קרב קשה בדרום עם פגיעות משמעותיות בתשתיות טרור. צה"ל ניסה להסביר את ההיגיון במפת המטרות שלו אבל שוב, מאוחר מידי. תושבים רבים בדרום כינו את צה"ל גוף שקרן שמרמה את הציבור בדיווחיו, והצבא לא הבין עד כמה המצב חמור. בכל פעם ששאלתי קצין בכיר אם הוא לא רואה את חוסר האמון של תושבי הדרום בצבא, נעניתי בתשובה שהמדד מראה ההפך, 93 אחוז מאמינים בצה"ל.

ובכן, קצינים יקרים, המציאות השתנתה. אמנם אתם עדיין במקום הראשון – אבל גם אליפות צריך לדעת לקחת בסטייל.

The post דו"צ, זיופים וטרור בעוטף: מאחורי הנפילה באמון בצה"ל appeared first on מקור ראשון.

"אחרי המנה הראשונה הייתי פיקס אבל ביממה האחרונה, אחרי שקיבלתי את מנת החיסון השנייה אני פשוט גמורה", סיפרה לנו אמש רופאה מתמחה בבית חולים במרכז הארץ. היא המשיכה ותארה: "ביום ראשון בבוקר עשיתי את החיסון אחרי תורנות והייתי עייפה נורא, חשבתי שזה בגלל התורנות. אבל אז התחילו לי כאבי שרירים נוראיים בערב. צמרמורות, קצת חום והיום (ב') הייתי כל היום במיטה. פיזית לא הצלחתי לצאת אני מקווה שעד מחר אחזור לתפקד. זה שווה את זה כמובן".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– בטיחות ולא ביטחון: התקנות החדשות של מעונות היום

– אירועי הכאוס בוושינגטון הם שיעור חשוב בדמוקרטיה

– לראש ולזנב: הסודות הכמוסים של תעשיית השטריימל

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 12/AFP_8XN3W8-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

רופאים נוספים שהיו הראשונים להתחסן דיווחו ברשתות החברתיות ובפורומים מקצועיים על תופעות הלוואי שהם חוו. גם ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן פרסם אתמול בפייסבוק פוסט בו שיתף עם עוקביו כי "תכננתי לקיים הערב עדכון קורונה עירוני אבל כמו שאתם רואים בתמונה האקמול והתה החם לצידי ואני עם המחשב עלי שוכב עם חום, חולשה וכאבי שרירים". שאמה הכהן מיהר להרגיע את תושבי עירו וציין כי "אין הוכחות לכך שהאופוזיציה החליפה לי את הבקבוקון לפלצבו, לכן ככל הנראה מדובר בתופעות לוואי של מנת החיסון השנייה שקיבלתי רק אתמול". לפחות ברור כעת כי בחוש ההומור, מנת החיסון השנייה לא פוגעת.

חשוב לציין כי רבים מהמחוסנים לא יחושו בתופעות לוואי כלשהן אך אלו שיחוו אותן, מוטב שיידעו על כך מראש ולא ייבהלו. "תופעות לוואי הן לא ייחודיות לחיסון קורונה אלא נפוצות בחיסונים נוספים. הן מופיעות כחלק מהתגובה של המערכת החיסונית שמופעלת כשגורמים לה להרגיש שהיא מותקפת", הסביר אמיר ארגואטי, דוקטורנט וחוקר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. ומה אז? "אז היא נאבקת ומייצרת נוגדנים באמצעות מערכת החיסון. החיסונים למעשה מחקים את ההדבקה הוויראלית ומבקשים להפעיל את מערכת החיסון. החיסונים של פייזר ומודרנה הם חיסוני RNA שנמצאו יעילים יותר להפעלת מערכת החיסון מכל מיני סיבות ולכן התופעות הללו הן ההוכחות להפעלה יעילה של המערכת החיסונית".

ארגואטי, ממקימי וממפעילי המעבדה הצבאית לבדיקות קורונה חקר לפניי ולפנים את החיסונים החדשים שפיתחו בעולם המדע. הוא מסביר כי תופעות הלוואי של החיסון נפוצות דווקא במנה השנייה ולא בכדי. "למעשה לא שמנו לב כמעט לתופעות לוואי חריגות במנה הראשונה אלא דווקא בשנייה בגלל שבפעם השנייה יש בגוף כבר זיכרון חיסוני שמכיר את החלבון שנוצר מה-RNA שנמצא בחיסון, וברגע שמערכת החיסון נפגשת שוב במה שנדמה לה כמו נגיף, היא מגייסת כוחות משמעותיים יותר שמגיבים לחלבון וגורמים לה לעבוד בצורה אפילו יותר יעילה ומלאה בחיסון השני. לכן, הגוף עלול לייצר תופעות לוואי זמניות וחולפות כתגובה דלקתית שמתבטאות בחום, כאבי ראש, כאבי שרירים ועוד".

1/6 למה תופעות הלוואי משמעותיות יותר לאחר המנה השניה של החיסון?

אנסה להסביר את הביולוגיה שמאחורי זה

מאות מתנדבים מישיבות הסדר גויסו בשבוע שעבר למערך החקירות האפידמיולוגיות של מפקדת אלון בפיקוד העורף. זאת בשל העלייה החדה במספר חולי הקורונה החדשים, והקושי של המערך הקיים להגיע אליהם בתוך זמן קצר ולוודא שכל מי שהיה איתם במגע ייכנס לבידוד.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– ח"כ פינדרוס: "ההנהגה החרדית יצאה מחוזקת מהקורונה"

– דעה: הציונות הדתית היא סמוטריץ' ובנט יחד

– תמיד באופנה: מתכונים מפתיעים למעודן שבאגוזים

במפקדת הענק, האמונה על בדיקות הקורונה, החקירות האפידמיולוגיות ומלוניות הבידוד בישראל, הכשירו כ־3,000 חוקרים לתשאול חולי קורונה והפעילו אותם בחודש נובמבר, אך כעת נותרו במערך רק כ־1,700 מתשאלים. 400 מהחוקרים שהוכשרו ברשויות המקומיות הונחו לשוב למשרתם המקורית ולא להמשיך במערך התשאול.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 10107-AM-117--750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"בפיילוט שיתחיל בשבע ישיבות ברחבי הארץ ויתרחב ככל שיידרש, בחורים מישיבות ההסדר היו אמורים להיכנס למערך ברגע שמספר המאומתים יחצה את ה־2,000", מסביר מנכ"ל איגוד ישיבות ההסדר, לייזו דויטש. "כעת התבקשנו להצטרף, וכ־300 מתנדבים מישיבות ההסדר במצפה־רמון, ירוחם, הר עציון, חיספין, מעלות, טפחות וקריית־שמונה יתנדבו במערך. זכינו לשבחים על ההספק שלהם".

בשבוע החולף, אומר דויטש, ערכו 40 המתנדבים מישיבת חיספין 400 חקירות בתוך 16 שעות מצטברות במשך יומיים – הספק גבוה מזה של מתשאלים מיומנים רבים שמועסקים ברשויות המקומיות.

בחמ"ל התחקורים שהוקם בישיבת ההסדר בקריית־שמונה, כמניין תלמידים ישבו במשך השבוע לעת ערב ליד שתי שורות של מחשבים ניידים, ובאמצעות מערכת מתוקשבת מתקדמת חייגו אל החולים החדשים.

"אני מבקש לשאול בשלומך ולאחל רפואה שלמה", פתח יונתן יעקובוביץ (22), תלמיד השנה החמישית בישיבה, שיחה עם אחד המרואיינים. לדבריו רוב הנדבקים אינם מנסים להסתיר מידע. "טוב לדעת שאתה מסייע בהצלת נפשות. במקביל ללימוד התורה אנחנו מקדישים משמרות של ארבע שעות ביום לתחקורים". לדברי מנכ"ל הישיבה אליאב סמואל, "כמו שהתגייסנו לסייע במשימות לאומיות אחרות, אנחנו שמחים לסייע במאבק במגפה".

במשרד הבריאות ובפיקוד העורף פנו בשבוע האחרון בבקשת סיוע גם אל מתנדבי "תנועת מספריים – אזרחים קוטעים הדבקה", שמסייעים בחקירות אפידמיולוגיות לבעלי תסמינים שטרם קיבלו את תוצאות הבדיקה. "אנשים מתים כי לא מצליחים לקטוע שרשראות הדבקה במהירות, ואנו נרתמנו לסייע",  אומרת מעיין גורדון, ממייסדי התנועה.

בשל מספר המאומתים, שהאמיר השבוע לשיא של 9,000, הוחלט במפקדת אלון לא להתקשר לכל מגעי הנדבקים, אלא להסתפק בשליחת הודעת טקסט שתנחה אותם להיכנס לבידוד. כמו כן, החוקרים לא עורכים חקירות טלפוניות למאומתים בני 20־40 מיישובים שאינם חרדיים או ערביים; המערך מסתפק בכך שישיבו לחקירה אפידמיולוגית דיגיטלית שנשלחת לטלפונים שלהם; רק בהיעדר תגובה תושלם החקירה באורח טלפוני.

The post מאות תלמידי ישיבות הסדר התנדבו למערך החקירות האפידמיולוגיות appeared first on מקור ראשון.