היחסים בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו־מאזן ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ הידרדרו מיד עם כניסתו של האחרון לבית הלבן. העברת השגרירות לירושלים וההכרה בה כבירת ישראל ובריבונות בגולן, העמיקו את הקרע בין רמאללה לוושינגטון. תוכנית המאה שהציגו האמריקנים חידדה אצל הפלסטינים את ההבנה שיש צורך לפתוח במרוץ השתלטות על האדמות, במתווה תפוס כפי יכולתך. בשטחי A ו־B, שעל פי הסכמי אוסלו הסמכות התכנונית בהם נתונה בידיים פלסטיניות, קצב אישורי הבנייה גדל. המאבק האמיתי מתנהל בשטחי C ובאזורים הצמודים ליישובים יהודיים.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "לא ייתכן שהמשטרה תהווה איום על הציבור השחור"

– בני גנץ מודה: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"

– בלוד מנסים להנמיך את המואזין, המוסלמים: זו מלחמת דת

מערכת המידע הגאוגרפי (GIS) של הפלסטינים מעדכנת את נתוני הבנייה והתכנון הפלסטיניים. זה כמעט שנתיים היא חסומה למשתמשים מישראל, בין היתר בגלל ההבנה ברשות שהנתונים משמשים גורמים בישראל לרכישת אדמות פלסטיניות ולזיהוי מגמות. אבל די בהצצה במפות משנת 2018 והשוואתן למצב הנוכחי, כדי להבין מה הפלסטינים מבקשים להסתיר.

הצבע האדום במפה מראה את תוכניות המתאר הפלסטיניות, כלומר תוכניות עתידיות שהם מבקשים לממש. חלק מהתוכניות הועברו לאישור המנהל האזרחי, ועל פי הנתונים הפלסטיניים אף קיבלו אישור. מהמפות נשקפת מגמה של היצמדות ליישובים קיימים כדי למנוע הרחבה של ההתיישבות היהודית בשומרון, בגוש עציון, בבקעה ובדרום הר חברון. כמו כן ישנה התוויה של תוכניות בנייה במקומות אסטרטגיים שנועדו להרחיב יישובים ערביים קיימים כדי למנוע רציפות טריטוריאלית ישראלית. במקרים מסוימים מדובר בתוכניות בנייה שמנותקות מיישובים ערביים, שכל ייעודן הוא להשתלט על קרקע אסטרטגית.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/דרום-הר-חברון-2-750x582.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/מרכז-השומרון-3-750x603.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בכפר ג'ית הסמוך לשכם וליישוב קדומים, מתוכננת הכפלה של שטח הכפר לכיוון היישוב היהודי. אם תבוצע ההרחבה, מי שייסע בכביש 505 המחבר בין הציר לשבי־שומרון וליישובים יצהר, איתמר, אלון־מורה והר־ברכה, ייאלץ לעבור בתוככי הכפר. העיירה עזון, הסמוכה אף היא לכביש, מתוכננת להתרחב במטרה לנתק את גוש היישובים קדומים, קרני־שומרון ומעלה־שומרון מאלפי־מנשה והמרכז. העיר קלקיליה מתרחבת אף היא באמצעות בנייה בלתי חוקית, וכך מתוכנן גם בכפר חבלה הסמוך.

סמוך ליישובים מעון, סוסיא ובית־יתיר (מצדות יהודה) שבדרום הר חברון, נמצאים כפרים קטנים כמו א־טואני, א־טובא וא־רקיז. בתוכנית הפיתוח הפלסטינית, השטח כולו צבוע באדום. תושבים יהודים שמתגוררים 15 שנה ויותר ביישובים הסמוכים יודעים לספר על תנופת בנייה פלסטינית ניכרת בשנה האחרונה, הן סמוך ליישובים ערביים והן במקומות ריקים שהיו שוממים עד כה.

הרשות הפלסטינית משקיעה מאמץ לתפוס אדמות גם בגוש עציון, בעיקר במקומות שעל פי תוכנית טראמפ תהיה בהם רציפות יהודית בין הגוש לבקעת הירדן. באזור הזה, על פי ה־GIS הפלסטיני, אושרו עשרות תוכניות שנועדו למנוע את הרציפות. העיירה אל־ח'דר שמצפון לאפרת וסמוך לכביש 60 צפויה להתרחב אף היא. גם בקרבת תקוע ונוקדים ישנן תוכניות מאושרות להרחבת הכפרים הערביים, ובנייה בלתי חוקית נראית בשטח. הצלבה בין תוכניות המתאר הפלסטיניות למפות עדכניות מוכיחה שישנה התרחבות של ערים ויישובים פלסטיניים ללא אישורים, כלומר פלישות בלתי חוקיות. במילים אחרות: הפלסטינים מיישמים את תוכניות המתאר שלהם גם ללא אישורים.

מי שמשליכים את יהבם על החלת הריבונות ותומכים בה רואים בבנייה הפלסטינית הלא חוקית עניין זמני בלבד,  שיהיה קל יותר לטפל בו לאחר הריבונות המיוחלת. על פי גישה זו צריך להתמקד במימוש התוכנית האסטרטגית הישראלית־אמריקנית, ולא לשקוע במאבקים קטנים על חאן אל־אחמר ומקומות דומים. לדעתם, ברגע שישראל תיצור רצף ריבוני במעלה־אדומים ובשטחי E1, ומערכת החוק הישראלית היא שתשלוט בשטח, אפשר יהיה לנקוט הליכים מסודרים גם נגד הבנייה הבלתי חוקית. גורמים אחרים בהתיישבות, המתנגדים להחלת הריבונות כחלק מתוכנית טראמפ, מדברים על המשך מאבק מול הפלסטינים באמצעות הגדלת הבנייה בשטחי יהודה ושומרון והסרת חסמי הבירוקרטיה הביטחוניים, המשפטיים והתכנוניים שמעכבים את הרחבת היישובים.

לא מבזבזים זמן

בינתיים, המהלכים שהפלסטינים מבצעים בשטח מאלצים גורמי תכנון לשנות תוכניות פיתוח ישראליות, גם אחרי שקיבלו אישורים. כך לדוגמה, אזור תעשייה סמוך לאחד היישובים בשומרון היטלטל במשך עשר שנים בדרך לקבלת האישורים, אך כאשר  המתכננים ביקשו ליישם את התוכנית הם גילו בנייה פלסטינית בלתי חוקית, שאילצה אותם לגרוע שטחים מהתוכנית המקורית.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08432645-750x438.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"הם מנצלים את הזמן של הפקת האישורים כדי לבסס עובדות בשטח, ואז אנחנו צריכים להתיישר לפי המציאות שהם יצרו", אומר גורם תכנוני ביהודה ושומרון. "גלגלי הבירוקרטיה מפסידים לבנייה הבלתי חוקית. אנחנו מאבדים שטחים לטובת הפלסטינים. בהסדר הביניים העבירו את כל נושא התכנון והבנייה בשטחי A ו־B לידי הפלסטינים. הם אחראים לאישורי הזכויות, לאישורי התוכניות ולבנייה. המנהל האזרחי לא מתעסק בזה בכלל. המקום היחיד שהמנהל האזרחי רלוונטי לגבי הפלסטינים הוא בנייה על אדמת מדינה ועל דרכים ובנייה בשטחי C, והמציאות הקיימת שם היום היא מערב פרוע. הפלסטינים, בסיוע גורמים אירופיים, מרחיבים בנייה בצורה בלתי מפוקחת, ללא אפשרות אמיתית של המנהל לעצור את הבנייה הזאת".

הרשות הפלסטינית מובילה אפוא מאבק לקביעת עובדות בשטח, תוך התנגדות למשא ומתן עם ישראל. המהלכים שהיא מבצעת נתפסים בעיני פלסטינים רבים כחסרי תכלית ומטרה ברורה. מאבק הירושה העתידי של אבו־מאזן מגדיל עוד  את הקיטוב בין ההנהגה לבין האזרחים. ההתנהלות הטובה בתקופת הקורונה אמנם זיכתה אמנם את אבו־מאזן ואת ראש המשלה מוחמד אשתייה באהדה ציבורית, אבל הודעת היו"ר על ביטול ההסכמים עם ישראל התקבלה באופן פחות חיובי.

הפסקת התיאום הביטחוני, שאיננה מאפשרת מעבר של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בין כפרים וערים שהדרך ביניהן עוברת בשטחי C, הביאה לפגיעה חמורה בביטחון האישי של הפלסטינים ולכרסום במשילות הפלסטינית. חמולות ומשפחות המחזיקות בנשק מרימות ראש. כוחם של התנזים במחנות הפליטים עולה, וכל מי שמחזיק בידו נשק לוקח את החוק לידיים. בחודשים האחרונים נרשמה עלייה במספר הסכסוכים האלימים בין חמולות ובמקרי הירי והדקירה בשטחי הרשות. ידיהם של מנגנוני הביטחון כבולות בעקבות החלטת אבו־מאזן.

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/קדומים4-750x583.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2020/06/קרני-שומרון-אלפי-מנשה-5-750x563.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

מנגנוני הביטחון הפלסטיניים יודעים לעבוד ללא תיאום עם ישראל כשהם רוצים. פעילות בבגדים אזרחיים, נשק מוסתר והפעלת גורמים מקומיים בשטח הם חלק מהדרכים שהרשות נקטה בעבר. אלא שלרשות יש כנראה אינטרס ליצור אווירה של כאוס, כדי להוכיח את הצורך של ישראל במנגנונים הפלסטיניים. בפועל, המהלך מתגלה כמסוכן לרשות לא פחות מאשר לישראל. היעדר מדיניות מסודרת מעורר ביקורת קשה.

"27 שנים אחרי אוסלו, החלטנו לבטל את ההסכמים", אמר האני אל־מצרי, מנהל מרכז מסראת לחקר מדיניות, בריאיון לערוץ אל־וטן. "אם הייתה תוכנית אסטרטגית כוללת ורצון לממש אותה, היינו צריכים להיות במקום הרבה יותר מתקדם. אנחנו לא מצליחים להגיע להסכמה פנימית. פלגים פלסטיניים מחרימים ישיבת חירום בנושא הסיפוח. הצד השני מבין שאין באמת עמדה פלסטינית מאוחדת, ואפשר להתקדם. הם מפחדים מתגובת מצרים וירדן אבל מתעלמים לחלוטין מהפלסטינים, כאילו הם לא צד בעניין. האשמה במציאות הזו היא הרשות הפלסטינית, שלא הציגה מעולם תוכנית מסודרת והשיבה בשלילה לכל מה שהוצע לה".

The post קובעים עובדות בשטח: התשובה הפלסטינית לעסקת המאה appeared first on מקור ראשון.

זו כבר לא השערה, אלא הנחת עבודה: הקורונה מניעה יותר ויותר יהודים בתפוצות לשקול ברצינות את אפשרות העלייה ארצה. יו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג צופה ש"כרבע מיליון עולים יגיעו לישראל בשלוש עד חמש השנים הקרובות". הרצוג אמר את הדברים בריאיון מצולם שישודר בשבוע הבא במסגרת ועידת "עם עולם" של מקור ראשון.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הגיע הזמן לדבר עם הילדים על כסף

– מגלים את אמריקה: על עסקת טראמפ, חוזרים בתשובה וסיגריות

– בני גנץ מודה: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"

"בשנת שעברה עלו הנה 35 אלף יהודים, והציפייה בשנים הקרובות היא להרבה יותר", אמר הרצוג לעורך מקור ראשון, חגי סגל. "אנחנו רואים כמות פניות עצומה, עלייה של כמעט 40 אחוז בפניות מאז תחילת הקורונה. בפתיחת תיקי עלייה מצרפת ומבלגיה יש אפילו עלייה של 77 אחוז".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/06/DSC_9591-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

נתונים נוספים שהביא הרצוג: בחודש אפריל נרשם גידול של 128 אחוז בפניות מאוסטרליה ל"מרכז גלובל" של הסוכנות היהודית, המתמחה בנושא העלייה.

על פי יו"ר הסוכנות, רוב המתעניינים בעלייה "התכוונו יום אחד לעלות, וכעת זה קורה בגלל הקורונה. ישראל נתפסת כמדינה שתפקדה טוב וקיבלה החלטות נבונות. בסוף יוצא שאנחנו מתייצבים למען יהודי התפוצות, בעוד היסטורית הם תמיד התייצבו למעננו". בימים אלה שוקדים הרצוג ואנשיו יחד עם ממשלת ישראל ושרת העלייה והקליטה הנכנסת פנינה תמנו־שטה, "לגבש יחד תוכנית פעולה להתייחסות לגל העלייה הצפוי".

בארגון "נפש בנפש", האמון על העלייה מצפון אמריקה, מדווחים על עלייה של כ־100 אחוזים בפתיחת תיקי עלייה וזינוק של מאות אחוזים בשיעור המתעניינים. בארגון פרסמו אתמול כי בשלושת הימים הראשונים של חודש יוני החלו 338 בתי אב לפתוח תיקי עלייה, זאת בהשוואה ל־561 שעשו זאת לאורך כל חודש יוני אשתקד.

ועידת מקור ראשון תתקיים בשבוע הבא בסימן "כיצד השפיעה הקורונה על העולם היהודי?". היא תיפתח ביום ראשון ותימשך עד יום חמישי. בין השאר ישתתפו בה נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שר הביטחון וראש הממשלה החליפי בני גנץ, שרת התפוצות עומר ינקלביץ', שרת העלייה והקליטה פנינה תמנו־שטה, הסנטור לשעבר ג'ו ליברמן, שליח הממשל האמריקני למאבק באנטישמיות אילן קאר, ורבנים בכירים מהארץ ומהעולם. כל דיוני הוועידה ישודרו באתר מקור ראשון.

The post בוז'י הרצוג: רבע מיליון עולים צפויים בשנים הקרובות appeared first on מקור ראשון.

ח"כ בצלאל סמוטריץ' פנה היום (ה') לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בבקשה כי בית המשפט יפרסם לציבור הרחב את רשימת המניעויות של כלל שופטי בית המשפט העליון.

המכתב נשלח בעקבות תחקיר של תאגיד השידור הציבורי "כאן" שחשף כי חלק משופטי בית המשפט העליון ישבו בדין של צדדים אשר השופטים היו מנועים מלדון בעניינם על פי רשימת המניעויות שלהם עצמם. תחקיר זה מתווסף לתחקירים רבים שפרסם העיתונאי קלמן ליבסקינד, כולל תחקיר על ניגוד העניינים של הנשיאה חיות עצמה רק לפני כמה שבועות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

–  בני גנץ מודה: "לא עשינו די למען יהדות התפוצות"

– "אדולף, אתה חי?": קמפיין חדש מבקש להיאבק בהסתה נגד חרדים

– בלוד מנסים להנמיך את המואזין, המוסלמים: זו מלחמת דת

בחשיפת "כאן" התגלה למשל כי השופטת ענת ברון דנה בערעור על סכום פיצוי נמוך שנפסק לטובת עו"ד חי פלייסיג בתביעתו מול עיריית נתניה. זאת, כאשר השופטת ברון מנועה מלשבת בדין כשעיריית נתניה היא אחד מהצדדים. מקרה נוסף הוא של השופט ניל הנדל, אשר מנוע מלשבת בדין שאחד מהצדדים בו הוא בית החולים "סורוקה". למרות זאת, ישב השופט הנדל בתביעת רשלנות רפואית כלפי בית החולים. מקרים דומים נחשפו גם לגבי שופטים נוספים: השופטת דפנה ברק-ארז ישבה בדין שהופיע בו לפניה עו"ד שהיא הנחתה בעבודת הדוקטורט שלו, השופט מזוז ישב בעתירה שנגעה לפרקליטה רות דוד שעבדה תחתיו, השופט עמית ישב בדין שבו אחד הצדדים היה הבנק הבינלאומי המופיע ברשימת המניעויות שלו, ומול השופט עוזי פוגלמן הופיעה עו"ד ששימשה העוזרת המשפטית שלו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201816_27_35-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"אין צורך להאריך בפגיעה של חשיפות אלו באמון הציבור במערכת המשפט", כתב ח"כ סמוטריץ', "הפרסומים מעלים חשש כבד לעיוות דין שנגרם חלילה".

על פי סמוטריץ', לא ייתכן שעל שופטים יחולו כללים אחרים מאלה המושתים על נבחרי ציבור. כך למשל, כל שר ממלא בכניסתו לתפקיד שאלון נרחב, ובהתאם לו חותם על הסדרי ניגוד עניינים המונעים ממנו לעסוק בכל מיני עניינים במשרדו.

הסדר דומה נעשה גם בבית המשפט: השופטים מעבירים להנהלת בית המשפט רשימת מניעויות שבמסגרתה הם מתחייבים להימנע מלדון בתיקים הכוללים מי מרשימה זו. אלא שעל פי מנהל בתי המשפט השופט יגאל מרזל, אין שום חובה בדין לערוך רשימה שכזו. "אותם כללים שחלים על נבחרי ציבור, צריכים להיות חלים גם על שופטים", מתעקש סמוטריץ'.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201815_53_46-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

פרסום רשימת המניעויות נעשה לרוב לא מיוזמתו של בית המשפט, אלא במענה לבקשות חופש המידע. כך למשל, בקשה שהוגשה בדצמבר 2019 הביאה לפרסום רשימה שמעודכנת לנובמבר 2019. על פי הערת בית המשפט ברשימה שפורסמה, היא מתעדכנת מעת לעת. רשימה עדכנית לשנת 2020 טרם פורסמה. השופט היחיד אגב, שאין לגביו מניעויות, לא מצד עורכי הדין ולא מצד בעלי הדין, הוא נועם סולברג.

התומכים בפרסום הרשימה לציבור הרחב באתר בית המשפט העליון טוענים כי התועלת בכך היא כפולה: ראשית, תתקיים הרתעה שתגרום להקפדה יתרה בקרב השופטים לא לשבת בדין של צדדים אשר בענייניהם הם מנועים מלשבת; ושנית, המהלך יחזק את תחושתם של בעלי הדין כי מתנהל בעניינם משפט צדק.

במענה לשאילתה שהגיש אתמול סמוטריץ' לשר המשפטים אבי ניסנקורן, השיב השר במליאת הכנסת כי ישקול את פרסום הרשימה. "אין ספק שכל מערכת, כמו גם המערכת המשפטית, יש בה טעויות. טעויות כאלה צריך ללמוד מהן, ואפעל כמיטב יכולתי  שהן לא יישנו".

The post "חשש לעיוות דין": סמוטריץ' ביקש מהנשיאה חיות לפרסם את רשימת המניעויות של השופטים appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

תלמידת סמינר בית יעקב 'בתיה' בכיתה ט' בירושלים חלתה בקורונה ועשרות חברותיה לכיתה והצוות החינוכי נכנסו לבידוד. את הילדה הדביק אביה שעובד בתיכון הגימנסיה בירושלים. על פי הערכות, מעגלי הדבקה משניים כתוצאה מהתפרצות הקורונה בגימנסיה אותרו בלא מעט מוסדות נוספים בעיר.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מגלים את אמריקה: על עסקת טראמפ, חוזרים בתשובה וסיגריות

– השקר בבסיס מענק הקורונה לרשות הפלסטינית

– ירדן מאותתת: אנחנו כאן ואנחנו חלק מהמשוואה

ביותר מעשרים מוסדות חינוך בבירה התגלו בשבוע האחרון מקרים של תחלואת קורונה בקרב תלמידים ואנשי צוות. גם אתמול (ה') עם גילוי מקרי תחלואת קורונה נוספים במערכת החינוך הכללית והחרדית בירושלים נסגרו מספר מוסדות חינוך ומאות תלמידים, תלמידות ואנשי צוות הונחו להיכנס לבידוד ולהיבדק לקורונה. ברחבי הארץ, במוסדות חינוך נוספים אותרו מקרי תחלואה והם נסגרו. בערים כמו ראשון לציון החליטו לצאת בצעדי מניעה וביום ראשון הקרוב עשרות אלפי תלמידי מערכת החינוך בחטיבות והתיכונים בעיר יעברו למודל ייחודי לתקופת הקורונה במסגרתו הלימודים יהיו במתכונת קפסולות של לא יותר מ20 תלמידים. "אנו רואים את מה שקורה ברחבי הארץ וחשוב לנו לשמור על בריאותם של התלמידים מחד ומאידך להמשיך בשגרת החיים והלימודים עד כמה שניתן" הסביר ראש העירייה, רז קינסטליך.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 6/F200603YS03-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בתיכון הגימנסיה בשכונת רחביה בירושלים הושלמו אתמול (ה') עבודות החיטוי של כיתות הלימוד בידי אנשי אגף התברואה של העירייה. דני ליבוביץ, מנהל בית הספר עומד בקשר עם למעלה מ-160 התלמידים ואנשי הצוות שחלו בקורונה ודואג למצבם. זאת לצד חידוש הלימודים המתוקשבים מתוך דאגה לבחינות הבגרות. ליבוביץ סבור כעת כי גם בעוד שבוע, לאחר תום 14 ימי הבידוד- התלמידים כבר לא יחזרו לפקוד את בית הספר: "אני מעריך שיהיה מאוד קשה להחזיר את התלמידים, ובטח את תלמידי החטיבה. לכן בתחילת השבוע הבא נבחן את המשך הלימודים תוך דאגה לקיום הבגרויות והיערכות הלמידה אליהן".

גם אתמול ליבוביץ הדגיש כי הוא וחבריו, מנהלי בתי הספר בבירה, הבהירו לכל הגורמים כי לא יוכלו לאכוף את הכללים שהעמידו במשרד הבריאות במסגרת החזרה לשגרה. "זו חוכמת הבדיעבד לקבוע האם נכון היה לקחת את הסיכון" הוא אומר. "אני מסיים את השבוע הזה בתחושות של דאגה עמוקה ועייפות. בתקווה שהאירוע הקשה הזה יסתיים".

The post עשרות נערות חרדיות נכנסו לבידוד, מקור ההדבקה – הגימנסיה ברחביה appeared first on מקור ראשון.

בפאנל בהנחיית צביקה קליין, במסגרת ועידת "עם עולם" של "מקור ראשון", דווח על עלייה חדה בפתיחת תיקי עלייה לישראל בעקבות הקורונה. שי פלבר סמנכ"ל הסוכנות היהודית, והאחראי על העלייה והקליטה בארגון סיפר על עלייה מדהימה של 400% במספר תיקי העלייה החדשים מצרפת בחודש מאי האחרון לעומת מאי 2019, ועל עלייה של 23% במספר תיקי העלייה החדשים מדרום אמריקה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– סוף סוף יוכח תודעתית שההתיישבות אינה מכשול לשלום

– השר פרץ לשרים: העבירו את המשרדים לירושלים

– "זהות יהודית לא יכולה להתבסס על ביסלי ובמבה"

"אנשים לא רק מביעים עניין בעלייה", אמר פלבר, "אלא גם עושים מעשה. אחוז האנשים שעולים מקרב פותחי התיקים נע בין 60-80 אחוזים, כך שמי שכבר פותח תיק עליה, רוצה באמת לעלות".

זאב גרשינסקי מנכ"ל ארגון 'נפש בנפש' המעודד עליה מצפון אמריקה דיווח על 'גידול מעריכי' במספר תיקי העלייה. בחודש אפריל האחרון הייתה עלייה של 50% במספר התיקים לעומת אפריל 2019. למעשה בחודש מאי ראינו הכפלה לעומת מאי אשתקד, ובשבוע הראשון של חודש יוני מספר תיקי העלייה כבר הגיע לכלל התיקים של יוני 2019. גרשינסקי סיפר שרואים גידול גם במספר הנפשות בקרב המשפחות המתעניינות בעליה וירידה בגיל המתעניינים. "זה מלמד אותנו שמשפחות שבשנים הקודמות קצת היססו לעלות, חוזרות עכשיו לתמונת העלייה, ורוצות לעלות".

אריאל קנדל, מנכ"ל ארגון 'קעליטה' המעודד עליה מצרפת אמר בדיון שאחת הסיבות להתעניינות הגוברת בעלייה לארץ נובעת דווקא מהסגירה של ישראל בזמן הקורונה. "יהודי שנמצא בחו"ל ואומרים לו שהוא לא יכול לבוא לארץ, האפקט הפסיכולוגי של זה מאוד חזק". קנדל סיפר על מחקר שהתקיים לפני שנה ומתוצאותיו עלה שארבעים אחוזים מיהודי צרפת מעוניינים לעלות לישראל, בעקבות הנתון הזה קנדל טען שהמדינה צריכה להשקיע יותר בהעלאתם וקליטתם של יהודי צרפת. "השאלה בסוף היא לא האם אנחנו רוצים, אלא כמה אנחנו רוצים", אמר קנדל. "הסיפור בסוף הוא סיפור של השקעה. אם המדינה רוצה מטעמים ציוניים וכלכלים להרוויח עולים שיעלו ויתרמו למדינה היא צריכה להשקיע וזה אומר לא רק בחירום".

קנדל דיבר על הצורך להשקיע גם בקליטתו של הנוער וסיפר על תכנית 'מחוברים' של משרד החינוך והחברה למתנ"סים העוסקת בכך ועומדת בפני סכנת סגירה. קנדל גם התייחס לטענה שיותר קשה להקצות עכשיו תקציבי עליה בעקבות משבר הקורונה. "העולם היהודי מאוד נפגע מהקורונה. ואם מדינת ישראל תחליט מחר על תקציב קורונה הוא לא יכול להיות רק למי שגר עכשיו בישראל, אלא גם למי שרוצה לעלות".

זאב גרשינסקי הזכיר שהדאגה לעולים אינה מוטלת רק על משרד הקליטה. "לעולה החדש שמגיע לפה יש נגיעה כמעט לכל משרד ממשלתי, ולכן כלל משרדי הממשלה יכולים לבוא ולהגיד אנחנו לוקחים את זה על עצמנו ומקצים תקציבים שמיועדים לעולים חדשים. צריכים לוודא שהגל הזה לא מתפספס ושאנשים יבואו ויצליחו לעבור את משוכות הבירוקרטיה. אם לא נצליח בטווח הקצר בקליטה, עלול להיווצר אפקט שלילי שיגרום לאיבוד עולים פוטנציאליים. בטווח הארוך זו השקעה שמחזירה את עצמה".

שי פלבר סיפר שהסוכנות הגיעה לסיכום עם מרשם האוכלוסין על קיום ראיונות עליה באמצעות הזום. בנוסף, הוא דיווח על השקעה של למעלה מעשרה מיליון דולר בהלוואות לקהילות יהודיות במצוקה. "אנחנו רוצים שכל היהודים יבואו ויעלו לישראל אבל בינתיים יש לנו גם מחויבות לכך שהקהילות ישגשגו וימשיכו להיות יהודיות. בסוף אנשים יבאו מתוך הבניה הקהילתית. קהילה יהודית חזקה תניב עליה, והיא טובה גם לקהילה עצמה וגם לישראל".

The post בזכות הקורונה – עלייה חדה בפתיחת תיקי העלייה לישראל appeared first on מקור ראשון.

לדף הוועידה ולשידורים המלאים לחצו כאן

ללוח זמנים מלא של הוועידה לחצו כאן

For English – Click Here

12:00 – עכשיו בוועידה – סנטנד-אפ: קומיקאים מספרים על חוויות בארץ הקודשhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-12.02.00-750x423.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

***

11:40 – עכשיו בוועידה – עם אחד: חמישה ערכים משותפים

מנחה: סיון אלוני, מנהלת פרויקט "הייעוד המשותף שלנו", ניו-יורק

הרב יעקב מדן, ראש ישיבת ההסדר הר עציון

עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ישראלhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -afe7c9ad425c-750x422.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

***

11:05 – עכשיו בוועידה – אחד על אחד: מנכ"ל OFJCC פאלו-אלטו ומייסד Z3, עם ניר ברוידא, סמנכ"ל בינהhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -06-10-110738-750x422.png 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

***

10:15 – עכשיו בוועידה – מקשרים את אומת הסטארט-אפ: חיבור בין קצוות בעסקים

מנחה: ריקי ממן, פרשנית כלכלית במקור ראשון ועמיתת מחקר בפורום קהלת

יסמין לוקץ', מייסדת ומנכ"לית ICON

מייקל אייזנברג, שותף-מנהל בקרן ההון-סיכון אלף (Aleph)

אודי ענתבי, מנהל ארגונים בפייסבוק

***

09:30 – עכשיו בוועידה – כאן זה בית, כאן זה לב: עלייה לישראל בעקבות הקורונה

דברי פתיחה: פרנק מלול, מנכ"ל ומייסד I24NEWS

מנחה: צביקה קליין, כתב התפוצות של מקור ראשון

אריאל קנדל, מנכ"ל קעליטה

שי פלבר, סמנכ"ל הסוכנות היהודית ומנהל היחידה לעלייה וקליטה

דברי סיכום: מאוריסיו בלטר, מנכ"ל "מסורתי עולמי"https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -06-10-101350-750x421.png 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

***

09:02 – עכשיו בוועידה – אחד על אחד: צביקה קליין מראיין את שרת הקליטה והעלייה פנינה תמנו-שטהhttps://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -06-10-090649-750x422.png 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

***

הוועידה הבינלאומית הראשונה של מקור ראשון "עם עולם" בנושא העולם היהודי אחרי משבר הקורונה ממשיכה הבוקר (ד'). כתבנו צביקה קליין יראיין את שרת הקליטה והעלייה פנינה תמנו-שטה, ריקי ממן תנהל פאנל בנושא אומת הסטארט-אפ, ועוד!

אתם מוזמנים לעקוב אחרי הועידה באתר ובעמוד הפייסבוק של מקור ראשון.

The post צפו: ועידת התפוצות הבינלאומית של מקור ראשון, יום ד' appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-12.19.16-750x234.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />לפני כשנה, בחסות קרן 'ג'נסיס', משרד התפוצות ובית הנשיא, חברו הוגי דעות ופעילי ציבור מכל רחבי העולם היהודי לניסוח מסמך ייחודי עליו יהיו חתומים, שנקרא 'מגילת הייעוד המשותף' בין ישראל לקהילות היהודיות בעולם.

לאחר עבודה מאומצת ניסחו המשתתפים חמישה עקרונות מרכזיים: אבטחת רווחתם וביטחונם של מדינת ישראל ויהודי העולם, ערבות הדדית, חיזוק הזהות היהודית, לשמש אור לגויים על ידי התנהגות ערכית ומוסרית ולפעול לתיקון העולם ושיפורו. מאז ניסוח העצומה, עורכים מארגניה סקר אינטרנטי חובק עולם כדי לשמוע את דעתם של יהודי העולם על הערכים הללו. עד היום השיבו לסקר 15,000 איש מכל רחבי העולם.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הסנאטור לשעבר ג'ו ליברמן: אסור לסגור את הדלת בפני אף יהודי

– "זהות יהודית לא יכולה להתבסס על ביסלי ובמבה"

– הרש"פ: אחרי שנמנע סיפוח, נילחם על הכרה בנו במדינה

שניים ממנסחי העצומה, ראש ישיבת הר עציון הרב יעקב מדן והאלוף במיל' עמוס ידלין, שוחחו ביניהם במסגרת ועידת "עם עולם" של מקור ראשון, בהנחיית מנהלת הפרויקט בניו יורק, סיון אלוני. בתחילת השיחה המשותפת פנתה לרב מדן ושאלה אותו על חשיבותו של אחד מ-5 הערכים "להיות אור לגויים", ומדוע זה חשוב לנו כיהודים.

הרב מדן: "התורה שלנו מתחילה מדברים שאומר ה' לאברהם ערב חורבן סדום "ושמרו את דרך ה' לעשות צדקה ומשפט". שאלת המוסר תופסת לנו יותר מ-50 אחוז משני לוחות הברית. זה בוודאי הגורם המאפיין של הקומה הבסיסית של היעד שלנו".

הרב מדן הדגיש בחלקה השני של התשובה כי למרות זאת, היו לו השגות על הערך הזה: "אני לא מאושר מהעניין הזה, למרות שהייתי שותף לניסוח. הרעיון של 'אור לגוים' החל ודובר בתחילת המאה ה-19 על ידי התנועה הרפורמית, במשהו שהייתי מגדיר כטקס קבורה של העם היהודי, מתוך אמירה שכבר מילא את תפקידו אחרי היציאה מן הגטו וההשכלה, ועכשיו הוא כבר יכול להתערות ולהוות חלק מעמי העולם. אור לגויים זו מָטריה שיכולה להתאים לזה. אבל אני יכול לחיות איתו למרות שאני לא אוהב את הניסוח הזה. חשוב לי  לכבד גם דברים של זרמים אחרים".

האלוף עמוס ידלין, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, שבתפקידו האחרון בצה"ל פיקד על אגף המודיעין, היה שותף, כאמור, לניסוח חמשת העקרונות במיזם. כשהוא נשאל האם יש השלכות ביטחוניות לטענה לפיה קיימת מגמת התרחקות בין יהודי העולם לבין מדינת ישראל, השיב: "מדינת ישראל הצעירה, נשענה על הגולה בשנותיה הראשונות בצורה משמעותית. במלחמת השחרור באו מתנדבים מחו"ל והייתה תמיכה גם כספית וגם מדינית.

"היום, 72 שנים אחרי, מדינת ישראל חזקה יחסית מהגולה ורוב העם היהודי יושב בישראל. יש סוג של היפוך תפקידים. כמו שישראל שלחה לבריה"מ ספרי תנ"ך וחומר על ארץ ישראל, וכמו שידעה להעלות את יהודי עיראק, מרוקו ואתיופיה. היום היא מדינה חזקה ויש לה השפעה בכל העולם; בארה"ב, ברוסיה, בסין. בכל מקום שקהילה יהודית נקלעת צרה. ולצערנו היום בימי קורונה, הקהילות היהודיות סובלות מבעיית משאבים, הלב היהודי בבית הכנסת. הן סובלות מאנטישמיות שהתעוררה מימין ומשמאל, גם מהנוצרים וגם מהמוסלמים. ולכן יש לנו צורך לתמוך אחד בשני ובקהילות, זה חלק מתפקידנו.

"הדבר שהכי נוגע לליבי, כשאני רואה חיילים בודדים שהגיעו מהגולה. להם אין גיוס חובה, בניגוד לבנים של הרב מדן או שלי. הצעירים האלה לא באו כי היו חייבים, אלא הם התנדבו לשרת למרות שנותרו ללא משפחה, ולמרות שהם לא כל כך מבינים את התרבות הישראלית. הם עדות מדהימה לקשר שבין מדינת ישראל לגולה".

הרב מדן, ערך "זהות יהודית" נתפס באופן שונה בקרב הקבוצות השונות. איך דואגים שזה יביא לקירוב ולא לפילוג בין הקבוצות השונות?

"זו שאלת מיליון הדולר. השאלה הקשה ביותר שעומדת לפנינו. אביא דוגמה אחרת, מתחום אחר, מהאמנה שעשיתי בזמנו עם פרופ' רות גביזון. אני הייתי מתנחל וימני, והיא הפך מוחלט – ממקימי האגודה לזכויות האזרח. בשיחה מקדימה שעשינו בינינו גילינו שלמרות המחלוקות בינינו יש נושא אחד משותף בין שנינו, שהוא חזק יותר. וזה המשך קיומו של העם היהודי. ומתברר, שכשיש מכנה משותף חזק אז הוא יכול לחפות על כל מחלוקת. אם כולנו נדע שעצם המשך קיומו של העם היהודי תלוי בערבות ההדדית בינינו, זה מחייב.

"המשותף הוא לא רק רב מהמפריד", סיכם הרב מדן, "אלא הוא גם יותר חזק מהמפריד. ולכן לא צריך לטאטא את המחלוקות בינינו, אלא לדעת לתת את הניסוח, שהמשותף ייקח את הדגל ויוביל".

The post "מכנה משותף חזק מחפה על כל מחלוקת" appeared first on מקור ראשון.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-12.19.16-750x234.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />בפתח היום הרביעי של ועידת "עם עולם" של מקור ראשון, שוחחנו עם שרת העלייה והקליטה הנכנסת, פנינה תמנו-שטה (כחול לבן) על האתגרים העומדים לפתחה ולפתחנו. כזכור, בתחילת השבוע אמר יו"ר הסוכנות היהודית יצחק (בוז'י) הרצוג לעורך מקור ראשון חגי סגל, כי צפויים לעלות לישראל כרבע מיליון יהודים ב-3 עד-5 שנים הקרובות, בעקבות התעניינות שיא בעלייה לישראל, בין השאר בשל משבר הקורונה.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– למה לא ישראל: המדינה שניצחה את הקורונה

– השר פרץ לשרים: העבירו את המשרדים לירושלים

– המאבק על התר"ש: הרמטכ"ל בנאום לאוזני פקידי האוצר

תמנו-שטה התייחסה לנתונים ואמרה כי "זה אפילו לא חלון הזדמנויות אלא מסלול חדש של שגשוג של העלייה; הזדמנות נהדרת שיותר יהודים יעלו לישראל". תמנו-שטה מוסיפה כי יש עלייה של 400 אחוזים בהתעניינות בעלייה מצפון אמריקה, כך על פי נתוני ארגון "נפש בנפש". עוד אמרה כי ישנה עלייה של 100 אחוזים בפתיחת תיקי העלייה מצפון אמריקה.

תמנו-שטה: "ברור שיש כאן פוטנציאל גדול יותר, ואנחנו מעמידים תכנית לאומית, שלא תהיה חד שנתית או דו שנתית, אלא תכנית חומש כדי לדאוג לקליטה מיטבית".

היה ניסיון של ממשלת ישראל להשיק תכנית בשם "צרפת תחילה" אחרי הפיגועים בצרפת, היה שיא מסויים אבל המספרים ירדו. חלק מהעולים חזרו לצרפת, ואחרים שיתפו את בני משפחותיהם בקשיים שלהם בישראל. המצב היום הוא שיהודי צרפת מעדיפים להגר לארה"ב וקנדה.

תמנו-שטה: "זו נורת אזהרה והארה שמבהירה שעלינו לעשות בדק בית פנימי. הקהילה מצרפת קרובה לליבי, הכרתי אותם לראשונה בגיל 16 בעת ביקור שם. אני חושבת שאנחנו צריכים ללמוד מה גורם לצרפתים-יהודים שהגיעו לכאן לעזוב – ולתקן. זה הכישלון שלנו".

האם בתקופת הקורונה וקיצוצים בתקציב – יש סיכוי בכלל להשיק תכנית עתירת תקציב?

"הקורונה הביאה איתה אתגר כלכלי בינלאומי, לא רק לאומי. המשימה שלי להביא את התקציב המדובר דווקא בגלל המצב והקורונה. הבית הוא שלהם כמו שהוא שלי ושלך. הבית פתוח והממשלה שאני חברה בה שמה בקווי היסוד שלה, סעיף 7, את עידוד העלייה והקליטה וההשקעה הכלכלית והתקציבית בנושא. אני אמונה על התיק אבל גם על המאבק על התקציבים".

כאשר נשאלה מה היה יכול להיחשב כהישג מבחינתה, אמרה תמנו-שטה ש"צריך להביא לפה מספרים של יותר מ-50 אלף עולים בשנה, ולהגיע לחצי מיליון עולים ב-5 השנים הבאות. אבל לצד זה, לא רק לאהוב את המטוסים שנוחתים עם עולים, אלא לאהוב את העולים".

סוגיה נוספת שתמנו-שטה מתכוונת לקדם היא העלייה של הממתינים באתיופיה. "אנחנו צריכים להיות יותר מחוברים לערכים היהודיים שלנו" היא מקדימה, "אסור להיות במצב של משפחות קרועות בהן ההורים שם באתיופיה וילדים פה בישראל. זה אינטרס שלנו לסיים עם סוגיית המחנות באתיופיה בשנת 2020. יש לאחד בין המשפחות מבחינה הומניטרית, ולהבין שחלק מהממתינים הם 'זרע ישראל', ומגיע להם לעלות על פי חוק השבות. הם לא קיבלו יחס ראוי בשנים האחרונות".

ביבי אמר בבחירות שיש לכך תקציב ושהוא מתכוון להעלות את כולם באופן מיידי.

"יש מחוייבות של ראש הממשלה נתניהו וגם של ראש הממשלה החליפי, יו"ר מפלגתי, בני גנץ".

אז תוך כמה זמן זה יקרה?

"אני שרת עלייה והקליטה הראשונה בת הקהילה, ואני מתכוונת ליישם את זה במהרה. תבין שבשנת 1991, במבצע שלמה, תוך פחות מ-48 שעות הביאו לישראל 14 אלף עולים".

והיום יש 7,000. אז מה הבעיה להעלותם תוך זמן קצר?

"אני לא אכנס למספרים. אבל כשאנחנו רוצים, אנחנו יודעים לעשות את זה. אי אפשר לעודד עלייה אבל לא להעלות את יהודי אתיופיה או את בני המנשה".

על הממתינים היא אומרת כי "על רגל אחת, מדובר על אנוסים שהיו חלק מ'ביתא ישראל', והרי יהודים לא יכולים להמיר את דתם. ועדיין אני רוצה לומר לך, שאת הפרדת המשפחות, מדינת ישראל עשתה זאת, לא אף אחד אחר".

אז זו שלומיאליות?

"בעיניי כן. מעלים 2 מתוך 4 ילדים. זו החלטה של פקידים שעשו בעיניי רע מאוד. צריך לזרז ולחבר בין משפחות. זה לא יהודי לנתק בין משפחות".

אבל איפה הקו האדום? יו"ר הסוכנות היהודית הקודם נתן שרנסקי אמר בזמנו שהבעיה היא שאי אפשר "לסיים את העלייה" מאתיופיה, כיוון שתמיד יגיעו עוד אנשים וימלאו מחדש את המחנות.

"אפשר להגיד זאת על כל מדינה. ממתי אנחנו מפסיקים לעלות מכל מקום אחר בעולם?"

אבל לא כולם עולים מתוקף חוק השבות כרגע.

"שיבדקו. הם עולים מאתיופיה מתוקף חוק הכניסה ואיחוד המשפחות. אין דבר כזה לסיים עלייה משום מקום בעולם. ויש גם זכאי חוק השבות באתיופיה".

אז מתי זה קורה?

"אני עובדת במלוא המרץ בשיתוף פעולה עם משרד ראש הממשלה ועם ראש הממשלה החליפי, הייתה לי פגישה טובה עם שר הפנים אריה דרעי, ואני רוצה להביא את הנושא לשולחן הממשלה כמה שיותר מהר".

The post שרת העלייה על קליטת יהודי צרפת: "עלינו לעשות בדק בית פנימי" appeared first on מקור ראשון.

מלבד מרכזיותו של תחום ההייטק בכלכלה הישראלית זהו גם הענף הכי גלובאלי שלה. יזמים ומפתחים חיים עם דלת מסתובבת בין ישראל לכל מוקדי הפיתוח בעולם כשהסמל המרכזי שלהם הוא עמק הסיליקון. הפאנל "מקשרים את אומת הסטארט אפ" בוועידת "עם עולם" של מקור ראשון, עסק במתחים של היזמות הישראלית באקס-טריטוריה ההייטקיסטית.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– הדוד סם כוכב נופל: די לאמריקניזציה בישראל

– השר פרץ לשרים: העבירו את המשרדים לירושלים

– "היהודים באים" – סיוט שמרני נפלא

יסמין לוקאץ', המייסדת והמנכ"לית של "אייקון", ארגון שמטרתו לגשר בין עולם ההייטק הישראלי ועמק הסיליקון טוענת כי יש חשיבות לשהות שם, "ישראל, בניגוד לשווקים אחרים אם יזם ישראלי ייצר רק לשוק המקומי הוא לא יהיה ראוי להון סיכון, בניגוד ליזם אמריקאי או יזם באסיה. עמק הסיליקון הוא המכה של ההייטק. היזם הישראלי הוא מצליח וחכם ויצירתי יש לנו מותג טוב לקדם ואנחנו פועלים לקדם אותו".

אודי ענתבי, דירקטור וורקפלייס בפייסבוק, עושה את המסע ההפוך – אחרי 18 שנים בעמק הסיליקון הוא מתכנן לחזור לארץ בקרוב. "הגעתי לתובנה שהבת שלי חוזרת לארץ להתגייס, והבן שלי עולה לכיתה י' והבן הקטן יהיה בכיתה ז'. אם הבת שלי היתה נשארת פה בקולג' סביר להניח שהיינו נשארים כאן, אבל הנסיבות הסתדרו והחלטנו ללכת על זה. פה יש את אמזון, אבל בארץ יש בית".

יחד עם זאת ענתבי עדיין מדגיש כמה עמק הסיליקון משמעותי ליזמים ישראלים, "בשני סטארט-אפים הצלחתי עם גיוס הכסף ועם מכירת החברה בזכות העובדה שאני חי בלב החונטה הזאת. הכול קרה במקרה, תוך כדי מפגשים ואירועים. זה לא קורה מקביעת פגישה בזום".

מייקל אייזנברג, שותף ומנהל בקרן ההון סיכון "אלף" (Aleph) גדל בארצות הברית אבל בחר לחיות ולעשות עסקים דווקא בישראל. אייזנברג מערער על האמונה כי ישנה חשיבות לשהות דווקא בעמק הסיליקון. "אחד הדברים שעידן הקורונה לימד אותנו שלא חייב להיות פיזית באותו מקום. אין תחליף ללחיצות ידיים ואין ספק שהריכוז הגדול של טכנולוגיה והון סיכון הוא בעמק הסיליקון, אבל אני חושב שעכשיו אני אסע הרבה פחות מבעבר. יזם ישראלי יכול לנהל מישראל סטארט אפ עולמי ולשווק בכל העולם, היום זה אפשרי".

ביחס לענפים אחרים הייטק כמעט לא נפגע מהקורונה אבל השפיע על ההתנהלות בענף. משתתפי הפאנל, בוחרים להדגיש את הצדדים החיוביים יותר בהתמודדות עם המגיפה. "כמות הסטארט-אפים שהתחילו בעידן הקורונה סביב נושא הוידאו היא מדהימה", אומר אודי ענתבי, "הופעות חיות במוזיקה דרך וידאו למשל. רעיונות אחרים של למידה מרחוק ולחבר אנשים. פייסבוק הולכת להוביל מהלך דרמטי של גיוס אנשים מכל העולם לעבודה מהבית ולממש טכנולוגיות שיאפשרו לנו לעבוד מהבית יותר ביעילות. זה הולך להריץ הרבה סטארט-אפים. זה משחק מאוד טוב לישראלים, שמאוד טובים בחדשנות".

יסמין לוקאץ' חושבת שאנחנו נכנסים לעולם חדש – לא יהיו כנסים ואירועים גדולים כל-כך מהר וגם הרגלי העבודה ישתנו: אנשים יעבדו יותר מהבית, ולא ייסעו חצי עולם בשביל פגישה של שעה כפי שהיו עושים בעבר. "אני מקווה שנוכל לקחת את הלימון הזה ולהפוך אותו ללימונדה ואפילו ללימונצ'לו", אמרה.

ההייטק הישראלי הוא סיפור הצלחה עולמי, ומשתתפי הפאנל הם דוגמא חיה שלו: יסמין לוקאץ' היא משקיעה ובין האנשים המשפיעים ביותר בעמק הסיליקון. אודי ענתבי הקים מספר סטארט-אפים מצליחים. מייקל אייזנברג מנהל את אחת מקרנות ההון סיכון המצליחות ביותר. כלם פוגשים על בסיס יומיומי יזמים ישראלים צעירים. הם דנים בשאלה מה גורם להייטק הישראלי להצליח כל כך, ומתלבטים אם זה משהו בדנ"א, בשמש הישראלית או בים התל-אביבי.

"ישראלים לא אוהבים לקבל מרות", אומרת לוקאץ', "סוגרים לנו את הדלת ואנחנו נכנסים מהחלון".

אודי ענתבי מוסיף: "זה לא שישראלים חושבים מחוץ לקופסא, פשוט אין להם קופסא. וגם המכונה שמייצר הצבא ב-8200 שמזינה את התעשייה ומתחזקת. זה מאוד מייחד את האקו-סיסטם הישראלי"

כולם מדברים על הערבות ההדדית הקיימת בישראל – ובקהילת ההייטק הישראלית היא חזקה במיוחד. אייזנברג, שהקים לאחרונה את מיזם "מדינה למופת" אומר שעשה את זה בגלל אותה רוח של ערבות הדדית. "אחד הדברים שלומדים בצה"ל ובסיפור הישראלי הוא ערבות הדדית. אפשר להתחרות, אבל שמים את הדגל לפני הרווח. ההתגייסות והנכונות לעזור היא באמת מייחדת את ישראל".

קהילת ההייטק של פאלו אלטו, שיסמין לוקאץ' היא אחת המובילות החשובות שלה אומרת שזה גם מסייע לתדמית של ישראל, ששומעים עליה לא רק בהקשרים ביטחוניים אלא גם בהקשרי יזמות והצלחה עסקית. וגם מסייע מבחינה עסקית: "מה שעובד לטובתנו זאת האהבה של ישראל. באחד הכנסים שלנו הגיעה איזו מנהלת בכירה שאמרה לי "אמא שלי תהיה גאה בי" ולא הבנתי למה אמא שלה תהיה גאה בה שהגיעה לאירוע עסקי והיא אמרה לי "לא עשיתי שום דבר יהודי כבר כל כך הרבה זמן"

The post מ-8200 ועד עמק הסיליקון – ישראל היא אומת הסטארט-אפ appeared first on מקור ראשון.

בניו זילנד חגגו אתמול את סוף הקורונה והניצחון המתוק על המגפה לאחר שיכלו לה. אחרי 75 יום של בידוד הכריזה ראש הממשלה, ג'סינדה ארדרן, כי ניתן לקיים אירועים ציבוריים ופרטיים ולהשיב לסדרה את פעילות בתי העסק והתיירות. האם אחרי שבישראל הצליחו להשטיח במידה משמעותית את עקומת התחלואה, יכולנו למצוא את עצמנו במציאות כמו בניו זילנד, ואם כן, איפה טעינו?

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– התכנית לחינוך יהודי במדינות חבר העמים בסכנת סגירה

– גופי הבטחון נערכים לריבונות: "הר הבית יהיה הטריגר"

– מוזיאונים הם לא הפתרון להתבוללות בתפוצות

במדינת האיים היפיפייה שבדרום האוקיינוס השקט חיים כחמישה מיליון בני אדם. בדומה לישראל היא סגרה את שעריה בשלבים המוקדמים של התפרצות המחלה והורתה לתושביה להיכנס להסגר. בניגוד לישראל, שיצאה מהנחיות הסגר במהירות רבה וללא פיקוח ובקרה על משמעויות החלטות הממשל, בניו-זילנד לא ויתרו והמשיכו את הוראות הסגר הקיצוני עד להחלמת אחרון החולים.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 06/AFP_1T24SW-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

22 אזרחים מתו בניו זילנד מהמחלה, ומספר החולים עמד על פחות מ-1,500. כל עוד יצליחו במדינה הרחוקה למנוע את כניסת הווירוס עם נשאי מחלה זרים המגיעים אליה, הם בהחלט יכולים לנשום לרווחה. הנחיות הסגר הקיצוניות הן אלו שאפשרו לה להיות המדינה הראשונה בעולם המבטלת באופן גורף את כל מגבלות הקורונה. מלבד כמובן איסור על כניסת זרים למדינה ובידוד תושבים השבים אליה ממדינות אחרות.

לרבים פה בארץ נראה שלא היינו רחוקים מהמציאות הנוכחית בניו זילנד. בניגוד לישראל, בניו זילנד המשיכו את תקנות הסגר עוד מספר שבועות אחרי שבישראל ביטלו אותם. עכשיו ברור שאצלנו זה כבר אבוד, כשהחלטות היציאה מהסגר וההקלות ניתנות כאן כמו בסחר מכר של מרוצי סוסים. מנהלי אולמות האירועים ששבתו רעב ודרשו לפתוח את לאירועים המוניים זכו לאישור ויוכלו לקיימם. מנגד, אמנים ומפעילי בתי הקולנוע שקולם לא רם מספיק, יישארו סגורים. אך אל דאגה, גם בפניהם הממשלה תתקפל בקרוב.

מצויד ברושם הטוב שעשו מהלכיה של ראש מדינת ניו זילנד, ארדרן, בת 39 בסך הכול, ביקשתי לבחון מה הסוד הניו זילנדי. כיצד במדינה שמשמשת את האנושות בעיקר כלוקיישן מרהיב לצילומי סרטי מדע בדיוני כמו אווטאר ושר הטבעות הצליחו לנצח במקום שאחרים נכשלו. וגם, האם באמת היינו קרובים בישראל להישגים יפים כמו שם?

"להשוות את ישראל לניו זילנד זה לא פייר", אומר לאתר 'מקור ראשון' הרב אהרן אליקים הכהן, שליח חב"ד בעיר אוקלנד בניו זילנד. הוא מסביר כי המשמעת של אזרחי ניו זילנד הייתה הרבה יותר חזקה. "ישבנו במשך חודשיים שלמים של בידוד והכל היה סגור לחלוטין וזה פשוט עבד. גם כשיצאנו מהבידוד יצאנו בצורה מדורגת וזה היה אפקטיבי", הוא מתאר.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-14.26.11-750x729.jpeg 750w" sizes="(max-width: 987px) 100vw, 987px" />

במובנים רבים ההשוואה בין תנאי החיים של אזרחי ניו זילנד לאלו שבישראל היא לא הוגנת. הניו זילנדים חיים ללא צרות אמיתיות, במרחבים עצומים ובבתים נמוכי קומה. הבידוד החברתי מובנה במדינה ולכל אדם או משפחה יש חלקת אדמה ובית פרטי רחב ידיים. הבידוד שם הוא ללא ספק הרבה יותר נוח מאשר בדירות הקטנות של הישראלים כשלרבים גינה או מרפסת הן חלום נכסף. הכהן מסביר כי הסגר בניו זילנד שנמשך חודשיים היה כמעט זהה לזה שחווינו בליל הסדר בישראל. "נאסר על האזרחים לצאת מהבית, אלא רק לקניות ולספורט. והכול הכול היה סגור מעבר לכך וללא יוצא מן הכלל. ראש הממשלה שלנו אמרה בתדרוכים בכל ערב שעכשיו זה הזמן ליהנות מהחצר האחורית. לאנשים כאן היה לאיפה לצאת ולא היה את הלחץ לצאת ולהתפרק כמו זה שהיה אצלכם בישראל. לכל אחד ליד הבית יש מסלול הליכה ופארק שאפשר לו לעשות ספורט. אנשים לא נצמדו אחד לשני כי יש פה מרחבים מאוד גדולים".

משרד הבריאות הניו-זילנדי הפעיל מערך הסברה ברור ושקוף בפני הציבור שהציג עמדות ברורות ולא סותרות. הרשויות במדינה הכריזו על ארבע דרגות של מצבי חירום בהתאם לקצב התפשטות הקורונה. כעת מצב החירום הורד לרמה 1, הנמוכה ביותר. הכהן: "כשהבינו שניו זילנד נכנסת לסיפור, המציאות כאן עלתה לרמה 3 ונתנו לציבור יומיים לפני שהורו לכולם להיכנס לסגר מלא ולרמה 4, שהיא רמת האיום הגבוהה ביותר".

החזרה לשגרה בניו זילנד מאפשרת כעת למשק במדינה בה האוכלוסייה קטנה יחסית לשטחה, להתאושש בצורה מהירה ולשוק העבודה לחזור לעצמו. לתושבים מצפה, לפחות לעת עתה, רווחה כלכלית ובריאותית לאחר שהתגברו על המגיפה. אזרחי המדינה נענו לקריאות הממשלה ונכנסו לסגר לא בכדי. השלטונות המקומיים דאגו לבצע זאת בשעה שהוכיחו כי הסגר לא יפגע בתושבים. "מיד עם תחילת המשבר הממשלה הזרימה לאזרחים סכומים מאוד נכבדים כדי שישבו בבית ולא ייצאו", אומר הכהן. "בשבוע הראשון, כבר כשהודיעו שמוטל הסגר, שילמו משכורות של 12 שבועות קדימה לעובדים וזה בעצם נתן ביטחון כלכלי לאנשים".

את השבועות האחרונים בילו התושבים במדינה בשלווה יחסית ולא נלחמו יותר מדי כדי להחזיר את החיים לשגרה. בזמן שבישראל יצאו קבוצות שונות להפגין, ומגזר כלכלי כזה או אחר מחה בתורו על שלא נותנים לו לשוב לפעילות, בניו זילנד שררה דממה. שליח חב"ד למדינה לא רואה בכך רק עניין חיובי. "עם כל היופי של המדינה הזאת, בסופו של דבר ניו זילנד לא מאתגרת בשום צורה את תושביה, לא לטוב ולא למוטב. הכול רגוע ושקט לכל הכיוונים וככה גם צלחנו את הקורונה. אין כאן שום בערה פנימית ורצון לשנות, וכשאין רצון לשנות וליצור, קל יותר לקבל כל מציאות ולחיות איתה".

The post למה לא ישראל: המדינה שניצחה את הקורונה appeared first on מקור ראשון.