https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-19.44.06-750x237.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין לא באמת רצה את התפקיד הזה. עד לרגעים האחרונים הוא עוד התחבט האם ייקח את תיק החינוך הממלכתי, המלווה בהשקות פרויקטים מחויכים עם ילדים וטקסי פתיחת שנה וגם לא הרבה סיבות לביקורת והתנגשויות. תראו את השר היוצא רפי פרץ, מה היה חסר לו בתפקיד הנוח שלא באמת נדרש בו להותיר חותם. אבל אדלשטיין עשה בחירה אחרת. בחר להתאמץ ולהסתכן.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– מערכת הבריאות הורעבה בכוונה

– מכתב פתוח לסגן השר ליצמן: נדרש טיפול יסודי במערכת הבריאות

– "עקרון הפרדת הרשויות נמחק, תבינו את גודל האירוע"

בקרוב מאוד יצטרך שר הבריאות אדלשטיין להפשיל שרוולים ולהיכנס עמוק עמוק לבוץ לנוכח האתגר של חייו שעלול להותיר אותו עם רישומים בוועדת החקירה של דברי הימים במגפת הקורונה ככזה שכשל בניהולה או לחלופין יזכה לכבוד לעולמים. גל התחלואה הראשון כנראה מאחורינו אבל בשלב זה, בשיאו של חודש מאי, ניתן לומר די בבירור שאנחנו לא יודעים שום דבר על הקורונה וכיצד היא תתנהג בגל הבא. אם בחודשים פברואר ומרץ תמונת הקרב הייתה ברורה. הנגיף המרושע הסתער בחזית- כעת הוא עמוק בעורף. מובס ומותש אבל אין אחד בעולם שיודע אם התהדיאה (הפסקת אש) הזאת היא לצורכי התארגנות מוטציונית חדשה ובעוד שבועות אחדים, ואולי בפתח הסתיו או עם תחילת החורף הקוביד 19 יחזור אלינו ושא-לוהים יעזור לנו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... -at-11.20.46-750x501.jpeg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במערכת הפוליטית כמעט ולא ניתן היה למצוא נבחרים שהסכימו לקחת על עצמם את תפוח האדמה הלוהט הזה שדורש המון הבנה, בגרות, אחריות וסיכונים. חיי אדם, חיי עשרות אלפים עומדים על הכף. היה אחד שביקש את התפקיד והראה את התכונות הללו אבל השר אדלשטיין יפגוש בו מעתה מבעד לשורות האופוזיציה. אל תתבלבלו. נפתלי בנט, מהשורה השלישית יעשה לו חיים לא קלים, הוא אחד שמבין וירשה לעצמו להתבטא בצורה חופשית יותר ולבקר את החלטות הממשלה בהתמודדות מול המגיפה.

אבל בבוקר שאחרי המגיפה, כשכולנו נתעורר אחרי המלחמה הגדולה ונבקש לחזור לשגרה. לשר הבריאות האדמה עדיין תהיה בוערת. אינספור אתגרים עומדים בפניו מול מערכת בריאות שאמנם הושקעו בה תקציבים למכביר בשנים האחרונות בזכותו של השר ליצמן היוצא אבל העבודה בה עוד רבה. מפקדי הפיקודים שלה, מנהלי בתי החולים ברחבי הארץ, לא באמת סרים למרותה ולא יחששו מלהשמיע ביקורת נגדו ולהיכנס בו חזיתית. הרופאים הפנימאים המותשים, הסטאז'רים המובטלים ושולה הזקנה ששוכבת במסדרון במחלקה, לא הלכו לשום מקום והם ידרשו את מלוא הקשב של השר הנכנס.

היה אחד שכן ביקש את התפקיד אבל השר אדלשטיין יפגוש בו מעתה מבעד לשורות האופוזיציה. בתור אחד שבקיא במערכה, נפתלי בנט יעשה לו חיים לא קלים מהשורה השלישית

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02015_46_45-7-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

שיקום והבראה

מעמדה של מערכת הבריאות הישראלית עומד במקום טוב יחסית לעולם והיא נחשבת למפותחת, חכמה ומסורה. אבל הסוד שלה הוא כח האדם ולא בהכרח התקציבים ותשומת הלב הממשלתית שמוקדשת לה. היא סובלת ממחסור חמור במשאבים ובכוח אדם רפואי ומתאפיינת בפערים מתמשכים בין מרכז לפריפריה. בכל המדדים הרפואיים כמעט, גורלו של תושב הצפון או הדרום נגזר לחיים קצרים יותר וחולים יותר מאשר שכנו שגר בין חדרה לגדרה. על פי הערכות התקציב הנדרש כדי להבריא ולשקם את מערכת הבריאות, עוד טרם פגשה בקורונה מוערך בכ-13 מיליארד ש"ח. שיעור ההוצאה הפרטית לבריאות בישראל גדל בהתמדה וכיום הוא מהגבוהים ביותר ב-OECD.

המשבר חסר התקדים שעליו הכריזו בכירי ההסתדרות הרפואית בישראל בפברואר האחרון לא נעלם, אלא רק ממתין לחזור לכותרות. כשכמה מכלי התקשורת ופוליטיקאים ביקרו את משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות היוצא והמוצלח למדיי, הם טענו בין השאר כי הוא מנסה לנצל את המגיפה כדי להשיג עוד תקציבים למערכת הבריאות. נפלא. הוא צודק במאה אחוזים.

בחודשים הקרובים שר הבריאות החדש כנראה לא ימצא די זמן להתעסק בשגרה אלא יצטרך ללמוד את הקורונה, להתייעץ עם מומחים ולהביא תקציבים כבדים למלחמה בה אבל קודם כל יהיה חייב למנות מנכ"ל שמכיר היטב את מערכת הבריאות הציבורית

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02018_18_49-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בחודשים הקרובים שר הבריאות החדש כנראה לא ימצא די זמן להתעסק בשגרה אלא יצטרך ללמוד את הקורונה, להתייעץ עם מומחים ולהביא תקציבים כבדים למלחמה בה אבל קודם כל יהיה חייב למנות מנכ"ל שמכיר היטב את מערכת הבריאות הציבורית ולא יידרשו לו מאת הימים כדי להתרגל וללמוד את תפקידו. אין זמן לזה.

שר הבריאות הוא תפקיד הנוגע לחיים של כולנו. לרגעים היפים שבהם בלידה ועד לכואבים בפטירה. בדרך הם מזמנים לנו אינספור מהמורות שנפגוש בהם רופאים, אחיות ואנשי צוות רפואי ומנהלתי שמלאים במסירות למקצוע אבל גם עייפים מהקשיים שעומדים מולם. חדרי המיון העמוסים, שיעור הרופאים שמצוי בירידה עקבית ומורכב בעיקר מרופאים בכירים מבוגרים שכשליש מהם עתידים בעשור הקרוב לפרוש לגמלאות ואין להם די מחליפים. הצעירים שנכנסים למערכת נשחקים מהר מאוד בשל העומס המוטל עליהם ושעות המשמרות הארוכות. ישראל נמוכה אמנם במגוון היבטים בהשקעות שלה בבריאות בהשוואה למדינות הOECD אבל זה לא בכדי. האוכלוסייה כאן צעירה יותר משמעותית מאירופה אבל זו לא ערובה לעתיד. עם העלייה בתוחלת החיים הצרכים רק גדלים ואנחנו עלולים למצוא עצמנו מאחור עם מערכת שכבר לא מסוגלת לעבוד מבלי שדואגים למחסורה. יולי, בהצלחה.

The post גל שני ורופאים מותשים: מה מצפה לשר הבריאות החדש appeared first on מקור ראשון.

מעט אחרי חצות הגיעה הודעת דוא"ל אל מחשבו של גיאר גול, כתב BBC בפרסית. על ההודעה הייתה חתומה קבוצת מתנגדי משטר איראנית שהוא מעולם לא שמע עליה: "צ'יטות המולדת". גול הסתקרן. לאוזניים זרות השם נשמע אולי מגוחך במקצת, משהו בין אינדיאנה ג'ונס לחסמב"ה, אבל לא לאוזניים איראניות. הצ'יטה הפרסית היא סמלה של קבוצת הכדורגל הלאומית של הרפובליקה האסלאמית.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– ימים של קיץ: פעילויות משפחתיות בעמק האלה

– פורטוגל מקדמת חוק שיקשה על יהודים לקבל אזרחות

– ברכות לימין: נולדה לכם אופוזיציה לוחמנית

גול פתח את ההודעה. "לפני שעתיים, 02:00 זמן מקומי איראן, תקפה קבוצת 'צ'יטות המולדת' את אתר הגרעין האיראני בנתנז". אנשי הקבוצה הציגו עצמם בהודעה כדיסידנטים הפועלים מתוך הצבא וגופי הביטחון במדינה, שמטרתם למנוע מהמשטר לייצר נשק גרעיני. בהודעה טענו כי ביצעו כבר שורת פעולות נגדו, אולם עד כה הצליחו הרשויות להסתיר מפני העם האיראני את פעולות ההתנגדות. הפעם, הבטיחו חברי הקבוצה, המשטר האיראני לא יוכל להחביא את התקיפה בנתנז או להתכחש לה.

גול נכנס מיד לסוכנויות החדשות האיראניות, אך לא מצא שם דבר. גם ברשתות החברתיות לא היה כל אזכור לכך שמשהו דרמטי התחולל בנתנז. רק כמה שעות אחר כך יצאה הודעה של סוכנות הגרעין האיראנית על שרפה במרכז הגרעין בעיירה זו, אולם לשון הדיווח שללה את האפשרות של פיגוע או מעשה חבלה.

אבל בדיוק כפי שנאמר בהודעת הקבוצה, הפעם לא היה למשטר האיראני יותר מדי מרחב הכחשה. בשעה 02:06 זמן איראן זיהה לוויין של נאס"א פיצוץ אדיר באתר הגרעין בנתנז ובעקבותיו שרפה. האיראנים אמנם ניסו תחילה להמעיט בערך הפעולה וכינו אותה "תקרית בסככה תעשייתית" – אולם עד מהרה זיהו אנליסטים מערביים את "הסככה התעשייתית" כמרכז להרכבת צנטריפוגות מתקדמות להעשרת אורניום. מהתצלומים שפורסמו היה ברור כי לא הייתה זו שרפה אלא פיצוץ מסיבי, שבעקבותיו עלתה מחציתו של המרכז באש. שורה תחתונה: מעשה חבלה, שהכניס פצצה לאחד משני אתרי הגרעין המרכזיים של איראן.

בנתונים אלו לא היה נכון מבחינת האיראנים להמשיך במדיניות של הכחשה גורפת, שרק הייתה מחזקת את הרושם של אוזלת יד. האיראנים התעשתו, ויום למחרת הודיעה "המועצה הלאומית העליונה לביטחון" של הרפובליקה כי הם יודעים מה ואיך התרחש בנתנז, אולם מסיבות ביטחוניות אינם חושפים בשלב זה את הידוע להם. חרף זאת, כבר בשלב ראשוני זה פרסמה סוכנות הידיעות הממשלתית "אירנא" הודעה שלפיה השרפה בנתנז היא "מעשה חבלה של מדינות עוינות, המשטר הציוני או ארה"ב".

סוכנות הידיעות "מיזאן" ציטטה את ראש היחידה הצבאית למלחמה בפעולות חבלה, הגנרל חולאם רזא ג'ללי, כאומר ש"אם יוכח שהותקפנו במתקפת סייבר מדינתית, נגיב". האם הפיצוץ בנתנז היה חלק ממתקפת סייבר משולבת, או תוצאת הזנחה והתיישנות חלקים במערכות בטיחותיות רגישות? זוהי שאלה פתוחה עדיין, וכך גם לגבי שורת השרפות והפיצוצים שאירעו באיראן בשבועות האחרונים. אולי מדובר בשילוב של שתי האפשרויות.

מלך האופל

אז מי אחראי לפיגוע בנתנז? האם באמת פועל באיראן ארגון צ'יטות המולדת, שאיש לא שמע עליו מעולם, או שהודעות הדואר האלקטרוני שהגיעו לשולחנו של כתב ה־BBC הן מבצע לוחמה פסיכולוגית של גוף חיצוני או ישות מדינתית, הנלווה לפעולה בנתנז?

ניכר כי נעשה מאמץ רב לשוות להודעה שנשלחה לגיאר גול אותנטיות תרבותית, וכי היא נכתבה בידי דובר פרסית רהוטה. בהודעה יש התייחסות למנהיג העליון עלי חמינאי כאל "זאהאק", מלך האופל בפולקלור הפרסי. מכתפיו של זאהאק צמחו שני נחשים, שכדי להשביע את רעבונם נאלץ העם האיראני להקריב מדי יום שניים מבניו ובנותיו. בתקופת שלטונו חשכה השמש, ורק לאחר שהעם התקומם והתיז את ראשו שבו האור והאושר לשכון בממלכת פרס. זהו חלק מהפולקלור שנחגג מדי שנה בחג האביב נורוז, וכל הניסיונות שעשה המשטר לבער מנהגים הקשורים בפולקלור הזה, כמו קפיצה מעל מדורות, לא צלחו.

השפה והסגנון בסרטון שצירפו הצ'יטות דומים, ואף זהים ממש, לשפה ולסגנון של ארגוני אופוזיציה איראניים, כמו המוג'אהדין חאלק, שהיה הארגון שחשף ב־2002 את עצם קיומו של מתקן הגרעין בנתנז. וכאז כן עתה, השאלה הייתה מי עומד מאחורי המידע: האם הארגון עצמו, או שירותי הביון הישראליים שבחרו אז לחשוף את המידע דרך הארגון? המוג'אהדין חאלק אמרו השבוע כי אינם אחראים לשרפה בנתנז, וכי ההצהרה שהגיעה ל־BBC היא תגובת נגד פנימית לפרויקט הגרעין בהנהגת הפשיזם הדתי האיראני, ש"האכיל את העם באיראן רק בעוני, דיכוי, מלחמה וטרור".

כך שהטענה בהודעת האימייל שלפיה הצ'יטות היא קבוצה איראנית אותנטית, הפועלת מתוך קרבי הצבא וגופי הביטחון האיראניים, אמורה כנראה לזרוע מבוכה, חשד ובלבול בתוך מערך הביטחון האיראני, גם אם עיקר החשד נופל על הישות הציונית וה־CIA.

אלא שהודעת הדוא"ל אינה כל הסיפור. להודעה צורף כאמור סרטון, המפרט את האתרים שקבוצת הצ'יטות כבר ביצעה בהם לכאורה פעולות נגד המשטר, אך זה השכיל עד כה להעלימן מעיני העם האיראני. לכאורה, הסרטון הזה אמור לחזק את התחושה שהצ'יטות הן גוף אותנטי שאכן קיים במציאות. אך החלק הזה, שהוא חיוני כנראה להבנה מה קורה פה, לא פורסם ולא הועלה לרשת. מדוע? לא ברור.

שאלתי שני חוקרים אם לדעתם יש לצ'יטות בסיס במציאות או שהן פיקציה מודיעינית. מאיר ג'בדנפר, חוקר איראן במרכז הבינתחומי, מעריך שזו לוחמה פסיכולוגית. "לפי ההודעה היא נשלחה מתוך איראן. לא נראה לי שקבוצה איראנית, לרבות ארגון חשאי, הפועלים מתוך הרפובליקה, יחשפו את עצמם לסכנת חקירות, עינויים וגזר דין מוות. המילים נשמעות אותנטיות, הן נכתבו בידי אדם שיודע פרסית. אך זה נראה לי כ'דגל כוזב'", דהיינו פעולה "מזויפת" כך שתיראה כאילו נעשתה בידי אחרים. "לא נראה לי רעיון טוב במיוחד לדבר כך על מי שעומד מאחורי ההודעה והווידאו, כי דיבור כזה מצדיק תגובה איראנית".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 20/07/08534992-120x86.jpg 120w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/07/08534992-350x250.jpg 350w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/07/08534992-750x535.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

גם רז צימט, חוקר איראן במכון למחקרי ביטחון לאומי, רחוק מלהתלהב. "אם יש ארגון ששמו צ'יטות המולדת, די ברור שמדובר בארגון קיקיוני שנעשה בו שימוש כדי לקחת אחריות. קראתי את ההודעה, וזה נשמע כמו סוג ההודעות שחיבר מישהו במטה ההסברה של ה־CIA או המוסד. וכן, היא מזכירה מאוד גם את הודעת ארגון המוג'אהדין חאלק מ־2002, שחשפו בזמנו את עצם קיומו של המרכז הגרעיני בנתנז. שורה תחתונה – הכול ניחושים.

"העניין הוא", מוסיף צימט, "שבשנתיים־שלוש האחרונות אנו עדים למערך יחסי ציבור של קהיליית המודיעין, ויש לזה מחיר. אז לחשיפת ארכיון הגרעין האיראני היה לדעתי בהחלט מקום. אבל ציטוט של 'קצין מודיעין מזרח תיכוני' שמדליף לניו־יורק טיימס באמצעות עיתונאי ישראלי? נו באמת".

צירוף מקרים משולש

צימט מתכוון כמובן לכתבה שהתפרסמה השבוע בניו־יורק טיימס, חתומה בידי שלושה עיתונאים ובהם רונן ברגמן. הציטוט המופיע בה אומר כך: "קצין מזרח תיכוני המכיר את המקרה אומר שישראל אחראית לתקיפה בקומפלקס הגרעיני, באמצעות פצצה רבת עוצמה".

הטקסט הזה הצליח כל כך לעצבן את שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, עד שבריאיון לגל"צ אמר ש"כל מערכות הביטחון במדינה יודעות מי הבכיר המודיעיני שאמר שישראל אחראית לפיצוץ באיראן ביום חמישי". ליברמן הוסיף כי הוא "מצפה מראש הממשלה שיסתום לאותו גורם את הפה, במיוחד כי הוא התחיל את מסע הפריימריז שלו בתוך הליכוד".

ואז, בצירוף מקרים משולש שנרשם מיד לאחר האירוע בנתנז, העלתה השבוע מדינת ישראל לחלל את לוויין הריגול אופק 16 החדש, שצפוי לשפר את רמת המעקב אחר מתקני הגרעין של איראן, וראש הממשלה בנימין נתניהו האריך בחצי שנה נוספת את מינויו של ראש המוסד יוסי כהן, בשל הנסיבות הביטחוניות. לא בטוח איך מפענחים את כל זה בטהרן. מה שבטוח, שקט נפשי זה לא נותן להם. האם זהו מסר שממשלת ישראל מנסה כעת להעביר לאיראנים? מסר שניתן לתמצת בשתי מילים, "דיר באלאק"? האם זו האסטרטגיה?

עד הבחירות לנשיאות ארה"ב נותרו כמה חודשים, בדיוק הזמן הדרוש לאיראן לפרוץ לפצצה. הפיגוע ירחיק אותה לאחור, כנראה, אך לא ברור עד כמה. ברור יותר שהאסטרטגיה של האיראנים הייתה עד כה להמתין. לחכות עד יעבור זעם, בתקווה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יסתלק מחייהם בנובמבר הקרוב, ויחל עידן חדש עם נשיא דמוקרטי.

"כבר לפני שנתיים", אומר צימט, "התרעתי שמדיניות המקסימום לחץ האמריקנית אינה מספקת כדי לגרום לאיראן לשוב לשולחן הדיונים במטרה לייצר הסכם גרעין טוב יותר, כפי שקיווה הנשיא טראמפ. היה ברור שאם זה לא יקרה, האיראנים יפרו את הסכם הגרעין באופן הדרגתי, וישראל תעמוד בפני אותה דילמה שהיא ניצבה מולה לפני הסכם הגרעין: האם לאפשר לאיראנים להתקרב עד מרחק חודשים ספורים מפריצה לפצצה, או לנקוט פעולות לעכבה. כעת איראן ניצבת שוב מרחק 4־5 חודשים מנקודת הפריצה, וישראל נאלצת לעשות מהלכים כאלו ואחרים".

The post הפיצוץ בנתנז ממשיך לייצר גלי הדף appeared first on מקור ראשון.

חי,  מת או צמח? תשעה-עשר יום לאחר היעלמותו המסתורית של שליט קוריאה הצפונית, קים ג'ונג און, התעלומה באה על פתרונה. קים ג'ונג און, האיש שמחזיק במפתחות למזוודת הגרעין של קוריאה הצפונית, שאיים לא פעם ולא פעמיים על שלומו של העולם והתגרה בנשיאי ארה"ב ובעיקר בדונלד טראמפ, נראה בריא ושלם. קים ג'ונג און, המכונה "התינוק השמן", לא רק בריא ושלם. שום שירות ביון, שום לוויין ואפילו לא חברו, כדורסלן העל דניס רודמן, לא פיצחו עדיין את התעלומה: מה קרה לקים והיכן היה כל אותם ימים.

בדיעבד, יש אולי בזה משהו מנחם שאפילו בעידן הקורונה, המוחק במהירות כל מה שהוגדר אי פעם כפרטיות, עדיין אפשר להיעלם כך. ובכל זאת, קשה לעשות כאן הנחות. כי לא רק שהוא הוופיע כמו שנעלם, אלא מישהו היה צריך לצפות, איכשהו, שהשליט הדיקטטור יעשה קאמבק בתאריך כה סמלי שמתכתב עם דמותו – אחד במאי.

אין פלא שכאשר התבקש נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגיב על שובו של קים, אמר שאינו מעוניין לדבר על כך.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/05/08396925-750x491.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

במבט לאחור, היתה סיבה טובה לתהות לאן נעלם קים, למרות שזו בהחלט לא היתה הפעם הראשונה. הוא נעלם בעבר לפרקי זמן דומים, אבל הפעם הזו היתה שונה. טרם היעלמו נראה קים בציבור ב-11 באפריל. סימני השאלה הראשונים צצו ארבעה ימים אחר כך, לאחר שקים לא הגיע לכנס לציון יום הולדתו של סבו ב-15 באפריל. אם יש תאריך בשנה שקים לא יכול להרשות לעצמו לפספס, או כך לפחות חשבו עד כה, הרי זה ה-15 באפריל, יום הולדתו של קים איל סונג, מייסד השושלת לבית קים. הוא מקור הלגיטימציה לשלטון של שושלת קים, וכבכל שנה, גם השנה היתה ציפייה ברורה שקים הצעיר יגיע לטקס בארמון השמש, קומסוסאן, בו קבורים אביו וסבו. אבל הוא לא הגיע וגם לא ניתנו שום הסברים. מאותו רגע הותנעה חרושת השמועות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

–בלי לדבר או לשיר: בתי הכנסת בגרמניה נפתחים מחדש

–בכיר במשרד הבריאות מתריע: מסכות N95 מסכנות חיים

–ארכיון הוותיקן מוכיח: פיוס ה־12 ידע על טבח הגרמנים ביהודים

הראשון לדווח היה העיתון דיילי NK, היוצא לאור בקוריאה הדרומית השכנה. העיתון דיווח כי קים בן ה-36 מחלים מניתוח לב שנערך ב-12 באפריל, יום לאחר הפעם האחרונה שנראה בציבור. לשמועה הזו היו כמה וריאציות. הנפוצה יותר – השמועה שקים עבר צינתור, שמועה שנראתה סבירה. דיקטטורים אינם יכולים להרשות לעצמם גילויי חולשה. למרות גילו הצעיר, לקים ג'ונג און היסטוריה משפחתית של מחלות לב. אביו וסבו סבלו מאי-ספיקת לב ושבץ מוחי. לא זו בלבד, קים הצעיר סימן וי אחר כל קבוצות הסיכון האפשריות. הוא סובל מעודף משקל וידוע כמעשן כבד וחולה סכרת. השמועות על מצב בריאותו של קים קיבלו חיזוקים לאחר שמשלחת מסין, הכוללת רופאים מומחים, הגיעה לביקור בקוריאה הצפונית. אבל גם הסינים, שהם פטרוניו הפוליטיים של קים,  לא הצליחו לספק לעולם את התשובות. בפועל, איש אינו יודע אם בכלל נפגשו איתו.

התעלומה תפסה תאוצה, לאחר שהמשטר בצפון קוריאה לא סיפק שום רמז שיש בכוחו להזים את השמועות. שום הסבר או תמונה עכשווית. פה ושם ידיעה באחד העיתונים היומיים, לפיהם קים שלח ברכות לנשיא קובה.

וכך, בשבועיים האחרונים ניזון העולם בעיקר משמועות ומניסיונות לפצח את התעלומה בעזרת הוכחות נסיבתיות. האחרונה שבהן: צילום לווין של הרכבת של קים בעיירת הנופש וונסאן. לכאורה, הצילום חיזק את ההערכה של ארגוני הביון לפיה קים נמצא באיזור, אולי אף נופש באחת מהווילות היותר חביבות עליו. אלא  שצילום הלוויין הוא תלוי פרשנות ואינו מהווה הוכחה לשום דבר.

אחת הפרשנויות הסתמכה על כך שבפעמים הקודמות הגיע קים לאיזור דווקא בטיסה. מה שלכאורה חיזק את הטענה לפיה קים הגיע ככל הנראה ברכבת מכיוון שהוא מחלים מצינתור או הליך רפואי ולכן אינו יכול לטוס. אבל, כאמור זו היתה רק פרשנות. בשורה התחתונה, צילום הלוויין יכול להיות אפילו סוג של הטעייה מכוונת של המשטר הצפון קוריאני. ובשורה התחתונה, הצילום רק הדגיש את מגבלות הטכנולוגיה.

והיתה השמועה השנייה לפיה קים הכניס את עצמו לבידוד מחשש להידבקות בקורונה. זו הסיבה שבגללה לא הגיע לטקס יום השנה בארמון השמש, כדי לא לחשוף את עצמו להידבקות בקהל המונים. היה גם דיווח לפיו קים נכנס לבידוד לאחר ששומר ראשו האישי חלה בקורונה, אלא שלידיעה זו אין סימוכין כלשהם. המדיניות הרשמית של קוריאה הצפונית היא שהמחלה כלל לא הגיע אליה.

בדיעבד,  ההתנהלות שהוכיחה את עצמה יותר מכולם, היתה זו המדיניות של קוריאה הדרומית, זו שיש לה הכי הרבה להפסיד. ממשלת קוריאה הדרומית התנהלה באופן זהיר מאד, כזה שלא יתפרש כעלבון או כעילה למשהו מצד המשטר בפיונג ינג. המסר החוזר ונשנה היה כי בממלכתו של קים הכל כרגיל וכי לא נצפו תנועות צבא מיוחדות או כל סימן אחר החורג מן השגרה.

שלושה ימים לפני שקים שב והפציע בטקס גזירת סרט במפעל לדשנים באחד במאי,  אמר השר הממונה על היחסים עם קוריאה הצפונית כי קים אינו חולה וכי הסיבה בגללה נעדר מהטקס לרגל יום הולדת סבו היא בגלל החשש מנגיף הקורונה. כמה פשוט כך הגיוני. הסבר שעל פי עקרון התער של אוקהם, אינו מערב מודיעין מתוחכם ובעיקר לא הנחות מיותרות. נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, על אף המיליארדים המושקעים במערך הביון האמריקאי, לא יכול היה לומר הרבה יותר. "אני לא יכול להגיד לכם בדיוק מה מצבו", אמר לשאלות עיתונאים. "אני יודע מה מצבו באופן יחסי, אך לא יכול לדבר על כך. אני רק מאחל לו טוב ומקווה שהוא בסדר". ואז הוסיף "סביר להניח שתשמעו על מצבו של קים בעתיד הלא מאוד רחוק".

באותו שלב  לא נותר אלא לעסוק בספקולציות. אם קים אינו כשיר, מי צפוי לתפוס את מקומו? ההנחה היתה כי אחותו הצעירה, קים יו ג'ונג בת ה-31 היא האפשרות המובילה. בתפקידה כיועצת המכהנת במחלקת התעמולה הממשלתית היא מתאימה בהחלט לדרישות התפקיד והיא  גם מקורבת לו ביותר.  לפני שנתיים אף ייצגה את אחיה במהלך אולימפיאדת החורף בקוריאה הדרומית.

בדיוק לפני היעלמו של קים חזרה האחות הקטנה לכהן כחברה לסירוגין בלשכה הפוליטית של הוועדה המרכזית, מה שחיזק את ההערכות לפיהן המינוי נועד לחזק את מעמדה בצמרת המשפחה בעת היעדרותו של קים, בין אם בגלל הליך רפואי או בידוד קורונה. ואכן, עם הופעתו מחדש של קים, נראתה אחותו לצידו.

השאלה הגדולה היא אם מיצובה כיורשת פוטנציאלית של קים לא מסכן אותה. האם היא תשרוד, או שהיא עלולה ללכת בדרכם של אחיו של קים ושאר דודיו, שמצאו את מותם בדרכים שונות ומשונות. מה שאולי יכול להציל אותה מגורל דומה היא העובדה שהסיכוי שהאפרצ'יקים של קוריאה הצפונית יקבלו עליהם אי פעם אישה כמנהיגה, נראה קלוש למדי.

The post התעלומה נפתרה: קים ג'ונג און בריא ושלם appeared first on מקור ראשון.

הר הבית סגור ומסוגר זה יותר מחודש, החל מ־23.3. מי שפוקדים אותו הם כמה עשרות אנשי וקף, אולי מעט יותר מכך, שדואגים להמשך "תחזוקת" המקום ולניהול סדר היום האסלאמי בו, כולל תפילות.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "עצוב להיווכח שבהר הבית אין חופש פולחן ליהודים"

– "עלינו לתבוע את זכותנו על הר הבית"

– התגלית בהר הבית: טביעת האצבעות של הורדוס

מניסיון העבר, בתקופות הללו אזרחים יהודים אינם מורשים לבקר בהר לפרק זמן ממושך, מועדות לפורענות בהיבט של הרס עתיקות יהודיות במקום הקדוש בעולם. כך היה בשנים 2000־2003, אז תחת סגירת ההר ליהודים התבצעה מחיקה שיטתית של העתיקות באתר, בעיקר בדרום מזרח ההר. כך נעשה באופן מצומצם יותר גם בסגירת ההר לעליית יהודים בסיום הרמדאן בשנת 2018.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201619_40_09-750x500.jpg 750w, https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 201619_40_09-1140x760.jpg 1140w" sizes="(max-width: 5760px) 100vw, 5760px" />

הניסיון מגלה גם שכאשר אזרחים יהודים אינם עולים להר, המשטרה ושאר הרשויות הישראליות כמעט אינן נוכחות בהר.

לפני כחודש, ב־31.3, בעקבות פרסום אסלאמי בפייסבוק על מה שנראה כמו חפירה שביצע הווקף בהר, שאלתי את ד"ר יובל ברוך, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות על העניין. ברוך השיב לי שהדבר "מוכר" ושמדובר ב"תיקון צינור מים". "בפיקוח שלכם?", תהיתי, והוא השיב מיד: "בפיקוח".

אולם בירור מעמיק יותר העלה שאין כל פיקוח ארכיאולוגי בהר בימי הקורונה הללו. אבישר צארום מתנועת סטודנטים למען הר הבית התקשר השבוע למי שמופקד על האכיפה מטעם רשות העתיקות באזור העיר העתיקה. צארום שאל את בן שיחו, שלא ידע במי מדובר, האם בימים אלו מתבצע פיקוח ארכיאולוגי בהר הבית. הוא נענה בשלילה: "לא. הר הבית נעול. בחודש האחרון אף פקח לא היה שם. פיקוח רשות העתיקות בהר הבית מתבצע באופן שוטף, אבל בחודש האחרון לא היה שם אף אחד. הר הבית סגור ונעול ואין שם נוכחות של מתפללים".

מתפללים מוסלמים אמנם אין שם, אבל גם בהיעדרם נוכח הווקף בהר ואינו נמנעים מפעולות פולשניות. לא רק החוק מחייב נוכחות יומיומית של רשות העתיקות בהר. גם ההיגיון מחייב.

The post בניגוד להצהרות: רשות העתיקות נמנעת מהגעה להר הבית בימי הקורונה appeared first on מקור ראשון.

לוטננט-גנרל במיל' קריסטוף קקיס, מי שכיהן כרמטכ"ל צבא שווייץ באמצע העשור הקודם, מת בסוף השבוע האחרון. בן 75 היה במותו. קקיס היה חולה לב ואף עבר שני אירועים מוחיים בשנים האחרונות. סיבוכים בלב הם אלו שהכניעו לבסוף את קקיס, ונבדקת האפשרות שאולי גם נדבק בקורונה בעת שהייתו בבית החולים בלוזאן. אך נכון לרגע זה הנתונים באשר לתוצאות הבדיקה סותרים ואינם חד משמעיים.

קקיס ביקר במדינת ישראל מספר פעמים. הפעם האחרונה שהגיע לכאן היתה בשנת 2017, כדי להרצות ביום עיון מיוחד באוניברסיטת תל-אביב שעסק ביחס בין חילות האוויר לציפורים, זאת בשל פוטנציאל הסכנה שגלום בפגיעת ציפור במטוס בעת טיסה. בקהל ישבו טייסים וחוקרים בתחום הצפרות, וגם אנחנו ליווינו אותו באותו יום. תחילה בראיון שנערך במלון שבו שהה בתל-אביב, ומשם הסענו אותו לאוניברסיטה כדי לשמוע את הרצאתו. הוא היה איש גבה קומה, לבבי ובעל חוש הומור שסחף גם את הקהל הישראלי. הריאיון המלא עם קקיס נדפס באותם ימים במוסף "דיוקן" של מקור ראשון.

הרמטכ"ל לשעבר בא לספר לקהל המאזינים על הקשר הסודי בין ישראל לשווייץ בסוף שנות השבעים. אימונים משותפים שערכו חילות האוויר של שתי המדינות אפשרו לטייסי שווייץ ללמוד מהניסיון הקרבי העשיר של עמיתיהם הישראלים. לטייסינו התאפשר להתנסות בקרבות אוויר מדומים מול מטוסים ששימשו באותה עת את האויב. לדברי קקיס, הלמידה מהישראלים גרמה לחיל האוויר של ארצו לחשב מסלול מחדש, וגם הולידה חברות שנמשכת עד היום.

אחד הטייסים שטסו עם קקיס בתמרונים הסודיים היה סא"ל מיל' אליעזר אדר. עם היוודע דבר ההידרדרות במצבו של קקיס, יצר אדר קשר עם אשתו של קקיס, כדי לדרוש בשלומו ואף לשוחח איתו, בניסיון לחזק את רוחו. אדר: "הוא הגיע לבית החולים בשל אירוע לב, ושם נזקק להנשמה. ביקשתי מאשתו שתשאל אם אני יכול לדבר עמו. היא אמרה שתשאל אותו, אבל כשעתיים לאחר מכן הוא נפטר. הוא היה איש מקסים. אמנם לא הוא זה שיזם את שיתוף הפעולה עם חיל האוויר הישראלי, אבל הוא קיים אותו כלשונו. הוא היה פטריוט גדול של שווייץ וגם פטריוט גדול של מדינת ישראל, בעקבות התמרונים המשותפים שלנו, ואף התגוררנו יחד באותו בסיס ונשארנו חברים. הוא היה איש קורקטי שחשוב היה לו הדיסטנס, אך בסוף חייו נפתח אלינו יותר ויותר".

קקיס, שהיה ידוע גם בשם החיבה פילו, נולד בעיר נשאטל במערב שווייץ, מול הרי האלפים, והתגורר בשנים האחרונות בטריי, השוכנת מעט דרומה משם. הוא הותיר אחריו אישה, שלושה ילדים ונכדים. ב-1966 עבר קורס טיס והחל לשרת בכנף של חיל האוויר השווייצרי העוסקת בצילום טקטי. בהמשך הפך לטייס קרב. במשך השנים ישב בתא הטייס של מטוסי קרב מדגמים רבים, ממיראז' ועד אף-18, ושימש גם כמדריך טיסה.

הוא התקדם בחיל האוויר השווייצרי במשך 37 שנים, ובשיאן שימש מפקד מחלקת המבצעים, ונחשב למספר 2 בחיל. הוא כבר סומן כמפקד העתידי של הזרוע האווירית, אבל אז הושק בצבא שווייץ מהלך צמצום כוח אדם, וקקיס מונה לעמוד בראש הצבא כולו ולהוביל את הרפורמות.

"פעם אחת הייתי קרוב מאוד למוות", סיפר באותו ראיון ל'מקור ראשון'. "זה היה ב-1977. ישבתי במושב האחורי של מיראז' כדי לצלם תמונות, ופתאום התנגשנו במטוס אחר. היינו בגובה נמוך, והייתה לנו שנייה אחת למלט את עצמנו לפני שיהיה מאוחר מדי. שני המטוסים התרסקו, אך למזלנו כולנו שרדנו. הטייס שגרם להתנגשות לא ידע להסביר מה אירע, כי הוא לא זכר דבר מהתאונה".

בביקורו האחרון בישראל, ליווה את קקיס גם פרופ' יוסי לשם, אורניתולוג ישראלי, פרופסור במחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומייסד המרכז הבינלאומי לחקר נדידת הציפורים בלטרון. "אשתו של קקיס מאוד התרגשה כשיצרנו עמה קשר", מתאר לשם. "ביום שישי האחרון היא באה אליו לבית החולים. לעיתים אנשים, לפני שהם הולכים לעולמם, חווים מן התעוררות כזו והוא היה צלול ובמצב רוח טוב. אשתו מסרה לו ד"ש מאיתנו. טרם פטירתו, הוא התרגש מאוד לשמוע איך הישראלים דואגים לו. אתמול (שבת) השוויצרים הראו בטלוויזיה את הסיפור שלי, איך קקיס הלך איתי לצפות בתנשמות".

הידיעות שהופיעו בצרפתית ובגרמנית על מותו של קקיס באתרים משווייץ לא מסקרים את מותו של קקיס כמי שחלה גם בקורונה. מדברים על בעיות רפואיות מהן סבל, אך בעיקר עסוקים בלסקור את פועלו הצבאי המרשים.

בשווייץ, שבה 8 מיליון תושבים, חלו בקורונה עד כה 29,817 תושבים, ונפטרו 1,762 אנשים. מדובר במספר גבוה של חולים יחסית למספר האזרחים הנמוך בה, והיא נחשבת למדינה שהינה במקום השני במימדי ההדבקה ביחס לכמות האוכלוסיה בה. שלא כמו ישראל, היא נוטה שלא להרבות בבדיקות קורונה אך מצאה את עצמה כפגיעה במיוחד לנוכח המגפה.

בראיון בשנת 2017 שאלנו את קקיס בין השאר איך זה להיות רמטכ"ל של מדינה נייטרלית, שמאות שנים לא ידעה מלחמה. "העובדה שאתה נייטרלי לא אומרת שאתה לא עושה כלום", אמר קקיס. "המשמעות היא שעליך להגן על עצמך בכוחות עצמך. לשווייץ יש מה שנקרא 'נייטרליות חימוש'. אתה צריך להיות שווייצרי כדי להבין מה זה אומר באמת".

שאלנו גם איך הוא רואה את אינפלציית המלחמות הישראלית. "אני חייב להגיד שקשה לי להבין זאת", אמר קקיס. "אני מעריך תהליכים רבים אצלכם, אתם באמת הכי טובים, אתם גיבורים. אבל יש לכם אינספור מפות דרכים שאפשר להגיע באמצעותן לשלום, ובמשך כל כך הרבה שנים זה לא עובד. אם יהיו לכם שלום וביטחון, כל הדברים האחרים ישתפרו, כי שלום הוא מוצר בסיסי לכל מדינה".

The post בחזרה לראיון עם הרמטכ"ל השווייצרי אוהד ישראל שהלך לעולמו appeared first on מקור ראשון.

החיבור בין שבועות למתן תורה הוא החיבור הטבעי, הרי ביום זה ניתנה "מערכת הפעלה" של העולם. משמעות הדבר, שגם אומות העולם וגם העם הנבחר מוצאים את מקומם בתוכנית הא-לוקית. דבר זה עומד לכאורה בסתירה עם המדרש שהקב"ה הציע לכל אומות העולם לקבל את התורה, אבל הם דחו אותה, בגלל שזה סותר את מהותם. בסופו של דבר, התורה ניתנה רק לעם ישראל,  כך שגוי ששומר שבת חייב מיתה. המשמעות, שרק עם ישראל הופך להיות הנציג הבלעדי של התוכנית הא-לוקית.

כדי להבין מה העולם קיבל ביום זה, יש לחזור לתחילת הבריאה. האדם הראשון, לפני החטא, היה נקי מכל "חיידק" (יצר הרע), ולכן גופו היה טהור (הגשמיות אינה מזיקה). לאחר החטא, הוא וכל הבריאה איבדו מקדושתם, ובכך יש אפשרות להוריד את העולם לטמיון. בפועל, זה מה שקרה בדור המבול ודור הפלגה עד שהקב"ה החליט לנתק את הבריאה ממעשה האדם (לאחר המבול), ואין יותר עם אחד ואחדות אחת, אלא כל מיני לאומניות (דור הפלגה 70 אומות).

https://www.makorrishon.co.il/wp-content/uploads/2019/02/מרים-צחי-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1018px) 100vw, 1018px" />

כל זה מביא את הבריאה לנקודת משבר לפי התוכנית המקורית. הקב"ה מתחיל בחיפוש אחר "האדם" שיבין את משמעות הבריאה (אברהם) ומחליט שדרכו יוחזר העולם למסלול המקורי. הרב יצחק הונטר ז"ל מסביר בספרו 'פחד יצחק', שלא לחינם ירדו בני יעקב למצרים ב-70 נפש ולא שינו את לשונם (לשון הקודש). זה קרה כיוון שכל אחד מצאצאיו של יעקב יתקן את אחת האומות באחדות נפלאה, ולמרות שהם באים מ-12 השבטים (כשלכל אחד יש "דרך" משלו). לפני פטירתו של יעקב אמרו השבטים "שמע ישראל השם…." יוצא, שתחילת תיקון חטא אנשי הפלגה מתחיל בירידתם למצרים ושהותם שם 210 שנים, עד שמי שהצליח לשמור על "הגחלת" של האמונה יזכה לצאת ולהימנות בתור עם ישראל.

עניינו של עם ישראל בעולם אינו בלהיות חופשי משעבוד מצרים, כי אם בתיקון דור אנוש (בו החלה העבודה זרה בעולם). התיקון יעשה  על ידי קורבן פסח (ביטול עבודה זרה מצרית), "בלכתך אחרי במדבר בארץ לו זרועה" (אמונה אבסולוטית בגדלות השם) ובקבלת עשרת הדברות, למרות שרובן הן מצוות הגיוניות הקשורות למערכת חברתית סטנדרטית, דוגמת מצוות כיבוד אב ואם ומצוות שבין אדם לחברו.

עיקר החידוש באותן מצוות הוא שמעתה יש לקיימן. לא משום שהשכל האנושי מבין אותם ומורה עליהם, אלא רק בגלל שהקב"ה נתן אותם, כך שאין אפשרות לפרשנות מה נקרא "אדם".

והנה, בירידת התורה לעולם דבר חדש מתגלה. מעתה הנהגת העולם תהיה תלויה אך ורק אם עם מקבלי התורה יקיימו את התורה, כמו שנאמר: "כי אם שמוע תשמע" – הגשמים ירדו בזמן המתאים, ברוך אתה בשדה וכו'. ואם לא תשמע – השמים יהיו כברזל, והייתם לשמה ולשנינה וכו' (פרשת בחוקותיי ופרשת כי תבוא).

ההיסטוריה של עם מקבל התורה תיווצר בהתאם ליחס שייתן לאותה תורה. מעבר לכך, העולם ובמיוחד ארץ ישראל יחזרו למצב שלפני דור המבול. ישנן מצוות שהארץ תגיב להן לפי התנהגות היושבים בתוכה: ארץ אשר עיני הקב"ה עליה מתחילת שנה ועד לסוף שנה, בשנה לפני השמיטה "ונתנה הארץ תבואה לשלוש שנים ,ואם לאו, הארץ תרצה את שבתותיה". בכך שציווי שניתן לאדם הראשון שייזהר לא להרוס את עולמו של השם, מתקיים בעם ישראל ובארץ ישראל.

יחד עם זאת, איבדנו את הלוחות הראשונים שעליהם נאמר: "חרות על הלוחות – אל תקרא חרות אלא חירות", וחירות ממלאך המוות (יצר הרע), כפי שמביא הרב דסלר (בחלק ב' דף 28). ובכל זאת, נאמר על הלוחות השניים: "פסול לך שני לוחות כראשונים …." דהיינו, שיש אפשרות למרות מעשי העגל לחזור למצב שלפני החטא, אולם זה מצריך עבודה קשה יותר.

כל הנאמר מבטא את תפקיד עם ישראל, אבל אומות העולם היכן הן בכל הפאזל הזה? שתי אפשרויות לפנינו: האחת, רבותינו הודיעונו שאין עם ישראל יצאו לגלות כדי להרבות גרים. השנייה, על מנת לגלות לעולם כולו שהקב"ה אחד ושמו אחד ויבואו כולם לתודעה שאין עוד מלבדו ואפס זולתו, כפי שהדבר יגיע לשיאו בהתגלות משיח צדקנו במהרה בימינו אמן.

הכותב הוא רב בבית המדרש של המרכז האקדמי לב

The post חג שבועות: תהליך תיקון העולם appeared first on מקור ראשון.

ב-28 בינואר נחשף בטקס חגיגי בבית הלבן "חזון השלום", שנוסח בידי אנשי ממשל טראמפ. לאחר למעלה משנתיים של ציפיות, השערות, חששות, וגם דחיות בשל הבחירות החוזרות ונשנות לכנסת, הוצגה התכנית בת 180 העמודים. היא נוסחה בידי צוות שכלל את אנשי הבית הלבן ג'ארד קושנר, ג'ייסון גרינבלט והשגריר האמריקני בישראל דיוויד פרידמן. ההנחה היא כי ראש הממשלה נתניהו היה בסוד העניינים לאורך תקופה, אם כי הוא שב והכחיש במהלך התהליך כי יש בידו מידע על כך.

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– "המאבק שלנו בלייפר נתן קול לכל קורבן התעללות מינית"

– האם מערכת החינוך תחזיר לנו את הקורונה?

– שר הביטחון גנץ סייר באוגדת עזה ולמד על הנפיצות בגזרה

השאיפה האמריקנית האולטימטיבית הייתה לספק פתרון שיסיים באופן סופי את העימות בין ישראל והפלסטינים, כך שלאף צד לא תהיינה תביעות נוספות לאחריו. המדינות יכירו זו בזו – ישראל בפלסטינית, והפלסטינים בישראל כמדינה יהודית. החזון מכיר בשאיפה הלגיטימית של הפלסטינים לממשל עצמי, ומנגד, בזיקה היהודית ההיסטורית לשטחי יהודה ושומרון, וכן בחשש הביטחוני הכבד של ישראל מפני מדינה פלסטינית. כל פתרון מציאותי, נכתב בו, יחייב את ישראל לפשרות טריטוריאליות משמעותיות.עם זאת, ארה"ב תכיר בריבונות הישראלית על חלקים מיהודה ושומרון, ותגן על כך במוסדות בינלאומיים.

נתניהו נענה בינואר והסכים לקיים משא ומתן עם הפלסטינים על בסיס התכנית. הפלסטינים מסרבים בזעם ורואים בה עלבון. על פי העקרונות הכלולים בחזון – אף אדם, ישראלי או פלסטיני – לא יתבקש לעזוב את ביתו. מבחינת האמריקנים, הדבר נתפס כהטבה משמעותית עבור הישראלים, שכן כל תכנית אחרת הניחה כמובן מאליו פינוי מסיבי של מתיישבים מבתיהם. לישראל תיוותר אפשרות פיקוח בטחוני משמעותי על כל המרחב.

על שטחים מוסכמים תוחל ריבונות ישראלית, והם יהפכו להיות חלק רגיל ורציף ממדינת ישראל. כך למשל, יוסרו בהם כל חסמי הבנייה המכבידים כיום על בנייה ביו"ש. 97 אחוזים מקרב המתיישבים, לפי מתווה החזון, יישארו בשטח ישראלי רציף. שלושה אחוזים מבניהם – ב-19 יישובים – יישארו כמובלעות, שאליהן יוביל כביש בריבונות ישראלית.

לפלסטינים ניתנת ארכה של כארבע שנים להחליט האם ברצונם להצטרף לתהליך. בזמן המשא ומתן העתידי בין הצדדים, ישראל לא תבנה יישובים חדשים באזורים שלא מיועדים להיות תחת ריבונותה, לא תרחיב יישובים קיימים באותם אזורים ולא תקדם תכניות בנייה בהם. ישראל לא תרחיב את המובלעות הישראליות מעבר לשטחן (אבל תוכל לבנות בהן לגובה).

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01/AFP_1OH4PF-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כדי להצטרף לתהליך – על הפלסטינים להפסיק את ההסתה כנגד ישראל, לשנות את תכני הלימוד העוינים לישראל, למשוך את התביעה מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, להפסיק תשלומי משכורות לפעילי טרור ובני משפחותיהם. כמו כן, הרשות הפלסטינית תידרש לאחריות ביטחונית על רצועת עזה. עם חתימה על הסכם, יושבו כל השבויים וגופות הנעדרים.

כפרי המשולש, יוכלו להיות מצורפים אל המדינה הפלסטינית העתידית. כמו כן, ניתן יהיה לתת לה שטחים בחולות חלוצה, כדי שאלו ישלימו את השטחים שהיא מאבדת לכאורה לטובת ישראל. לפלסטינים לא תהיה זכות שיבה אל האזורים הישראליים. בעיית הפליטים תסתיים. מחנות הפליטים יפורקו, אונר"א תפסיק לפעול. ישראל תוכל לסרב למעבר מי שמוכר כעוסק בטרור, ממדינות ערביות אל השטח הפלסטיני. גדר ההפרדה שהוקמה בירושלים, תשמש גבול. השכונות שממזרח לה, יהוו בירה פלסטינית.

לגבי הר הבית, יישמר הסטטוס-קוו, אך יותר חופש תפילה לכל הדתות. (מה שמהווה סתירה, כי ליהודים אסור כיום להתפלל בהר הבית. השגריר פרידמן השיב על כך כי השאיפה היא שבמהלך המו"מ יוחלט על חופש לכל הדתות).

התכנית כוללת עוד פרטים רבים, דוגמת הקצאת איזור נופש עבור הפלסטינים לחופי ים המלח. כבישי מעבר שיוקמו עבור הפלסטינים דרך בקעת הירדן אל מעברי הגבול עם ירדן, נתיב מעבר עבור הפלסטינים בין יו"ש לעזה. הפלסטינים יוכלו להשתמש בשלב ראשון באזורים מיוחדים שיוקצו להם בנמלי חיפה ואשדוד, ובהמשך לאחר חתימת ההסכם, יישקל להקים עבורם  נמל ימי ונמל תעופה באי מול חופי עזה. לא מיותר לציין כי התכנית עצמה נמצאת באתר הבית הלבן, וכל דורש מוזמן להתעמק בה.

אין מפה מוסכמת

מבחינת ארה"ב מדובר בפתרון בעל השלכות אזוריות. על פי החזון, היא תעודד את מדינות ערב לנרמל את יחסיהן עם ישראל. יהיה עליהן להפסיק לתמוך ביוזמות אנטי-ישראליות באו"ם וב-BDS. ארה"ב תרתום אותן לטובת קידום יוזמות כלכליות עבור הפלסטינים.

בשיחה עם כתבים ישראלים מייד לאחר אותו טקס בינואר, הביע נתניהו רצון מפורש להחיל ריבונות באופן מיידי. עם זאת, בחלוף כמה שעות וראיונות של ג'ארד קושנר לכלי תקשורת, התברר כי מבחינת האמריקנים, ריבונות שתזכה להסכמה אמריקנית, יכולה להיות מוחלת רק לאחר סיום עבודת הוועדה שהוקמה כדי לדייק את המפות.

מהצד הישראלי חברים בוועדה הזו יו"ר הכנסת יריב לוין, ראש המועצה לביטחון לאומי מאיר בן שבת, מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ, ושגריר ישראל בארה"ב רון דרמר. שרת ההתיישבות החדשה, ציפי חוטובלי, אמורה להצטרף אף היא. מהצד האמריקני, חברים בו שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן, יועצו אריה לייטסטון, וסקוט לייט', מנהל המשרד לעניין הישראלי-פלסטיני במועצה האמריקנית לביטחון לאומי.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 02/08172720-2-750x480.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

אל התכנית שפורסמה בינואר, צורפה "מפה קונספטואלית". תפקיד הוועדה הוא לדייק בה את גבולות השטח שישראל מוכנה להקפיא בשלב ראשון. ואז, אם הפלסטינים יעמדו בכל התנאים, יצטרפו וינהלו משא ומתן מוצלח, תוקם עליו בסופו של דבר מדינה פלסטינית.

על פי ההסכמים הקואליציוניים שחתמה מפלגת הליכוד, ניתן יהיה להחיל ריבונות החל מה-1 ליולי. אנשי מועצת יש"ע אומרים בשבועות האחרונים כי לא נעשו כל שינויים במפה, והיא תואמת את מפת הקונספט. לעומתם, גורמים המקורבים לחברי הוועדה אמרו היום כי אין עדיין מפה מוסכמת וגם לא עקרונות לכזו. לדבריהם, "הועלו ונבחנו על ידי הצדדים הצעות שונות, אך טרם סוכם דבר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01911_11_39-2-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בכיר במחלקת המדינה האמריקנית אמר למקור ראשון לפני כשבועיים, כי ירצו לראות את ישראל והפלסטינים מנהלים משא ומתן לשלום מתמשך וכולל על בסיס החזון האמריקני. "אנו שמחים כי הנהגת ישראל הביעה את נכונותה לכך. אנו מקווים שההנהגה הפלסטינית תסכים גם כן. התקווה שלנו לא נותנת אפשרות וטו לפלסטינים", נמסר וכן הודגש: "לא ניתן לעצור את ההתקדמות בתהליך לאורך זמן, על ידי מי שחושש מבחירות קשות. אנו ממשיכים לעודד את הפלסטינים, שהוצעה להם הזדמנות אדירה לממש את שאיפותיהם, לשבת ולדבר. בינתיים, ההתייעצויות הצמודות שלנו עם ישראל בנושא זה נמשכות".

בשבועיים האחרונים, פתחו חלק מאנשי מועצת יש"ע בקמפיין נגד התכנית. החששות שלהם נוגעים הן למחיר שתשלם ההתיישבות כבר בתקופת ההקפאה המוסכמת, זו שנותנת לפלסטינים ארכה של ארבע שנים להחליט אם להצטרף, ויותר מכך, להסכמה העקרונית מצד ישראל להקמת מדינה פלסטינית, שכלולה בהצטרפות לתכנית. לדברי חלק מראשי הרשויות, המחיר של יצירת מובלעות וויתור על חלק מהכבישים בהם יכולים כיום לנסוע ישראלים, הוא מסוכן, מגביל מאוד ולא שווה את התמורה.אחרים טוענים כי זו מתנה שאסור לוותר עליה.

ואחרי הכול, יש לומר, שבבסיס הדברים, החלת ריבונות היא החלטה ישראלית. אם ישראל רוצה לאשר אחת ולתמיד את השייכות של האזורים ששחררה במלחמת ששת הימים, היא יכולה לעשות זאת, ולהתמודד עם המחיר הבינלאומי.

The post תוכנית טראמפ: הסכנות, ההזדמנויות ותמונת המצב appeared first on מקור ראשון.

מספר שבועות אחרי שליגות הכדורגל הבכירות בישראל חזרו למגרשים ללא קהל, תשוב בעוד יומיים גם ליגת העל בכדורסל להשלמת הסיבוב השלישי ולמשחקי הפלייאוף, ובסוף חודש יולי יוכרע מי תהיה אלופת המדינה. בין השחקנים הבולטים העונה בליגה לפני שמשבר הקורונה הוביל להפסקתה היה רפי מנקו. הסמול־פורוורד בן ה־26, המתנשא לגובה שני מטרים, הפך בשנים האחרונות לאחד הישראלים המובילים בליגה ובנבחרת ישראל. עד שהושבתו המשחקים הוא הציג במדי הפועל אילת, בשנתו התשיעית בליגה, את עונת השיא בקריירה, עם 12.7 נקודות בממוצע למשחק (הישראלי השלישי בטיבו), 5.2 ריבאונדים (מקום שביעי) ושני אסיסטים ב־29.6 דקות לערב, שיא אישי עבורו בדקות משחק. הוא גם היה הישראלי האחרון שזכה בתואר שחקן החודש, לאחר שהציג בפברואר משחק שיא מול עירוני נהריה עם 25 נקודות, והיה נהדר גם בניצחון על מכבי תל־אביב – ההפסד הראשון העונה של הצהובים בליגה הישראלית.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

ולרשטיין מתפטר מצוות הסדרת ההתיישבות: "דון קישוט בטחנות רוח"

לחם ושעשועים: האחריות של התקשורת ל"גל השני"

עלייתו ונפילתו של תאגיד השידור

"היכולת הטובה שלי באילת הייתה שילוב של כמה דברים. קודם כול אני מחובר לעיר, אוהב את האנשים ונוח לי. אני בסיטואציה שבה הקבוצה זקוקה שאהיה משמעותי ואוביל, מה שנותן לי הרבה ביטחון מהצוות המקצועי, ואני גם בר מזל לשחק עם אבי בן־שימול, הרכז הכי טוב בליגה, שמכיר אותי היטב ויודע איך לתת לי את הזריקות שאני אוהב", מנתח מנקו, "העצירה ברגע אחד הייתה מאתגרת מאוד עבורי, מבחינה אישית ומקצועית. אחרי שהייתי בתוך עונה שבה אני עושה את הדבר שאני הכי אוהב בעולם, פתאום מצאתי את עצמי בבידוד לתקופה בלתי מוגבלת עם אי־ודאות לגבי השאלה מתי כל זה הולך להיגמר, חוץ מהעובדה שהוציאו אותנו לחל"ת ובפעם הראשונה בחיים הגשתי טפסים לקבלת דמי אבטלה".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/06/8E7A9411-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

זמן קצר אחרי ההשבתה חזר מנקו למרכז. "עברתי לגור עם בת הזוג שלי אצל ההורים שלה בגדרה. מגיל 16 אני חי בעיקר לבד וגם זה היה מאתגר, אבל אני בן אדם שמחפש את החיובי בכל דבר ולמדתי גם כאן לקחת את הדברים הטובים", הוא מספר, "למזלי הם גרים בבית פרטי ויכולנו לצאת לחצר. להיות בבניין קומות במצב כזה נראה לי חוויה הרבה יותר קשה, ומאוד לא אהבתי את הזמנים שאסור היה לצאת בהם מהבית. העברנו הרבה שעות של שיחות, דיבורים וצחוק, ובסך הכול זו הייתה חוויה מיוחדת שנהניתי בה. זו תקופה שילמדו עליה בשיעורי היסטוריה גם בעוד חמישים שנה".

"אני לא חושב שיש גורם במשק שעשה ויתור כלכלי יוצא דופן כמו של הכדורסלנים הישראלים. בשנים האחרונות קראתי אנשים שכתבו שאנחנו רודפי בצע, ולא הבנתי מאיפה זה מגיע"

במהלך התקופה הזו ניסה מנקו לשמור ככל האפשר על כושר סביר. "הייתי חייב להתנהל לפי הסיטואציה שנכפתה עליי, אבל למזלי היה מגרש לא רחוק ממני ומדי פעם חמקתי אליו כדי לזרוק לסל. במקביל, היו לי בבית מספיק מכשירים כדי לעשות אימוני כוח כמו שצריך, וגם אפשרות לעשות רגע עצירה מנטלית ולחשוב מה אני רוצה לשפר ואיך אני עושה את זה".

ליגה חדשה

בזמן ההשבתה קשה היה לנבא האם הליגה תתחדש, אבל אחרי מאבק מתוקשר של חלק מאנשי הקבוצות, יחד עם שחקנים, ומריבות חוזרות ונשנות שלא פסקו עד היום, החליטו על חידוש המשחקים. "אני בעד להחזיר את הליגה, נקודה", פוסק מנקו, "התפקיד שלי הוא להיות על המגרש וזה דבר יקר מדי לי ולכל העוסקים במלאכה, יקר מכדי שנשלים שבעה חודשים בלי לשחק כדורסל – בטח בשעה שהמגבלות הוסרו וכבר אפשר לחזור בפועל. אני לא חושב שיש גורם במשק שעשה ויתור כלכלי יוצא דופן כמו של הכדורסלנים הישראלים, ואם לא הלחץ שהפעלנו, קשה להאמין שזה היה יוצא לפועל. בשנים האחרונות קראתי כמה פעמים אנשים שכתבו שאנחנו רודפי בצע, מעולם לא הבנתי מאיפה זה מגיע, ובהתנהלות שלנו עכשיו אפשר להבין מי אנחנו ואיך אנחנו מסתכלים על הענף".

"כשהודיעו שהליגה חוזרת הייתי בטוח שזה ייפול ולא יצא לפועל. ואז הימים התקדמו, התחילו להחתים אצלנו שחקנים חדשים, הייתי צריך לחזור לאילת והתחלתי להרגיש התרגשות

של עונה חדשה"

בתחילת חודש יוני חזרו הקבוצות לאימונים סדירים במציאות חדשה, שבה קרוב ל־40 זרים חדשים שהגיעו החליפו מספר דומה של זרים שבחרו לא לחזור לישראל. "זו חד־משמעית ליגה חדשה. זה מאתגר אבל נצטרך להתחבר במהירות, ונראה שהזרים והישראלים החדשים שהגיעו אלינו הם חבר'ה טובים ואינטליגנטיים. אנשים לא שיחקו באופן אינטנסיבי חודשיים וחצי אז בנינו את החזרה לאט־לאט ובהדרגה, ואני מקווה שנצליח להתגבש לקבוצה ונשיג תוצאות טובות", הוא אומר, "כשהודיעו שהליגה חוזרת הייתי בטוח שזה ייפול ולא יֵצא לפועל. ואז הימים התקדמו, התחילו להחתים אצלנו שחקנים חדשים, הייתי צריך לחזור לאילת והתחלתי להרגיש התרגשות של עונה חדשה, רק הפעם בתחילת חודש יוני. כיף לחזור, זו תחושה שהתגעגעתי אליה מאוד ואין שמח ממני".

מנקו, שחזר בעונה הקודמת לקדנציה שנייה באילת, חווה איתה בעונה שעברה משבר כלכלי שאיים על עתידה, במקביל להצלחה מקצועית שהובילה את הקבוצה עד למעמד הפיינל־פור, שם הפסידה למכבי תל־אביב 85:83 בסיום מאבק צמוד. "בעונה הקודמת המצב שלנו היה קשה מאוד, כי היה קשה להתרכז רק בכדורסל כשאתה לא מקבל משכורת. מצד שני, זה גיבש אותנו מאוד, הפכנו לחברים טובים, רצינו בהצלחה אחד של השני והצגנו כדורסל טוב".

אילת, בהדרכת המאמן אריק אלפסי, פתחה את העונה הנוכחית רע מאוד אך התאוששה בהמשך. כרגע היא ניצבת במקום השמיני לאחר 21 משחקים, עם שמונה ניצחונות ו־13 הפסדים. "הבור הכלכלי שהקבוצה נקלעה אליו השפיע מאוד על התקציב השנה, כי יש הרבה חובות שצריך לסגור", מסביר מנקו, "הייתה לנו פתיחה מקצועית לא טובה, אבל עם הזמן השתפרנו והתחלנו לייצר תוצאות טובות יותר. המטרה העיקרית שלנו עכשיו היא לסיים בין שמונה הראשונות, בתקווה להעפיל לפלייאוף במצב הכי טוב האפשרי. יש קבוצות טובות בליגה, רובן ברמה זהה, ואני מקווה שננצח כמה שיותר".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01715_29_38-3-750x645.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לקראת חידוש הליגה נשמעו תלונות רבות משחקנים שונים, בעיקר זרים בקבוצות הבכירות, שמחו על כך שמשרד הבריאות דרש שיישארו בבידוד מהרגע שחזרו לאימונים ועד לסיומה של העונה. בינתיים אושרו מספר הקלות, שאפשרו לשחקנים לצאת למרחק של עד 100 מטרים מבתיהם, להתארח אצל שחקנים אחרים מקבוצתם, וכן להכניס את ילדיהם למסגרות חינוכיות ולהוציא אותם מהמסגרות הללו. "אם חתונות ומסיבות חוזרות, שם יש רמת התקהלות שאין אצלנו, אפשר בהחלט לסמוך עלינו שנצא מהבית עם מסכה, נשמור מרחק ונתרחק מהתקהלויות", אומר מנקו, "זה לא דבר פשוט, לשבת לבד בבית כל הזמן מסביב לשעון, בטח במצב שאני נמצא בו כאן לבד בדירה".

השחקנים צפויים להתמודד גם עם עומס משחקים גדול עד למשחק הגמר, שנקבע ל־30 ביולי. "אנחנו צפויים לשחק בסביבות 11 משחקים ב־40 יום, ואני מסתכל על זה כמו על קמפיין אליפות אירופה עם הנבחרת", מסביר מנקו, "בתקופה הראשונית כל אחד עובד לעצמו. אחר כך יש חודש בערך לאימונים והכנה לחזרה למשחקים, ואז יתקיימו משחקים רבים במעט ימים. עבדתי כמו שצריך בפגרה ואני לא רואה בזה משהו שהגוף שלי לא רגיל אליו או שלא עשיתי בעבר. אם מישהו הזניח יהיה לו קשה יותר להדביק את הפער, ואני גם מקווה שאנשי המקצוע יגיעו עם הידע איך לחלק נכון את הכוחות. בכל מקרה, אנחנו שחקנים מקצוענים ונצטרך לעמוד בזה".

לזרוק מתחת לגלגלים

רפי מנקו נולד וגדל ביישוב שריגים ליד בית־שמש. "בתור ילד שיחקתי כדורגל, התאמנתי באמנויות לחימה, שחיתי והתנסיתי בהרבה ענפי ספורט. באותן שנים, כל מה שאחי הגדול רצה להיות גם אני רציתי, וכשהייתי בן שמונה הוא החליט להצטרף לחוג כדורסל במטה יהודה. מהר מאוד הצטרפתי אליו ונדבקתי בג'וק", הוא נזכר, "הייתי גבוה יותר מכולם בגיל הזה ואהבתי את העובדה שאני טוב בכדורסל, יותר מאשר בדברים אחרים שעסקתי בהם, ושבמשחק הזה חשובה עבודת צוות כדי לנצח במשחקים".

בכיתה ח' עבר מנקו למחלקת הנוער של הפועל ירושלים, ושנתיים לאחר מכן לאקדמיה למצוינות בספורט, שהוקמה במכון וינגייט. "לא היה קל עבורי לעזוב את הבית בשלב הזה, בטח כשהשנה הראשונה באקדמיה בכיתה י' הייתה מאוד לא טובה מבחינתי וחוויתי משבר אישי", הוא משתף, "אני חושב שבשנה הזאת הבנתי שבשביל לעשות משהו גדול אני צריך להקריב באמת, ולראות את המטרה שלי כל הזמן מול העיניים. בניגוד לשחקנים אחרים לידי, חלקם מוכשרים ממני, שבחרו לוותר ברגע מסוים ולקחת צעד אחורה, לי זה אף פעם לא עבר בראש, גם בימים הקשים ביותר. בסיום אותה עונה הפכתי לקפטן נבחרת הקדטים, העונה השנייה כבר הייתה מצוינת והוכחתי לעצמי שיש בי את היכולת להתגבר על משברים ושאני בדרך הנכונה".

"גדלתי בהפועל ירושלים וציפיתי לקבל עם הזמן יותר דקות, וכשזה לא קרה זה היה מאכזב. ירושלים היא מקום לחוץ מאוד. הסיטואציה שם הייתה קשה עבורי. הגיע הרגע שבו הבנתי שאני חייב ללכת למקום אחר"

ב־2012 חזר מנקו להפועל ירושלים, לעונה שבה שותף לשמונה דקות משחק בממוצע, ובסיומה הוא הושאל להפועל גלבוע/גליל, הפך לשחקן חמישייה והציג יכולת טובה. "המעבר בין גילי הנוער לבוגרים הוא לא קל והייתי צריך הרבה זמן כדי להתרגל ולהסתגל. אני שמח שהצלחתי להשלים בצורה חלקה את המעבר הזה, שרבים נופלים בו במהלך הדרך", אומר מנקו, "העובדה שהחוק הרוסי (החוק שחייב קבוצות לשתף שני ישראלים לפחות בכל רגע נתון במשחק, ד"מ) היה קיים בתקופה הזאת תרמה לי ולהרבה ישראלים מוכשרים אפשרות לקבל הזדמנות, שספק אם היינו מקבלים במצב אחר. יש לנו הרבה כישרון מקומי, חשוב להמשיך לפתח אותו ולמצוא את הנוסחה המתאימה איך לעשות זה כדי שהרמה תעלה. זה מה שצריך להניע בכל יום את איגוד הכדורסל ואת מנהלת הליגה, כי זה מה שיהפוך את הנבחרת ואת הכדורסל שלנו לטובים יותר".

בסיום העונה בגלבוע שב מנקו לירושלים וחתם על חוזה חדש ומשודרג לשלוש השנים, אך שוב התקשה למצוא את מקומו והושאל בנובמבר 2016 לקדנציה הראשונה באילת. הוא רשם יכולת מצוינת ובסיום העונה שוחרר מהחוזה.

התאכזבת מכך שלא קיבלת הזדמנויות רבות בהפועל ירושלים?

"גדלתי במערכת בירושלים ובאופן טבעי ציפיתי לקבל עם הזמן יותר דקות ויותר קרדיט, וכשזה לא קרה זה היה מאכזב. אחת הבעיות שלי הייתה שבשנים שלי שם התחלפו ארבעה מאמנים, ובתור השחקן הכי צעיר במערכת, לא משנה מה הצלחתי לבנות ולהוכיח – ברגע שהגיע איש מקצוע חדש, הרגשתי שאני שוב הולך אחורה וצריך להתחיל הכול מהתחלה".

מה הוביל אותך להבנה שעדיף מבחינתך לעזוב?

"ירושלים היא מקום לחוץ מאוד, והמאמן ילך באופן טבעי קודם כול עם השחקנים הבכירים והזרים שהוא הביא. הסיטואציה שם הייתה קשה עבורי, והפנמתי שאין לי סיכוי להתקדם מקצועית תחת המאמן סימונה פיאניג'אני. הגיע הרגע שבו הבנתי שאני חייב ללכת למקום אחר, לפתח את עצמי ולהראות מה שאני שווה ברמת הבוגרים. בקיץ האחרון בירושלים רצו שאחזור, אבל הבנתי שהדבר הנכון עבורי הוא להישאר עוד עונה באילת. היום אני כבר במקום אחר מבחינת גיל, בשלות והבנה מה אני יכול לתרום לקבוצה שאני משחק בה".

"לא בכל יום אתה מקבל הצעה מקבוצת פלייאוף בליגה הספרדית. כשזה נפל זה היה קצת מאכזב. אבל גם אם זה היה קורה, כמעט ולא הייתי מספיק לשחק בגלל הקורונה"

בקיץ 2017 חתם מנקו לשנתיים בהפועל תל־אביב. בעונה הראשונה הוא היה מצוין וסייע לקבוצה להעפיל למעמד הפיינל־פור הראשון שלה מאז שהפכה לקבוצת אוהדים וחזרה לליגה הבכירה. העונה השנייה החלה בצורה שונה לחלוטין. מנקו הציג יכולת חלשה יותר, ואחרי שבעה משחקים שוחרר בטונים צורמים מהקבוצה ושב לאילת. "כשהודיעו לי שאני משוחרר הייתי בשוק, כי ציפיתי מהמועדון שיתמוך בי גם ברגעים קשים ולא יזרוק אותי מתחת לגלגלים, בטח אחרי שכמה חודשים לפני כן הוא ראה מה אני יכול לעשות ולאן הצלחנו להגיע".

מה לדעתך גרם לעניינים להשתבש?

"אחרי העונה הנהדרת שעשינו ההנהלה בנתה קבוצה שלא התאימה מבחינה מקצועית למי שנשאר מהעונה הקודמת, ונפגעתי מזה באופן ישיר. מה שהם עשו היה משפיל ובלי שום סיבה, אבל האמת היא שלא הופתעתי מההתנהלות הזו כי הם כבר עשו את זה הרבה פעמים בעבר. אני חושב שהם רצו לעשות דווקא לדני פרנקו שאימן אותנו. הם לא רצו לפטר אותו, אבל גם לא אהבו שהוא בעדי. קיבלתי הרבה תמיכה משחקנים אחרים ומאוהדים ששלחו לי הודעות, אבל אני לא מאחל לאף אחד את מה שעברתי שם. אם אנחנו רוצים לשפר את הענף, חשוב שמי שמנהל את העסק יבין מה הוא עושה, כי לא כל מי שמבין בניהול כספי מבין בהכרח גם בבנייה מקצועית של קבוצת כדורסל".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201715_36_17-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

לספרד או לירח

לאחרונה החל להתפתח טרנד חדש בכדורסל המקומי, שבמסגרתו שחקנים ישראלים חותמים באירופה כבר עכשיו לקראת העונה הבאה. גם פניו של מנקו מכוונות לשם, אחרי שכבר בפברואר החולף קיבל הצעה מקבוצת בורגוס מהליגה הספרדית הבכירה, הצעה שנפלה בשל דרישה של אילת לפיצוי כספי גבוה. "האמת היא שלא ציפיתי לדבר כזה העונה, אבל ברגע שהגיעה ההצעה לסוכן שלי הבנתי מיד את גודל ההזדמנות", הוא מספר, "לא בכל יום אתה מקבל הצעה מקבוצת פלייאוף בליגה הספרדית הבכירה, שנלחמת גם בליגת האלופות של פיב"א בשלבים המתקדמים. כשזה נפל זה היה קצת מאכזב, כי ראיתי את זה כמשהו חיובי לכל הצדדים – עבורי זו הייתה התקדמות מחמיאה מבחינה מקצועית והגשמת חלום ילדות לשחק בליגה הספרדית, ולאילת זה היה מביא גאווה לקבוצה כאחת שמצליחה לקדם שחקנים ולהוביל אותם לבמות גדולות יותר, מה שלדעתי היה גם גורם להרבה שחקנים לרצות לבוא לכאן בשנים הקרובות".

"בסופו של דבר, גם אם זה היה קורה, כמעט ולא הייתי מספיק לשחק שם בגלל הקורונה, ועכשיו כולי ממוקד באילת ובהצלחה שלנו העונה", הוא מוסיף, "בסיום העונה נבדוק את האפשרויות ונראה לאן הדברים יתפתחו. אני שואף להגיע למקומות הגדולים, התחרותיים והלחוצים ביותר שיש, אני מקצוען וזה מה שאני אוהב לעשות".

"אני אוהב לעקוב אחרי מערכת הכוכבים וכל מה שקורה בחלל. אני קורא ולומד על זה כל הזמן. הלוואי שהאפשרות להגיע לירח תהפוך לריאלית יותר בשנים הקרובות"

מנקו הוא גם חלק בלתי נפרד מנבחרות ישראל בעשור החולף. אחרי שהיה קפטן נבחרת הקדטים הוא שיחק באותו תפקיד בנבחרת העתודה, וכבר נחשב לבורג חשוב בדור החדש של נבחרת הבוגרים, בהדרכת עודד קטש. בשני משחקי הפתיחה של מוקדמות היורובאסקט, שנדחה לקיץ 2021, הוא עלה בחמישייה ושיחק היטב בניצחונות על פולין ורומניה. "אני נכד לניצולי שואה, המשפחה שלי עברה הרבה כדי להגיע לישראל, וזו גאווה וכבוד גדול בשבילי לייצג את המדינה ולהילחם עבורה על המגרש. זה היה חלום ילדות שלי והלוואי שהוא רק יימשך", אומר מנקו, "היה חשוב מאוד לנצח את פולין בחוץ. באולם היו 13 אלף צופים שבאו להודות לשחקנים על התצוגה היפה שלהם בגביע העולם, שם הם סיימו במקום השמיני. הגענו כאנדרדוג ואני שמח שהצלחנו. אני מאמין שיש לנו סיכויים טובים להעפיל לאליפות אירופה, ונרצה לסיים כמה שיותר גבוה בבית המוקדם כדי לקבל הגרלה נוחה יותר באליפות עצמה. אני אוהב מאוד לעבוד עם קטש והשיטה שלו עוזרת לי להוציא מעצמי את המיטב".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201715_29_42-750x647.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

ה־NBA מבחינתך זו שאיפה?

"זה לא משהו שאני חושב עליו ביומיום, אבל אם בשלב מסוים אוכל לשחק בליגת הקיץ אשמח, כי זה עוד חלום ילדות שיש לי".

יש לך עוד חלומות?

"שהסובבים שלי ואני נהיה בריאים, להקים משפחה ביום מן הימים ולהגיע לסיפוק מקצועי, ושאהיה שלם עם ההחלטות שלי. אני רוצה גם להמשיך ולשדרג את היכולות שלי בכל ההיבטים: כדרור, קליעה, הגנה והבנת המשחק".

ספר משהו שאנחנו לא יודעים עליך.

"אני ממש אוהב לשיר ולעקוב אחרי מערכת הכוכבים וכל מה שקורה בחלל. אני קורא ולומד על זה כל הזמן וזה מעניין אותי מאוד. הלוואי שהאפשרות להגיע לירח תהפוך לריאלית יותר בשנים הקרובות".

בסולם האושר מאחת לחמש, איפה אתה?

"אני בחמש. אני מרגיש שהגעתי לרמת בשלות שלא הייתי בה לפני כן, שאני יודע מה טוב ומה נכון עבורי, מקצועית ואישית, וזה מסב לי אושר".

בהפועל תל־אביב בחרו שלא להגיב על הכתבה.

The post רפי מנקו: בין אילת לספרד הוא חולם להגיע לירח appeared first on מקור ראשון.

יו"ר מפלגת ימינה השר נפתלי בנט הודיע הבוקר (ה'), שעות לפני השבעת הממשלה, כי פניה של ימינה לאופוזיציה. לא ברור אם גם הפעם מדובר באיום חריף על נתניהו או כבר עובדה מוגמרת, אך בשני הצדדים הבוקר נשמעים מאוד פסימיים באשר לסיכויים שימינה אכן תחבור לממשלה עד לשעות הערב. בנט כתב בדף הפייסבוק שלו: "8 שנים שלנו בממשלת נתניהו מסתיימות היום. ראש הממשלה בחר להיפטר מימינה שהייתה עמוד השדרה הלאומי שלו, ובחר בדרך ההפוכה, הקלה יותר. דרך שאינה ימין. דרך בלי ריבונות, בלי משילות, בלי עמידה לאומית".

כתבות נוספות באתר מקור ראשון:

– נתניהו הוכיח שהוא רוצה ימינה כנועה ומגזרית

– הימין שכח מה זה להיות באופוזיציה

– ימינה פנה, לאופוזיציה: הזדמנות פז להתארגנות פוליטית מחודשת

עוד כתב בנט "נתניהו, שהאשים אותי עשרות פעמים בכנסי מערכת הבחירות שלו בכך שאתמוך בגנץ ואביא את השמאל לממשלה, הוא אותו נתניהו שהקים ממשלה עם אשכנזי כשר החוץ, גנץ בביטחון וניסנקורן במשפטים, עמיר פרץ ואיציק שמולי לצדם… ביקשתי מראש הממשלה ליטול על עצמי את משרד הבריאות ואת בניית מערך חירום לאומי נגד מגיפות והתכוונתי להיכנס בכל מאודי ובכל כוחי למשימה. ראש הממשלה אפילו לא טרח לחזור אליי".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201814_54_30-750x501.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בהמשך הפוסט בפייסבוק בנט מתאר את שתי הדרישות העיקריות של המפלגה כדי להיכנס לממשלה: תיקי הבריאות והתחבורה, ואומר "כך גם סמוטריץ', שהוא לכל הדעות שר תחבורה מעולה, ביקש להמשיך לפעול במשרדו. רה"מ סרב. רה"מ תקשר איתנו רק דרך סרטונים וציוצים שבהם אמר דברים שאינם נכונים. זו לא בחירה באנשים, אלא בחירה בדרך. נתניהו בחר לשחרר מחבלים, יירט כל חוק להגבלת בג"צ, הצביע בעד ההתנתקות ארבע פעמים, מסר את חברון לערפאת, מינה את אהוד ברק לשר הביטחון ואת ציפי לבני לשרת המשפטים – וגם הפעם הוא בחר בדרך".

בנט סיכם "אנו הולכים לאופוזיציה בלב שלם כדי להשפיע. אנחנו נהיה הבית של המחנה הלאומי (דתי וחילוני כאחד) האמיתי, הכלכלי, השורשי, החופשי, הגאה, הישר, המקדש את הדרך על פני האיש. יחד עם חבריי הנפלאים בסיעה נמשיך בדיוק במשימתנו – לעשות טוב לעם שלנו. נהיה ימין ענייני וישר-דרך. מנחם בגין שירת 8 קדנציות באופוזיציה והגיע לשלטון, נתניהו ירד ל-12 מנדטים וחזר לשלטון. אנחנו מרימים היום את הראש, ויוצאים למערכה".

להצהרה הכוללת הזו על דרכה של ימינה לאופוזיציה יש עדיין, נכון לכתיבת שורות אלו, חריג אחד: הרב רפי פרץ, שחתם הבוקר (ה') עם הליכוד על הצטרפות לקואליציה תמורת המשרד לענייני ירושלים. בנוסף, הצוותים דנים על חוק נורבגי במתכונת חדשה שיכניס לקואליציה יחד עם רפי פרץ גם את שרה ב"ק, שמשתייכת למפלגת אח"י.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _202015_33_34-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

בנט הדגים בפוסט שלו את האופוזיציה שהוא מתכנן להיות עבור נתניהו, אך זאת ברקע ההנחה בימינה שהממשלה לא תאריך ימים, וכי בחירות חדשות הן עניין של חודשים. אם נתניהו יחפוץ בהארכת חייה של הממשלה, צפויה לאנשי ימינה גלות ארוכה בספסלי האופוזיציה שאותה הם לא מכירים כלל. בנוסף, כבר היום יש קולות במפלגה שטוענים כי בנט היה צריך לומר 'כן' להצעת נתניהו ולהיכנס לממשלה, מכיוון שלטענתם האופוזיציה היא ברירת מחדל רעה מאוד מבחינת חברי המפלגה, ולא בטוח שתעשה איתם חסד.

בנט, סמוטריץ' ושקד לוקחים הימור גדול כשהם נשארים על הרציף בזמן שרכבת ממשלת האחדות יוצאת לדרך. נתניהו נוטל גם הוא סיכון בדמות רעשי רקע, אך אין ספק שההימור שלו קטן משמעותית משלהם. אם נותר איזשהו חריץ אחרון לשינוי ההחלטה, ניתן למצוא אותו בעיכוב המינויים בליכוד ובכך שנתניהו עדיין מושך את הזמן ומותיר את האפשרות לכניסת ימינה. ברגע שהמינויים בליכוד יצאו לדרך היום, נדע שנסתם הגולל.

The post אזעקת אמת: בנט שוב מאיים עם הצטרפות לאופוזיציה appeared first on מקור ראשון.

"לאחר שדרס אותנו והשאיר אותנו לדמם, הדורס וחברו הלכו לאכול פיצה. מיטל ואני שכבנו כמו שתי אבנים על הכביש, אנשים המשיכו לנסוע ולא ראו אותנו", כך מתארת מלי יזדי שנפצעה קשה בתאונת פגע וברח בשנת 2008 יחד עם חברתה מיטל אהרונסון ז"ל שנהרגה באירוע. אהרונסון שילמה בחייה, יזדי נותרה בכיסא גלגלים. הדורס שלהן, שי סימון, שנהג תחת השפעת אלכוהול וגם ניסה לטשטש ראיות מהתאונה, נדון תחילה לעשרים שנות מאסר, אך בית המשפט העליון קיצר את עונשו ל-14 שנה ובסופו של דבר הוא שוחרר שחרור מוקדם לאחר קיצור נוסף של שליש מעונשו וכיום הוא אדם חופשי.

מאמרים נוספים באתר מקור ראשון:

עורכת יהודייה ב"נ"י טיימס" התפטרה ומאשימה: "ויתרו על השאיפה לאמת"

סיפורי סבתא: כשהפוליטיקלי קורקט נפגש עם שנת 1946

בשורה ליהודי התפוצות: תתאפשר כניסה לישראל לחתונות, לוויות ובר מצווה

במדינת ישראל מתרחשות בממוצע שתי תאונות פגע וברח ביום. לא כולן קטלניות, אבל פעמיים ביום (בממוצע) ייווצר מצב שבו אדם פוגע בדרכים במישהו אחר ובהחלטה של רגע נוטש את הזירה מבלי להושיט עזרה. הדורסים המפקירים זוכים במקרים רבים, רבים מידי, לעסקאות טיעון במסגרתן הם מודים בעבירות מופחתות וזוכים לעונשים מקלים. גם אם לא תיעשה עמם עסקת טיעון, עונשם יקוצר והם יזכו במקרים רבים לשחרור מוקדם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201622_54_15-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"בשל העומס המוטל עליה, הפרקליטות עושה הכל כדי 'להעיף' את תיקי הפגע וברח מעל שולחנה במהירות המירבית", אומרת יזדי בתסכול בהתייחס לעסקאות הטיעון ולקולת העונשים. "גם בבתי המשפט לא מבינים שברגע שהם יתחילו לעבוד באמת ולהכניס אנשים לכלא לתקופות ממושכות מבלי אפשרות לשחרור מוקדם אנשים יחשבו פעמיים אם לקום ולברוח ממקום התאונה. במצב הנוכחי, כיום משתלם יותר במקום לרצוח פשוט לעלות על ההגה, לדרוס ולברוח, כי העונש יהיה מגוחך, ובהמשך יגיע השחרור המוקדם. עד שלא יינתנו למפקירים האלה עונשי מאסר לכל החיים, שום דבר לא ישתנה".

הדורסים המפקירים יוצאים לחופשי, והם חיים בקרבנו. האם הייתם מעסיקים למשל עובד שברזומה שלו עבירת דריסה והפקרה למוות? האם הייתם סומכים כחבר על אחד כזה? הצצנו בימים האחרונים לפרופיל הפייסבוק של אדם שדרס והפקיר אדם אחר למוות באחת מפרשות הפגע וברח המפורסמות והמתוקשרות במדינה. גם הוא הורשע ונשלח לעונש מאסר בפועל שקוצר לבסוף. בפרופיל שלו תמונות יפות עם משפחתו הצעירה על חוף הים וגם תמונות מאירועים וחגיגות.

למרות שישב בכלא ואף הביע חרטה, ולמרות שהרשת החברתית נוטה ליפות את המציאות, יש משהו מתריס בתמונות האלה, ודאי אל מול כאבם של בני משפחת הקורבן שלא אחת אמרו בראיונות עמם כי משהו בתוך ליבם מת לתמיד. "שנה עברה, סיכום מהיר", כותב הדורס בעמוד הפייסבוק שלו בסוף שנת 2019."חינה, חתונה, תואר שני, קריירה, ירח דבש…ימי הולדת, מפגשים ו..חופש", הוא גם מפרט את המיזמים העסקיים בהם הוא מעורב כיום ואחד החברים כותב לו בתגובה: "העיקר שאתה חופשי ומאושר ומחייך ונהנה, אין דבר יותר חשוב וכייפי מזה בשבילי".

"תפוס אותו, הוא פגע בבת שלך"

כדי להבין מה עובר על משפחות שיקירם נפגע או נהרג בתאונת פגע וברח, פנינו אל משפחות בשלבים שונים של התהליך. אחת כזו היא משפחת פבלוצקי מקרית אונו. בת המשפחה, ליאן בת ה-12, נפגעה קשה בתאונת פגע וברח במאי האחרון. בני המשפחה לא צריכים יותר מידי כדי לקבל תזכורת יומיומית למה שקרה להם. התזכורת נמצאת לא רק בצלקת שעל ראשה של ליאן, תוצאה של ניתוח מסובך שנאלצה לעבור, אלא גם אורבת מעבר לפינה, כי התאונה הקשה והבריחה של הדורס אירעה בזמן שליאן חצתה את הכביש במקום אותו חשבה לבטוח במיוחד: מעבר החציה הקרוב ביותר לביתה.

"ליאן יצאה לטייל עם שני הכלבים שלנו", מתאר אביה, ד"ר פליקס פבלוצקי, רופא עור ומנהל בכיר בבית החולים שיבא. "כדקה בלבד אחרי שהיא יצאה פתאום שמענו רעש נוראי וצעקות. הרגשנו שמשהו רע קרה, שזה קשור אלינו ויצאנו במהירות החוצה". אמה של ליאן, מריאנה: "רצנו כמו משוגעים ואז ראינו את ליאן שרועה על הכביש עם הכלבים לצידה. היא לא זזה. זה היה מחזה מאוד קשה".

בצילומי מצלמת האבטחה של בית המשפחה נראים בני הזוג פבלוצקי, ששבריר שנייה קודם לכן עסקו בהתעמלות בחצר ביתם בימי הסגר של הקורונה מזנקים החוצה בבהלה. כמוהם השכנים שלהם, ארז לוין ואשתו שבדיוק עשו אימון כושר משותף ברחוב, חולפים בדיוק ליד מעבר החצייה ברחוב הנשיא בו חצתה ליאן.

"ראינו את ליאן ניגשת לחצות את מעבר החציה עם שני הכלבים שלה", מתאר לוין. "שני רכבים משני צידי הכביש עצרו לה, היא החלה בחציה, ואז קטנוע שעבר בסללום בין שתי המכוניות פגע בה והעיף אותה לכביש. האופנוען רצה להמשיך לנסוע מבלי להושיט עזרה, אבל חסמתי לו את הדרך ואמרתי לו שיעמוד בצד. חזרנו לכיוון ליאן ששכבה על הכביש בחוסר הכרה, אבל פתאום ראינו את הדורס בורח". באורח מקרי, ברח הדורס ממש לתוך הרחוב שבו מתגוררת משפחת פבלוצקי. פליקס: "כשרצנו החוצה, הקטנוע נסע במהירות גדולה לעברי ואנשים צעקו: 'תפוס אותו, הוא פגע בבת שלך'. רצתי לעברו, אבל הוא נסע מהר כשהוא כמעט דורס גם אותי, עד שהצליח לברוח".

ליאן אמנם חזרה להכרה על הכביש, אך כשהגיעו לבית החולים החלה להקיא והייתה בהכרה מעורפלת. דמם אותר בראשה והיא הובהלה לחדר ניתוח עם סכנה לחייה. היא נותחה בראשה לאחות שבר בגולגולת. "אני לא מאחלת לאף הורה לחוות את מה שחווינו", משחזרת מריאנה בדמעות. "רגע אחד הכל בסדר, וברגע השני הילדה בחדר ניתוח. זו הרגשה של להיות בקרקעית הים מבלי יכולת לנשום. זו ילדה שקיבלנו אותה במתנה בחזרה, כי התאונה יכולה הייתה להסתיים בפגיעה קשה בהרבה. הדורס ברח והפקיר ילדה והיו לו שתי הזדמנויות לחזור בו: האחת כאשר דרס את ליאן ובשנייה- כשצרחנו לו שיעצור, והוא כמעט דרס גם את בעלי".

את הדורס, בן 22 תושב גני תקווה, עצרה המשטרה כעבור מספר ימים, ואף נתגלה כי אין לו כלל רישיון נהיגה. הקטנוע של החשוד היה מיוחד במינו, מה שהקל על איתורו. כשנתפס, הכחיש בתחילה את המיוחס לו, וטען שמישהו אחר גנב לו את הקטנוע וביצע את הדריסה והבריחה. לבסוף הודה, שיחזר וגם הוביל את החוקרים לאופנוע שהחביא לאחר שדרס את ליאן.

מבדיקה שערכה עמותת "אור ירוק"  ב-71 פסקי דין שעסקו בתאונות פגע וברח, עולה כי העונש הממוצע שנגזר על הדורסים המפקירים עומד על שנתיים ושבעה חודשים בלבד. לעתים מדובר אף בעונש קטן יותר

למרות כל זאת, שוחרר הדורס לאחר ימים ספורים, ובערבות כספית מינימלית, כי בני משפחתו טוענים לקשיים כלכליים ונסיבות משפחתיות קשות. החומר בעניינו הועבר לפרקליטות., שאמורה להחליט האם יוגש כנגדו כתב אישום. "התיק בבחינה וטרם התקבלה החלטה", מסרה לנו השבוע הפרקליטות, שסירבה לבקשתנו לראיין מי מהפרקליטים שעובד על תיקי פגע וברח, כדי לשפוך אור כיצד מתקבלות ההחלטות שמביאות לבסוף, במקרים רבים, להודאה של הנאשמים בעבירות מופחתות במסגרת עסקאות טיעון ולעונשים קלים בעבירות אלו.

"כרגע הדורס אדם חופשי בעוד הקורבנות ובני משפחותיהם צריכים לשלם את המחיר הנפשי והפיזי", אומרת מריאנה. "כולנו בטראומה עדיין. שינינו הרבה מהתוכניות שלנו, כדי לטפל בבת שלנו. ליאן חזרה לבית הספר וגם יוצאת שוב לטייל עם הכלבים, אבל קשה לה מאוד וגם לנו", ופליקס מוסיף: "אני לא רואה פה אפשרות לנסיבות מקלות בעבור הדורס, ואין פה טעות, כי אדם שנוהג בלי רישיון הוא אדם שמראש ובכוונה תחילה יצא מביתו כדי להרוג".

התקשורת משפיעה על היחס לתיק

בפועל, למרות שמאז שנת 2011 מתיר המחוקק עונש מקסימלי של עד 14 שנה רק על עבירת ההפקרה, החוק בנוי בצורה מדורגת, ורבים מהמפקירים מצליחים איכשהו ליפול בקטגוריות המקלות שלו, שמתחשבות בנסיבות שליוו את ההפקרה, וכך זוכים לעונשי מאסר מופחתים. לא אחת, אדם שדרס והפקיר כלל לא יילך לכלא, אלא עונשו יומר בעבודת שירות או בעבודות לתועלת הציבור (של"צ).

מבדיקה שערכה עמותת "אור ירוק"  ב-71 פסקי דין שעסקו בתאונות פגע וברח, עולה כי העונש הממוצע שנגזר על הדורסים המפקירים עומד על שנתיים ושבעה חודשים בלבד. לעתים מדובר אף בעונש קטן יותר: כך למשל, על מאור גמליאל שדרס והפקיר למותו את הילד בנימין ביגלאייזן מירושלים בשנת 2019, נגזר במסגרת עסקת טיעון מקלה עונש של 15 חודשי מאסר בלבד.

"לפי הרושם שלי, החקירה תפסה תאוצה של ממש בעיקר אחרי שהיה עמנו ראיון טלוויזיוני. כמה דקות לאחריו קיבלתי טלפון מהמשטרה. זה לא אומר שהם לא עשו דבר עד אז, אבל רק אחרי הריאיון פתאום ראינו תנועה ערה של שוטרים בסביבה

מרבית המרואיינים לכתבה זו, אם זה מומחים או בני משפחה, דיברו כמעט פה אחד על תפקידה המכריע של התקשורת בפרשות פגע וברח ואמרו שככל שהתיק יהיה מתוקשר יותר, כך יושפעו מהרעש כל המעגלים המטפלים בתיק: החל בקצב חקירת המשטרה, דרך עבודת הפרקליטות וכלה בערכאות בית המשפט וברמת העונש.

חקירת תאונת פגע וברח מתחילה כמובן במשטרה. משפחת פבלוצקי מרגישה כי ניתן היה לעשות יותר כדי שהחקירה של תאונת בתם תהיה יעילה יותר. פליקס: "לפי הרושם שלי, החקירה תפסה תאוצה של ממש בעיקר אחרי שהיה עמנו ראיון טלוויזיוני. כמה דקות לאחריו קיבלתי טלפון מהמשטרה. זה לא אומר שהם לא עשו דבר עד אז, אבל רק אחרי הריאיון פתאום ראינו תנועה ערה של שוטרים בסביבה ורק אז הם החלו לאסוף את כל הצילומים מהמצלמות של הבתים בסביבה.  כרופא אני שומע לא מעט סיפורים על תאונות שלא נחקרות עד הסוף, ועל כך שהמשטרה לא תמיד מגיעה לזירת תאונה שאין בה נפגע בגוף ולא משנה כמה העבירה היא קשה".

המשפחה גם לא עודכנה בשלבי המעצר והחקירה ביוזמתה של המשטרה, אלא רק כשבני המשפחה יזמו את הפניה. "האישום הוא של המדינה נגד הפוגע", מתאר פליקס. "אתה זה שנפגעת אבל אתה לא צד בעניין. מצד אחד אפשר להבין את זה, כי לא רוצים שתפריע לחקירה, אבל הם גם לא מעדכנים אותך מרצונם. השוטרים מאוד אמפטיים כשאתה מדבר איתם, מתחשבים גם אם אתה נסער, אבל לא מנדבים לך מידע, ואתה לא יודע כלום על החקירה אלא אם כן תברר בעצמך, וגם לא תמיד תקבל את המידע בזמן הנכון".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 01611_23_40-1-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

וכך, אפילו על מעצר החשוד בדריסה של ליאן שמעו פליקס ומריאנה לראשונה בתקשורת. למרות שבשנים האחרונות הושקה מערכת מנ"ע (מערכת נפגעי עבירה) שבמסגרתה מקבלת משפחה שיקירה נפגע בעבירות כמו תאונות פגע וברח סיסמה למערכת שבה מוזן מידע אקטואלי על החקירה ועל התקדמות עבודת הפרקליטות, את הסיסמה למערכת קיבלה המשפחה רק כשפנתה וביקשה, ולא ביוזמת המשטרה. כדי לוודא שקולם ישמע, נעזרים בני משפחה רבים שיקיריהם נפגעו בתאונות פגע וברח בעורכי דין שמייצגים אותם, מדברים בשמם ודואגים לעדכנם בהתפתחות התיק, גם בני משפחת פבלוצקי נעזרים בליווי משפטי צמוד שכזה, אך מדובר בהוצאה ניכרת שלא כל משפחה יכולה להרשות לעצמה.

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "בניגוד גמור לנטען, מיד עם קבלת הדיווח במשטרה, הגיעו שוטרים ובוחני תנועה למקום, פתחו בחקירה במסגרתה פעלו לאיתור זהותו של הנהג הפוגע. החקירה התנהלה במקצועיות וביסודיות תוך שימוש באמצעים גלויים וסמויים, ובמסגרתה נעצר הנהג. עם סיום החקירה הועבר התיק לעיון והחלטת הפרקליטות. נציין כי היחידה החוקרת נמצאת בקשר רציף עם משפחת הנפגעת ואף נמסר לאב מספר הטלפון האישי של ראש צוות החקירה. נמשיך לאכוף את החוק בנחישות, בדגש על עבירות תנועה מסכנות חיים, למען שלום הציבור ומשתמשי הדרך".

סנ"צ משה כהן: "ההתייחסות לתאונת פגע וברח שכזו מבחינתנו היא כמו לתיק רצח. אנחנו משקיעים שם את כל המאמצים ואת כל האמצעים הסמויים, הגלויים והמודיעיניים שברשותנו כדי להגיע לדורסים. בידינו צעצועים משוכללים שעוזרים לנו להגיע לדורסים, ואנו עומדים על מאה אחוזי גילוי בתאונות פגע וברח הקטלניות"

לא הסתפקנו בתגובת המשטרה לתיק המסוים הזה, ופנינו אל סנ"צ משה כהן, ראש מדור תאונות דרכים באגף התנועה של המשטרה כדי להבין כיצד מטפלת המשטרה בתיקי פגע וברח. גם הוא יודע לומר כי בשנה האחרונה ישנה עליה מדאיגה בכמות התאונות של פגע וברח, עליה שגם מגפת הקורונה לא מצליחה, למרבה הצער, לטשטש או להפחית.

"בתקופה המקבילה אשתקד היו לנו שתי תאונות קטלניות", מסביר כהן. "נכון להיום, אנו עומדים על שש תאונות קטלניות פגע וברח שבהן אנו מודעים לזה שמדובר גם בהפקרה בה נהג היה מודע לכך שהוא פוגע ובורח. אלו נתונים קשים מאוד. יש הבדל בין מי שעזב את מקום התאונה ולאחר עשר דקות או רבע שעה התעשת, חזר למקום והודה שהוא הדורס ובין מי שדרס, הפקיר, וגם העלים ושיבש ראיות. השנה יש לנו עליה מדאיגה גם באלו שמשבשים את הראיות מתוך רצון להימלט מאימת הדין".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0/07/DSC_0001-750x498.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

כהן מדגיש כי לדידו הפרסומים בתקשורת לא משפיעים כהוא זה על המוטיבציה לחקור: "ההתייחסות לתאונת פגע וברח שכזו מבחינתנו היא כמו לתיק רצח. אנחנו משקיעים שם את כל המאמצים ואת כל האמצעים הסמויים, הגלויים והמודיעיניים שברשותנו כדי להגיע לדורסים. בידינו צעצועים משוכללים שעוזרים לנו להגיע לדורסים, ואנו עומדים על מאה אחוזי גילוי בתאונות פגע וברח הקטלניות ועל כ-93 אחוזי גילוי בתאונות הקשות. גם בתאונות הפחות קשות אנו עומדים על אחוזי גילוי גבוהים מאוד".

אך גם כהן מודה שאין באפשרותם להגיע לכל התאונות שמתרחשות. "לא לכל אירוע אנחנו מצליחים להגיע לנהג אבל כמו בכל דבר יש סדר עדיפויות. כמובן שמירב המשאבים מושקעים בתאונות הקשות ביותר, אבל להגיד לך שאנחנו מצליחים להגיע לכל תאונה קלה שבה מישהו נפצע ולשים עליו את היד? התשובה היא לא, אבל עדיין אחוזי הגילוי גם בתיקים האלה הם גבוהים מאוד".

אך מה קורה עם מי שנופל מחוץ לסטטיסטיקה? פליקס ומריאנה פבלוצקי כבר יודעים את התשובה היטב: לפני כעשר שנים נפגעה גם הבת הבכורה במשפחה, אלינה, בתאונה שהתרחשה גם היא על מעבר חציה בעירם. הנהג במקרה הזה לא ברח. אלינה, שהיתה רקדנית, נפגעה בגבה ולא שבה עוד לרקוד. המשטרה, מצידה, סגרה את התיק מחוסר עניין לציבור.

הם רואים כיצד גם מקרה הדריסה וההפקרה של ליאן עלול להתמסמס, בעיקר לאור העובדה שהחשוד עושה שימוש מוגבר, כאמור, בעובדה שהוא מגיע ממשפחה קשת יום. טיעון זה עתיד ודאי לשחק לטובתו, כי הפרקליטות וגם השופטים, בבואם לשקול את העבירות ואת העונשים שיושתו על דורסי פגע וברח בהחלט לוקחים בחשבון את הרקע האישי של הנאשם תוך שהם מניחים שמרבית הדורסים הם אנשים מהיישוב שעשו טעות אנוש וברחו, וככאלה, יש מקום להתחשב בהם.

הנחיית פרקליט המדינה מספר 2.27 מינואר 2017, שעוסקת במדיניות הפרקליטות והתביעה בכלל בהעמדה לדין וענישה בעבירה של הפקרה לאחר פגיעה, קובעת בין השאר כי: "לאור חומרתה של עבירת ההפקרה, הסיכון הגלום בה, הכשל המשפטי-מוסרי שעומד ביסודה והצורך בהרתעת הרבים, יפחת המשקל שיינתן לשיקולים אישיים של החשוד, וככלל ישנו אינטרס ציבורי בהעמדה לדין".

עו"ד אלי אנושי, שופט תעבורה לשעבר: "אני באופן אישי מעדיף לעבוד עם אנשים נורמטיביים, אבל בעבירות של תאונות דרכים כמעט כולם נורמטיביים. אף אחד לא יוצא מהבית בידיעה שיסיים את היום כשהוא מתחבא באיזשהו מקום"

ובו בעת, ההנחיה קובעת שורת נסיבות מקלות על נהג שדרס והפקיר, ומעניקה משקל רב לנסיבות ביצוע העבירה, לחומרת הפגיעה, לאופי ההפקרה, למידת שיתוף הפעולה של המפקיר עם רשויות החוק ועוד. החקיקה מבחינה בין מי ש"היה עליו לדעת שבתאונה נפגע אדם או עשוי היה להיפגע", לבין מי "שהיה מודע בפועל לכך שנפגע אדם", ושנות המאסר שיקבל מי שיצליח לשכנע שלא ידע כלל שדרס או שלא שם לב שהייתה פגיעה, ירדו בהתאם.

"חשבתי שיש לי פנצ'ר. אם הייתי מקשר את הפגיעה לתאונה הייתי עוצר להגיש עזרה בוודאות", אמר למשל יצחק אספה, שחקן קבוצת הכדורגל מ.ס. אשדוד שדרס למוות את הנער ארי נשר ז"ל, פצע את חברו, אך המשיך לנסוע. אספה נדון לעונש מאסר של 4.5 שנות מאסר, ובני משפחתו של נשר חשים, ולא בכדי, כי אספה "יצא בזול".

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... 0811140012006-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"בבואם להחליט, בתי המשפט שוקלים מספר רב של טיעונים", מתאר עו"ד אלי אנושי, שופט תעבורה בדימוס שכיום מייצג, בין השאר, אנשים שהואשמו במעורבות בתאונות פגע וברח. "טיעונים כגון: האם הנהג פחד שהוא יעצור וייפגע מן הסובבים שבאזור התאונה, האם ראה שמגישים עזרה ראשונה או לא, האם הוא נשאר במקום והסתלק רק לאחר מכן ועוד. באופן אישי, ברור שאני כעורך דין מעדיף לייצג אנשים מהיישוב שנכנסו לפאניקה רגעית וברחו מאשר אנשים שבצורה מחושבת עשו הכל כדי להתחמק".

יצא לך לייצג אנשים שבצורה מחושבת עשו כדי להתחמק?

"זו שאלה מאוד קשה, כי אנשים לא באים ואומרים את זה. רובם מספקים תירוצים מכל הכיוונים האפשריים למה זה קרה להם. וזה תמיד קרה להם, לא הם עשו, ויש הבדל גדול כאשר מנסחים את הדברים בדרך זו. אני באופן אישי מעדיף לעבוד עם אנשים נורמטיביים, אבל בעבירות של תאונות דרכים כמעט כולם נורמטיביים. אף אחד לא יוצא מהבית בידיעה שיסיים את היום כשהוא מתחבא באיזשהו מקום".

גם בקרב שופטי בית המשפט העליון יש מי שמעניקים רוח גבית לתפיסה שרואה בדורסי הפגע וברח אנשים נורמטיביים: בשנת 2014 החליט בית המשפט העליון לקצר עונש מאסר שהוטל על נהג משאית שהורשע בעבירת הפקרה בה נהרגו בני הזוג חי-זיו ושני קריאף ז"ל וזאת בנימוק שמראה תאונת דרכים יכול לשתק אדם ויכול לגרום לו להחלטות חפוזות שהן אנושיות בבסיסן.

השופט נועם סולברג נימק אז את החלטתו באומרו, כפי שצוטט באתר האינטרנט: "The car.co.il":  "כשם שפרצופיהם שונים, כך חוסנם הנפשי של בני אדם שונה. ההתמודדות עם זירת תאונת דרכים לאחר התרחשותה, היא קשה, לאנשים נורמטיביים ולעבריינים כאחד. מראה נפגעי התאונה, שותתי-דם, לעתים בין חיים למוות, יכול גם לשתק…לצורכי ענישה, ראוי אפוא להתחשב במידה מסוימת, מועטה, בחולשה האנושית".

"אני כופר מכל וכל בתפיסה שהדורס בתאונת פגע וברח הינו אדם נורמטיבי", אומר קובי אמסלם, מי ששימש הממונה על השכר באוצר, שבנו אילון ז"ל נהרג בתאונת פגע וברח בשנת 2018. "ישנם פסקי דין שערורייתיים שניכר מהם שאין הפנמה שמדובר במקרים של עבריינים של ממש, שעושים מעשים מאוד חמורים וקשים. לדאבוני, בחלק ממקרים מסרבים חלק מהשופטים והפרקליטים להפנים שלא מדובר באנשים נורמטיביים והם מתייחסים אל תאונות פגע וברח כאירועים שמתרחשים כתוצאה מלחץ בעת הדריסה, וכך זה גם משתקף בענישה. העונש הקבוע על ביצוע העבירה הוא 14 שנות מאסר, והענישה המירבית הנפסקת מגיעה לפחות משליש. בעוד המחוקק מחמיר את הענישה בעבירות תעבורה, בתי המשפט אינם מחמירים בעקבות המחוקק".

"אני מסכים שבתי המשפט בעבירת הפקרה יותר נוטים לתת פסיקות מינימום", אומר אנושי, כשופט תעבורה לשעבר. "עבירת הפקרה הינה חמורה ביותר, וגרוע מכך מדובר בעבירה חברתית. אך בסופו של דבר, כשבאים ליישם בשטח את העקרונות הנעלים מתגלעות בעיות. יש כיום עומס עצום על בתי המשפט וכן לא תמיד הפרקליטות יודעת אם יש לה תיק מוצק מבחינה ראייתית שיביא להרשעה. בנושא הפקרה לא תמיד מצליחים להגיע למסקנה האם האדם שדרס היה יכול לדעת שהפקיר ולעיתים קשה מאוד להוכיח זאת. לעיתים יושבת הפרקליטות או התביעה המשטרתית לדון בראיות והיא מגיעה למסקנה שעדיפה ציפור אחת ביד משתיים על העץ, ולכן נוצרים הסכמי הטיעון. החוק על עבירות ההפקרה בנוי בצורה מדורגת, ועובדים לפי הקריטריונים שבחוק כאשר במקרים רבים ניתן למצוא דרכים להקלה בעונש.

"אחרי מספר מקרים חמורים שהיו, בתי המשפט הגיעו למסקנה שהגיע הזמן להחמיר את הענישה, אבל החמרת הענישה גם בפסיקה אמורה להתבצע באופן הדרגתי: אי אפשר לקחת פסיקה שהיא נמוכה יחסית ולהרים אותה למעלה בעשרות אחוזים. בתי המשפט כבר קבעו שההחמרה בענישה תתבצע באופן הדרגתי ויש החמרה בענישה".

אבל למה שבית המשפט לא יעשה מהלך ענישה קיצוני למען יראו ויראו?

"זה לא עובד ככה במערכת שלנו. המחוקק לא בא ואמר להרים את הענישה בבת אחת. מערכת המשפט היא כמו נושאת מטוסים ענקית. לא מדובר בספינת מרוץ קטנה שקל לסובב בה את ההגה. בית המשפט אומר: 'נלך לאט לאט, תקדים פה, תקדים שם'".

האדם הזה דמו בראשו כפשוטו

משפחת אמסלם ממתינה בימים אלה לגזר הדין שיקבע איזה עונש יושת על אלי בן זכאי, הדורס של בנם. במקרה הזה לא הייתה עסקת טיעון. הפרקליטות המליצה על עונש של 13 שנות מאסר, שהוא כמעט העונש המקסימלי. בן זכאי אמנם הואשם בהריגה, חבלה חמורה, נהיגה בשכרות, הדחה בחקירה, שיבוש הליכי משפט וניסיון להשמדת ראיה, אך בו בעת, לא הוסיפה הפרקליטות לכתב האישום סעיף של עבירת ההפקרה, היות ובן זכאי נשאר בזירה, אך לא דיווח לאיש על המקום בו נמצא אילון הפצוע, עד שזה אותר על ידי עוברי אורח, והיה כבר מאוחר מידי. הוריו של אילון אף עתרו בזמנו לבג"ץ כדי שזה יורה לפרקליטות להוסיף את עבירת ההפקרה לכתב האישום, אך בג"ץ בחר שלא להתערב בעבודת הפרקליטות.

אמסלם: "ישנם שני סוגים של עבירות הפקרה: ישנה הפקרה אקטיבית, שבמסגרתה הנהג שדרס ברח מזירת האירוע, וישנה עבירה נוספת שנקראת: 'הפקרה פאסיבית' במסגרתה הנהג נשאר בזירה, אבל לא הזעיק עזרה. מה שלי הסתבר, לצערי, זה שהפרקליטות כלל לא מעמידה לדין בעבירת הפקרה פאסיבית. זה היה גילוי מקומם ביותר, כי זו העבירה שהכי התבקש לעשות בה שימוש במקרה של אילון: אילון הועף 26 מטר ממקום הדריסה ונמצא על ידי עוברי אורח כעשר דקות ויותר מזמן הפגיעה בו, כשהוא כבר דימם שם למוות ולא היה לו כל סיכוי להינצל. לו הנהג הפוגע רק היה אומר לאן הוא העיף את אילון, היו מוצאים אותו הרבה יותר מהר ואפשר אולי להציל את חייו. אין כפרה להפקרה כזו, שהיא מעשה מאוד אלים. זו הייתה תקלה חמורה מאוד של הפרקליטות".

את עסקאות הטיעון שרוקחת הפרקליטות במקרים לא מעטים של תיקי פגע וברח שופטים נוטים לרוב לאמץ. מתיק שבו פענוח מפואר של המשטרה, נותרת הודאה של הדורס בעבירה מופחתת ועונש עלוב, מה שגורם לנו לשאול את סנ"צ כהן מהמשטרה האם העובדה שבמקרים רבים לא ממוצה הדין עם הדורסים שהפקירו פוגעת במוטיבציה של המשטרה להשקיע בחקירת תיקים אלו.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... /07/Capture-6-360x180.jpg 360w" sizes="(max-width: 678px) 100vw, 678px" />

כהן: "ודאי שלא אמתח ביקורת על הפרקליטות. תפקידנו לחקור את העבירות, להביא את העבריין וכל הנושא המשפטי כל נושא הענישה מונח לפתחו של בית משפט. אני סבור שבסופו של דבר יש למצות את הדין עם מי שעושה את העבירות האלה גם למען יראו ויראו. יש לזכור כי אדם שבורח מזירת תאונה מחמיר את מצבו עשרות מונים לעומת נהג שנשאר בזירה. עצם הבריחה וההפקרה היא עבירה של 14 שנות מאסר ועל נהגים לדעת שמדובר בעבירה חמורה בפני עצמה. תאונות דרכים קורות, אך אדם שבורח מזירת תאונה הופך להיות עבריין גם במישור הפלילי. היו לנו מקרים שגם אחרי שנה או יותר הצלחנו לתפוס נהגים שנמלטו. התיקים האלה לעולם לא נסגרים, עד למציאת הדורס".

הרב אבי גיסר: "אי אפשר לתת לאנשים כאלה ליהנות מהמחילה הציבורית בלי שיישאו עליהם כתם מסוים לכל ימיהם. זה דבר מאוד משמעותי על מנת להיאבק בתופעה"

יש משהו תמוה ואפילו מאכזב בעובדה שתאונות פגע וברח הפכו למכת מדינה דווקא בישראל, בה לומדים המשרתים בצבא על הערך העליון של אי הפקרת פצועים בשטח. ערך זה, במקרים רבים, לא מיתרגם גם להתנהגות בכבישים. "אני באמת חושב שלשירות צבאי יש חלק בחינוך אדם לאחריות ולרעות ולעזרה הדדית", אומר הרב אבי גיסר, רב היישוב עפרה. "עם זאת, לא ניתן עוד להניח שהאתוס הצבאי הקרבי הזה הינו אתוס כלל חברתי, בין היתר בגלל שאחוז גבוה מאוד מהשנתון של בני ה-18 כלל לא משרת בצבא".

מבחינה הלכתית, כפי שמסביר הרב גיסר, עבירת ההפקרה נחשבת פשע חמור, כולל איסור מוחלט של מצוות התורה "לא תעמוד על דם רעך", שמשמעותה הוא עצם הציווי המוסרי להושטת עזרה למי שנפגע וזקוק לה. אך לציווי המוסרי הזה נוסף בשנת 1998 "חוק לא תעמוד על דם רעך" ביוזמתו של איש מפד"ל והאיחוד הלאומי, חבר הכנסת המנוח חנן פורת. סעיף א' לחוק זה קובע כי "חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו".

הרב גיסר: "'לא תעמוד על דם רעך' מתייחס גם לאדם שלא אתה פגעת בו, אלא לאדם במצוקה או בסכנה באשר הוא, קל וחומר כשאתה הגורם לפגיעה, לפציעה, לסכנה ולשפיכות דמים. במקום שאדם גם שפך דם וגם נתן לדם להמשיך להישפך במובן הזה שלא עצר ולא הגיש עזרה ולפעמים בוודאות יכול היה למנוע מוות, האדם הזה דמו בראשו כפשוטו וככזה, מגיע לו עונש חמור מאוד. אני קורא לבתי המשפט להחמיר ולהעניש בחומרה יתרה את המפקירים ואת הפוגעים הן אם התאונה לא קרתה באשמתם כמו במקרים בהם לפתע קופץ להם הולך רגל מול הרכב. הבריחה, גם במקרה שכזה, היא במלוא אשמתם.

https://www.makorrishon.co.il/wp-conte ... _201814_01_37-750x500.jpg 750w" sizes="(max-width: 1024px) 100vw, 1024px" />

"מי שעולה על רכב בלי רישיון נהיגה ומי שנוהג במהירות מופרזת בהלכה זה נקרא אפילו שוגג הקרוב למזיד. מבחינה הלכתית, לאיש שכזה אין אפילו הגנה מפני גואל הדם בעיר מקלט. החברה ובתי המשפט הם שצריכים להיות גואלי הדם של הפצועים והנפגעים וההרוגים האלה בתאונות פגע וברח, ואני לא מדבר על אלימות חלילה אלא על הצורך לגזור על הפוגע לא רק גלות אלא החמרה יתרה בעונשו וגם קנס כספי מוגדל. גם אם אדם שכזה בא ומסגיר את עצמו, במידה מועטה מאוד אפשר לקבל את דבריו, ובלבד שהגיע והודה במעשה לאחר מספר דקות. אי אפשר לתת לאנשים כאלה ליהנות מהמחילה הציבורית בלי שיישאו עליהם כתם מסוים לכל ימיהם. זה דבר מאוד משמעותי על מנת להיאבק בתופעה".

האם בכוחה של הביקורת הציבורית והדהודה בתקשורת לגרום בסופו של דבר להחמרה בענישה בתאונות פגע וברח, כעבירה חמורות במיוחד מבחינה פלילית ומוסרית כאחת? אנושי: "לאחרונה אני שומע יותר ויותר מראשי מחלקת תביעות ומפרקליטים בכירים שאומרים: 'עדיף לנו שבית משפט יגיד שאדם זכאי מאשר אני אגיע להסדר טיעון שאני לא יכול להסתכל בעיניים של מישהו'. זה קורה בחלק קטן מאוד מהמקרים, אבל זה הולך וצובר תאוצה בכל הנוגע לעבירות חמורות".

"לפני עשר שנים, כשבתי אלינה נפגעה בתאונת דרכים והתיק נסגר, עזבתי את זה ולא עשיתי כלום", אומר פליקס פבלוצקי. "אולי בגלל שוויתרנו אז ולא התעקשנו שימוצה הדין עם הדורס, קרה מה שקרה גם לליאן. אם גם היום לא נעשה דבר, העבירות החמורות הללו ימשיכו להתרחש, כי הן קורות ללא הרף. אבל אם יהיו כמה מקרים ברצף של אנשים שדרסו, פגעו וברחו וקיבלו את העונש המקסימלי של 14 שנים בכלא והתקשורת תפרסם אותם בהבלטה, אולי העונש ירתיע אנשים והם יחשבו פעמיים לפני שהם דורסים ונמלטים. נילחם בכל מצב שבו לא יהיה עונש מספק".

The post פגע והפקיר: "במקום לרצוח יותר משתלם לדרוס ולברוח" appeared first on מקור ראשון.